ואתה מושל בכל ● אורי מקלב מול הדוקטור, מי צודק?

איך נפל חה"כ אורי מקלב בין מלתעות הדפוס של 'ידיעות אחרונות' ● עם מי הצדק, הדוקטור המלומד או שמא דווקא חבר הכנסת בוגר הישיבה? ● והאם קוראי 'ידיעות אחרונות', יהיו אינטלגנטים מספיק לבחון את הדברים?

אגם
אגם
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

בפרשת השבוע "ויחבוש את אתונו", מפרש רש"י "מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה".

אין יותר מוחשי לכך מעוד כותרת בגירסה היומית של 'העיתון של המדינה', ידיעות אחרונות, המציגה את "ההסתבכות המדעית של יו"ר ועדת המדע בכנסת".

תחת המטבע 'תיאוריית האגם הקפוא' מספר דודי גולדמן על דיון שנערך אמש בועדה, במהלכו הציג חה"כ אורי מקלב את אמירתו: "בטבע הקור יורד, אבל רואים בחוש שאגמים קופאים רק בחלקם העליון, והסיבה היא שהם רוצים לאפשר חיים ליצורים החיים, אשר חיים במעמקי האגמים והימים" ציטוט נוסף מביא דודי גולדמן בכתבה: "הרי באופן מדעי הגיוני שהקור יירד מטה ויקפיא את מעמקי האגמים והימים, שהרי הטמפרטורה בעומק האגמים והימים נמוכה הרהב יותר מאשר בקצה העליון. אבל בזכות ההשגחה והאמונה רק החלק העליון של האגמים והימים קופא, והמטרה היא לאפשר חיים להמוני הדגה ובעלי החיים הימיים במעמקי האגם – וזה המבחן של המדע והאמונה ביחד"

כאן נפנה דודי גולדמן ומצא 'דוקטור' שהסכים לצרף תיאוריה משלו: ד"ר אריה מלמד כץ, המפעיל 'פרויקט' משל עצמו אותו הוא מציג כמי שנועד "להנגיש את המדע לאנשים שאינם עוסקים בתחום"  וזו התאוריה אותה הוא מציג: "מה שמקפיא אגמים וימים הוא האוויר הקר שמחוצה להם. כאשר האוויר קר מאד הוא מקרר את השכבה העליונה  של המים באגם – וכך השכבה העליונה היא שקופאת" ומוסיף "משקלו הסגולי של הקרח קטן ממשקלם הסגולי של המים ולכן הוא צף על פני האגם. כדור הארץ פולט חום ולכן הטמפרטורה בעומק האגם היא כמעט תמיד קבועה. מה שמשתנה זו טמפרטורת האוויר שמשפיעה בעיקר רק על הכשבה החיצונית והעליונה של האגם – וזה נדיר שהמים בשכבות העמוקות יקפאו – כך שכל ההסבר הזה מופרך" עד כאן דברי ה'דוקטור'.

אלא, שגם אנוכי, עבדכם הקטן, שאיני 'דוקטור', חיפשתי הבוקר ברשת האינטרנט ומצאתי מחקרים רבים מאד שנערכו בידי אנשי מקצוע המלווים בציוד מקצועי. וראה זה פלא: גם בימים כמו האוקיינוס וגם באגמים כמו הכנרת שלנו, ככל שנעמיק לבדוק – יצללו להן גם הטמפרטורות. (אני מתנצל מראש על עומס הטקסטים)

אבל לפני כל זה, אני רציתי לשאול שאלה את העיתונאי דודי גולדמן וגם את ה'דוקטור' אריה מלמד כץ: לו יצוייר כי העליתם טענה נכונה, וכי בקרקעית, המים חמים יותר משלמעלה. מי ברא אלה? מי עשה זאת ומדוע? הלא לכך בדיוק כוונו דברי חה"כ אורי מקלב שהדברים מתנהלים ההיפך מהנראה לנו בעיני בשר – כדי לשמר את חיי הטבע החי והשורץ במים העמוקים.

אוקיינוגרפים מחלקים את האוקיינוס לאזורים כתלות במרחק מן היבשת ובעומק, כאשר לכל אזור מאפיינים פיזיקליים וביולוגיים שונים. האזור הקרוב ביותר ליבשת הוא האזור החופי, נקודת המעבר בין היבשת לאוקיינוס הכוללת את תחומי הגאות והשפל. אזור הים הפתוח, האזור הפלָגי, נחלק לאזור נריטי, שהוא האזור שמעל המדף היבשתי, ולאזור אוקייני. מבחינת שכבות עומק, השכבה העליונה באזור הפלגי היא השכבה המוארת, המגיעה לעומק של 200 מ'. שכבה זו היא השכבה בעלת המגוון הביולוגי הרחב ביותר מבין שכבות העומק באוקיינוס, בשל האפשרות לקיים בה פוטוסינתזה. בשכבות עמוקות יותר היצורים ניזונים מחומר אורגני השוקע מן השכבה המוארת או שהם מוצאים לעצמם מקור אנרגיה חלופי. מתחת לשכבה המוארת מופיעה השכבה המזופלגית, המובחנת מהשכבה שמתחתיה על ידי תרמוקלינה של 12 מעלות צלזיוס, שבאזורים הטרופיים ממוקמת בעומקים של 700–1,000 מ'. השכבה הבאה בעומק היא השכבה הבתיפלגית שבה הטמפרטורה נעה בין 4 ל-10 מעלות צלזיוס. שכבה זו מגיעה לעומק של 2,000–4,000 מ'. מעל המישור המצולי שוכנת השכבה האביסלפלגית שמגיעה לעומק של 6,000 מ', ובשקעים האוקיניים מופיעה שכבה נוספת, העמוקה ביותר מבין שכבות האוקיינוס, והיא השכבה ההדלפלגית. בנוסף לשכבות עומק אלה, שכבת האוקיינוס הממוקמת ממש מעל קרקעית הים נקראת אזור בֶּנְתִי

ולגבי הכנרת:

המעבר בין שכבת המים העליונה החמה לשכבת המים התחתונה הקרה אינו חד, אלא הדרגתי ומשתרע על פני שכבה צרה שעובייה כ – 4-2 מ'. שכבה זו נקראת תרמוקלינה על שם מפל הטמפרטורות החריף הקיים בתוכה. התרמוקלינה בין שתי השכבות נוצרת בתחילת האביב בעומק רדוד, ובמשך האביב, הקיץ והסתיו היא הולכת ומעמיקה.

4 תגובות
  1. אז ככה: העקרון לפיו ככל שנעמיק הטמפ׳ תרד הוא נכון, אבל למים יש תכונה מעניינת (מתועדת בכל מחקר בנושא) שנקראת האנומליה של המים – בגלל מבנה מולקולת המים והקשרים הכימיים שהיא יוצרת עם מולקולות מים שכנות, המים נמצאים בצפיפות הגבוהה ביותר ב4 מעלות. כח הכבידה גורם לחומרי הצפוף ביותר לשקוע ולחומר פחות צפוף לצוף (כמו בלון הליום או אוויר חם). ולכן באגם, השכבה העליונה מכוסה בקרח הפחות צפוף ובקרקעית המים יהיו חמים יותר (אך עם זאת צפופים יותר).

    באוקיינוסים הסיפור קצת שונה, בגלל המלח המוריד את טמפ׳ הקפיאה ובו זמנית מעלה את צפיפות המים האנומליה המדוברת משחקת תפקיד שולי. ולכן באוקיינוס ככל שנעמיק טמפ׳ המים תרד עד לכ 2- מעלות שאז יקפאו המים ויצופו

    אבל העיקר.. שאת כל זה ברא בורא עולם

  2. אז כמו שכבר כתבתי, לאוקיינוסים אין קשר לנושא בגלל המליחות שמשנה את הצפיפות ואת טמפ׳ הקפיאה (גם לא הייתה התייחסות לכך בכתבה).

    בנוגע לכנרת – כמו שבטח שמת לב הכנרת לא קופאת, ומכאן שגם ההסבר שנתת לגביה לא רלוונטי. המים מתנהגים כמו כל חומר אחר בטמפ׳ האלו, כלומר ככל שהטמפ׳ יורדת הצפיפות עולה, ולכן בכנרת השכבה העליונה חמה והשכבה התחתונה קרה יותר. אם יגיע חורף מטורף שיוריד את הטמפ׳ למצב בו הכנרת תקפא, אז תראה את התופעה הנ״ל

    ואתה מוזמן לבדוק אותי עם כוס מים מתוקים (עדיף מזוקקים), מדחום ופריזר

  3. אורי מקלב טען שהטבע עומד בסתירה למדע וזו הבעייתיות בדבריו.
    מדען אמיתי תמיד יהיה מוכן להטיל ספק בידוע לו ולבחון תיאוריות חדשות כל עוד יש בהן הגיון מדעי.
    לעומת זאת אורי מקלב מייחס לטבע התנהגות שסותרת את המדע במקום לחפש את ההסבר המדעי.
    זכותו המלאה לעשות את זה אבל למה מינו אותו ליו"ר וועדה הקשורה למדע ?

  4. אריה מלמד כץ שולט!!!!!!!

השארת תגובה