ככה לא עושים שינוי אמיתי: התנדבות במקום מדיניות

במקום הובלת שינויים מבניים בישראל המצריכים חזון ואומץ, ממשלת ישראל הקימה מערך התנדבותי של הרשויות המקומיות בחסות המדינה

wepik
wepik

לפני חודש, ממש בימיו האחרונים על כס הנישאות, הוגש לנשיא ריבלין דו"ח של צוות מיוחד בראשות המנכ"ל היוצא של משרד הפנים, מרדכי כהן. הצוות התבקש לבחון את השפעת המבנה השלטוני על תפקוד המערכת ולגבש רפורמה לקידום תפיסה אזורית ולביזור סמכויות מהשלטון המרכזי למקומי. הצוות זיהה כשלים מבניים מהותיים בתחום המינהלי, הכלכלי והחברתי שמשפיעים על תפקוד משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בתחום השירות לתושב ובקידום צמצום פערים ופיתוח. כשלים אלה באים לידי ביטוי בריכוז סמכויות גבוה בידי השלטון המרכזי, העדר סטנדרטיזציה בגופים, בחלוקה לאזורים רבים וריבוי רשויות מקומיות חלשות מבחינה תקציבית, מה שמשפיע באופן ישיר על השרות שמקבלים תושבי המדינה.

לטענת מחברי הדו"ח, המבנה השלטון המקומי, שהוקם היסטורית על בסיס חלוקות מגזריות ועדתיות, משמר את החלוקה והמחיצות בתוך החברה הישראלית ומקשה על קידום שותפות בין הקהילות והמגזרים השונים. במעמד הגשת הדו"ח הצהירה שרת הפנים שקד כי : "הדו"ח יהווה תשתית למימוש המדיניות לביזור הסמכויות לשלטון המקומי". גם הנשיא (לשעבר) ריבלין הביע התלהבות והבטיח שיזכיר את הנושא בנאום הפרידה שלו בכנסת שבוע לאחר מכן, כפי שאכן עשה.

ממשלת ישראל, לעומתו לא עשתה דבר ולראייה, הנושא אפילו לא הוזכר בטיוטת חוק ההסדרים. כאן המקום לציין שמשנת 2009 בחסות משרד הפנים הוקמו אשכולות אזוריים שהתאגדו באופן וולונטארי, מאותן הסיבות המפורטות בדו"ח ואולם ללא העברת סמכויות בחקיקה, ויישום מסקנות הוועדה, היכולת של האשכולות הקיימים מוגבלת והם עוסקים בעיקר בסוגיות הקשורות לתברואה, תיירות ואזורי תעשייה. למרות זאת, מאז ועד היום על אותו בסיס התנדבותי קמו 6 אשכולות שמאגדים כיום כ -60% מהרשויות המקומיות בישראל. כאמור, המודל המוצלח והדו"ח המפורט, לא גרמו לאף אחד משרי הממשלה הרלוונטיים להרים את הכפפה.

לעומת מודל האשכולות שלא זכה להיכנס לחוק ההסדרים, נושא אזורי בוער לא פחות בדמות רשות תחבורה מטרופוליטנית דווקא כן נכנס לטיוטת חוק ההסדרים לכמה ימים לפני שנזרק ממנו, ככל הנראה לבלי שוב. אבל כאן, אותה מדיניות התנדבותית נכנסה לפעולה. חברת נתיבי איילון (בבעלות מלאה של משרד התחבורה), הודיעה השבוע כי היא מתכוונת להקים בחסותה, רשות תנועה מטרופוליטנית בגוש דן ומבקשת מרשויות מקומיות להצטרף. כדי לעודד הצטרפות, מציעה החברה (באמצעות המדינה) שי כספי בדמות מימון מלא של אחזקת כל הצמתים המרומזרים בערים שיצטרפו.

בשבוע שעבר, הצטרפה למיזם עיריית בני ברק שלפי מספר הצמתים המרומזרים בה, תוכל לחסוך כמיליון שקלים בשנה. חברת נתיבי איילון ממשיכה לנהל בשם המדינה מו"מ להצטרפות רשויות נוספות בגוש דן. אחת הסיבות שעד היום, אין נתיבי תחבורה ציבורית רצופים בגוש דן, קשורה בין היתר להעדרה של אותה רשות תחבורה אזורית שנזרקה מחוק ההסדרים. לו הייתה אחת כזו, תכנון נתיבי ייעודיים לתחבורה ציבורית היה מתבצע פעם אחת ולא פעמים רבות, לפי מספר הרשויות המקומיות שבדרך. תושב ראשל"צ, לדוגמא, שעובד בתל אביב חוצה מדי יום ברכבו או בתחבורה ציבורית 4 רשויות אבל כל מה שמעניין אותו הוא להגיע הכי מהר למחוז חפצו. רשות מטרופוליטנית, לו הייתה קמה על-פי חוק, הייתה מאפשרת לזה לקרות תוך זמן קצר בהרבה.

ממשלות בישראל נבחרות כדי למשול, כדי להתוות את הדרך על בסיס מדיניות ברורה וידועה מראש, לא בהתנדבות אלא באמצעות חקיקה ומנהיגות. בנאומו של ריבלין בכנסת בטקס ההשבעה של מחליפו יצחק הרצוג, לצד ההצעה שלו לחשיבה מחודשת על מערכת היחסית בין השלטון המרכזי למקומי, אמר: "לא סיימנו להקים את המדינה, אל תנוחו ואל תשקטו, רק היכולת שלנו להמציא את עצמינו מחדש, יחד היא שתשמור עלינו". חשיבה אזורית, שינוי שיטת הבחירות וביזור סמכויות השלטון המרכזי, הם העקרונות שכולנו צריכים לפעול לאורם ויחד לגרום לחיים של כולנו להיות טובים יותר.

(*) הכותב הוא מנהל פעילות השטח של תנועה ישראלית ונציג הדור הצעיר במועצה הארצית לתכנון ובניה

צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
השארת תגובה