המחדל והחקירה: מי אחראי לאסון?

במח"ש כבר החלו לקיים חקירה פנימית, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע כי גם משרדו החל בבדיקה מקיפה ויסודית לחקירת הנסיבות שהובילו לאסון

לג בעומר במירון
לג בעומר במירון

לאחר שבמח"ש הודיעו כי בכוונתם לקיים חקירה אודות המחדל שהוביל לאסון הכבד בהר מירון, גם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הצהיר כי בכוונתו לפתוח בביקורת מיוחדת אשר תתחקר את הנסיבות שהובילו לאסון הר מירון, את היערכותם של הגופים השונים ואת הפעולות שננקטו על ידם, הן בשנה זו והן במהלך השנים שחלפו מדוח הביקורת של משרד מבקר המדינה ב-2011.

"בשל הנסיבות הטרגיות, בעטיין נדרשת ביקורת ייחודית שתבחן את הכשלים שהובילו לאחד האסונות האזרחיים הגדולים, ברצוני להדגיש, כי ככל שיעלו בביקורת היבטים של אחריות אישית, הדבר יבוא לידי ביטוי בדוח באופן חד משמעי, תוך התייחסות פרטנית לנוגעים בדבר", ציין המבקר.

לדבר המבקר אנגלמן הביקורת תעסוק בשלושה מישורים עיקריים: הראשון – בחינת התנהלותם ופעילותם של כלל הגורמים מרמת מקבלי ההחלטות ועד דרגי השטח, לרבות מערכת אכיפת החוק וגופי החירום לקראת האירוע הנוכחי ובמהלכו.

השני – הטיפול במתחם קבר הרשב"י במהלך השנים – ובכלל זה הפעולות שננקטו לתיקון הליקויים שעלו בדוחות מבקר המדינה.

והשלישי יעסוק בראייה רוחבית, צופה פני עתיד- כיצד מקיימים ומסדירים אירועים המוניים דתיים במדינת ישראל, לצורך מניעת הישנותו של אסון מסוג זה בעתיד. הדבר אמור לא רק ביחס להילולת ל"ג בעומר אלא גם לאירועים נוספים, כגון אירועי סליחות בכותל או הילולות אחרות.

אנגלמן אמר: "בלילה שבין יום חמישי לשישי חוותה מדינת ישראל את אחד האסונות האזרחיים הגדולים, כאשר 45 חוגגים בקבר הרשב"י במירון, מצאו את מותם בנסיבות טראגיות ורבים אחרים נפצעו. ברצוני להביע את תנחומיי למשפחות ההרוגים באסון ולשלוח איחולי בריאות שלמה לפצועים".

עוד הוסיף המבקר: "לצערי, מדובר באירוע שניתן היה למנוע, ועתה מוטל עלינו לבחון ולבדוק כיצד ואיך נדרש היה למנוע אירוע זה. משרד מבקר המדינה פרסם בשנת 2008 חוות דעת בנושא מצב קבר רשב"י במירון וההיערכות לאירועי ל"ג בעומר. בשנת 2011 ערך המשרד ביקורת מעקב בנושא. ביקורות אלו הצביעו על שורת ליקויים שאם היו באים על תיקונם, יתכן והאסון היה נמנע. הביקורת הצביעה על ליקויים, בין היתר, בנוגע להעדר גורם ממשלתי האחראי לטיפול הכולל בקבר רשב"י והאחראי על ארגון האירוע, רמת תחזוקה ירודה, אי השלמת הפקעת מתחם הקבר לידי הגורם הממשלתי, תוספות בניה לא חוקיות, תשתיות דרכים שאינן מספקות וכבישי גישה שאינם מותאמים – בפרט עבור רכבי הצלה באירועים רבי משתתפים".

"יובהר כי ככל שיעלה חשש לעבירות בתחום הפלילי, נפעל על פי סעיף 14 ג' לחוק מבקר המדינה והעניין יועבר ליועץ המשפטי לממשלה לבחינתו", דברי אנגלמן. "כמו כן, אם תוקם ועדת חקירה ממלכתית בנושא, אבחן את הרלוונטיות של ביקורת המדינה והערך המוסף מפעילותה, במקביל לפעילותה של הוועדה".

"אני שוב שולח את תנחומיי למשפחות שאיבדו את יקיריהם. זאת חובתנו לבדוק את האירוע ומה שקדם לו ויש בכוונתנו לקיים את המחויבות הזאת לכל כחל ושרק", סיים אנגלמן.

ביום שלישי כבר המבקר לזירת האסון במירון ושמע עדויות על פרטי ההתרחשויות בליל ל"ג בעומר, והאזין לדבריהם ולטענותיהם של כלל הגורמים בשטח. ר' ברוך דייטש, מאנשי מירון אמר למבקר: "הבעיה המרכזית שגרמה לאסון, היא העובדה שגורמים שונים פעלו בכוח, ולא במוח. אין פרויקטור אחד, שאחראי על אירועי ל"ג בעומר במירון, ולכן הכל נעשה באמצעות הוראות מטעם פיקוד המשטרה, מה שגורם להתעקשות על קיום הפקודות למרות הדוחק והעומס שנוצר בשטח. בעקבות הצבת מחסום מברזל, הזרימה של מאות ואלפי האנשים נאלצה להיפסק, ואז כשאדם אחד נפל – נפלו רבים אחריו, והאירוע יצא מכלל שליטה".

עם תום סיורו במקום, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הדליק נר, לזכרם של הנספים.

הדרישה לוועדת חקירה

במקביל, בכירים לשעבר במשטרה קראו לראש הממשלה נתניהו להקים ועדת חקירה ממלכתית. "כמי שניהלו ופיקדו על הילולת הר מרון ואירועים דומים בעבר וכמי שנחשפו לתוצאותיו הטראגיות של האירוע שהתקיים השנה, אנו פונים אלייך בבקשה להוביל את הקמתה של וועדת חקירה ממלכתית אשר תברר את העובדות, תסיק מסקנות ותמליץ המלצות לקראת הערכות לאירוע הבא", כתבו הקצינים.

המכתב נשלח בהעתקים נוספים גם לשר המשפטים בני גנץ, היועמ"ש אביחי מנדלבליט, נשיאת העליון אסתר חיות ומפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי. עוד כתבו המפקדים בדימוס: "משטרת ישראל ואנשיה התמודדו בעבר עם ועדות חקירה שמונו לברר כשלים לכאורה, ולמרות הקשיים תמיד יצאה משטרת ישראל מחוזקת. אירוע הר מירון אינו נחלתה של משטרת ישראל בלבד. מעורבים בו גורמי ביטחון נוספים, משרדי ממשלה ורשויות שונות, גם בתהליכי עבודת מטה וגם בתהליך קבלת ההחלטות, כאשר חלוקת תחומי האחריות בין הגופים לתכנון, לניהול ולביצוע פועלים בעיוורון מוחלט".

במקביל, המפכ"ל רב ניצב יעקב שבתאי פנה באיגרת לכל השוטרים והמפקדים במשטרה בעקבות האסון במירון. "אובדן חיי אדם בהתכנסות שמהותה שמחה ותפילה הוא אירוע קשה לכולם ובוודאי לנו כאנשי משטרה אשר אמונים על שלומו וביטחונו של האזרח בשגרה ובחירום. אנו חותרים לחקר האמת ולהפקת לקחים מוסכלת ומאוזנת של כלל הגורמים המעורבים באירוע מורכב זה. אני פונה לכל אחת ואחד מכם השוטרים והמפקדים ומחזק ידיכם כמי שעמלים לילות וימים לביצוע כלל המשימות מתוך שליחות הקרבה וסיכון עצמי".

יו"ר סיעת מרצ, ח"כ תמר זנדברג, פנתה לשר המשפטים ולרה"מ החלופי בני גנץ, בבקשה להעלות בפני הממשלה הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית על האסון במירון במשאל טלפוני, בכדי שההחלטה בנושא תתקבל ללא דיחוי.

בעקבות הדברים פנה גנץ ליועהמ"ש ואמר: "רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל לתכלל את כלל היבטי החקירה של האסון, שכן יש לה את הסמכויות הרחבות ביותר ובידיה הכלים לגיבוש ההמלצות המתבקשות. בנסיבותיו המיוחדות והחריגות של האירוע, ובפרט לאור האפשרות כי חברי ממשלה יידרשו להתייצב בפני הוועדה, רק ועדת חקירה ממלכתית המתמנה על ידי נשיאת בית המשפט העליון, בראשות שופט, תבטיח את עצמאות החקירה ואת אמון הציבור".

"הקמת הוועדה לא תחזיר למשפחות את יקיריהן או תביא מזור לכאבן, אך ביכולתה למנוע אסון מעין זה בעתיד", אמר גנץ. "ישנה דחיפות בהקמת הוועדה במהירות בכדי שתוכל לבצע בדיקה ראשונית כשהמידע זמין, ומבלי שהתקיימו פעולות חקירה רבות של גורמים אחרים".

לאחר פנייתו של השר גנץ, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פירסם חוות דעת משפטית שתאפשר הקמת חקירה ממלכתית בזמן ממשלת מעבר. "למרות קיומו של קושי משפטי מסוים בקבלת החלטת בדבר הקמת ועדת חקירה ממלכתית על ידי ממשלת מעבר", כותב מנדלבליט במכתבו, "זה אינו עולה לכדי מניעה משפטית לקבלת ההחלטה כאמור בעיתוי הנוכחי".

היועץ המשפטי לממשלה נימק את חוות דעתו וכתב: "רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל לתכלל את כלל היבטי החקירה של האסון, שכן יש לה את הסמכויות הרחבות ביותר ובידיה הכלים לגיבוש ההמלצות המתבקשות. בנסיבותיו המיוחדות והחריגות של האירוע, ובפרט לאור האפשרות כי חברי ממשלה יידרשו להתייצב בפני הוועדה, רק ועדת חקירה ממלכתית המתמנה על ידי נשיאת בית המשפט העליון, בראשות שופט, תבטיח את עצמאות החקירה ואת אמון הציבור".

"ראוי להזכיר כי הקריאה לקיים בדיקה על האסון בהר-מירון באמצעות גוף חקירה חיצוני ועצמאי, נשמע מצד גורמים ממשלתיים וציבוריים שונים. שאלת עצם הצורך בקיומה של חקירה, לנוכח ממדיו הטרגיים של האסון אינה שנויה במחלוקת ציבורית. הממשלה הנוכחית אומנם תחליט על הקמת החקירה כאמור, הרי שהדעת נותנת שעבודתה תצטרך פרק זמן, שיוביל לכך שהדין וחשבון שיערך על ידי הוועדה יוגש ככה"נ לממשלה הבאה".

השארת תגובה