הסתיר מחבל חמוש בביתו ודרש פיצויים מהמדינה

בית משפט
בית משפט

בית המשפט השלום בירושלים (כב' השופטת מיקה בנקי), קיבל את עמדת המדינה ודחה את תביעתו של פלוני בגין נזק גוף שנגרם לו על ידי כלב תקיפה, שנשלח לביתו במהלך פעילות מבצעית. בית המשפט קבע כי עומדת למדינה הגנת הפעולה המלחמתית וכי התובע יישא בהוצאות המשפט בסך 5,000 ₪.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליארדי שקלים לציבור – רשת 13

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס מבזק לייב

מדובר באירוע שהתרחש ביום 03.02.18 במהלך פעילות מבצעית מורכבת, בלב שטח עוין, ללכידת חוליית המחבלים שביצעו את הפיגוע בו נרצח האזרח הישראלי, הרב רזיאל שבח ז"ל. על פי מידע שהתקבל, אחד מן המחבלים בחולייה, הסתתר בביתו של התובע כשהוא חמוש בנשק.

במסגרת התביעה טען התובע, כי הוא התעורר משנתו לקול פיצוצים בביתו והגן על משפחתו, כשלפתע הותקף על ידי כלב שהוכנס לביתו, וזאת מבלי שהתבקש קודם לכן לפתוח את הדלת או לצאת מביתו. מאידך נטען כי ההערכה המבצעית של כוח המשימה הייתה שהמחבל לא יסגיר עצמו אלא יפתח באש על מנת להתנגד למעצר ועל כן נדרשה כניסה זהירה למבנה.

לטענת מפקד הכוח, התובע ומשפחתו לא נענו לקריאות הכוח ולשורת הפעולות שננקטו בהדרגה במטרה לעצור את החשוד (בעגה הצבאית- "דרדור אמצעים") ועל כן נשלח כלב תקיפה כדי לסרוק את המבנה, לאתר את המחבל החמוש ולהסיר את האיום המיידי לחיי הלוחמים. משנכנס הכלב לבית הוא תפס את התובע והביאו לכוח, אז הכלבן הורה לכלב לשחררו והתובע, הפצוע, קיבל טיפול רפואי.

עוד עולה מעדותו כי הכפר בו נערכה הפעילות הוא בשטח A (שטח הנשלט ע"י הפלסטינים הן מבחינה אזרחית והן בהיבט הביטחוני) שהוא שטח עוין בפני עצמו, וכי בזמן הפעילות הכוח היה נתון בסכנת חיים ממשית. בנוסף, העיד כי התנהלות בני בית הייתה חשודה וניתן היה ללמוד ממנה על הסתרת מחבל חמוש, שאם לא כן, לא הייתה להם בראייתו כל סיבה להסתתר מהכוח ולא לענות לקריאותיו החוזרות והנשנות וכי שימוש בכלב תקיפה הוא שימוש שהנזק בו הוא פחות לעומת בחירה בדרך של כניסה רגלית של חיילים עם נשק חם. התובע מצדו טען כי לא שמע דבר מעבר לפיצוצי הדלתות, ובכלל זאת לא שמע כריזות. התובע הבהיר כי לאור הפיצוצים חש בסכנה ועל כן פחד לגשת לחלון או לצאת מהבית.

בפסק הדין קבע בית המשפט כי: "ניתן לקבל את עדותו של התובע כי חשש לגשת לחלון או לצאת מהבית, אך אין בכך כדי לגרוע מהגנת המדינה ומקיומה של "פעולה מלחמתית" בנסיבות דנן. הגנה זו נבחנת, כאמור, מנקודת מבטה של הפעולה המבוצעת, תכליתה ונסיבותיה ולא מהאופן בו חווה הנפגע את האירועים." (סעיף 12 פס"ד)

עוד קבע בית המשפט: "…סיכון החיים בפניו עמד הכוח הוא סיכון שהיה ידוע לו מהמידע המודיעיני שהוביל לפעולה ולדידו הוא פעל לאיתור מחבל חמוש שיתנגד למעצרו בכוח לאחר שרצח אזרח ישראלי. מבצע לכידת מבוקש לבטח נכנס תחת ההגדרה של מניעת טרור הזוכה להגנת הפעולה המלחמתית על אחת כמה וכמה כשמדובר במבוקש האחראי לרצח…" (סעיף 19 לפס"ד).

את המדינה ייצג עו"ד אביאב הולנדר, מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

השארת תגובה