המפגש המרגש בין הניצול והמציל

אבי כהן, כונן הצלה-מד"א מאלעד, משחזר את הרגעים הדרמטיים מהלילה הקשה והמר בליל ל"ג בעומר בהר מירון, על החילוץ וההצלה של בן עירו ועל המפגש המרגש

אבי כהן וניצול
אבי כהן וניצול

בתוך החשכה הגדולה שירדה על עם ישראל בליל ל"ג בעומר, חשוב לי לציין שגם שם ראיתי את יד ההשגחה העליונה. אנשים שכבר היו כפסע בין החיים והמוות, חולצו מהמקום לאחר החייאה בזכות תושייתם של כונני מד"א שעברו מפצוע לפצוע. אחד הפצועים, שנדמה היה שהוא ללא הכרה, אסף את שארית כוחותיו וצעק למתנדבי מד"א: אני חי, אני חי. המתנדבים מיהרו להעניק לו סיוע מציל חיים ובכך ניצלו חייו. הוא פונה לבית החולים הדסה וב"ה כבר עבר למחלקה ויצא מכלל סכנת חיים.

אחד המקרים המרגשים אותם אנצור לכל חיי היא של דוד רחמים. מבין כל הפצועים שטיפלתי בהם, זכיתי להציל את חייו, לאחר שחילצתי אותו מזירת האסון. הוא פונה לבית החולים ושוחרר לאחר קבלת טיפול רפואי כשמצבו התייצב. בדיעבד, התברר לנו ששנינו תושבי אלעד. השבוע, לאחר ששוחרר, הוא ביקש להודות על שהייתי שליח ההשגחה העליונה להציל את חייו. נפגשנו בביתו והיה זה אחד המפגשים המרגשים ביותר שחוויתי. הוא לא הפסיק להודות לי על שהייתי במקום הנכון בזמן הנכון.

מראות ל"ג בעומר, שבכל שנה הם רווי הוד וגורמים להתרוממות הרוח והנפש כאשר מאות אלפים רוקדים ומפזזים לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, התחלפו השנה במראות שלא ימושו מזיכרוני כל חיי.

קשה לבטא במילים את התופת שהייתי עד ראייה לה במתחם ההר. נחיל של בני אדם ירד בגרם המדרגות מהרחבה שבה התקיימה ההדלקה של חסידות תולדות אהרון. הייתי ממש בערימת האנשים למטה, סמוך מאד למקום שבו החלו האנשים ליפול האחד על השני.

הצפיפות והדוחק נתנו את אותותיהם וכשהאסון החל להתרחש מצאתי את עצמי בזירה מרובת נפגעים ויחד עם כוחות מד"א הרבים שהיו על ההר, התחלנו בפעולות מצילות חיים. זו הייתה זירה מהקשות שראיתי בחיי וגם וותיקי המתנדבים ידעו לספר לאחר האירוע, כי זו הייתה אחת הזירות הקשות שאנשי ההצלה ומגן דוד אדום נתקלו בהן. עשרות החייאות שבוצעו בו זמנית על מדרגות המוות, הן מחזה בלתי נתפס גם למי שכבר ראה הכל בחייו.

בשניות הראשונות אחז בי שיתוק לנוכח הזוועה שנתגלתה מול עיניי בעודי חוזה את הנפילה ההמונית האחד על השני. שניות אחדות לאחר מכן נתמלאתי אדרנלין ופשוט התחלתי בפעולות מצילות חיים.

מהרגע שבו התחלתי בפעולות החילוץ וההצלה, המוח התקשה לקלוט את התמונה המלאה. המעבר מפצוע לפצוע ולחילופין למגינת הלב מגופה לגופה, לא מאפשר לך בזמן אמת לעכל את המראות. רק בחלוף כמה שעות, כאשר נסתיימו פינויים של ההרוגים והפצועים לבתי החולים ולמכון לרפואה משפטית באבו כביר, המוח החל לעכל את מה שראו העיניים, והלב, כן הלב, עודנו מסרב להאמין שלא היה זה חלום בלהות מעורר אימה, אלא מציאות כואבת ובלתי נתפסת בעיצומה של הילולת רשב"י סמוך לציונו הקדוש בהר מירון.

בזמן אמת, בעודי עובר מפצוע לפצוע בעודם מוטלים על מדרגות המוות, הבנתי שהצלחתי להוציא כמה מהלכודים מהמיצר לרווחה ומהמוות לחיים. בזכות הכוחות הגדולים של מד"א שנכחו במקום, הצלחנו לחלץ אנשים וילדים שנלכדו בין ההמונים ועמדו על סף איבוד נשימה. קשה לעמוד מול כמות כה גדולה של אנשים שמשוועים לעזרה וממתינים ליד שתסייע להם להיחלץ מההמון שנלכד במסדרון הצר והצפוף. חילצנו את מי שניתן לחלץ. הצלנו את כל מי שניתן היה להציל. השקט מקפיא הדם ששרר במתחם, לאחר שהצעקות הלכו ונחלשו, לא בישר טובות. שורת הגופות שהונחו בסמיכות האחת לשניה, צבטה את הלב וגרמה גם למנוסים שבמתנדבים למרר בבכי למראה גודל האסון.

בטוחני שכל מי שנטל חלק בפעולות החילוץ וההצלה, המראות, הקולות, הצעקות, הריחות והתחושות, ילוו אותו כל חייו. ועדיין בחלוף כמה יממות מהאסון הבלתי נתפס, הלב מתקשה להאמין שברגע אחד עשרות משפחות איבדו את היקר להם מכל וארבעים וחמישה יהודים יקרים וקדושים נספו באסון כ"כ טראגי.

השארת תגובה