'ניתוח קיסרי' מיותר – רבע מליון שקל

עו''ד דוד פייל צלם רן כליף.
עו''ד דוד פייל צלם רן כליף.
בית משפט השלום בתל אביב פסק בימים אלה, כי אישה שעברה לידה בניתוח קיסרי מיותר, תפוצה על ידי בית החולים (המנוהל ע"י המדינה) ביותר מ-266 אלף שקלים, הכוללים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. את האישה ייצגו בהליכים המשפטיים עו"ד גל מרקוביץ' ודוד פייל ממשרד פייל ושות'.
בתביעה אותה הגישה האישה, נטען, כי לפני כשש שנים, כשהייתה בשבוע ה-35 להריונה, היא ביצעה בדיקת אולטרסאונד בקופת החולים. לטענתה, במהלך הבדיקה אמרה לה הרופאה, כי העובר נמצא במצג עכוז ולכן עומדות בפניה שתי אפשרויות: האחת – לעבור הליך של היפוך העובר בעודו ברחם, והשנייה – ניתוח קיסרי.
הרופאה פירטה בפניה את הסיכונים הכרוכים בהליך של היפוך העובר, ומשכך היו פני הדברים, בחרה האישה באפשרות השנייה – ניתוח קיסרי.
בבדיקת אולטרסאונד נוספת, שבוצעה כשבוע לאחר מכן, הפעם בבית החולים, שוב נאמר לאישה, כי העובר במצג עכוז, ובמועד זה נקבע לה תור לניתוח קיסרי כ-10 ימים לאחר מכן, תוך שהוסבר לה שהסיבה היחידה לביצועו הוא מצג העובר. אלא ששלושה ימים לפני מועד הלידה המתוכנן חוותה האישה ירידת מים ופנתה למיון בהלל יפה.
על פי פסק הדין, בקבלתה לבית החולים נאמר לה שאין רופא במיון יולדות ולא בוצע לה אולטרסאונד – בדיקה שמבצעים כשגרה לפני לידה. כעבור כשעה וחצי הועברה למחלקת יולדות, שם נבדקה על-ידי רופא שלפי גרסת האישה שהתקבלה על ידי בית המשפט היה נראה עייף ומבולבל.
על-פי התיעוד הבדיקה של הרופא ארכה כדקה וגם על ידו לא בוצע לאישה אולטרסאונד. בגיליון הקבלה למחלקת יולדות, לאחר בדיקת הרופא נרשם שהעובר במצג ראש. למרות זאת, בהנחיית הרופא הועברה האישה לחדר לידה לביצוע ניתוח קיסרי בהתוויה של מצג עכוז.
הניתוח הקיסרי בוצע על-ידי אותו הרופא ובדו"ח המסכם של הניתוח נרשם : "חילוץ תינוק במצג ראש ללא קושי". כך גם נרשם בסיכום האשפוז. כלומר, למעשה לא היה כלל צורך בביצוע הניתוח – דברי עורכי הדין מרקוביץ' ופייל.
לדבריהם, התאוששותה של האישה מהניתוח הייתה קשה, היא נאלצה לקבל מנות דם רבות וחוותה קשיים בחיבור לתינוק ובהנקה. חשוב לציין כי בלידה זו היולדת לא הייתה מודעת כי בוצע בה ניתוח קיסרי מיותר.
עובדה מכעיסה זו נודעה לה רק במהלך מעקב ההיריון השני, אז נחשפה לרישומי הלידה הקיסרית בה מצוין במפורש שהתינוק הוצא במצג ראש. לטענתה, בית החולים התרשל בכך שלא ביצע בדיקת אולטרסאונד פשוטה, בדיקה שיכלה למנוע את הניתוח הקיסרי, ובכך לחסוך ממנה סבל רב.
באי כוח המדינה, שייצגו את בית החולים, טענו מנגד, כי ליולדת בוצעה בדיקת אולטרסאונד, וכי המילים "מצג ראש" המופיעות בדוח מחלקת המיון מקורן או בטעות סופר או בטעות באבחנה בבדיקה הידנית. באשר למילים "מצג ראש", שחזרו על עצמן גם בדוח מהלך הניתוח, טען בית החולים, כי מדובר בטעות שנגרמה עקב הכנסת מערכת דיווח חדשה, שבינתיים הוצאה משימוש.
התביעה נתמכה בחוות דעתו של ד"ר אילן הלוי, אשר לאחר עיון בתיעוד הרפואי הראה כי האישה הייתה מחוברת למוניטור לכל אורך שהותה במיון וכן לכל אורך שהותה במחלקת יולדות עד להעברתה לחדר לידה. ד"ר הלוי הסביר כי לא ניתן לבצע בדיקת אולטרסאונד יחד עם ניטור ומכאן כי לא בוצעה לה בדיקת אולטרסאונד.
וכך העיד המומחה: "בשום שלב אין הפרעה בביצוע המוניטור, אין מצב שבו מסירים את רצועת המוניטור ויש הפסקה במוניטור לצורך ביצוע האולטרסאונד. זאת ההוכחה הניצחת שלא בוצעה בדיקת אולטרסאונד בשום שלב".
כבוד השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין, לא השתכנע מהגרסאות שמסר בית החולים והטיל ספק במהימנותן. באשר לעדותו של הרופא, שבדק את האישה לקראת הלידה, פסק השופט, כי אינה אמינה. לעומת זאת, קבע השופט, כי עדויות האישה ובעלה היו מהימנות וקוהרנטיות הן לגבי השתלשלות האירועים והן לגבי אי ביצוע בדיקות האולטרסאונד. "הנתבעת יכלה לצפות או צריכה הייתה לצפות את התרחשות הנזק בנסיבות הספציפיות של המקרה, דהיינו ביצוע ניתוח קיסרי שלא לצורך", דברי השופט.
בפסק דינו מתח השופט ביקורת על התנהלותו של בית החולים, כפי שעלתה מהמסמכים, שבהם נמחק מצג העובר ברישול בכתב יד ללא חתימה ושעה, "בניגוד לתקנות בתי החולים הדורשים מחיקה ב'קו'".
באשר לטענת בית החולים, לפיה האישה הביעה את הסכמתה לניתוח הקיסרי, קבע השופט: "אין ספק שהסכמתה של התובעת לניתוח נבעה מהמחשבה כי הוולד נמצא במצג עכוז, ואילו הייתה יודעת כי התינוק במצג ראש וכי ניתן לבצע לידה רגילה, הרי שהייתה מעדיפה זאת".
השופט קיבל את טענות האישה, באמצעות עו"ד פייל, ופסק, כי על בית החולים לשלם לה פיצויים בסך 180 אלף שקלים בגין כאב, סבל ופגיעה באוטונומיה וכן 25 אלף שקלים נוספים בגין הוצאות חריגות שנגרמו לה. על בית החולים השית השופט את הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.
משרד עו"ד דוד פייל ושות' http://www.df-law.co.il מתמחה ברשלנות רפואיתנזקי גוף ובתביעות מול חברות ביטוח ומוסדות רפואיים
השארת תגובה