התוכנית של סער להדחת נתניהו

הצעת החוק עשויה לספק דחיפה נוספת לחברים דוגמת ישראל כץ, ניר ברקת ואחרים, לנסות להוביל את הדחתו של נתניהו, בנימוק ש"בלאו הכי הוא לא יכול לכהן כראש ממשלה". לשם סער חותר ובהם הוא תולה את תקוותו

גדעון סער בגבעת המטוס
גדעון סער בגבעת המטוס

יש רגעים שגם האירוניה הייתה מתקשה לצייר לעצמה. כזה היה למשל הרגע בו ראש הממשלה, נפתלי בנט, נשא בסוף השבוע נאום מול כל האומה ותקף בחריפות את מתנגדי החיסונים, כשבה בעת, מאשרת ממשלתו את צירופו של השר החדש, אלי אבידר, ממובילי המתקפה על החיסונים בחודשים האחרונים.

אמנם, אבידר מיהר לעדכן שהוא נמצא בתהליך התחסנות, וכבר בשבוע הקרוב ישלים את קבלת החיסון השני. עדיין, קשה להניח שהוא יורחק בשבועיים הקרובים מישיבות הממשלה, עד להשפעת הנוגדנים, כדי חלילה לא לסכן את חבריו לשולחן הממשלה, כולל שרת החינוך ח"כ יפעת שאשא ביטון, שממשיכה לייצג בגאון עמדות של אנטי מגבלות בסוגיית הקורונה.

אם יש נושא שמציק לבנט, זו ההתמודדות מול נגיף הקורונה. האיש שכתב את 'איך לנצח מגיפה', נראה כמי שאין לו מושג איך רצוי להתנהל. אפילו התקשורת הכללית, שמקפידה בהידור רב להעניק לו מאה ימים של חסד, כבר מבקרת את חוסר המעש, את העובדה שנתב"ג פרוץ כמעט לחלוטין ואלפי נשאים חוזרים לארץ ללא פיקוח, את מערך הבדיקות הלא יעיל ואת ההתמהמהות בטיפול בהיערכות לחיסון השלישי ובהבאת החיסונים ארצה. נזכיר, הממשלה הנוכחית החלה את כהונתה עם כמאה חולי קורונה בכל רחבי הארץ וממוצע של שלושה עד חמישה חולים חדשים ליום. השבוע, נרשמו כבר יותר ממאה חולים קשים וממוצע של קרוב ל-1,500 מאומתים חדשים ביום.

נתניהו, במעמדו כראש האופוזיציה וכמי שרכש לעצמו שם של מומחה לחיסוני הקורונה, מכריז כבר כמה שבועות על הצורך להתחיל במתן החיסון השלישית לאוכלוסיות רגישות, כמו מבוגרים ובעלי רקע רפואי, בדגש על אלו שהתחסנו בתחילת הדרך, וכמות הנוגדנים בדמם הספיקה להצטמצם. השבוע, רשם נתניהו ניצחון קטן, כשאנשי המקצוע בעולם החלו לטעון רשמית כי יש צורך בחיסון נוסף. חברת פייזר כבר פנתה ל-FDA בבקשה לאשר את מתן החיסון הנוסף, וכמו שזה נראה, כדאי להכין את הזרוע לדקירה שלישית, בתקווה שכבר בקרוב.

בנט, שהבין את העניין באיחור קל, מנסה להיות 'יותר אפיפיור מהאפיפיור'. ביבי קורא להתחסן? בנט ירדוף את מתנגדי החיסונים. ביבי מבקר את הממשלה שלא עושה די? בנט יעשה את מה שביבי עצמו נמנע מלעשות – מתקפה חזיתית על מפיצי הפייק ניוז ומובילי הקמפיין נגד התחסנות. כעת, ייבחן ראש הממשלה בעולם המעשה, האם יצליח להפוך את ישראל לראשונה בעולם שמשלימה גם את מתן החיסון השלישי.

חוק רק לא ביבי

לצערו של נתניהו (ואולי למזלו, בהתחשב בלא מעט אירועים שפקדו את ישראל בשנים עשר השנים האחרונות), החוק אינו קובע כי מי שנכשל בניהול המדינה בנושא כזה או אחר מוחלף באופן אוטומטי. כדי להפיל את הממשלה הזו, לא די לשכנע את דעת הקהל בכישלונה או להצליח ליצור תדמית של המבוגר האחראי. לשם כך, יצטרך נתניהו לגייס רוב של 61 חברי כנסת שיתמכו בהצעת אי אמון קונסטרוקטיבית או לחילופין בהצעה לפיזור הכנסת.

האפשרות השלישית והחד פעמית, תגיע בעוד חודשים אחדים, עם הבאתו הצפויה של תקציב המדינה לאישור המליאה, אז צפוי להתחולל קרב של ממש בקואליציה, כאשר כל שר ידרוש את חלקו וכל ח"כ ייאבק על נתח נוסף לאג'נדה שלו. נתניהו ושותפיו במפלגות החרדיות יצטרכו לגייס את כל כושר ההמצאה כדי לתקוע טריז בין חברי הכנסת והשרים שיתאכזבו מהתוצאה הסופית ובין חבריהם לקואליציה, בתקווה להפיל את התקציב, וממילא לפזר את הכנסת באופן אוטומטי. בנוסף, יהיה עליהם לוודא שטיבי וחבריו לא יספקו רשת ביטחון לממשלה, ולו כדי לנקום בשנוא נפשם ח"כ מנסור עבאס.

אבל גם אם הממשלה תיפול במועד כזה או אחר, נתניהו עשוי למצוא את עצמו מתמודד עם חקיקה פרסונלית, שתמנע ממנו להתמודד לתפקיד ראש הממשלה, כפי שחשף בסוף השבוע שר המשפטים גדעון סער. לפי סער, הוא אינו שולל קידום חקיקה שתאסור את הטלת המנדט להרכבת ממשלה על ידי הנשיא על מי שהוגש נגדו כתב אישום.

צריך לסייג: על הנייר, חוק כזה לא מחזיק מים. ניסיון לאסור על התמודדות לכנסת של מי שהוגש נגדו כתב אישום לא יעבור בכנסת וכנראה גם לא יצלח את מבחן בג"ץ. לפיכך, המסלול היחיד למנוע התמודדות של נתניהו על ראשות הממשלה – יכול לעבור דרך איסור בחוק על הנשיא להטיל את המנדט על נאשם בפלילים. אלא שממה נפשך, אם נתניהו יצליח להשיג את שישים ואחת האצבעות הדרושות לו להרכבת קואליציה בעתיד, הוא יוכל גם לשנות בחקיקת בזק את החוק המדובר ולבטל אותו.

אם כך, ישאל השואל, מדוע סער, שאינו ידוע כטירון פוליטי, מעוניין לקדם חוק חסר תוחלת שכזה? התשובה, כך נראה, מורכבת משני חלקים: במישור המיידי, סער מתכוון לגרוף דיבידנד מלא, הן מהתקשורת והן בדעת הקהל של ה'בייס' שלו, אותו בייס שהצביע לו רק משום שהצהיר כי לא ישב עם נתניהו בשום מצב. במישור העתידי, מעט מאוד אנשים מכירים את הסיסטם של הליכוד טוב יותר מסער. הצעת חוק כזו, עשויה לספק דחיפה נוספת לחברים דוגמת ישראל כץ, ניר ברקת ואחרים, לנסות להוביל את הדחתו של נתניהו, בנימוק ש"בלאו הכי הוא לא יכול לכהן כראש ממשלה". לשם סער חותר ובהם הוא תולה את תקוותו.

אדוני, יש כאן צלמת

ביום שלישי בבוקר, פרסמו ראשי סיעת יהדות התורה הודעה חריגה – הן בחריפותה והן בהיותה ממוקדת אד הומינם, לגופו של אדם. לפי ההודעה, "נחשפה ח"כ עידית סילמן מבצעת הקלטת סתר כלפי ח"כים כשהיא מצוידת באמצעי תיעוד עליה, בתוך אולם המליאה, בשטח הפרסה שמאחורי המליאה ובמסדרונות הכנסת". בהמשך ההודעה נטען כי סילמן פעלה בשירותיו של אחד מערוצי התקשורת הגדולים, ובעקבות כך הוגשה גם תלונה ליו"ר הכנסת ותוגש אחת נוספת לוועדת האתיקה, לכשתקום.

ראשיתו של הסיפור, במהלך הלילה הלבן שבין שני לשלישי, עת הובא חוק הדיינים מחדש לדיון והצבעה בקריאה ראשונה במליאה. הנציגות החרדית הובילה פיליבסטר אופוזיציוני, מתוך כוונה לנסות ולגרור את החוק גם הפעם עד כמה שניתן, וזאת משני נימוקים: הראשון, ניסיון להתיש את הקואליציה, בתקווה קלושה להפיל את החוק שוב במליאה באיזו דרך – אולי בסיוע הנציגות הערבית. השני, רצון להתקרב לדד ליין, בעוד שבוע וחצי, בו נדרשת הכנסת להרכיב את הועדה למינוי דיינים. במקרה כזה, אם החוק לא יושלם עד למועד הנקוב, הוא כבר לא יהיה רלוונטי בכנסת הנוכחית.

כבר בשעות היותר מוקדמות של הלילה נרשמה סצנה ראשונה של התלהמות במליאה. חבר הכנסת איתמר בן גביר עלה לנאום, וסירב להוראתו של יו"ר המליאה, ח"כ אחמד טיבי, לומר בפתח דבריו "אדוני היושב ראש". "אתה לא אדוני", הטיח בן גביר, והוסיף כהנה וכהנה 'מחמאות' לעבר טיבי. זה האחרון לא נשאר חייב והזעיק את משמר הכנסת לפנות את בן גביר מעמדת הנואם.

ככלל, עימותים בין קואליציה לאופוזיציה אינם עניין מפתיע או חריג במיוחד. אלא שבכנסת הנוכחית נראה כי כל הקווים האדומים נחצו. באופוזיציה זועמים על הדורסנות שמפגינה הקואליציה, ובשבוע האחרון מתנהל קרב איתנים בין הצדדים על הרכבי הוועדות, בדגש על ועדת הכספים – הוועדה הרגישה במיוחד לקראת העברת תקציב המדינה.

בנוהג שבעולם, בהתחשב בפערי המספרים בכנסת (61 מול 59), הייתה הקואליציה מקבלת יתרון של לכל היותר חבר כנסת אחד בוועדה. בנוסף, היו נציגי האופוזיציה בוועדת הכספים נחלקים באופן יחסי, לפי גודל המפלגות. אלא שבקואליציה חוששים ממצב דברים בו כל אחד מהחברים מטעם הקואליציה יהיה חיוני בכל הצבעה ויוכל לסחוט ככל העולה על דעתו, והם מעוניינים לייצר רוב בטוח ומוצק של שני חברים. בנוסף, חפצו ראשי הקואליציה לבחוש בחלוקה הפנימית של נציגי האופוזיציה, כך ששניים מתוכם יהיו מהרשימה המשותפת (לשם השוואה, בליכוד גם יקבלו שניים בלבד, על אף שמדובר במפלגה הגדולה פי חמישה מהמשותפת), מתוך הבנה שאת טיבי ושות' יהיה ניתן לקנות בנזיד עדשים בהצבעות רגישות.

במצב דברים רגיש כל כך, כשעתיים לאחר תקרית בן גביר, ניגש אחד מעוזרי הח"כים לליצמן והודיע לו כי יש להיזהר מיו"ר הקואליציה, ח"כ עידית סילמן, משום שהיא מצוידת במכשיר הקלטה ומסתובבת בתמימות מעושה במליאה. ליצמן, שועל מנוסה דיו, הגניב מבט לעבר יציע התקשורת וזיהה לאלתר מצלמה של אחד מערוצי התקשורת הנחשבים כשהיא מנהלת מעקב מלמעלה בעקבותיה של סילמן. בדיקה מהירה איששה את החשד והעלתה כי לבגדה של סילמן מוצמדת מצלמת דש קטנה.

מאחר ומדובר בעבירה על החוק, הן בצילום חברי כנסת ללא ידיעתם במליאה וחמור אף יותר בצילומים בתוך שטח ה'פרסה', הנחשב לשטח ניטראלי ואסור לצילום, פנה ליצמן מיידית לגפני כדי לטכס עצה. תחילה ערכו השניים בקרת נזקים בקרב חברי האופוזיציה, והתברר כי באורח פלא לא מעט מהם שוחחו עם סילמן בשעה שחלפה. חלקם נזכרו כי אכן סילמן ניסתה 'לדובב' אותם ולהוציא מהם אמירות בנושאים שונים. בין השאר, פנתה סילמן גם לגפני וליצמן עצמם והציעה "לשבת ולשוחח" על הנושא הרגיש של אותו לילה – הרכב הוועדה למינוי דיינים. למרות זאת, בקרת הנזקים המהירה העלתה כי לכאורה לא נאמר איזה משפט רגיש או בעייתי על ידי אחד מחברי האופוזיציה.

בשלב זה, החליט ליצמן לפוצץ את הסיפור. הוא עלה לדוכן ותקף את סילמן אישית בזעם. מיד לאחר הנאום, פנו גפני וליצמן ליו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי, שמאז בחירתו לתפקיד מנסה (עד כה, לא בהצלחה מרובה) לשנות את תדמיתו האגרסיבית ולאמץ שבב של ממלכתיות. לאחר ההלם הראשוני, הזעיק לוי את סילמן וניהל איתה שיחה קצרה ותקיפה, ובסיומה הודיע כי העניין טופל בהצלחה ושוב לא יישנה.

אבל האופוזיציה כבר עשתה את שלה. במקום שהנושא שיישאר בזיכרון מהלילה יהיה סירובם של רכזי האופוזיציה לאפשר קיזוז לח"כ צבי האוזר, המאושפז בבית החולים, כעת הנושא המדובר הוא ה'צלמת' החדשה שנתפסה על חם, והעימות הסוער בין טיבי ובן גביר, שלבטח יוסיף לשני הצדדים דיבידנדים בקרב מצביעיהם.

מבחן בית שמש

בשבוע האחרון החמיר מאבק חברי המועצה החרדים בבית שמש בראשת העיר, עליזה בלוך. בשלב מסוים, איימו הנציגים החרדים לתבוע את עליזה בבית משפט, בהינתן והיא תסרב לחזור בה מהליך בלתי חוקי של פיטורי סגרה"ע שמעון גולדברג מאגודת ישראל, מתפקידו כיו"ר ועדת תכנון ובניה. אך תחילה, קצת רקע לנעשה בעיר מאז הבחירות המוניציפאליות האחרונות.

כזכור, תוצאת הבחירות המפתיעות הייתה הפסד של המועמד החרדי משה אבוטבול לראשות העיר, זאת בעיקר כתוצאה משילוב של שטח חרדי רדום ומרמור פנימי בקרב תושבי רמה ג' בעיר, שלאחר האכלוס במהלך הקדנציה הקודמת, לא קיבלו די והותר מבני ציבור כנדרש. לעומת זאת, המפלגות החרדיות החזיקו ברוב חברי המועצה (ארבעה חברי מועצה לדגל, ארבעה לאגודה ושלושה לש"ס, מהווים לבדם רוב של 11 מתוך 21, גם ללא נציג 'הפלג'), ועלתה האפשרות לייצר מועצה משתקת במודל שנעשה בטבריה לרון קובי.

בהובלתו של גולדברג ובגיבוי מההנהגה הארצית של אגודת ישראל, החליטו האגודאים לשבור את הגוש ולהיכנס ראשונים לקואליציה של בלוך. יש שיראו בכך נקמה חסידית על ההתנהלות בערים אחרות בבחירות המקומיות, כך או כך, המהלך הושלם לאחר התפטרותו של אבוטבול מרשימת יהדות התורה (אשר בראשה הוצב ברגע האחרון, כזכור).

מאז ועד לפני חודשיים, היה גולדברג האיש של עליזה בלוך בקואליציה. למרבה האירוניה, נאלצה בלוך להשתמש בשירותיו הטובים גם כדי לתחזק את חברי הקואליציה מהליכוד ומהבית היהודי, לאחר שהיו"ר המיתולוגי של הליכוד בעיר, שלום אדרי, סירב להתנהל מולה, וגם בינה ובין סגרה"ע מהבית היהודי, רינה הולנדר, נרשמו חיכוכים רבים (שיש המקשרים זאת למאבקים הארציים בין אנשי הבית היהודי ובין נציגי הציונות הדתית). בתמורה, קיבל גולדברג שליטה מלאה במחלקת ההנדסה בעיר, כוח לא מבוטל בהינתן ומדובר בעיר עם פוטנציאל הצמיחה והבנייה הגדול בישראל.

לפני שלושה חודשים פרץ המשבר. בלוך ביקשה להעביר את תקציב 2021 במועצת העיר ונעזרה כדרכה בתיווך של גולדברג, תוך שהיא מתחייבת לנציגים השונים על קידום רשימה של הקצאות ברחבי העיר וחלוקת כספי התרבות באופן שוויוני בין המגזרים. התקציב עבר ומעמדה של בלוך נשמר.

אולם רגע לאחר העברת התקציב, התברר לנציגים כי ראשת העיר אינה מתכוונת לכבד את ההתחייבויות. יתר על כן, לחברים הודלפה רשימת מוסדות שנכתבה בסתר, ואשר על פיה הם בלבד יזכו לקבל תקציבי עתק לקראוונים לקראת פתיחת שנת הלימודים. שלא למותר לציין כי רשימת המוסדות מקורבת לתת מגזר נקודתי בעיר, מתוך רצון לפצל את הנציגות החרדית ולהחליש אותה.

לאחר אישור התקציב במליאה, כינסה בלוך את ישיבת הנהלת הקואליציה בתחילת חודש יולי והביאה להצבעה את ההצעה הלא מוסכמת בחלוקת התקציבים. הנהלת הקואליציה הצביעה נגד ברוב של 14 מול 6. בעקבות כך, נשלחו ב-4.7 מכתבי פיטורין למרבית חברי הקואליציה מאגודת ישראל, דגל התורה, הבית היהודי והליכוד.

מאז, כאמור, מתנהל מאבק כפול ומכופל בין הצדדים. מחד, בלוך מנסה לשמר חלק מהנציגים החרדים לצידה, ובהם אחד מנציגי אגודת ישראל ונציגי ש"ס. מאידך, הנציגים החרדים מחזיקים ברוב במועצה ומנהלים מלחמת חורמה בבלוך, כולל ישיבת מועצה שלא מן המניין ושימוש באמצעים משפטיים נגד ראשת העיר. שני הצדדים מכוונים למועד אחד – בחירות 2023, אז צפוי הציבור החרדי להציב מועמד חדש לראשות העיר. במידה והציבור החרדי יתאחד כולו מאחורי המועמד, הוא ינצח ברוב מוחלט, לפיכך, בלוך תנסה בשנתיים שנותרו לפצל ולפורר את הכוח החרדי בעיר. האם הדבר יעלה בידה? ימים יגידו.

השארת תגובה