איבדו את הצפון

האלוף במיל' אייל בן-ראובן מתייחס בראיון ל"כל הזמן" להימצאות אנשי הג'יאהד בגבול הצפון: "עננים קודרים בצפון; המצב נפיץ מאוד"

האלוף במיל' אייל בן ראובן
האלוף במיל' אייל בן ראובן
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

האלוף במיל' אייל בן-ראובן, מוותיקי המומחים לענייני סוריה ולבנון, משמש כיום כראש מטה היבשה בתעשייה האווירית, ובמקביל משמש כסגנו של אלוף פיקוד הצפון בשעות מלחמה ■ בראיון ל"כל הזמן" הוא מסכם את המתיחות בגבול הצפוני: "עננים קודרים בצפון; המצב נפיץ מאוד" ■ "כמי שיושב גם כיום בהערכות מצב והתייעצויות בפיקוד צפון אני יכול לומר כי הדבר המרכזי הוא שכמות התרחישים האפשריים היום בזירה הצפונית היא כמעט בלתי מוגבלת וקשה לחזות אותה" ■ מצפון תיפתח הרעה?

 

במלחמה הבאה בצפון, בלבנון או בסוריה, יפשוט אייל בן ראובן את מקטרונו. הוא יניח בצד, לזמן מה, את תפקידו כראש מטה היבשה בתעשייה האווירית, ילבש את מדיו, יענוד לכתפיו את דרגת האלוף וינוע לעבר החמ"ל כדי לסייע בלחימה.

מצה"ל הוא אמנם השתחרר, אך בשעת לחימה בזירה הצפונית משמש האלוף במיל' אייל בן-ראובן כסגנו של אלוף פיקוד הצפון ומייעץ מניסיונו הרב בגזרה. במלחמת לבנון השנייה, למשל, כיהן בן-ראובן כמפקד הגיס הצפוני. "זמן קצר קודם המלחמה פרשתי מתפקידי כמפקד המכללה לביטחון לאומי ומפקד גיס – ובעת המלחמה חזרתי לצבא כדי לסייע במערכה כסגנו של אלוף הפיקוד".

את השיחה עם בן-ראובן קיימתי השבוע, בשעת בוקר מוקדמת. אין רבים בצה"ל שבקיאים כמותו  בשטחי לבנון וסוריה, עוד ממלחמת יום-כיפור ולאחר מכן באמצעות דו"חות מודיעיניים.

שוחחתי איתו כדי להבין עד כמה מסוכנת לישראל העובדה שג'הבת אל נוסרא, ארגון הטרור הקיצוני המסונף לאל-קעידה, שולט כעת על חלקים נרחבים מגדר הגבול שבין ישראל לסוריה והחמור מכל – על מעבר קונייטרה, הלוא הוא מעבר הגבול היחיד שמחבר בין שתי המדינות.

עד כמה מסוכן ארגון ג'הבת אל נוסרא עבור ישראל?

"את האבחנה צריך לעשות בטווחי זמן. בטווח זמן המיידי – שבועות או חודשים – לא נראה שנשקף לנו כרגע כאיום. יש לחימה בין עיקשת בין חיזבאללה וצבא סוריה לבין המורדים, ואזור קונייטרה הוא אחד מן המרחבים האסטרטגיים עליו הם נלחמים. למעשה, מלחמת האזורים הגיעה לאזור הגולן בצורה רצינית כבר לפני כשנה, בתחילה באזור תל חזקה שממנו נורו כמה פעמים פצצות מרגמה וירי מנק"ל לעבר שטח ישראל כחלק מ'זליגה' במהלך חילופי האש בין הצבא הסורי לאנשי האופוזיציה. לפני כשנה ראינו כבר את כיבוש אזור קונייטרה בידי המורדים, אך תוך שעות אחדות הוא נכבש בחזרה בסיוע טנקים סוריים שנראו היטב מישראל. לענייננו: כעת הם מתמקדים זה בזה ואינם מהווים סכנה עבור ישראל".

יש סיבה מיוחדת שהם נלחמים על השליטה באזור הגבול?

"בעיני המשטר הסורי זה נחשב כמרחב אסטרטגי, כי השליטה על הגבול ומעבר הגבול היחיד עם ישראל מהווה הצהרה של ריבונות המדינה. מבחינתם זה משהו סמלי,וברגע שמאבדים את השליטה על המקום זו נקודת חולשה משמעותית.

לעומת זאת, מבחינת המורדים אין עניין מיוחד להחזיק באזור. עבורם, האזור של רמת הגולן הסורי הוא מקום שנתפס כנוח ללחימה, כיוון שכאשר הם תוקפים את הצבא הסורי ממזרח למערב, ישראל משמשת להם כ'גב', כיווןן שברור להם שישראל לא תתקוף אותם.

בנוסף, המורדים מנסים את כוחם בכל סוריה. האזור של מערב סוריה הוא עוד אזור, בדיוק כמו שניסו להשתלט על דרעא וכדומה. אין להם כרגע עניין בישראל. לא בזמן הזה. כעת הם עסוקים בעצמם, בצורה חד משמעית. הבעיה של המורדים היא הממשל ושל הממשל היא המורדים. במקביל, סוגיית דאע"ש מטרידה את כולם בצורה זו או אחרת. דאע"ש נמצאים כעת בצפון סוריה ומתקדמת לכיוון לבנון בצורה משמעותית ולכן העיניים נשואות לשם – מה שמוציא את ישראל מחוץ לתמונה".

ומה לגבי העתיד?

"העתיד נראה לא טוב. אסור לשכוח שגם הממשל הסורי וגם המורדים אינם 'חובבי ציון' ולכן סביר להניח שמדינת ישראל תהיה באיזו שהיא צורה יעד שהוא, נגדיר זאת במילים עדינות, איננו משא-ומתן. אף אחד שם לא חושב שהגולן שייך לישראל ולכן הם ישתמשו בצורה כזו או אחרת להשיגו או להטריד את צה"ל והתושבים, כי זו דרכו של טרור: לחפש את העימותים על מנת לצבור כוח פנימי. בעתיד אנחנו נצטרך להיות מוכנים לעימותים שם".

גם ארגוני האופוזיציה החילוניים יחפשו עימות איתנו?

"כאמור, אין בסוריה מי שנמנה על אוהבי ישראל. באשר לארגוני האופוזיציה החילוניים – לפחות בנקודת זמן זו הם אינם אקטיביים כנגד מדינת ישראל ואפילו מזהים אינטרס משותף, מאחר והם היו מאוד שמחים לשיתוף פעולה צבאי או מערבי כנגד הממשל. למרות זאת, השיקולים שלהם לשיתוף פעולה נובעים ממצבם הנוכחי, כך שלא הייתי מזהה אותם כידידי ישראל". לדברי בן-ראובן, "בעבר הארגונים החילוניים מקרב המורדים שיחקו תפקיד יותר משמעותי, אבל היום המצב השתנה. הארגונים היותר מתונים כבר נחלשו".

ישראל מקיימת איתם דיאלוג?

"האינטרס של מדינת ישראל הוא גבול שקט ולכן פינוי הפצועים והגיבוי ההומניטארי שהיא מקדמת נועד לקיים שיח מינימאלי עם הגורמים הללו, אבל לא נראה לי  שזה יעזור בעתיד. חשוב או נוח לנו שהגורמים היותר מתונים יהיו קרובים אלינו, אבל זה, כאמור, לא רלוונטי כי השפעתם מאוד נחלשה".

האלוף במיל' אייל בן ראובן

"אין לנו יכולת השפעה בסוריה"

 

אתה חושב שעלינו להתערב בנעשה שם?

"צריך לומר ביושר: אין לנו יכולת השפעה על מה שקורה שם. הכוחות בסוריה ניזונים מאינטרסים שאינם תלויים בנו. כל מה שנותר לנו הוא לעקוב בצורה הדוקה אחר מה שמתרחש שם ומצד שני להיערך לימים יותר קשים. אפשר לומר בצורה מאוד ברורה: הזירה הצפונית משתנה. הגורמים שנמצאים שם הולכים ומשתנים והאינטרסים שלהם משתנים ולכן, בשורה התחתונה, הטרור וגורמיו מתחזקים באזור. המשמעות, בסופו של דבר, ברורה: שמי הצפון מתקדרים".

זה אומר שעלינו להיערך למלחמת התשה?

"מלחמת התשה כנגד ארגוני טרור הוא דבר רע מאוד למדינה וצריך לעשות כל מאמץ כדי למנוע אותה. למלחמת התשה, ולמלחמה בכלל, יש מדרגות רבות של עוצמה. צריכים להיערך לכל דבר. החל מ'טפטוף' של מרגמות ושאר מרעין בישין – ועד לדברים קשים יותר שאותם שמדינת ישראל לא תוכל לספוג. בגדול, עלינו לייצר מצב של שקט מוחלט מהרגע שמתחיל בלאגן. האינטרס של ישראל הוא להפסיק את זה באופן מיידי ולא לאפשר את התפתחותה של מלחמת ההתשה להתפתח. חייבים לקבל החלטות כיצד מגיבים. כמי שיושב גם כיום בהערכות מצב והתייעצויות בפיקוד צפון אני יכול לומר כי הדבר המרכזי הוא שכמות התרחישים האפשריים היום בזירה הצפונית היא כמעט בלתי מוגבלת וקשה לחזות אותה. ישראל חייבת להיערך שם בהתאם, ואכן, צה"ל ופיקוד הצפון הפנימו את המצב המשתנה לפני כשנה וחצי ומי שהיה באזור ברמת הגולן בשנה וחצי האחרונות ראה שינוי ברמה הפיזית והמבצעית. יש שם אוגדה שמתעסקת רק במעקב ובביטחון שוטף, וכמובן יש את סוגיית המודיעין והאיסוף".

ביום שני נורתה אש לעבר אנשי הערוץ הראשון שעמדו בצידו הישראלי של הגולן!

"אני לא מכיר את האירוע, אבל ברור שישראל חייבת להגיב על פעולה כזו. זה הכלל וזאת גם המדיניות".

 

עתידו של אסד

 

האם אתה סבור שהנשיא הסורי בשאר אסד ישרוד?

"כבר לפני שנתיים אמרתי שמי שמכיר את סוריה היטב, מבין שהוא לא יפול מהשלטון בתוך שלושה שבועות – כפי שהצהיר שר הביטחון דאז אהוד ברק – אבל כן, חשבתי שאסד בדרכו החוצה. היום, אני לא בטוח שהוא יסולק מהזירה אולם בטווח הנראה לעין קשה להאמין שאסד יצליח להחזיר לעצמו את השליטה על כל סוריה. מדובר בעימות ארוך טווח".

יש לישראל אינטרס שאסד ינצח?

"במידה מסוימת כן – כי אחת הבעיות היא 'הגדרת אחריות'. לנו, כמדינה, חשוב מאוד שבצד השני יעמוד מישהו שאפשר להטיל עליו אחריות; כהיום זה הממשל הסורי: אנחנו טורחים לציין זאת כל העת וגם מגיבים כשצריך כנגד מטרות של הממשל הסורי ולכן זה מעולה עבורנו. אני חוזר ואומר, וציינתי זאת לפני כשנתיים, שעם כל סלידתנו מהממשל הסורי, במידה והוא יוחלף, אנחנו נתגעגע מאוד למשטר היציב של חאפז אסד ולתחילת הקדנציה של בנו וממשיך דרכו בשאר, כיוון שבמשך 40 שנה, הגבול השקט ביותר היה הגבול עם סוריה. למרות זאת, אנחנו לא חיים על געגועים. הם לא תוכנית עבודה".

האלוף במיל' מדגיש כמעט באותה נשימה, כי ייתכן שאסד יגרר בעל כורחו, במידה וינצח, לעימות מול ישראל: "מצד אחד יש לנו אינטרס שינצח בגלל השליטה, אך מצד שני – חיזבאללה ואיראן הם התומכים בו היום. איראן תשמח מאוד להמשיך להשתמש בשליחיה כדי לייצר עימות כזה או אחר או הפעלת כוח כנגד מדינת ישראל. כיוון שהקשר המשולש בין איראן, סוריה וחיזבאללה התחזק בעקבות האירועים בסוריה, הם כמקשה אחת. חיזבאללה הרי שינה את המצב של הממשל שהלך ודעך עד לפני שמונה-עשרה חודשים; הוא הציל את אסאד. יש פה, אם כן, מחויבות הדדית וצריכים לקחת זאת בחשבון".

ספר על ההיכרות שלך עם סוריה.

"שירתתי ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, וככל שהתקדמתי בדרגות עם הזמן נחשפתי לסוגיית המודיעין, שבמסגרתה למדתי וקראתי חומרים. לכן, כשאני שומע שמות של ערים ועיירות בסוריה, אני מבין במה מדובר. את המרחב של סוריה ולבנון אני מכיר טוב מאוד. גם כעת, כאזרח, עדיין קוראים לי לדיונים, לחשיבה".

אם תהיה מלחמה בקרוב, היכן היא תפרוץ?

"לא אתן תשובה חד משמעית, רק אומר כך: את הסיטואציה בדרום אנחנו מכירים ולכן תלוי מאוד כיצד תפעל ישראל בתחום המדיני. אם תעשה זאת בצורה נכונה, היא תשכיל להשתמש בהישגי 'צוק איתן'".

במאמר המוסגר, חשוב לציין, נמנה בן-ראובן על פעילי מר"צ" ("אני כאן איתכם כדי להיות קול ברור, נוקב ומשפיע – לשינוי. קול דוחף להסכם עם הפלסטינים שיביא לסוף הכיבוש בעדיפות ראשונה; כדי לדחוף ליציאה מרוב שטחי יהודה ושומרון גם ללא הסכם", כפי שאמר בוועידת מר"צ ב-2013).

"בצפון", לדבריו, "זה פשוט לא בידנו. אני ממשיל זאת לחבית דלק מוקפת בנרות. רמת ההצתה היא גבוהה, למרות שעל פניו – מבחינת רציונאל או היגיון – זה לא נראה כהולך לקראת איום בטווח זמן מיידי כפי שהסברתי קודם לכן. אלא שהרציונאל במזרח התיכון לא עובד על פי ההיגיון שלנו ולכן דברים יכולים להשתנות ברגע: ניקח כדוגמא פצצת מרגמה שפוגעת בשטחי ישראל וגורמת לנפגעים בכירים; זה ישנה את המצב באחת. לאן – אני לא יודע. אינני נביא ולכן אין ביכולתי לתת תשובה, אבל המצב נפיץ מאוד".

על אף דבריו הפסימיים, הוא מדגיש כי "בנקודת הזמן הזו אין שום סיבה להיכנס לפאניקה, אלא לתת למערכת הביטחון להיערך – וכך היא עושה. אם נחזור לשאלתך: ההבדל המשמעותי בין הזירה הצפונית לדרומית: המצב בגזרת עזה נמצא בידיים שלנו, יש לנו שם טביעות אצבע; בצפון לא.

ואם כבר עזה – שאלת מיליון הדולר: ישראל ניצחה?

"אני חושב שמדינת ישראל צריכה לשאול את עצמה – ואני מדבר על הדרג המדיני, הביטחוני והפוליטי – שאלות נוקבות באשר ל'מה היא תפיסת הביטחון של ישראל בלחימה כנגד טרור', ואם נמקד יותר את השאלה: 'האם ישראל מוכנה, במסגרת לחימה כנגד טרור, להיכנס למערכה ארוכה שמתפרסת על פני 50 יום'. המלחמה העתידית שלנו, ככל הנראה, איננה הולכת להיות כנגד מדינות, אלא כנגד ארגוני טרור וצריך לגבש תפיסה איך מתמודדים מולם. במלחמת לבנון השנייה אמרתי את דעתי, שאליה התייחס גם וועדת וינוגרד, ואמרתי ש'לזמן יש משמעות', קרי: מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיכנס לסבב ארוך מול טרור ותפקידה של המדינה הוא להגן על האזרחים. להיות 50 יום תחת מטווח של מרגמות, טילים וכדומה זה דבר לא נכון. אם מסתכלים צפונה בהקשר הזה, זו טעות גדולה. הדרום הוא הרי טעימה לעומת מה שנכון לנו בצפון ואסור לחזור שוב על הטעות; חייבים לסיים מלחמות מהר, עם כל הכוח, כדי להגיע ולפגוע בליבה של מי שפועל כנגדך. לצערי, במידה מסוימת זה דורש גם אגרסיביות", הוא מביע עמדה מקצועית הרחוקה לגמרי מעמדתם הפוליטית של מצביעי מר"צ קלאסיים. "לצערי, רה"מ השתמש לגבי 'צוק איתן' במושג 'כתישה' וחבל, כי למילה הזו יש קונוטציה של פגיעה בבלתי מעורבים. בכל מקרה, אם אתה מפעיל את כל הכוח ועושה זאת מהר, אז בשבוע – שבועיים הראשונים יש מחיר מהצד של אזרחי האויב, אבל אתה מוציא את אזרחיך שלך מהר עד כמה שניתן ממעגל האש. במלחמה הבאה יהיה צורך בכניסה קרקעית אגרסיבית שתשלב פעולה ימית, אווירית ויבשתית, כדי לסיים את המערכה ככל שניתן. פשוט כל מה שיש לצה"ל להציע – ויש לו. צה"ל יודע לעשות מלחמות. צריכים לאפשר לו זאת".

השארת תגובה