וּמִי בַמַגֵּפָה: הקורונה עדיין כאן

המגפה ששיבשה את חייהם של מאות מיליוני בני אדם ממשיכה להכות גלים גם כאשר בשעריה של שנת תשפ"ב. הציבוריות הישראלית תמשיך לנהל את הוויכוח איזו מדיניות נכונה: מדיניות הסגרים וההגבלות של נתניהו או מדיניות ההלכה של בנט

מחלקת קורונה בלניאדו
מחלקת קורונה בלניאדו

נוכחותה של הקורונה השפיעה על החיים הציבוריים והפרטיים של כולנו. למעשה, היא השפיעה על העולם כולו. חיי אדם רבים קופדו, מיליונים חלו ברחבי העולם, עסקים רבים קרסו וכלכלות העולם יצאו מאיזון.

שנת תשפ"א נפתחה בדיון הציבורי הנוקב סביב סוגיית בתי כנסת שנסגרו אל מול ההפגנות מול מעון ראש הממשלה בבלפור שהמשיכו להתקיים. היו אינספור תירוצים, הסברים ופלפולי סרק בסוגיא הזו. בשורה התחתונה: קוראים לזה איפה ואיפה. לא משנה איזו הגדרה משפטית ייתנו לזה, העובדה שמפגיני בלפור הורשו לקיים הפגנות ענק, כולל סעודת ר"ה המונית משותפת, בעוד על שאר אזרחי ישראל נאסר להתכנס מלבד המשפחה הגרעינית ומנייני התפילות התקיימו בחום השמש במרחב הפתוח, היא אות קלון למדינה ישראל. בבחירה בין היהודית והדמוקרטית, ישראל בחרה בחלק הדמוקרטיה ופחות בחלק היהודי.

הציבור החרדי הרגיש את היטב את השלכותיה של הקורונה, אולי יותר מכל מגזר אחר בחברה הישראלית. מודל הרמזור שדירג את צבעי הערים לפי כמות המאומתים באותה עיר, שימש את מקבלי ההחלטות להטיל סגר כמעט רק על הערים החרדיות. ערים חילוניות שנצבעו באדום לא נסגרו הרמטית כפי שמצאו עצמם תושבי בני ברק, אלעד, ביתר, בית שמש והשכונות החרדיות בירושלים. איכשהו, להטיל סגר על תושבי עיר אחת, נשארה כ"פריבילגיה" השמורה רק לציבור החרדי.

אבל לא רק סגרים היו בתשפ"א. חודשים אחדים אל תוך תשפ"א, התבשר העולם שחברת פייזר האמריקאית וחברת מודרנה הבריטית הגיעו אל הקו הגמר במירוץ לחיסון. אחריהן הגיעו חברות נוספות אבל שני תאגידי הענק הללו כבשו את השוק ומהרגע שהרשויות בארה"ב אישרו באישור חירום את מתן החיסון, החל מרוץ נגד הזמן בקרב כל מדינות העולם לרכש חיסונים מאסיבי.

ישראל, שההסכם הראשוני שחתמה היה מול חב' מודרנה, מצאה עצמה מנהלת מו"מ קדחתני מול חברת פייזר שהייתה הראשונה לייצר חיסונים בכמויות ענק. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו החליט להטיל את כל כובד משקלו ע"מ להשיג מיליוני חיסונים עבור אזרחי ישראל. הלחץ שהפעיל על אלברט בורלא, המנכ"ל היהודי של חב' פייזר, בן למשפחת ניצולי שואה, עם תודעה יהודית ורגש חם לישראל, פעל את פעולתו.

בדיעבד הסתבר שחב' פייזר ביקשה לקחת את אחת המדינות כמודל ע"מ לבחון את יעילות החיסונים בקרב אוכלוסיה של מדינה שלמה. בחב' פייזר ביקשו לקחת את אסטוניה כמודל ולחסן את כל אזרחיה. אלא שבמסגרת הלחץ המאסיבי, שכלל לפי עדותו של מנכ"ל פייזר עצמו עשרות שיחות מנתניהו, טען רה"מ לשעבר שמדינת ישראל היא המודל האולטימטיבי, בשל המגוון האתני ממנו מורכבת אוכלוסיית ישראל. יהודים וערבים, ילידי הארץ וילידי מרבית מדינות העולם, עולים מחבר העמים לצד עולים ממדינות אפריקה. בורלא השתכנע וכל השאר היסטוריה. ישראל הקדימה את כל מדינות העולם והייתה לראשונה שמחסנת את מרבית אזרחיה בשתי מנות חיסון.

אט אט, מדדי התחלואה צנחו. עם כל שבוע שחלף הוסרו עוד ועוד מההגבלות שהוטלו על אזרח ישראל. אולמות האירועים נפתחו, בתי הספר חזרו ללימודים, המתווים בוטלו ואפילו המסכות, שהפכו לסימן ההיכר של השנה וחצי האחרונים, הפכו לפריט לאספנים.

ואז הגיעה הדלתא. הווראיינט שהגיע לישראל דרך שערי נתב"ג הפרוצים העלה את מדדי התחלואה לשיאים שלא היו בגלים קודמים. שנת תשפ"א מסתיימת עם כעשרת אלפים מאומתים ביום. גם מספרם של החולים קשה ממשיך לטפס. למעלה מ-20 בני אדם ביום משלמים בחייהם על התפרצות הגל הרביעי.

ראש הממשלה נפתלי בנט, החליט, ככל הנראה בעזרת יועציו שלא להשתמש במילה קורונה אלא לקורא לה מגפת הדלתא. יודע כל ילד בישראל שדלתא הוא אחד הווראיינטים של הקורונה. מוטציה כמו מוטציות רבות שקדמו לה שגורמת להדבקה המונית. היא חזקה יותר והיא מחייבת גם את המחוסנים לקבל מנת חיסון שלישית. גם בזה, ישראל היא הראשונה בעולם שמחסנת את אזרחיה בחיסון שלישי.

איתרע מזלה של הממשלה הנוכחית שהגל הנוכחי נפל במשמרת שלה. נתניהו ויתר חברי הליכוד טורחים להדגיש שוב ושוב, שהממשלה הנוכחית קיבלה מדינה עם חמישה נדבקים יום ובחלוף חודשיים ישראל על סף עשרת אלפים מאומתים ביום. עובדתית זה נכון, אך האם הגל הרביעי היה פורץ גם במשמרת של נתניהו? סביר להניח שכן. הדלתא פחות מתעניינת בפוליטיקה הישראלית, כפי ששלושת הגלים הראשונים היו במשמרת של נתניהו, גם הגל הרביעי היה מונח לפתחו. השאלה היא דרכי הפעולה. נתניהו דגל בהליכה לסגרים מצד אחד ומתן מענקים לעסקים ועצמאיים שמקור פרנסתם נפגע. בנט, בניגוד גמור להצהרותיו בחודשים שקדמו להקמת הממשלה ובניגוד לדברים שכתב בספרו "איך לנצח מגיפה", מעדיף להשאיר את המשק פתוח, גם במחיר של עשרת אלפים מאומתים ביום.

בנט לא לבד. רבים מחברי הקואליציה הנוכחית אוחזים בדעה זו. אמרה זאת חברת מפלגתו שרת הפנים איילת שקד בראיון שעורר עליה זעם ציבורי רחב. לדבריה, במגפה יש חולים ויש מתים וצריך להכיל את זה. הדברים כאמור עוררו סערה ציבורית. יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו רכב על הגל וקרא לממשלה להציל חיים ולא להכיל מתים. הראיון הזה מן הסתם עוד יישלף מהארכיון בהגיע עת ההליכה אל הקלפי.

כפי שכל אזרחי ישראל יודעים, גם רה"מ בנט יודע, שכאשר הממשלה עומדת על כרעי תרנגולת וכל ח"כ יכול למוטט את הקואליציה ולהפיל את הממשלה, קשה מאד לקבל החלטות הרות גורל על סגר או מניעת התקהלות. כדי לקבל החלטות מהסוג הזה צריך מנהיגות חזקה ותמיכה ציבורית רחבה. לבנט אין בינתיים את שניהם.

השארת תגובה