פֶּרֶא אָדָם ● אבו מאזן, נסראללה ואסד מגנים את הטרור

אין לי כל כוונה להצדיק את מעשיהם של ארגוני הטרור. היא גם מנוגדת לחוקי האיסלאם. אולם ישנו קו מחשבה זהה בין כל ארגוני הטרור באשר הם: כאשר כל אחד מנסח בעצמו את החוקים ואת הכללים – מה מותר ומה אסור, התוצאה ידועה מראש

מתקפת טרור באירופה
מתקפת טרור באירופה
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

קל לגנות פיגוע טרור. בעיקר כשזה לא קשור אליך. שימו לב, מלבד מנהיגי המערב, מי גינה את שרשרת הפיגועים בפריז: אבו מאזן, בשאר אסד, ארדואן, ראשי מדינות ערב ואפילו ראשי ארגוני טרור.

אלא שאז אתה שואל את עצמך: מה חושב לעצמו בשאר אסד? הרי במשך שלוש שנים הוא טובח בבני עמו ועשרות אלפים כבר שילמו בחייהם את מחיר מלחמת האזרחים הפנימית שמתחוללת בסוריה.

אתה מנסה להבין את ההיגיון של אבו מאזן. הרי מתוך שטחי הרשות הפלסטינית הנמצאת תחת שליטתו, יוצאים אינספור מפגעים שזורעים מוות וחורבן. מדוע כשמחבלים מתאבדים על אדמת צרפת, הפעולה ראויה לגינוי, אבל כאשר מחבלים מתאבדים ברחובות ישראל, אין הוא רואה צורך לגנות?

גם חסן נסראללה נוקט בגישה דומה. יש לו חשבון פתוח עם דאעש. גם הוא מגנה את הפיגועים בצרפת. זה לא מפריע לו להיות שותף פעיל במערכה שמנהל אסד נגד המורדים בסוריה, ובמקביל להתחמש בעשרות אלפי טילים למערכה הבאה נגד ישראל. בצרפת זה טרור, במזרח התיכון זו מלחמת חופש.

לכל אחד ההיגיון הפנימי שלו. אסד רואה במעשיו ובפעולותיו, מעשה הירואי להציל את בני עמו ואת מולדתו. הוא בטוח בצדקת דרכו. הוא גם מקבל גיבוי ממנהיגי מדינות, כולל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הוא סבור שאלו שמתנגדים לו, הביעו את התנגדותם עוד לפני שהחלה מלחמת האזרחים בסוריה, כך שדעותיהם היו ידועות מראש.

כמו אסאד, גם אבו מאזן בטוח שהמחבלים הפלסטינים הם לוחמי חופש. גם נסראללה מאמין באמת ובתמים שכל פעולותיו הן בהתאם לחוק הבינלאומי. הוא רואה עצמו חלק מהמאבק הפלסטיני הכולל. הוא בטוח שזו הדרך היחידה לממש את חלומם של מיליוני מוסלמים במזרח התיכון להקמת מדינה פלסטינית, שתשתרע על כל המרחב עליו קיימת כיום מדינת ישראל.

בעצם, למה ללכת רחוק. מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל, השייח' ראאד סלאח, שביום שלישי השבוע הוחלט על הוצאת ארגנו אל מחוץ לחוק הגיב באמירה כה צפויה: "ישראל היא ארגון טרור, אחרי כל מכה נתחזק יותר". הוא באמת מאמין למה שהוא אומר. הוא רואה בישראל טרוריסטית. זה לא מפריע לו להסית צעירים ערבים ישראלים ליטול חלק בפעולות טרור כנגד יהודים.

ערב הסעודית היא דוגמא קלאסית למדינה שמנסה לאחוז את החבל בשני הקצוות שלו. על בסיס הכסף שזרם מארמון המלוכה הסעודי, צמחו ארגוני הטרור כדוגמת אל קעידה של העשור הקודם ודאע"ש של העשור הנוכחי. לתומם סברו, שבמקום להצמיח גידולי פרא נבערים, מוטב להפנות את הצעירים אל הדת המוסלמית. הם לא שיערו מראש שהמהלך הזה יוביל לריאקציה ויגרור דור שלם של צעירים מוסלמים אל זרועות ה'שריעה', אותה עמלו לטפח מנהיגים כריזמטיים שסחבו אחריהם לא מעט צעירים מהעולם הערבי ומאירופה.

איראן, שבחודשים האחרונים זוכה לעדנה מחודשת בעקבות הסכם הגרעין, היא אחת הספונסריות הגדולות של ארגוני טרור. מאז ההסכם עם המעצמות הוסרו הסנקציות. מדינות מערביות מקיימות איתה קשרי מסחר והסכמים כלכליים בסכומים של מיליארדי דולרים. הכסף הזה מופנה לחמאס, לחיזבאללה, לאסאד. איראן לא רואה כל בעיה לממן ארגונים שתכלית קיומם הוא חיסול של אלו המתנגדים להם. אבל היא גם לא רואה בעיה להביע גינוי ושאט נפש כנגד מבצעי הפיגועים על אדמת צרפת.

בשורה התחתונה: חלק מאלו שביד אחת מפזרים שורת גינויים כנגד הפיגועים בפריז, הם אלו שבידם השניה תוחבים את ידיהם לכיס ומספקים מימון לאותם ארגוני טרור.

שלא אובן לא נכון: אין לי כל כוונה להצדיק את מעשיהם של ארגוני הטרור. להיפך. אין שום הצדקה לברבריות הזו. אגב, היא גם מנוגדת לחוקי האיסלאם. אולם ישנו קו מחשבה זהה בין כל ארגוני הטרור באשר הם: כאשר כל אחד מנסח בעצמו את החוקים ואת הכללים – מה מותר ומה אסור, התוצאה ידועה מראש: ניתן לבצע את המעשים הזוועתיים ביותר ולמצוא להם טצדקי והסבר רציונלי.

העיקרון שעומד מאחורי הדברים הוא פשוט: כל עוד האדם או הארגון אליו הוא משתייך מממש את האידיאולוגיה שבו האדם מאמין, אין הוא רואה בכך פעולת טרור, כי אם תגובה ראויה לפעולות הצד השני. בעוד בצד אחד של המתרס רואים באותם מפגעים – מחבלים מתאבדים וטרוריסטים נתעבים, מהעבר השני רואים בהם לוחמי חופש וגיבורי תרבות.

כזו היא האנושות. עם השנים רבו בה הפיצולים, הסכסוכים והמלחמות. כל תקופה והמלחמות שלה. העולם מתנהל כיום בצילם של כמאה סכסוכים. חלקם על רקע דתי, חלקם על רקע של מאבקי שליטה או שאיפה לעצמאות. המחתרת הבאסקית שואפת לקבל שליטה בחבל הבאסקים. גם המחתרת הכורדית שואפת להקמת מדינה עצמאית. כמוהם, לא מעט ארגונים שמשתמשים בכל הארסנל העומד לרשותם, כולל מכוניות תופת ומחבלים מתאבדים, כדי לממש את חזונם.

מי שעקב אחרי דבריהם של ראשי דאע"ש, מבין שמאחורי הטירוף והעיוות המחשבתי של האנשים הללו, מסתתר איזה שהוא היגיון שעל בסיסו הם מבצעים את מעשי הטבח האכזריים הללו. הם דבוקים באידיאולוגיה קנאית ופרימיטיבית ובשם הדת המוסלמית, מרשים לעצמם לנהוג כפי שהם נוהגים. הם מזינים את עצמם ללא הרף ושוטפים את מוחם של צעירים רבים שעושים דרך ארוכה מכל רחבי אירופה כדי להימנות על שורותיהם. הם בטוחים שהם עושים את מה שמוטל עליהם וממלאים את חובתם האנושית.

אבו בכר אל בגדדי ואוסמה בן לאדן לא המציאו את השיטה. גם תפיסת העולם הנאצית, לפחות ע"פ כתביה, סברה שאסור להרוג בני אדם סתם כך. גם בעלי חיים אסור להרוג. רק שבד בבד, התזה הנאצית קבעה שיהודים ערכם פחות מבני אדם ומבעלי חיים. מכאן, נסללה הדרך להרג ההמוני שביצעה החיה הנאצית במשך שש שנים.

תדפדפו בין דפי ההיסטוריה ותגלו שמנהיגים רבים ביצעו פשעים שהעולם ראה בהם פשעים נגד האנושות והם ראו במעשיהם, עשיית צדק. סטאלין היה בטוח שהדרך שבה ניסה לממש את תפיסת העולם הקומוניסטית שבה האמין, היא הדרך הנכונה לעולם צודק יותר. על הדרך, שילמו בחייהם מיליוני אזרחים שסירבו ליישר קו.

הפתרון הוא פשוט: ככל שבני האדם יפקיעו מעצמם את הזכות לקבוע את הכללים הבסיסיים שעליהם מושתתת האנושות, כך יהא העולם שקט יותר. אם האנושות כולה תיצמד לעשרות הדיברות כקודקס שמחייב את כולם, העולם יוכל להניח את נשקו. לא בכדי, ניתנו שבע מצוות בני נח לאומות העולם. אם יתמידו בקיומם, מנהיגי המדינות יוכלו לפנות חלק ניכר מהזמן שהם משקיעים בניסיון לקדם תהליכי שלום בעולם, לטובת דברים חשובים ונעלים הרבה יותר.

בראיה מפוכחת, זהו חזון אחריות הימים. עד לגאולה השלמה, ימשיכו אומות העולם להצר לישראל. עד אז צריך לזכור את הדבר המאפיין ביותר את ישמעאל, שמוזכר בפרשיות השבוע הללו: והוא יהיה פרא אדם. קודם פרא, אחר כך אדם. זה נכון לגבי מה שקרה בצרפת, זה נכון גם לגבי הפיגועים המתרחשים בישראל. בכל מקום שבני ישמעאל יוצאים למלחמה, תמצאו התנהגות לא אנושית. הפיגוע בצרפת רק הוכיח עד להיכן יכולים להגיע פראי האדם הללו. האמת היא, שלא היה צריך להמתין לקולות שהגיעו מצרפת. שני פראי אדם רצחו כמה שעות קודם לכן בירי מתוכנן, את הרב יעקב ליטמן ובנו נתנאל הי"ד בדרך לשבת חתן.

שאילתא

כאשר אני יוצא מהבית בשעת בוקר מוקדמת, הדרך הפקוקה אורכת שעה, אולם הזמן הממוצע למצוא חניה נמשך כחמש דקות. אם אני יוצא מהבית בשעה מאוחרת יותר, זמן הנסיעה הוא חמש דקות, אלא שאז צריך לבזבז שעה כדי למצוא חניה. מה עושים?

שורת סיום

שרת החוץ של שוודיה השוותה בין מניעי הטרוריסטים בפריז לבין הייאוש הפלסטיני. בפעם הקודמת שניסיתי להבין את ההיגיון השבדי, זה נגמר בכישלון צורב בניסיון לקרוא את הוראות ההרכבה של הארון שקניתי באיקאה.

השארת תגובה