הסייבר הישראלי: 1.5 מיליארד דולר ב-90 יום

הסייבר הישראלי שבר שיא של כל הזמנים ומסכם רבעון במהלכו גייסו חברות סטארט-אפ בענף סכום כולל של 1.5 מיליארד דולר ב-17 עסקאות שונות. היקף ההשקעות מציב את הסייבר הישראלי במקום השני בעולם

מחשב
מחשב

בסיכום הרבעון הראשון של 2021 הסייבר הישראלי שבר שיא של כל הזמנים ומסכם רבעון במהלכו גייסו חברות סטארט-אפ בענף סכום כולל של 1.5 מיליארד דולר ב-17 עסקאות שונות. היקף ההשקעות מציב את הסייבר הישראלי במקום השני בעולם בחלוקת ההשקעות אחרי ארה"ב. הביצועים הם המשך מגמה לאחר שכבר נרשמה שנת שיא ב-2020, במהלכה ההשקעות הגיעו להיקף של 2.9 מיליארד דולר והיוו 31% מכלל השקעות הסייבר בעולם.

אפשר לראות את ההישגים יוצאי דופן של ישראל בתחום תעשיית הסייבר אם מודדים את הענף לפי חברות חד-קרן, המונח מתאר חברה פרטית שהגיעה לשווי של מעל מיליארד דולר. בישראל נמצאים 50% מחדי הקרן בסייבר העולמי, שהחלוקה היא: ישראל 11 חברות, ארה"ב 8, סין 1, אירלנד 1, שוויץ 1. סבבי גיוס הון של 100 ו-200 מיליון דולר והערכות שווי של מיליארד דולר הפכו ברבעון שחלף לדבר שבשגרה, אחד הגיוסים הגדולים ביותר ברבעון הראשון של השנה הוא של חברת Orca Security שהכריזה לפני חודש (מרץ) על גיוס של 210 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, זאת כשנתיים בלבד לאחר שהוקמה.

"נכון שבהסתכלות מהצד ההשקעה הממוקדת והמרובה בתעשיית הסייבר הישראלית נראית לא הגיונית בהשוואה לענפים אחרים בהייטק. רואים ריבוי חברות שמקבלות פתאום שווי של מעל מיליארד, אבל ניתוח של השוק מראה ששווי של מעל מיליארד דולר לחברות סייבר הן הערכות חסר במקרים רבים", אומר גיל גרון, ממייסדי Orca Security. "יזמים ישראלים החלו לבנות חברות יותר גדולות ולשווקים מתפתחים, למשל שוק אבטחת הענן שאנו פועלים בו יגלגל תוך שלוש שנים כ-11 מיליארד דולר. השילוב בין הדברים מוליד יותר השקעות בסייבר הישראלי כי הפוטנציאל הוא אדיר. אנחנו רואים את ההתבגרות בענף דרך שחקנים ישראלים מנוסים מאוד שיודעים לבחור שוק נכון לפעול בו, להבין את הפוטנציאל בו ולייצר את חברות הענק הבאות בתחומים מגוונים בענף הסייבר. גם משקיעים זרים מבינים זאת ואפשר לראות שיש קרנות גדולות בינלאומיות שבשנתיים האחרונות החלו להשקיע בסייבר הישראלי או הגבירו את הפעילות, כמו GGV Capital או ICONIQ. יש לישראל מוניטין מעולה בתחום הסייבר בעולם וזה מעודד השקעות זרות, זה לא קיים בכל סקטור בתחום הטכנולוגיה."

"מה שראינו לאורך העשור הקודם אלו חברות סייבר שבסופו של יום מבצעות אקזיט ונרכשות על ידי חברות טכנולוגיות גדולות בעיקר זרות. בשנה האחרונה ראינו היפוך מגמה שנמשכה גם ברבעון האחרון ויותר חברות סייבר רואות עצמן כחברות שנשארות לטווח ארוך ויהיו גדולות באמת", אומר קובי סמבורסקי, מייסד ושותף בקרן גלילות קפיטל. הקרן הוקמה בשנת 2011 ומשקיעה בסייבר הישראלי במשך יותר מעשור, מייסדי הקרן הם קובי סמבורסקי ואריק קלינשטיין, המשמשים כשותפים מנהלים בקרן, אליהם הצטרפו כשותפים נופר עמיקם וליאור ליטבק, גלילות מנהלת כיום כ-500 מיליון דולר בקרנות הון סיכון והון צמיחה.

"שילוב של מספר סיבות הוביל לשינוי הזה. תעשיית ההייטק בישראל התבגרה מאוד, אנחנו מעל עשור של שוק חיובי, כתוצאה מכך פועלים בשוק יזמים סדרתיים שמכרו חברות מוצלחות בעשור הזה ומקימים את החברה השניה והשלישית שלהם", מוסיף סמבורסקי. "היזמים יותר מנוסים, מבצעים פחות טעויות ויודעים מה לעשות, זה מייצר חברות שיותר חזקות מהתחלה ויודעות לרוץ מהר. זה תקף גם לאנשים שעבדו בחברות מוצלחות בתחום אבטחת המידע, צברו ידע איך לבנות חברה ועכשיו מקימים חברות בתור יזמים או בתור עובדים ראשונים בסטאטאיפם טובים. הניסיון הזה פוגש בשוק אפשרויות מימון רחבות מבעבר, יש בשוק יותר כסף שמחפש השקעות בתחומי הטכנולוגיה ובסייבר בפרט. האפשרות לגייס יותר כסף מעודדת חברות להמשיך להתפתח למרות שהן לא רווחיות בתהליך הצמיחה שלן והגיוסים מאפשרים להן לא להימכר מהר. יש לזכור שמרבית החברות שהביצועים שלהן הובילו לשיאי השקעות הן חברות שמפתחות מוצרים לשוק חדש, לדוגמה תחום הענן, המשמעות שאין להן תחרות מול תאגידי סייבר ותיקים והשווי שניתן להן משקף גם את הזדמנות האמיתית לבנות חברות גדולות."

"ההשקעות האינטנסיביות שאנחנו רואים הן תוצאה ישירה של הנזקים והסיכונים המתרחשים כתוצאה מחוסר מיגון. ראינו ברבעון שחלף את דרישת הכופר הגבוהה אי פעם, של 50 מיליון דולר כתוצאה ממתקפה על יצרנית המחשבים Acer", אומר מנכ"ל חברת הסייבר Guardicore, פבל גורביץ'. גארדיקור מכונה בענף יוניקורן לפני הכרזה וכשתחליט לצאת לסבב גיוס הון היא תקבל הערכת שווי עדכנית של מעל מיליארד דולר. הגיוס האחרון של החברה בוצע בשנת 2019 בהיקף של 60 מיליון דולר, במסלול חיים של חברות סטארטאפ החברה הייתה צריכה כבר לסיים סבב גיוס נוסף, כדי שתוכל להמשיך לשרוד במודל של חברות סטארטאפ שאינן רווחיות וצריכות הזנה חיצונית ממשקיעים. אבל בשל ביצועי מכירות מרשימים החברה אינה מגייסת ולכן טרם הוענק לה השווי במסגרת הערכות שנעשות בתהליך גיוס הון. גארדיקור הוקמה בשנת 2013 על ידי המייסדים פבל גורביץ (מנכ"ל), אריאל צייטליין (מנהל הטכנולוגיה) ודרור סלעי (סמנכ״ל מכירות APAC). בין המשקיעים בחברה ניתן למצוא את אהוד ברק שהכיר את המייסדים ששימש כשר הבטחון והם פעלו בשרות המדינה, לימים לאחר הקמת גארדיקור הוא היה ממשקיעי החברה הראשונים עוד לפני שהחברה פיתחה מוצר, על בסיס הכרות עם יכולות המייסדים והישגי עבר. משקיעים נוספים הם קומרה קפיטל, תאגידי ההייטק סיסקו ו- Dell ,Deutsche Telecom, ClalTech, Battery Ventures, 83North, TPG. החברה גייסה מאז הקמתה 110 מיליון דולר והיא מעסיקה 250 עובדים.

"הסייבר הישראלי הופך לסיפור הצלחה בקנה מידה עולמי כי חברות ישראליות-גלובליות מצליחות להביא לעולם את פתרון האבטחה הדרוש לשוק שיש בו היקף מכירות עצום. זה גורם למשקיעים להבין את הפוטנציאל והרצון להשקיע בשלב מוקדם בענף שמייצר חברות מצליחות", מוסיף גורביץ'. "גם שיבושי הקורונה זרזו את צמיחת הסייבר הישראלי לא רק מצד הביקוש לפתרונות אבטחה, גם מבחינת המכירות. אם פעם היה ייתרון במכירות לחברות סייבר שמחזיקות צוותי מכירות גדולים באזורים שונים בעולם. כיום שכל המכירות נעשות בזום בין אם צוות המכירות לוקאלי או מעבר לים, אין ייתרון אמיתי לקרבה הגיאוגרפית ללקוח וקל יותר למכור לשווקים זרים בהיקפים גדולים יותר. אפשר להגיד אותו הדבר גם על גיוסי הון, יש המון כסף בישראל, אבל יש עוד יותר כסף בחו"ל במרחק שיחת זום."

חלק מהתופעות מאחורי סיכומי ההשקעות הגדולים הן גם חברות סייבר המגייסות השקעות בשני סבבי גיוס הון שונים בשנה אחת, לצורך השוואה בעבר היינו רואים סבב גיוס הון אחד אחד בכל שנתיים. חברת Salt Security גייסה בשנה שחלפה שני סבבי גיוס הון ומעל ל-60 מיליון דולר במצטבר. רועי אליהו, מנכ"ל וממייסדי החברה, מסביר את הסיבות לקצב גיוס הכספים המהיר: "לא גייסנו את הסבב השני כי היינו צריכים את הכסף, כל כספי הסיבוב הראשון שעשינו ב-2020 היו בבנק בזמן הגיוס השני. אנחנו מוכרים בהיקפים גדולים וקצב שריפת המזומנים שלנו קטן מאוד בגלל ההכנסות שאנחנו מייצרים. אבל הסכמנו לקבל את ההשקעה כי הקמנו את סולט סקיוריטי במטרה שתהפוך להיות חברה גדולה ומשמעותית בתחומה. המשמעות של השקעה השניה הייתה כניסה לחברה של שותף אסטרטגי – קרן סקויה קפיטל האמריקאית. הקרן משקיעה בחברות כדי לבנות חברות נאסד"ק גדולות ולא מחפשים אקזיט מהיר. הם המשקיעים של Zoom, Google, WhatsApp, PayPal, YouTube בתחום הסייבר הם השקיעו בחברת Palo Alto Networks. סקויה הבינו את הקטגוריה העצומה שנפתחה סביב המוצר שפיתחנו וזיהו אותנו כמובילים מרכזיים בשוק."

חברת Salt Security עוסקת בהגנה על ממשקי API. ממשקים אלו הם העורקים והורידים של העולם הדיגיטלי, כיום כ- 83% מהיקף כל תעבורת האינטרנט עוברת דרך APIs, והמידע הפרטי של כל אדם עובר דרך אלפי APIs כל יום, למשל פעולות שמשתמשים מבצעים באפליקציות בנקאות ועד שימוש ברשתות חברתיות או בחשבונות דוא"ל נפוצים כמו Gmail. "אנחנו פועלים בקטגוריה שכבר היום שווה מיליארדים, חברות ותיקות מתקשות להיכנס לתחום בצורה מקיפה. הפתרון לקטגוריה החדשה בתחום אבטחת המידע חייב להיבנות מותאם אליה עוד מהיסוד, הענין שהתחלנו את פיתוח הפתרון לפני מספר שנים נותן לנו כיום הובלה משמעותית בפיתוח טכנולוגיה עמוקה בתחום ולהגן עליה בפטנטים. אלו גם חלק מהסיבות שמשקפות בטחון למשקיעים המעוניינים לתפוס חברה שמביאה המון ערך לשוק עוד בשלב מוקדם יחסית לעתיד שלה", מסכם אליהו.

השארת תגובה