הם מודים: יהיה סגר בחגים

בשיחה שקיימתי השבוע עם בכיר מאוד במשרד, המעדיף מסיבות מובנות שלא להיחשף בשמו, עולה כי יש בהחלט כוונה להתקדם למצב של סגר כולל בתקופת החגים, לאו דווקא משיקולים של התנכלות לשומרי המסורת, כמו מטעמים כלכליים גרידא

מחלקת קורונה בלניאדו
מחלקת קורונה בלניאדו

החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל-חיג'ה (החודש האחרון בלוח השנה המוסלמי), למשך ארבעה ימים, נוהגים המוסלמים לציין את 'חג הקרבן', המכונה גם עיד אל-אדחא, והמוכר לציבור החרדי בדרך כלל כתוצאה מצמצום קווי התחבורה הציבורית מפאת העדר נהגים ומערמות מצטברות של סחורה שעומדת בסופרמרקטים ופורק אין לה.

ומה עניין לנו וליום אידם? ובכן, כאשר הממשלה נשענת על מפלגה וחצי מגזריות, מסתבר שיש לימי החג משקל של ממש ומקום של כבוד, ואין המדובר רק בהבנה שהושגה מול הסיעות הערביות שלא להעלות להצבעה בימים אלו נושאים רגישים או חוקים שיגררו פיליבסטר וידרשו נוכחות מלאה, כדי שלא להפריע את מנוחת החג של מנסור עבאס ושות', בניגוד מביך להתעלמות הבוטה מבקשת הנציגות החרדית שלא לקיים דיונים בצום י"ז בתמוז, למשל.

הסיפור המקומם באמת, הוא כניסתם של רבבות פלסטינים לחגיגות עם המשפחה המורחבת בישראל, כל זאת בזמן שהמדינה חווה גל רביעי ומאיים של קורונה. אותם אלו שידעו לזעוק על הכישלון בסגירת נתב"ג וזעמו על הממשלה שלא ניצלה את מצבה הייחודי של ישראל כ'מדינת אי', הם אלו שלא מונעים כעת הדבקה פוטנציאלית המונית, הן דרך האוויר והן דרך היבשה.

וזה עוד כלום לעומת התוכניות לקראת החגים. וזאת חשוב לדעת, כי בניגוד לתדרוכים הרשמיים היוצאים מצמרת משרד הבריאות, ולפיהם אין שום תוכנית להטיל סגר באופק, ו"אנחנו מחפשים ללמוד איך לחיות לצד הנגיף", הרי שבשיחה שקיימתי השבוע עם בכיר מאוד במשרד, המעדיף מסיבות מובנות שלא להיחשף בשמו, עולה כי יש בהחלט כוונה להתקדם למצב של סגר כולל בתקופת החגים, לאו דווקא משיקולים של התנכלות לשומרי המסורת, כמו מטעמים כלכליים גרידא.

"נכון שהמסחר פורח בתקופה הזו, אבל זה לא ישתנה מהותית אם יעשו את הקניות שבוע קודם. מצד שני, המשק גם כך לא פועל במלואו בתקופה הזו, ולכן סגר יהיה זול יותר בחגי תשרי", הוא מסביר, "אין צורך להתייחס ברצינות להבטחות של הפוליטיקאים בעניין. ברגע האמת אנחנו יודעים לשכנע אותם לקבל את ההחלטות הנכונות, גם אם אינן פופולאריות", הוא מוסיף. לתשומת לב נציגינו בכנסת, לפני שהציבור החרדי יסומן שוב כקרבן התורן, ולכל הפחות אלו שלא ישכילו להימלט לאומן.

הכל בידי שמים

בשעות הבוקר המאוחרות של יום חמישי, אחרי לילה ארוך שכלל פיליבסטר זועם בהובלת הנציגות החרדית, במטרה לטרפד את חוק הדיינים, סיימה הכנסת להצביע על עשרות הסתייגויות שהגישה האופוזיציה ולדחות אותן בזו אחר זו. נותרה רק הצבעה אחת ואחרונה, ההצבעה לאישור החוק בקריאה שלישית וסופית. הפער בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה עמד על שניים – חמישים ושלושה בעד, חמישים ואחד נגד.

אבל לוח התוצאות הדהים גם את האופטימיים המושבעים שבנציגי יהדות התורה וש"ס, חלקם שפשפו את עיניהם ואף צבטו את עצמם לוודא שאינם שקועים בשינה עמוקה, כפי שנהוג מעת לעת בישיבות מליאה ארוכות מהסוג הזה. הלוח הראה תוצאה שוויונית ובלתי צפויה – 52:52, לאמור, החוק לא זכה לרוב הנדרש ולא עבר. בבת אחת רעמו מחיאות הכפיים וקריאות השמחה של הח"כים והשרה לשעבר מירי רגב אף ננזפה בפומבי.

שניות אחדות לאחר מכן כבר הובן מקור הנס: יו"ר הכנסת בכבודו ובעצמו, חבר הכנסת מיקי לוי מ'יש עתיד', לחץ בטעות על כפתור הנגד והפיל את החוק שכה טרח לקדם במליאה. לוי ניסה לתקן את הצבעתו, אולם לאחר התייעצות משפטית קצרה הובהר לו כי הדבר אינו אפשרי (היה מי שטען בבדיחות הדעת, כי אם ניתן לתקן הצבעה למפרע, מן הראוי לאפשר זאת גם לאחוז נכבד מקרב מצביעי 'ימינה'…)

כדי להבין את גודל החגיגות, מלבד ההישג הדרמטי בו בפעם השנייה בתוך חודש מאז הקמתה, מובכת הקואליציה בפומבי – וזה בתנאי שלא נכלול ברשימה מבוכות חצי פומביות, כמו הסרת חוק אי ההפללה למחזיקי קנאביס, לאחר שהובהר לממשלה כי מועצת חכמי השורא רואה את העניין בחומרה ואף הורתה לנציגי רע"מ להתנגד לו לעת עתה, בכפוף לתעריף הולם שיאפשר את שינוי הדעה בעתיד – צריך לצלול תחילה לנבכי החוק המוצע ולהבין את הבשורה.

מאבק שוויוני

חוק הדיינים המקורי, המתייחס להרכבה של הועדה למינוי דיינים, קובע כי היא תמנה אחד עשר חברים, ובהם שני הרבנים הראשיים, שני דיינים, שני נציגים מלשכת עורכי הדין (גבר ואישה), שני שרים, שני חברי כנסת שייבחרו בבחירות חשאיות בכנסת וטוענת רבנית אחת. למעשה, עד היום, די היה בכך ששניים מארבעת הנציגים הפוליטיים גיבו את העמדה החרדית, וביחד עם הרבנים והדיינים נוצר רוב חרדי של שישה חברים בועדה, מה שהבטיח מינויים ראויים של דיינים יראי שמים, וחסם את האפשרות למינויים 'פלורליסטים' למיניהם, כולל רבני צהר.

אליה וקוץ בה: החוק הישן דרש שוויון, כך ששרי הממשלה בוועדה יהיו גבר ואישה וכך גם חברי הכנסת, בנוסף, קובע החוק כי שר הדתות יהיה אחד משני השרים והוא אף מכהן כיו"ר הועדה. כזכור, בכנסת הקודמת הוביל דיל עוקף שקד לבחירתה של השרה מרב מיכאלי כחברת הועדה, כשהיא ממלאת את המשבצת הנשית מבין חברי הכנסת ומחויבת במידת מה (למרות ההכחשות) לשולחיה מהמפלגות החרדיות.

ביוזמתו של השר אלקין, שחפץ בעצמו להיות חבר בוועדה, אך הדבר נמנע ממנו משום שחבר מפלגת 'ימינה', שר הדתות מתן כהנא, ממלא כבר את המשבצת הגברית של נציג הממשלה, נועד החוק החדש בגרסתו הראשונית לאפשר לממשלה לבחור שני גברים לתפקיד, ובמקרה כזה, להכריח את הכנסת לייצר שוויון באמצעות בחירתן של שתי חברות כנסת לועדה.

החרדים נאבקו חריפות בגרסה המקורית של החוק, משום שלטענתם הוא מפלה אותם בכך שנמנעת מלכתחילה מחברי הכנסת הגברים האפשרות להיבחר כלל. נטען גם כי חוק כזה לא יעמוד במבחן החוקתי של בג"ץ, ובמקביל הוגשו אלפי הסתייגויות בועדה, במטרה למשוך זמן ולטרפד את החקיקה.

אלקין הבין שהוא צריך להתמודד עם אתגר מורכב, והציע מעין פשרה – החוק המעודכן ירחיב את הועדה לשלושה עשר חברים, כאשר מלבד הרשימה המקורית והמכובדת, יתווסף שר נוסף (המיועדת לתפקיד – השרה יפעת שאשא ביטון) וטוענת רבנית נוספת. במצב דברים כזה, תוכל הממשלה למנות לועדה שני שרים ושרה, ויישמר השוויון המיוחל. בנוסף, נכלל סעיף המאפשר לשר הדתות להחליף את הטוענת הרבנית החברה בועדה, כדי לאפשר את הדחתה של הטוענת הנוכחית, שמונתה לשלוש שנים על ידי השר הקודם יעקב אביטן מש"ס.

החרדים נאבקו גם בחקיקה המחודשת מהטעם הפשוט: הרחבת הועדה והאפשרות להדיח פרסונלית את הטוענת הרבנית, יעמידו את ארבעת הנציגים החרדים (הרבנים והדיינים) במיעוט מבוטל. גם בהנחה שהבחירות החשאיות בכנסת יאפשרו להם לרקום דיל כלשהו ולזכות בשתי משבצות נוספות, יהיה הרוב נתון עדיין בידיים 'פלורליסטיות' שיובילו למינוי דייני צהר. קריסתו המפתיעה של החוק, אפשרה לעת עתה מרווח נשימה לנציגות החרדית, אך לא לזמן רב.

מתחילים מהתחלה

לפני שנבחן את המצב הנוכחי, כדאי לחדד שני פרטים חשובים: האחד, על פי חוק קיים דד-ליין אחרון להקמת הוועדה בכנסת, והוא מסתיים בשבועיים הקרובים. השני, למעשה, הוועדה למינוי דיינים בהרכבה הקודם כבר מינתה די והותר דיינים כדי לאייש את כל התקנים הרלוונטיים, ואף ערכה מספר מינויים על חשבון העתיד.

אם כן, מדוע בכל זאת מתנהל מאבק דמים שכזה על ועדה שכלל אינה רלוונטית? התשובה, כמובן, טמונה בגוף השאלה. במידה והמאבק הקואליציוני לשינוי החוק יצליח, אזי, בכדי לאפשר את מינוי דייני צהר, צפוי שר האוצר חובב המריצות איווט ליברמן לאשר תקצוב של תקנים נוספים (ומיותרים) ולו בכדי להחדיר את ה'פלורליזם' לבתי הדין הרבניים… מובן מאליו שאם החקיקה תיכשל ולא יושג רוב קואליציוני בוועדה, אזי נשמע שהמאבק מיותר בכלל ואין כל תקן פנוי למינוי דיינים.

אחרי סוף שבוע ארוך של ליקוק הפצעים, החליטה הקואליציה שלא לוותר. על פי תקנון הכנסת, הצעת חוק פרטית שנפלה במליאה לא תעלה שוב במשך חצי שנה, אולם הצעת חוק ממשלתית שנפלה – ניתן להעלותה מחדש במהרה, לאחר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה. לפיכך, החליטה ועדת השרים בבוקר יום שני על אישור החוק מחדש.

הנציגות החרדית, שהבינה כבר בתשעה באב לאן נושבת הרוח, מיהרה להתריע כי על פי חוק, כאשר הממשלה מעוניינת להגיש הצעת חוק חדשה – עליה להפיץ תזכיר של החוק ולאפשר עשרים ואחד יום של מרווח לבעלי עניין לדון בו. אלקין מצדו לא נבהל מהמגבלה, ובטריק מחוכם (שזכה בפי נציגינו להגדרה 'מלוכלך') הודיע שהוא מגיש שוב את הצעת החוק המקורית (ולא זו שתוקנה בוועדה), כך שאין מדובר בהצעת חוק חדשה ולפיכך אין צורך להמתין שוב עשרים ואחד יום. אף שידוע לכל שבהגיע החוק לוועדה הוא יתוקן בהתאם להצעה המעודכנת שהופלה במליאת הכנסת.

כעת, צפוי החוק לשוב למליאת הכנסת ולוועדותיה, לדיון מחודש מתחילת התהליך. האם תצליח האופוזיציה להפתיע שוב ולטרפד אותו – בידי אדם או בידי שמים? ימים יגידו…

מלקקים גלידה

מלבד חוק הדיינים, כאמור, הובכה הקואליציה כבר ברביעי, כאשר נאלצה לוותר על חקיקות שונות, ובמקביל, להתנגד לחוק שלילת האזרחות מתומכי טרור שהוצע על ידי האופוזיציה. מתברר שכשמוותרים על מועצת חכמי התורה, מקבלים (להבדיל, כמובן) את מועצת חכמי השורא, ושם, בניגוד לדעת התורה שמלווה את המפלגות החרדיות, מדובר בקבוצה פוליטית אקטיבית במיוחד, כזו שיש לה עניין ודעה כמעט בכל חוק העומד על הפרק, בפרט במידה וניתן להוציא תמורתו איזה תגמול.

ככלל, ברע"מ הפנימו את העמדה האידיאלית עבורם, להיות עם ולהרגיש בלי, כלומר באופן רשמי מדובר במפלגה שחתומה על ההסכמים הקואליציוניים. באופן מעשי, לעומת זאת, נאלצת הקואליציה לנהל מו"מ נפרד כמעט על כל חוק בעל ערך, וגם אז היא עשויה לקבל בתמורה רק שברירי מפלגה, כפי שאירע בהוראת השעה לחוק איחוד משפחות. עבאס הבין את סוד כוחו, ולפחות עד שיעבור התקציב – אם וכאשר – הוא מתכוון להפיק את המירב מהסיטואציה.

מיותר לציין שהוא יכול להביע בינתיים כל דעה שהיא, אף אם זו שוכנת על הסקאלה הקיצונית מבחינה לאומית, למשל הניסיון "לכבוש את אל אקצא" בתשעה באב. ובעצם, מה הפלא, בממשלה ששר החוץ שלה נושא נאום שמהווה יריה ברגל למאבק באנטישמיות העולמית, יכולים הח"כים הערבים ללקק גלידה, רצוי מתוצרת בן אנד ג'ריס.

המחצית השניה

רק לפני כחודשיים חלפה מחצית הקדנציה ברשויות המוניציפאליות, שם כזכור נערכות בחירות אחת לחמש שנים. אצל פוליטיקאים, בפרט בזירה המקומית, מוקדשת המחצית השנייה של הקדנציה לשיפור עמדות לקראת המרוץ הבא.

כך החלו להתעורר שורה ארוכה של עימותים מקומיים, בחיפה היה זה סגן ראש העיר דוד עציוני שפרש מהקואליציה הכרמלית, ואילו בבית שמש הייתה זו דווקא ראשת העיר, עליזה בלוך, שנפטרה באבחת מנ"ד ממרבית חבריה לדרך. בשבועות האחרונים מנהלים חברי המועצה מאגודת ישראל (כמעט כולם) ומדגל התורה (כולם) מלחמת חורמה בעליזה, כשהם נעזרים בחברי המועצה מהליכוד ומהבית היהודי.

נכון לשעת כתיבת השורות, צפויים החברים לכנס ישיבת מועצה שלא מן המניין, במטרה לקבל החלטות מנוגדות לאלו של ראשת העיר, לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה. בינתיים, גייסה מנהלת בית הספר לשעבר את היועץ המשפטי של העירייה לצדה. מנגד, הנציגות החרדית המקומית טיפסה עד למישור הארצי והפעילה את רכזת משרד הפנים.

גם בשאר הערים מתחילים לחשוב על הקדנציה הבאה. בירושלים יש מי שמתכנן כבר איחוד מחודש של פלגי יהדות התורה, בראשות היו"ר המקומי של 'דגל', מ"מ ראה"ע אליעזר ראוכברגר. בחיפה פועלים כמה גורמי כוח בניסיון למצוא מועמד מוסכם שיחליף את ראשת העיר עינת קליש רותם, בבית שמש ברור לכולם כי יוצב מועמד חרדי – בתקווה שהפעם הוא גם ינצח, ואילו באלעד ובביתר נערכים למלחמות היהודים כמימים ימימה.

השארת תגובה