מהו התקף חרדה ואיך טיפול CBT יכול לעזור?

Depositphotos
Depositphotos

״אני חושב שאני עומד למות!״, ״אני מרגישה שאני מקבלת התקף לב!״ – אלו הן חלק מהתחושות שלפעמים נלוות למה שמתברר כהתקף חרדה.

התקפי חרדה הם תופעה נפוצה מאוד, שעשויה להיות די מבהילה למי שחווה אותם. כ-5% מהאנשים מאובחנים בהפרעת התקפי חרדה (וסובלים מהתקפי חרדה חוזרים ונשנים), וכמעט רבע מהאוכלוסייה כולה חוותה או תחווה מתישהו התקף חרדה בודד. החדשות הטובות הן, שלא מדובר בתופעה מסוכנת ושניתן לטפל בכך ביעילות רבה.

מהו התקף חרדה?

התקף חרדה מתבטא בהתפרצות של פחד וחוסר נוחות הנמשכת לרוב מספר דקות. תחושות אלו מלוות בתופעות פיזיולוגיות כמו דפיקות לב מואצות, קושי לנשום, סחרחורת או בחילה אך ההתקפים עצמם אינם מסוכנים. כיוון שהתסמינים דומים לתסמינים של התקף לב, אנשים רבים מדווחים שבזמן ההתקף הם חששו שהם עומדים להשתגע או למות!

אחת הבעיות המרכזיות היא כי אנשים שחוו התקף חרדה אחד, עשויים לחשוש מאוד מהופעתו של התקף נוסף, ולכן לפתח הרגלים הימנעותיים בניסיון להימנע מהתקף חוזר. למשל, אדם שחווה התקף חרדה בעת נסיעה ברכב עשוי להימנע מנהיגה. עם זאת, חשוב לציין שהתקפי חרדה עלולים להתעורר גם ללא התראה או טריגר ברור, ולכן הימנעויות אלו לא באמת עוזרות לאדם והן לרוב רק מפריעות לתפקוד היום-יומי.

״הילחם או ברח״: איך האבולוציה של האדם קשורה להתקפי חרדה?

בני אדם, כמו בעלי חיים אחרים, פיתחו לאורך האבולוציה תגובות ״הילחם או ברח״ (Fight-or-Flight) שנועדו להגן עליהם בזמן סכנה פיזית. כך, במצב איום, מופעלת תגובה זו ומשוחררים בגופנו הורמונים שגורמים למערכת העצבים להכין את עצמה להתמודדות עם סכנה – קצב הלב מואץ, זרימת הדם גוברת, תהליכי עיכול מושהים ועוד – הגוף מכין עצמו לריצה מהירה (בריחה) או מאבק באויב (הילחם).

אולם, במציאות המודרנית, אנחנו חווים סכנות שונות מאלו שסיכנו את אבות אבותינו, ותגובות ״הילחם או ברח״ כבר פחות יעילות. לצערנו, זה לא מונע מהן להמשיך להופיע בתגובה לאירועים אותם אנחנו תופסים כמלחיצים, כמו מבחן, דייט ראשון או נאום חשוב. לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים למקור הלחץ שלנו, כך שתגובת "הילחם או ברח" תופיע כביכול גם ללא כל טריגר ברור.

בשורה התחתונה, כשהתגובה הפיזיולוגית של ״הילחם או ברח״ מופעלת ללא סכנה מתאימה במציאות החיצונית וללא יכולת לנהל אותה, אנחנו בעצם חווים התקף חרדה.

האם אפשר לטפל בהתקפי חרדה?

כן! ניתן לטפל בהתקפי חרדה ביעילות רבה למדי. שיטת הטיפול הנפוצה והיעילה ביותר היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), במהלכו יעשה המטפל שימוש בטכניקות הבאות על מנת לעזור לכם להגיע להקלה:

  1. חינוך – הטיפול יחל במתן מידע לגבי התקפי חרדה, מדוע הם נוצרים וכיצד הם משתמרים. בשלב זה, תקבלו מידע על תגובות ״הילחם או ברח״, והמטפל יעזור לכם להבחין מתי אתם עומדים בפני איום אמיתי, ומתי אתם חווים ״אזעקת שווא״.
  2. ניטור עצמי – לאורך הטיפול המטפל ינחה אתכם לתעד ולנטר את התגובות, המחשבות והתחושות שלכם בזמן התקף חרדה. כמו כן, תתבקשו למלא שאלונים שיעקבו אחר רמות החרדה שלכם לאורך הזמן.
  3. טכניקות הרגעה – על מנת לשבור את המעגל שמתרחש בדרך כלל במהלך התקפי חרדה, במסגרתו אנחנו נבהלים מהתסמינים הפיזיולוגיים והבהלה שלנו מגבירה אותם עוד יותר, המטפל ילמד אתכם טכניקות הרגעה שכוללות נשימות והרפיית שרירים. במהלך הטיפול תתרגלו את הטכניקות הללו גם בזמן שאתם חווים התקף חרדה אמיתי, כך שתוכלו לסגל תחושה של שליטה על הסיטואציה.
  4. מסגור קוגניטיבי – החלק הקוגניטיבי של טיפול CBT מתמקד במסגור מחדש של המחשבות האוטומטיות שלכם. בקצרה, מסגור קוגניטיבי נשען על ההנחה שהמחשבות שלנו משחקות תפקיד חשוב ביצירת הרגשות שלנו, ושאם נתייחס למחשבות שלנו רק כ"ניחושים לגבי המציאות" ולא כעובדות, נוכל לייצר יותר גמישות ולהפחית את עוצמת הרגש השלילי שמתעורר בנו.
  5. חשיפה – החלק העיקרי של הטיפול יתמקד בחשיפה לתחושות הגופניות שנלוות להתקף חרדה, ולסיטואציות בהן התעוררו התקפי חרדה בעבר. החשיפה תתרחש בליוויו הצמוד של המטפל, ותאפשר לכם לחוות את התחושות המבהילות שנלוות להתקף חרדה במקום בטוח ומוגן. אט אט, החשיפה מאפשרת ללמוד שהתחושות, המחשבות והמקומות שמהם נמנעתם אמנם לא נעימים, אך גם לא מסוכנים, ואין סיבה לחשוש מהם.
  6. קבלה – גישות חדשות יותר של CBT, המכונות "הגל השלישי של CBT", משתמשות בטכניקות שמעודדות את המטופלים לקבל את תחושת החרדה, לאפשר לעצמם להרגיש אותה ואז לתת לה לחלוף. בעזרת תרגילי מיינדפולנס, המטפל ילמד אתכם כיצד לחוות את החרדה מבלי להגיב אליה, לנסות להדחיק אותה או לשפוט את עצמכם לגביה.

לסיכום,

טיפול CBT יכול לסייע לכם לטפל בהתקפי החרדה ביעילות ובמהירות יחסית. זכרו, שההתקדמות בטיפול אינה לינארית, ושאתם עשויים להרגיש חרדה משמעותית בזמן החשיפה, אולם התמדה בטיפול ושימוש נכון בטכניקות ההרפיה יכולים להוביל להחלמה מלאה.

תגובה אחת
השארת תגובה