גל טרור? ב'בצלם' מוטרדים מ"התרת דמם של הפלסטינים"

פיגועים ברחובות הערים? אזרחים תמימים שנדקרים? בתנועת השמאל 'בצלם' מוטרדים דווקא בשל חיסול אותם מחבלים מרצחים, מה שמכונה בפי דוברי התנועה כ"התרת דמם של פלסטינים החשודים בביצוע פיגועים"

האוטובוס מפיגוע הדקירה וירי בארמון הנציב צילום דובר המשטרה
האוטובוס מפיגוע הדקירה וירי בארמון הנציב צילום דובר המשטרה

בהודעה שפרסמה תנועת 'בצלם' היא מטילה אחריות לגל הטרור האכזרי דווקא על הממשלה שכן "היא האחראית למציאות הכיבוש על השלכותיה". בתנועה מזכירים; "השנה היא השנה ה-49 לכיבוש" וקובעים כי אין נפש אנושית שלא תזדעזע לנוכח האלימות שפשטה ברחובות עם מעשי ה"תקיפות של אזרחים ישראלים בידי פלסטינים", כותבים שם ומקפידים שלא להגדיר את האירועים 'פיגועים' אלא 'תקיפות'.

באשר לתגובה הישראלית מול מחבלים נושאי נשק מלינים אנשי 'בצלם' על כך ש"במקביל, גורמים בממשלה וברשויות נוספות קוראים במפגיע לירות כדי להרוג ומתירים את דמם של פלסטינים הנחשדים בביצוע פיגועים, גם כאלה שאינם מהווים עוד איום".

לדבריהם "עד כה, נורו למוות יותר מעשרה בני אדם לאחר שנחשדו בביצוע פיגועים. בנוסף, הותקפו עוברי אורח פלסטינים ברחובות הערים: איש לא ירה בתוקפיהם והמשטרה הפגינה ככלל סובלנות מופלגת, שלא לומר אדישות, נוכח גילויי אלימות אלו". גם כאן, מקפידים ב'בצלם' לנסח את המשפט ולפיו "אין נפש אנושית שלא תזדעזע לנוכח אלימות זו".

בתנועה קובלים על כך שאל מול ההפגנות שמתקיימות במזרח ירושלים וביהודה ושומרון מופעל לטעמם 'כוח מופרז' ש"כבר הביא למותם של לפחות חמישה פלסטינים ולפציעתם של מאות".

כאמור, את האחריות מניחים ב'בצלם' לפתחה של הממשלה וקובעים כי "הממשלה שבה ומציגה את גל האלימות הנוכחי כהתפרצות שנאה מנותקת מכל הקשר, שיש לדכאה בכל הכוח הנדרש. במקביל, הממשלה מתנערת לחלוטין מאחריותה למצב. אלא שלא ניתן לראות את אירועי השבועות הללו במנותק ממציאות של דיכוי מתמשך ויומיומי של כארבעה מיליון בני אדם, ללא שום תקווה לשינוי המצב.

"אזרחי ישראל חשופים בימים אלו לאלימות בלתי נסבלת – אך ה'סטטוס קוו' לו התרגלו כמעט כל הישראלים משמעותו חשיפה מתמדת של מיליוני פלסטינים לאלימות הנובעת מעצם משטר הכיבוש, על היבטי הדיכוי, הנישול ורמיסת הזכויות הגלומים בו מעצם מהותו. ההצעות 'להטיל סגר' על שכונותיה הפלסטיניות של ירושלים, או להטיל ממשל צבאי בתוך הקו הירוק, הן ההפך מהנדרש: הרחבה של פרקטיקות הכיבוש במקום פעולה לסיומן. בני האדם השואפים לעתיד בו אירועי הימים הללו לא יוסיפו להיות חלק משגרת חיים מחרידה, חייבים לתת את דעתם לשגרה המזעזעת שמהווה הכיבוש".

השארת תגובה