וְעַל הַמְּדִינות בּו יֵאָמֵר: קאבול כמשל

אמריקה הושפלה ב-2001 לאחר אסון התאומים שגרם לכניסתה לאפגניסטן. אמריקה הושפלה שוב גם ביציאתה מאפגניסטן, עשרים שנה לאחר מכן. האם האמריקאים למדו את הלקח?

תיעוד מכמיר לב אפגנים נתלים על מטוס של צבא ארה''ב כדי להימלט מהמדינה
תיעוד מכמיר לב אפגנים נתלים על מטוס של צבא ארה''ב כדי להימלט מהמדינה

ג'ורג' בוש הבן הנחית את חיילי הצבא האמריקאי על אדמת אפגניסטן. ג'ו ביידן, הוציא אותם משם. 20 שנה מפרידים בין שני האירועים. בוש עשה זאת לאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001, שבו אמריקה הושפלה ע"י אוסמה בן לאדן ואנשי אל-קעידה עם קריסתם של מגדלי התאומים ומותם של אלפים, באחד מפיגועי הטרור הגדולים שידעה האנושות.

אמריקה דישדשה באפגניסטן שני עשורים. זה עלה לה בחיי אדם רבים. גם באפגניסטן וגם בעיראק. בימים אלו העולם מציין 20 שנה לאסון התאומים ונדמה שלקחיה עדיין לא נלמדו. ג'ו ביידן בסך הכל ביקש לקיים את הבטחת הבחירות שלו – להסיג את הכוחות האמריקאים מתוך אפגניסטן.

אלא שבמקום שתושבי מדינת הענק בדרום אסיה ייקחו לידיהם את השלטון וינהיגו את בני עמם, מי שתפס את הגה השלטון, עוד בטרם יצא אחרון החיילים האמריקאים את שדה התעופה בעיר הבירה קאבול, היו אלו מחבלי דאעש, יורשיהם האכזריים של אל-קעידה.

אמריקה לא למדה דבר. המראות העצובים של אזרחים אפגניים שנתלו על מטוסי הצבא האמריקאי שפינה את החיילים אל מחוץ למדינה, ייצרבו לעד. זה היה הניסיון האחרון שלהם לצאת אל החופש, בידיעה ברורה מה צופן להם העתיד תחת שלטון דאעש. הם נפלו בזה אחר זה מגובה רב אל מותם. הטייסים האמריקאים לא שעו לתחנוניהם. לא שהייתה להם אפשרות להעמיס על מטוסי הצבא האמריקאי את האלפים שצבאו על שדה התעופה, אולם המראה שבו אנשים נופלים אל מותם מגובה רב, צובט אל הלב בכל פעם מחדש לכל מי שרגש פועם בקרבו.

אפגניסטן נפלה בלי קרב. דאעש, שעד היום ניסה להיאחז בכמה שטחים של חלקיקי מדינות, קיבל מדינה שלמה לידיו. עשרים שנות שהות אמריקאית באפגניסטן ירדו לטמיון. ביידן הבטיח לאמריקאים יציאה שקטה, נטולת קורבנות בנפש, ואז הגיעו פיגועי הטרור שבהם נהרגו 12 חיילים אמריקאים ועוד עשרות רבות ששילמו בחייהם. מחבלים מתאבדים של דאעש פוצצו עצמם סמוך לשדה התעופה וסדר היום האמריקאי השתנה באחת.

הפיגועים באפגניסטן פגעו בעיקר בתדמיתו של ביידן בדעת הקהל האמריקאית. אזרחי ארה"ב שואלים בקול האם היה זה נכון לצאת מאפגניסטן בדרך הזו. אפילו ביקורו של ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט בבית הלבן נדחק לשולי החדשות בשל העובדה שאפגניסטן תופסת את מלא תשומת הלב וכותרות כלי התקשורת האמריקאים. ביידן נאלץ לדחות את פגישתו עם בנט שלוש פעמים, בשל המשבר שמעיב על ארה"ב יותר מכל.

ויש עוד סוגיא אחת, מוסרית, שמהדהדת בקול: העובדה שהאמריקאים הזניחו את בני בריתם והותירו אותם מאחור, להתמודד עם דאעש, שכבר החל במסע חיסול רצחני של כל מי ששיתף פעולה עם האמריקאים בעשרים השנים האחרונות. התמונות העגומות בהן נראים אזרחים אפגנים מביטים בעיניים כלות מאחורי גדר התיל של נמל התעופה בקאבול, במטוסים האמריקאים שועטים על מסלול ההמראה בפעם האחרונה, הותירו חותם והדהדו ברחבי העולם כולו.

ביידן ניסה לשים את הפרק האפגני מאחור, אולם כמו רבים מהנשיאים שקדמו לו, הוא הבין שאפגניסטן, כמו המזרח התיכון כולו, ימשיך להיות מרכיב חשוב במדיניות החוץ האמריקאית.

שנת תשפ"א לימדה את העולם כולו פרק חשוב: בתחילתה של השנה היה נדמה שאפגניסטן צועדת לעבר עתיד בטוח תחת הנהגה מקומית שזכתה לגיבוי של מדינות המערב. בסיומה של השנה אנו למדים שהתוכניות והמציאות שונות באופן מהותי. אפגניסטן נפלה כפרי בשל להנהגה של ארגון הטרור הרצחני והאכזרי ביותר שקיים עלי אדמות.

ועוד לקח חשוב: אמריקה הושפלה ב-2001 באסון התאומים שגרם לכניסתה לאפגניסטן. אמריקה הושפלה שוב גם ביציאתה מאפגניסטן.

השארת תגובה