העליון: קמפיין שמאלנים בוגדים אינו הסתה

בית משפט עליון- צילום נועם קוריס
בית משפט עליון- צילום נועם קוריס

בג"צ דחה היום 20.4.21 על הסף עתירה שהוגשה על ידי המטה למיגור ההסתה ובה דרישות שונות כנגד קמפיין "שמאלנים בוגדים" אשר נטען לגביו שמהווה פרסום מסית.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס כותב ברשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס מבזק לייב

העותרים – 33 במספר – מגדירים עצמם כחברים ב"מטה למיגור ההסתה", והם יוצאים חוצץ נגד קמפיין "שמאלנים בוגדים", שלטענתם הושק בחודשים האחרונים, ומתנוסס על גבי שלטי מחאה, ובמרחבי המרשתת. לדברי העותרים, מסע הפרסום מביא עמו גל עכור של הסתה לאלימות, וכפועל יוצא גם אלימות בפועל. חלק מן העותרים אף טוענים, כי סבלו באופן אישי ממעשי ונדליזם ואלימות.

כחלק מפעילותם נגד הקמפיין, פנו העותרים ביום 27.12.2020 ליועץ המשפטי לממשלה, שטחו את טענותיהם, צירפו את הראיות שאספו, וביקשו כי יורה על פתיחה בחקירה פלילית בחשד לביצוע עבירות של הסתה לאלימות ולשון הרע על ציבור; וכמו כן, כי יפעל לעצירה מיידית של המשך הקמפיין.

ביום 28.2.2021 הוגשה העתירה. נטען, כי עד אותה עת עדיין לא נתקבלה תשובת היועץ המשפטי לממשלה, על אף שהעותרים עמדו בפנייתם על הדחיפות שבה, נוכח המצב הנפיץ שנוצר, לטענתם, בעקבות המשך פעילות הקמפיין.

ביום 14.4.2021 הוגשה תגובת המשיב, וממנה עלה כי עוד ביום הגשת העתירה – 28.2.2021 – נשלח מענה לפניית העותרים, מאת המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), ובגדרו נדחתה בקשת העותרים לפתוח בחקירה פלילית על הסתה לאלימות, משלא נמצא כי הקמפיין כולל תוכן העולה כדי "פרסום מסית". כמו כן נקבע, כי מקרה זה אינו מצדיק, לפי המדיניות הנוהגת, פתיחה בחקירה בגין 'לשון הרע על ציבור', וכי "העניין ראוי להתברר במסגרת השיח הציבורי". מעבר לכך צוין, כי אם בדעת העותרים לדרוש פתיחה בחקירה מחמת ביצוע כל עבירה אחרת, עליהם לפנות ולהגיש תלונה במשטרת ישראל. נוכח מענה זה, טען המשיב כי עומדת לעותרים האפשרות לפנות בערר על ההחלטה שלא לחקור, בתוך 60 יום ממועד הגשת התגובה (ראו: סעיף 64(א)(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בצירוף האמור בסעיף 65 לחוק זה). על כן נטען כי דין העתירה להידחות על הסף בשלב זה, וכי רק לאחר שימצו העותרים את ההליכים, ואם יראו לנכון לעשות כן, יוכלו לפנות לבית המשפט בעתירה חדשה.

ביום 19.4.2021 הגישו העותרים "בקשה בהסכמה למחיקת העתירה ללא צו להוצאות". במסגרת הבקשה, הלינו העותרים על כך שמכתב המענה נמסר לידיהם זמן רב לאחר חתימתו, משום שנשלח ב'דואר רגיל'. מכל מקום, משהתקבל המענה, ציינו כי עתה בדעתם להגיש ערר על ההחלטה. עוד צוין, כי לאחר שיח עם ב"כ המשיב, "הגיעו להסכמה, כי עתירה זו תימחק בשלב זה, כמובן ללא צו להוצאות, וככל שההחלטה בערר תהא שגויה, לטעמם, יוכלו לשוב ולעתור לבית המשפט הנכבד".

בג"צ קבע, כי כמבוקש וכמוסכם; בשלב זה תימחק העתירה, ימוצו ההליכים כנדרש, ולא יֵעשה צו להוצאות.

בשולי הדברים ציין בג"צ באוזני המשיב, כי דומה שמוטב היה למכתב המענה אילו נשלח בדואר אלקטרוני ולא ב'דואר רגיל', וכך היה מגיע ליעדו באופן מיידי, ולא רק בחלוף כחודש וחצי.

ולאוזני העותרים נאמר, כי מוטב היה לפנות פעם נוספת לרשות המינהלית, טרם הגשת העתירה, ולא להסתפק באותה פניה בודדת, שנעשתה בשלהי חודש דצמבר 2020. אילו העותרים היו עושים כן, יכול שהיו יודעים על כוונת המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) להשיב לפנייתם בתוך מספר ימים, והיה נחסך ניהול הליך מיותר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

השארת תגובה