תקציב: הממשלה הולכת בעקבות האוצר

הקורונה ממשיכה לשבש את שרשרת האספקה בעולם ובטווח הקצר זה צפוי להעלות את האינפלציה. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 1.6% לשנה הקרובה, והסיכון הוא לאינפלציה גבוהה יותר

בנק הפועלים. (אילוסטרציה)
בנק הפועלים. (אילוסטרציה)

ישראל

מספר הנדבקים החדשים עולה בקצב מהיר וחצה את רמת ה-2000 איש ליום. קצב ההדבקות דומה לזה שבארה"ב, ונמוך במידה ניכרת מזה של רוב מדינות אירופה. המגבלות היחידות שקיימות, מעבר לחובת עטית מסכות, הן על התקהלויות גדולות שמותרות רק עם "תו ירוק". למגבלות אלו אין השפעה ישירה על הצריכה הפרטית, שהמשיכה לגדול בקצב מהיר בחודש יוני, אם כי הן מתחילות להשפיע על אמון הצרכנים. מדד אמון הצרכנים שמפורסם על ידי בנק הפועלים ו-KANTAR ירד בחודש יולי 2021 ב-3.6 נקודות לרמה של 138.2 נקודות (אפריל 2002=100). המדד למצב השוטף ירד ב-7.5 נקודות ומדד הציפיות ירד ב-1.0 נקודות. אנו מעריכים כי הפגיעה באמון הצרכנים החודש הושפעה מעליית התחלואה, והחשש שבהמשך היא תביא למגבלות על הפעילות. ביטול הזכאות לדמי אבטלה לשוהים בחל"ת בני 45 ומטה, השפיע כנראה אף הוא על תפיסת המצב הנוכחית והעתידית. שיעור האבטלה הרחב ירד במחצית השנייה של חודש יוני ל-8.8% לעומת 9.5% בשבועיים הקודמים. אנו מעריכים כי ביולי, עם סיום החל"ת, יתווספו עוד עשרות אלפי עובדים למעגל העבודה, אם כי זה לאו דווקא יתבטא בעלייה ברמת ההכנסה של משקי הבית. צמצום תכניות הסיוע צפוי להערכתנו לייצב את הצריכה הפרטית, לאחר עלייה חדה מתחילת השנה.

האוצר ינסה להביא היום לאישור בממשלה את תקציב המדינה לשנים 2022-2021. הצעת התקציב וחוק הסדרים עב כרס שנלווה אליה, יעברו אולי עוד מספר שינויים עד שיגיעו להצבעה בכנסת. האוצר מכוון לגירעון תקציבי של 6.8% מהתוצר השנה ו-3.9% בשנה הבאה. הגירעון בשנת 2021 נמוך במידה ניכרת מזו של 2020 גם בשל זינוק בגביית המסים. עיקר הירידה בגירעון ב-2022 הוא תוצאה של ירידה בהוצאות הקורונה (פיצוי לעסקים וחל"ת). האוצר לא מניח שהגידול החד בגביית המסים ימשך גם בשנה הבאה, שכן בחלקו הוא מבוסס על גורמים חד-פעמיים, כמו עליות השערים החדות במחירי המניות, והנפקות גדולות של חברות טכנולוגיה. גירעון בסדר גודל של 4% מהתוצר, מייצב את שיעור החוב מהתוצר, ואולי אפילו מפחית אותו מעט (תלוי בצמיחה ובהפרטות). מבחינת השווקים, זה איתות חיובי לממשלה שפועלת לייצוב של החוב. צרכי מימון החוב של הממשלה צפויים לרדת באופן ניכר בשנה הבאה.

עד כמה צעדי הממשלה ישפיעו על האינפלציה? כנראה שלא הרבה. הצעדים מתמקדים בתחום הסחורות ופחות בתחומי השירותים. המשקל הכולל של שלושת הסעיפים העיקריים שעליהם צעדי הממשלה עשויים להשפיע: מזון, פירות וירקות וריהוט וציוד לבית עומד על כ-20%. חלק מההשפעות הן בכיוונים מנוגדים כמו הטלת מס על משקאות ממותקים שמעלה מחירים, ומנגד הפחתת חסמי יבוא שפועלת לירידת מחירים. חלק מהצעדים כמו פתיחת המשק ליבוא של פירות וירקות צפוי להיות הדרגתי. ההשפעה הכוללת של סך הצעדים בתוכנית הכלכלית על האינפלציה אינה גבוהה.

הקורונה ממשיכה לשבש את שרשרת האספקה בעולם ובטווח הקצר זה צפוי להעלות את האינפלציה. מחירי ההובלה מסין לדוגמה עלו גם החודש בעשרה אחוזים, ובכ-380% מפרוץ הקורונה. גם מחירי הסחורות החקלאיות עלו בשבוע האחרון והם קרובים לשיא. התייקרויות אלו צפויות להשפיע על סעיפים כמו ריהט וציוד לבית, וגם אולי על סעיף התחבורה, במידה ונראה עלייה במחירי כלי-הרכב. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 1.6% לשנה הקרובה, אך אם לא נראה התמתנות במחירי הסחורות וההובלה בעולם, נתחיל לראות את האינפלציה מהעולם "מיובאת" גם לישראל, ואנו מעריכים לכן שהסיכון הוא עתה לאינפלציה גבוהה יותר.

הפסקת הנפקת אג"ח מיועדות ותשואות איגרות החוב. האוצר מעוניין להחליף את הנפקת האג"ח המיועדות שמבטיחות תשואה של 4.86% לשנה (צמוד למדד), במנגנון של הבטחת תשואה של 5% לאותם 30% מהתיק להם נהג להנפיק אג"ח מיועדות. כיום איגרות החוב המיועדות מהוות כ-28% מהחוב הממשלתי. השיקול של האוצר הוא קודם כל כלכלי: בהנחה שקרנות הפנסיה יודעות לייצר בממוצע תשואה של 5% בלי האג"ח המיועדות, תשלומי הריבית של הממשלה יפחתו. שיקול שני הוא סחירות – היקף גבוה של הנפקות לא סחירות פוגע בעומק שוק איגרות החוב הסחיר. בהנחה שהצעה זו תאושר (צפויה התנגדות של ארגוני העובדים), סביר להניח שהגופים המוסדיים ימירו את אותם 30% של הגידול בתיק הנכסים מהשקעה באג"ח מיועדות להשקעות אחרות וביניהן אג"ח ממשלתיות סחירות. אנו מעריכים שהרוב דווקא לא יופנה לאג"ח הסחירות, אלא לנכסים ברמת סיכון גבוהה יותר. כלומר, הגידול בהנפקות אג"ח סחירות יהיה גבוה מהגידול בביקוש לאג"ח אלו בקרב המוסדיים, ולכאורה זה פועל להעלאת התשואות חסרות הסיכון של האג"ח הממשלתיות. יחד עם זאת, אנו סבורים כי לגורמים "טכניים" מסוג זה השפעה מצומצמת יחסית על תשואות איגרות החוב, ואלו תלויות יותר בגורמים כמו הצפיות למדיניות המוניטרית בארץ ובעולם.

גלובלי

כל חודש שעובר האינפלציה בארה"ב הופכת לעובדה מוגמרת יותר – מחירי הסחורות וההובלה לא עושים את סיבוב הפרסה שכולם חיכו להם, ושוק העבודה שטרם התאושש, לא בדיוק מהווה בלם לאינפלציה, אלא ההיפך מכך. הפד עדיין שם את כל כובד משקלו על ההערכה שהאינפלציה היא זמנית, וממשיך להדפיס 120 מיליארד דולר לחודש. עודפי הנזילות הדולריים עושים דרכם חזרה ישירות למאזן הפד דרך עסקאות ריברס ריפו. אלו האחרונים חצו בשבוע החולף את רמת הטריליון דולר. אפשר להתווכח אם 3.5% עלייה במדד הליבה זו אינפלציה גבוהה, או רק השפעה של השוואה לנקודה נמוכה (אפקט בסיס), אבל 17% עלייה במחירי הדירות בשנה אחת, זו כבר אינפלציה, גם אם לא נמדדת במדד המחירים לצרכן. הציפיות לאינפלציה גבוהות וזה הביא את הריבית הריאלית לעשר שנים לרמת שיא שלילית. כל עוד השווקים מאמינים שהתהליך בשליטה, אלו תנאים שטובים לשוקי המניות והנדל"ן. הפד צריך לשכנע את המשקיעים שהתהליך בשליטה ושהאינפלציה היא זמנית, וזה הופך לקשה מחודש לחודש.

הגל הרביעי של נגיף הקורונה ממשיך להתפשט בעולם והוא מאיים על המשך ההתאוששות הכלכלית. בשבוע האחרון נמשכה העלייה החדה בהדבקות בעולם ובמדינות מסוימות, כמו אוסטרליה, כבר חזרו למדיניות הסגרים. העלייה במספר ההדבקות בקרב המדינות המפותחות, בולטת בעיקר בספרד, צרפת ארה"ב וישראל. בבריטניה מספר הנדבקים החדשים מוסיף להיות גבוה, אם כי הוא במגמת ירידה, וזאת למרות שלפני כשבועיים הוסרו שם כל המגבלות. מדדי המניות בארה"ב רשמו בשבוע האחרון ירידות שערים מתונות של פחות מאחוז בממוצע ומדד היורוסטוקס 50 ירד בשיעור דומה. ה- CSI300 של סין ירד בשבוע האחרון ב- 5.5%, בין היתר על רקע הגבלות רגולטוריות חדשות. התנודתיות בשוקי המניות לוותה בהמשך ירידה בתשואות הארוכות של אג"ח ממשלת ארה"ב. התשואה לעשר שנים ירדה ל- 1.23% לעומת 1.28% בסוף השבוע הקודם. מחירי הסחורות החקלאיות והתעשייתיות שבו לעלות בשבועיים האחרונים והם קרובים לרמת השיא שנרשמה בחודש מאי. מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה בשבוע האחרון ב-3.0% לרמה של 76.3 דולר.

ארה"ב- צמיחה של 6.5% ברבעון השני, מעט נמוכה מהתחזית. כלכלת ארה"ב צמחה ברבעון השני בשיעור שנתי של 6.5%, נמוך מהתחזיות שעמדו על 8.5%, ובדומה לצמיחה ברבעון הראשון שעודכנה מעט כלפי מטה ל-6.3%. הצמיחה ברבעון השני הושפעה מגידול חד של 11.8% במונחים שנתיים בצריכה הפרטית, מעלייה של 13% בהשקעות בציוד ושל 6.0% ביצוא. בהשקעות בבניה ובצריכה הציבורית נרשמה דווקא ירידה ברבעון האחרון. לאחר הצמיחה ברבעון השני, רמת התוצר בארה"ב גבוהה ב-0.8% מהרמה שנרשמה ברבעון האחרון של 2019, טרם פרוץ הקורונה.

הפעילות הכלכלית בארה"ב מוסיפה להתרחב, אם כי בקצב מתון יותר. מדדי אמון הצרכנים, הן של הקונפרנס בורד והן של אוניברסיטת מישיגן, רשמו עלייה קלה בחודש יולי, בעיקר במדדים למצב השוטף. ההזמנות למוצרי בני קיימא עלו ביוני בשיעור של 0.8% , שיעור נמוך מהתחזית, והדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה ירדו, אם כי בפחות מהצפוי. בחודש יולי הכנסות הצרכנים נותרו יחסית יציבות והוצאות הצרכנים עלו ב-1.0%. ביום שישי הקרוב יתפרסמו נתוני שוק העבודה לחודש יולי. בחברת דאו ג'ונס מעריכים שתוספת המשרות תגיע ל- 788 אלף, לאחר התוספת המפתיעה של 855 אלף משרות ביוני. כמו כן, מצפים לירידה בשיעור האבטלה מ- 5.9% ל- 5.7%.

מחירי הדירות מוסיפים לעלות, אך הפעילות בשוק הדיור בארה"ב מתמתנת. מכירת דירות חדשות ירדה בחודש יוני ב-6.6%, לעומת צפי לגידול של 3.5%, והרמה כעת נמוכה ב-10.6% לעומת הרמה בינואר 2020 טרם התפרצות הקורונה. ירידה נרשמה ביולי גם בחתימה על חוזים לרכישת דירות. אלה ירדו ביוני ב-1.9% ורמתם לעומת ינואר 2020 גבוהה ב-3.8%. מחירי הדירות עלו בחודש יוני ב-1.8% והשלימו עליה של 17% ב-12 החודשים האחרונים.

אינפלציית הליבה של ה- PCE לא הפתיעה בחודש יוני. מדד המחירים של הצריכה הפרטית עלה בחודש יוני ב- 0.4%, נמוך מתחזיות מוקדמות של 0.6%, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב- 3.5%. הציפיות לאינפלציה לכל הטווחים חזרו לעלות, והצפיות לעשר שנים עומדות כעת על 2.4%.

ארה"ב: הסכמה עקרונית בין הגושים הפוליטיים בסנאט לגבי תכנית ההשקעות בתשתית. ברוב של 67 נגד 32 הסנאט בארה"ב קיבל החלטה פרוצדורלית, שמשמעותה אור ירוק לתחילת הדיונים על תכנית ההשקעות בתשתית שעלותה כטריליון דולר. מדובר באומנם סכום נמוך מזה שהוצע ע"י הנשיא ביידן, אולם הסכמה הבין-גושית מהווה איתות חיובי למהלך.

גוש האירו: דאגה מהתפשטות הקורונה בצד חדשות טובות לגבי הצמיחה ברבעון השני. כלכלת גוש האירו צמחה בשיעור שנתי של 8.3%, לאחר שברבעון הראשון של השנה נרשמה בגוש האירו התכווצות של 1.3% בתוצר. באיטליה נרשמה צמיחה של 11.1% במונחים שנתיים, ובגרמניה נרשמה צמיחה של 6.1%. בסיום הרבעון השני הצמיחה בגוש האירו עדיין נמוכה ב- 3.0% לעומת רמתה בסוף 2019. בהמשך לצמיחה הגבוהה ברבעון השני, שיעור האבטלה הוסיף לרדת, ובסוף יוני הוא עמד על שיעור של 7.7%. בניגוד למגמה בארה"ב, אינפלציית הליבה ברמה שנתית ירדה ביולי ל-0.7% לעומת 0.9% בחודש הקודם.

סין: הרגולטור מקשיח את הכללים החלים על חברות אינטרנט, כולל אתרים לחינוך משלים לבתי הספר, המופעלים על ידי חברות למטרות רווח. צעדים אלה הביאו לחששות רבים בקרב משקיעים גלובליים, וחלקם הקטינו משמעותית את הפוזיציות שלהם בחברות סיניות, דבר שהביא לירידות חדות בחלק מהמניות של חברות שנפגעות מהרגולציה החדשה. גורמים בבנק המרכזי ובממשל הסיני קיימו שיחות ועידה עם בתי השקעות ובנקאים מחוץ לסין, במטרה להרגיע את החששות. בנוסף, הבנק המרכזי הזרים לשוק הפיננסי המקומי 30 מיליארד יואן ביום חמישי וביום שישי, על מנת להקל על מצב הנזילות בשווקים. אין ספק שיחד עם המתיחות הגוברת בין סין לארה"ב, חלה עלייה בסיכון הכרוך בהשקעות בסין.

השארת תגובה