מדוע השב"כ מסתיר את הכשל שהוביל לרצח רבין

רצח רבין
רצח רבין
האקטיביסט אבי זלינגר הגיש בקשה, לפי חוק חופש המידע, למשרד ראש הממשלה, בה הוא מבקש להורות לשב"כ לחשוף, פעם אחת ולתמיד, את המתודה לפיה אמורה הייתה היחידה לאבטחת אישים לשמור על יצחק רבין בעת הרצח.
בבקשתו מביא זלינגר את דבריו של ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון, שהופיע בתכניתם של יואב לימור וחיים אתגר, בשידורי קשת, באוקטובר האחרון, וטען כי "דנו בנושא הכשל באבטחה במשך 25 שנה. כל מה שאני הולך לומר כבר נלעס ונאמר על ידי אחרים וחבל על הזמן.."
אך לדברי זלינגר, ייתכן שעמי איילון, וראשי השב"כ שבאו לאחריו בתפקיד, דנו ארוכות בכשל האבטחה, אך מעולם לא התירו לחשוף בפני הציבור הישראלי כי במקום כ-18 מאבטחים שהיו אמורים לשמור על רבין בעת הרצח – הקיפו אותו בעת שירה בו הרוצח יגאל עמיר – שני מאבטחים בלבד.
לדברי זלינגר, גם דו"ח וועדת שמגר שבדק את כשלי האבטחה והמודיעין שאפשרו את רצח רבין, השאיר בערפל את נוהלי האבטחה סביב רבין ז"ל. לדבריו, ייתכן שבעת פרסום הדו"ח, עוד ניתן היה להצדיק את הערפול הזה במניעי ביטחון, אך ברור שכיום, 25 שנה, שיטות האבטחה סביב ראש הממשלה השתנו לחלוטין – והצדקה זו כבר איננה רלבנטית.
"עד היום הציבור הישראלי לא יודע כיצד הייתה אמורה האבטחה להתבצע – והאם באותו לילה הייתה חריגה קשה ממתודת האבטחה, או שמתודה זו בוצעה כהלכה   – אך כשלה" טוען זלינגר בבקשתו, ומוסיף כי "כל מה שידוע לציבור הוא רסיסי עובדות, עם הררי פרשנות מוטית ומסולפת, כמו זו של ראש השב"כ לשעבר איילון – תוך הסתרת הכשל הקשה שהביא לרצח ראש ממשלה בישראל" טוען זלינגר.
לחיזוק דבריו, מביא זלינגר ציטוטים מהחלק הגלוי בדו"ח שמגר, אשר מפרט כיצד הוגדרו ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ שני סוגי מרחבים – סטרילי ומסונן. מרחב סטרילי הוגדר כמרחב ריק מאנשים, זולת אנשי היחידה לאבטחת אישים. מרחב מסונן (או מפוקח), הוגדר כמרחב שבו זהותם של כל הנוכחים ידועה לאנשי האבטחה, ואין חשש לפגיעה מצדם במאובטח עצמו.
לאחר מכן מוסיף זלינגר שלוש שאלות להן הוא דורש מענה מהשב"כ:
  • האם על פי מתודת הפעולה של היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, שהייתה נהוגה עד נובמבר 1995, היה אמור ראש הממשלה לנוע רק בין מרחבים מסוננים (מפוקחים) ומרחבים סטריליים?
  • האם על פי מתודה זו, במקרה שבו ראש הממשלה נצרך לעבור בקו תפר שבין שני המרחבים שכאלה (קרי, אזור לא מסונן ולא סטרילי) – האם על היחידה לאבטחת אישים, בסיוע המשטרה, להקיף את אותו בשלוש טבעות אבטחה הכוללות למעלה מ-20 מאבטחים ושוטרים?
  • האם ברגע הירי, הוקף רבין ז"ל רק בשני מאבטחים: יורם רובין ושי גלזר, ולא בכ-18 מאבטחים ושוטרי יס"מ  – וזאת בניגוד למתודת האבטחה של היחידה לאבטחת אישים דאז?
"שתי ועדות בדיקה בשב"כ לרצח – שמסקנותיהן ופרטיהן נותרו עלומים"
לדברי זלינגר בשנת 2009, חשף עפר שלח, אז עוד כעיתונאי ומנחה בתכנית 'המקור' בערוץ 10, כי בשב"כ נערכו שתי ועדות בדיקה סביב התנהלות הארגון בפרשה, "אך פעולתן הופסקה לאחר פרסום מסקנות וועדת שמגר" דברי שלח.
לדברי זלינגר, השאלה הנשאלת היא האם הציבור בישראל לא אמור לדעת מה בדיוק היה הכשל האבטחתי סביב ראש הממשלה בליל הרצח? האם הוא צריך, 25 שנה לאחר הרצח, לשאול את עצמו שאלות עובדתיות בסיסיות המוסתרות ממנו?
לדבריו, בדיון שהתקיים בתום תכניתם של יואב לימור וחיים אתגר בקשת מאוקטובר האחרון, אמר עמי איילון, כי "הציבור הוא זה שצריך לערוך חשבון נפש בעקבות הרצח".
זלינגר תוהה כיצד ניתן להטיל אחריות על הציבור, אם המידע השלם על הרצח מוסתר ממנו לאורך יותר מ-25 שנה?
לדבריו, "ניסיונות הסתרת העובדות הבסיסיות סביב רצח רבין, והטלת האחריות לרצח על הציבור עצמו רק מעצימה את תסכול הציבור ומפלגת אותו, ומותירה אותו מבולבל בבורותו". לדבריו, להסתרה זו אפקט הרסני נוסף: "הסתרת עובדות זו גם מפרנסת היטב את כל תיאוריות הקונספירציה שפשו בחברה הישראלית מאז רצח ראש הממשלה, תיאוריות אשר מחלישות עד מאד את אמון הציבור בזרועות החוק במדינה".
"מדוע הסתרת העובדות סביב רצח רבין נמשכת עד לימינו אלה?" תוהה זלינגר בבקשתו, ומשיב: "להערכתי, הדבר נובע מניסיון להגן על מקורבים רמי מעלה והשפעה, שעלולים להיפגע מחשיפת האמת".
"לעניות דעתי, טובתם האישית של מעטים החוששים לפרטיותם או לקריירה הציבורית שלהם, בטלה בששים לעומת הצורך של הציבור לדעת את האמת סביב האירוע הקשה ביותר שפקד את הדמוקרטיה הישראלית בכל שנות קיומה" טוען זלינגר.
את בקשתו חותם זלינגר במילים אלו: "על כן, אני פונה אליך, כממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה, אשר ממונה, בין השאר, על שירות הביטחון הכללי (השב"כ), לחשוף לאלתר את תכנית האבטחה של היחידה לאבטחת אישים בשב"כ סביב רבין בליל הרצח – או לחלופין, להסביר, מהן הסיבות האמיתיות להסתרת מידע חשוב זה מהציבור במדינה".
זלינגר עומל בימים אלה על כתיבת ספר בשם 'האיש שצעק סרק סרק' שבו הוא מבטיח לחשוף פרטים וגילויים חדשים על נסיבות רצח ראש הממשלה, וכן על מפעל טיוח והסתרה רחב היקף שנעשה בעקבותיו. לשם כך פתח זלינגר בקמפיין גיוס המונים באתר הדסטארט – שמטרתו לממן את המחקר ואת הפקת הספר, וכן לפעול להקמת וועדת חקירה ממלכתית שתבדוק לעומקן את כלל נסיבות רצח רבין. את בקשת חופש המידע הגיש זלינגר היום, לצורך העמקת התחקיר לספר.
קישור לקמפיין מימון ההמונים להוצאת הספר https://headstart.co.il/project/62357 
השארת תגובה