"לשים סוף" – העליון דחה את ד"ר דוד ביטון

דוד ביטון, צילום מסך מערוץ 20
דוד ביטון, צילום מסך מערוץ 20

בשבוע שעבר (4.3.21) דחתה נשיאת בית המשפט העליון את הערעור שהגיש ד"ר דוד ביטון בע"א 1516/21 על הסירוב לפסול שופט שלא הסכים להימנע מלדון בחוסר תום הלב של ביטון במסגרת בקשה לניהול תביעה ייצוגית.

בית המשפט העלה בהחלטתו בין היתר, כי ביטון הפיץ חשדות סובייקטיביים וספקולטיביים בניסיון לכאורה להטיל דופי בניקיון כפיו של שופט.

היום (11.3.21) ניתנה החלטה נוספת על ידי בית המשפט העליון, ברע"א 6226/20 ובה קביעות חמורות בעניינו של אותו ד"ר דוד ביטון, ובין היתר קביעות לפיהן יש לשים סוף לניסיונות של ד"ר ביטון ליטול פיקוד בתביעה ייצוגית, כמו גם קביעה חריפה על כך שד"ר דוד ביטון נוהג להתעלם מהחלטות מפורשות של בתי המשפט.

בית המשפט העליון ציין בהחלטתו, שבמכשיר התביעות הייצוגיות יש לעשות שימוש בתום לב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

העליון: ד”ר דוד ביטון הרופא, לא יפסול שופט (David Biton)

האם ד"ר דוד ביטון יכול לשמש תובע ייצוגי ? – קו עיתונות

ד"ר דוד ביטון נגד השולמנים – בחדרי חרדים

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור – מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

נזכיר, שאותו רופא צעיר, ד"ר דוד ביטון, אינו נמצא בישראל לכאורה, ולפי תכתובות שהגיעו למערכת נראה שהוא טוען בעצמו שאין לו כתובת בישראל ושהוא מצפצף על כולכם. מהתכתובות עולה שד"ר ביטון בכלל אינו מתגורר ברח' לואי מרשל בתל אביב, אלא ש David biton נמצא בהכשרה בבית החולים cleveland clinic בקליבלנד אוהיו, אותו מנהל מר Tomislav Mihaljevic ולביטון אין בכלל כתובת בישראל, וכדבריו הוא פשוט מצפצף על כולכם.

בהתאם להחלטת העליון עולה, שביום 15.12.2018 הגיש המשיב 2, עו"ד ליאור חאיק, בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה 1, ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (ת"צ 32856-12-18, להלן: חאיק, ארקיע ו-בקשת האישור הראשונה, בהתאמה). לפי הנטען ארקיע שלחה לחאיק ולחברי הקבוצה שביקש לייצג, הודעות פרסומת אסורות (ספאם) בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב-1982 (להלן: חוק התקשורת). היקף הפיצוי הועמד על סך של 2,500,000 ש"ח – ובהתאם בקשת האישור הוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון.

עוד טרם שהוגשה תשובה לבקשת האישור הראשונה, טען, ד"ר דוד ביטון (להלן: ביטון), כי הוא מי שהגה את רעיון הגשת הבקשה לאישור תובענה כייצוגית, וכי חאיק "גזל" ממנו את התובענה. בהתאם, פעל ביטון להעברת בקשת האישור הראשונה "על שמו", באמצעות הגשת בקשה להחלפת התובע הייצוגי ובא כוחו – כך שהוא ועורך דין מטעמו יבואו תחתיהם. בקשה זו נמחקה בהמלצת בית המשפט, לאחר שהתקיימו שני דיונים בנושא.

בנסיבות אלה, וכשנה וארבעה חודשים לאחר שבקשת האישור הראשונה הוגשה (ביום 15.12.2018) – הגיש ביטון בקשה לאישור תובענה כייצוגית שעניינה זהה (ת"צ 2595-04-20, להלן: בקשת האישור השנייה). בקשת האישור השנייה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בהתאם להיקף הפיצוי שנתבע במסגרתה שהועמד על 6,500,000 ש"ח.

ואולם אף לאחר שבקשת האישור השנייה הוגשה, המשיך ביטון לפעול להעברת בקשת האישור הראשונה "תחת פיקודו". בתוך כך, הגיש ביטון בקשה בבקשת האישור הראשונה שכותרתה "בקשה לקביעת מותב להכרעה בבקשה לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות", ובה נתבקש כי בית משפט השלום יקבע "לאיזה ערכאה דיונית תוגש בקשה לפי  סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות במסגרתה יבקש למחוק את בקשת חאיק (בקשת האישור הראשונה-ע'ב') ולדון בבקשת האישור שהוא (ביטון-ע'ב') הגיש בבית המשפט המחוזי בתל אביב (בקשת האישור השנייה-ע'ב')". ביטון טען כי מאחר שבקשות האישור הוגשו לבתי משפט בעלי סמכות עניינית שונה, לא ברור לאיזה מבתי המשפט יש להגיש בקשה מעין זו – ומכאן הצורך בבקשה מקדימה. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 10.5.2020, תוך שהובהר כי לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, "הסמכות להורות על העברת בקשה לאישור תובענה כייצוגית (קרי, בקשת האישור השנייה-ע'ב') אינה נתונה לבית משפט זה", כי אם לבית המשפט שאליו הוגשה בקשת האישור המאוחרת (להלן: חוק תובענות ייצוגיות).

ביטון לא אמר נואש וביום 14.5.2020 הגיש את הבקשה שבמוקד ההליך שלפנינו. בבקשה זו, שכותרתה "בקשה דחופה להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי לו הסמכות העניינית לדון בה" עתר ביטון לכך שבית משפט השלום יעביר את הדיון בבקשת האישור הראשונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בהתאם לסמכות הנתונה לו בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 (להלן: הבקשה להעברת התובענה ו-חוק בתי המשפט); שלפיה בית המשפט רשאי להעביר עניין לערכאה אחרת, אם העניין אינו בסמכותו המקומית או העניינית. וזו לשון הסעיף: "מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם".

בגדרי הבקשה להעברת התובענה טען ביטון כי שווי התובענה הייצוגית נגד ארקיע גבוה בהרבה מכפי שהעריך חאיק בבקשת האישור הראשונה, וזאת בשל הערכת חסר של גודל הקבוצה ושל מספר ההפרות של חוק התקשורת שבוצעו ביחס לכל אחד מחבריה; ומשכך, הסמכות העניינית לדון בבקשת האישור הראשונה נתונה לבית המשפט המחוזי, ולא לבית משפט השלום שאליו הוגשה. ביטון טען כי הבקשה להעברת התובענה מוגשת לבית משפט השלום לנוכח לאקונה משפטית בחוק תובענות ייצוגיות, ובהיעדר פסיקה מחייבת בשאלה כיצד ניתן לאחד את הדיון בבקשות לאישור תובענה כייצוגית שהוגשו לבתי משפט בעלי סמכות עניינית שונה (בית משפט שלום ובית משפט מחוזי). ביטון ציין כי ככל שבקשתו תתקבל וייקבע שיש להעביר את הדיון בבקשת האישור הראשונה לבית המשפט המחוזי מטעמי סמכות עניינית, בכוונתו לעתור לאיחוד הדיון בבקשות האישור לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות. זאת בהתאם לתכלית ההסדר בדבר איחוד דיון בתובענות ייצוגיות, שהיא חיסכון בזמן שיפוטי ומניעת פסיקות סותרות בתובענות דומות. עוד נטען כי העניין בהול ביותר, מאחר שחאיק וארקיע הודיעו לבית המשפט כי הם מצויים במשא ומתן לקראת הסכם פשרה.

בית משפט השלום דחה את הבקשה להעברת התובענה בהחלטה מיום 29.6.2020. בהחלטה הובהר כי הבקשה להעברת התובענה אינה אלא ניסיון נוסף מצד ביטון לקבל פיקוד על בקשת האישור הראשונה, ושבקשותיו בנדון התבררו ונדחו – ואין מקום לשוב ולבררן. בית משפט השלום קבע כי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות מעגן הסדר ספציפי וייחודי, שלפיו יש להגיש בקשה להעברה ואיחוד דיון לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה המאוחרת לאישור תובענה כייצוגית – ומכאן שלא ניתן להיעתר לבקשה להעברת התובענה שהוגשה בבקשת האישור הקודמת בזמן; ואין בעובדה שבקשות האישור הוגשו לערכאות בעלות סמכות עניינית שונה כדי לשנות מכך, והדברים הובהרו לביטון בהחלטה קודמת. בית המשפט ציין בהקשר זה כי בבקשה לאיחוד הדיון שתוגש כנדרש לבית המשפט שאליו הוגשה בקשת האישור המאוחרת (לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות), ניתן יהיה לטעון כל טענה ובכלל זה טענות שלפיהן בית משפט השלום נעדר סמכות עניינית לדון בבקשות האישור ככל שאלה יאוחדו.

בית משפט השלום הוסיף וקבע כי נראה שעל פניו הוא איננו נעדר סמכות עניינית לדון בבקשת האישור הראשונה הן מבחינת עילת התביעה, הן מבחינת הסעד המבוקש והן מבחינת סכום התביעה – ומכאן שיש לדחות את ניסיונו של ביטון להיתלות בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט. בית המשפט העיר אגב כך כי מאחר שביטון איננו צד להליך, ספק אם יש לו מעמד כלשהו לטעון טענה בדבר סמכותו העניינית של בית משפט השלום לדון בבקשת האישור הראשונה – אולם מאחר שמדובר בטענה שבית משפט בעצמו רשאי לעורר, ראה בית המשפט ליתן על כך את הדעת.

ביטון מיאן להשלים גם עם החלטה זו והגיש בקשת רשות ערעור בנדון לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד – וזו נדחתה בהחלטה מיום 5.8.2020 (להלן: ההחלטה). בהחלטה צוין כי יש לדחות את ניסיונו של ביטון להעביר את הדיון בבקשת האישור הראשונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו; שכן גם אם הייתה מתקבלת טענתו להיעדר סמכות עניינית של בית משפט השלום בראשון לציון, ניתן לכל היותר להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. כך, מאחר שביטון לא העלה טענות להיעדר סמכות מקומית של בית משפט השלום בראשון לציון [במאמר מוסגר ייאמר כי בבקשה להעברת התובענה, הסעד העיקרי שנתבקש הוא אמנם העברת הדיון בבקשת האישור הראשונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שאליו הוגשה בקשת האישור השנייה, ואולם באחת הפסקאות הועלתה גם אפשרות להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד]. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי לנוכח הוראת סעיף 15 לחוק תובענות ייצוגיות שמאפשרת לבית המשפט להתיר לחבר קבוצה להשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית, לא היה מקום לקבוע כי ביטון מנוע מלטעון טענותיו בבקשת האישור הראשונה. לצד זאת, נאמר כי בנסיבות העניין ספק אם מדובר במקרה מתאים להתיר לחבר קבוצה לטעון נגד סמכות בית משפט השלום, לנוכח הסכומים הנמוכים שנפסקו בעבר במסגרת הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות שעסקו בהפרות של חוק התקשורת.

בהינתן האמור, נדחתה הטענה כי נדרש להעביר את הדיון בבקשת האישור הראשונה לבית המשפט המחוזי מתוקף סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט. כן נקבע כי בדין בית משפט השלום הורה לביטון לפעול לפי המנגנון שנקבע בסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, ולפנות לבית המשפט שאליו הוגשה בקשת האישור המאוחרת – בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

למען הסדר הטוב יצוין כי ביום 7.8.2020 הגיש ביטון בקשה לעיון חוזר בהחלטה ולחלופין לתיקון טעות לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט. בקשה זו נדחתה בהחלטה "בפתקית" מיום 19.8.2020.

בבקשה למתן רשות ערעור חוזר ביטון על הטענה כי בית משפט השלום נעדר סמכות עניינית לדון בבקשת האישור הראשונה, ומשכך יש להעביר את הדיון בה לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט. ביטון מדגיש כי הסעד העיקרי שנתבקש בבקשה למתן רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי היה שהדיון יועבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך בקשתו כללה גם סעד חלופי של העברה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ושגה בית המשפט המחוזי כשהתעלם מכך. לעניין הסמכות המקומית טוען ביטון כי "הגם שמדובר בהיבט משני בלבד", היו בפיו טענות גם בעניין זה.

ביחס לאיחוד הדיון בתובענות לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, שב ביטון על הטענה כי החוק והפסיקה אינם מספקים מענה לשאלת אופן איחוד הדיון בין בקשות לאישור תובענה כייצוגית שהוגשו לבתי משפט בעלי סמכות עניינית שונה. משכך, טוען ביטון, בקשת רשות הערעור מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות שיש בהן כדי "להביא להשלכות משפטיות הרות גורל" על ענף התובענות הייצוגיות, ועל כן היא מצדיקה מתן רשות ערעור לבית משפט זה.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

הבקשה דנן מתמצית בנסיבותיו הפרטניות של ביטון, ואינה באה בגדרי אמות המידה שנקבעו למתן רשות ערעור בגלגול שלישי – ודי בכך על מנת לדחותה.

למעלה מן הצורך, לפי המנגנון שנקבע בסעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות, מקום שבו נמצא כי ישנה זהות בין שתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית, מבחינת עילות התביעה והגדרת הקבוצה, בית המשפט שאליו הוגשה בקשת האישור המאוחרת רשאי להורות על העברתה לבית המשפט שאליו הוגשה בקשת האישור הקודמת (ראו והשוו: רע"א 7292/13 המשביר בתי כלבו בע"מ נ' אפריל רשת חנויות קוסמטיקה ובשמים בע"מ, פסקה 4 (29.12.2013); בש"א 8226/12 דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' בשתאוי, פסקה 7 (30.1.2013)). בנסיבות שבהן הוחלט להעביר את הדיון בבקשת האישור המאוחרת, בית המשפט שאליו הועבר הדיון רשאי לקבוע אם וכיצד יוסיף להתנהל הדיון בה (בהתאם לאפשרויות הנתונות לו בסעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות).

בענייננו, בקשת האישור השנייה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ומכאן שנדרש היה להגיש אליו את הבקשה להעברת הדיון – כהנחיית סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות. על כן, כבר משום כך בדין דחה בית משפט השלום את הבקשה להעברת התובענה שהוגשה בבקשת האישור הראשונה, וממילא בדין נדחתה גם בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי בעקבותיה. על פניו אין בעובדה ששתי בקשות האישור מתנהלות לפני בתי משפט בעלי סמכות עניינית שונה, כדי להצדיק סטייה מן ההסדר הספציפי שהותווה בחוק; ובכל מקרה בנסיבות העניין לא מדובר בשאלה משפטית עקרונית שיש להכריע בה ב"גלגול שלישי" – במיוחד מקום שביטון פעל בניגוד להנחיה קודמת של בית משפט השלום שלפיה עליו לפנות בבקשה להעברת הדיון לבית המשפט שאליו הוגשה בקשת האישור השנייה.

אשר לטענות ביטון שלפיהן יש להעביר את הדיון בבקשת האישור הראשונה מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, מפאת היעדר סמכות עניינית או מקומית של בית משפט השלום בראשון לציון – הרושם הוא שביטון העלה טענה זו רק על מנת "לעקוף" את ההסדר הספציפי שנקבע בחוק תובענות ייצוגיות, וזאת לא ניתן. ויובהר כי בהחלט ייתכנו מקרים שבהם יהיה טעם להעלות טענה להיעדר סמכות עניינית או מקומית בגדר הליך ייצוגי, אולם בנסיבות העניין ניכר כי אלה הועלו רק כדי להעניק את הבכורה לבקשת האישור השנייה – ודרך המלך לדיון בטענה זו, היא על פי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות (ראו והשוו: בש"א 1715/16 סופר פארם (ישראל) בע"מ נ' מלכה, פסקאות 5-4 (12.4.2016)). מכל מקום, בנסיבות המקרה בירור טענתו של ביטון כי בקשת האישור הראשונה הוערכה "בחסר", כרוך בבירור עובדתי ומשפטי – ומכאן שבדין הורה בית משפט השלום לאחר עיון בכתבי הטענות, כי על פניו אין מקום לקבוע שהוא נעדר סמכות עניינית לדון בבקשת האישור; ובית המשפט המחוזי לא מצא לשנות מכך. משאלה פני הדברים, אין נפקא מינה אם ביטון ביקש להעביר את הדיון בבקשת האישור הראשונה לבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו או לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. יוער בקשר לטענה בדבר היעדר סמכות מקומית, כי ספק אם זו בכלל נטענה, וגם אם הועלתה היה זה בקול ענות חלושה.

טרם סיום ייאמר כי הרושם הוא שביטון עושה כל שלאל ידו על מנת "לתפוס פיקוד" על בקשת האישור הראשונה – והגיעה העת לשים לכך סוף. בלא להביע עמדה לגופן של טענותיו של ביטון בנוגע ל"זכותו" על בקשת האישור הראשונה, דומה כי התנהלותו בהליכים היא מוקשית – במיוחד משהוא בוחר להתעלם מהחלטות מפורשות של בית המשפט בנדון.

אמנם חוק תובענות ייצוגיות מעגן הסדרים שונים לעניין איחוד הליכים ייצוגיים דומים, ולעניין מתן היתר לחבר בקבוצה המיוצגת להשתתף בהליך הייצוגי – אולם יש לעשות שימוש בהסדרים אלה בתום לב ולמטרה ראויה; ונראה כי לא כך הוא ביחס לבקשה להעברת התובענה. בנסיבות אלה, בדין נדחה ניסיונו של ביטון להעביר את הדיון בבקשת האישור הראשונה לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט. ויובהר כי אין בטענותיו של ביטון בדבר מידת התאמתו וכשירותו של חאיק לשמש כתובע ייצוגי כדי לשנות ממסקנה זו; ולמען הסר ספק, אינני נוקטת כל עמדה בסוגיה. 

בקשת רשות הערעור נדחתה. משלא נתבקשה תשובה, ולא בלי התלבטות, לא נקבעו הוצאות לטובת אוצר המדינה.

בהחלטה נוספת שניתנה בעניינו של ד"ר דוד ביטון רק לפני שבוע, כבוד נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות דחתה את ערעורו של ד"ר דוד ביטון, הרופא צעיר שנמצא בארה"ב ומגיש עשרות תביעות נגד עסקים ישראליים, ההחלטה ניתנה במסגרת ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (השופט ע' הדר) מיום 21.2.2021 בת"צ 20776-04-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

בהתאם להחלטה, ד"ר ביטון הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבים. בתשובת המשיבים לבקשת האישור, הועלו כלפי המערער טענות הנוגעות לתום לבו, נוכח התכתבות שניהל עם עורכי דין אחרים בנוגע לתובענה ייצוגית אחרת, ממנה עלה, כך נטען, שביטון ועורכי הדין הנילונים דנו בניגוד לדין בחלוקת שכר הטרחה ביניהם באותו הליך (להלן: ההתכתבות ועורכי הדין הנילונים בהתאמה). עורכי הדין הנילונים לא ייצגו לבסוף את המערער, והוא הגיש נגדם תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין (להלן: התלונה), שבה הם מיוצגים על-ידי עו"ד מייק יורק ריד (להלן: עו"ד ריד) אשר לטענת המערער קשור למותב הדן בהליך דנן.

בדיון שהתקיים ביום 8.9.2020 ביקשו המשיבים לדון תחילה בטענותיהם שלפיהן המערער אינו רשאי לייצג את הקבוצה הנטענת, בין היתר בשל חוסר תום הלב שהם ייחסו לו. בית המשפט קמא דחה את הבקשה וקבע ש"אין מקום בשלב זה לפצל את הדיון". בדיון שהתקיים לאחר מכן, קבע בית המשפט קמא כי הוא משנה מהחלטתו בעניין פיצול הדיון, כך ש"תחילה תידון טענת המשיבים שהמבקש אינו מתאים וראוי לייצג את הציבור הרחב כתובע ייצוגי ורק אם טענה זו תידחה בית המשפט ימשיך לדון בבקשה העיקרית". המערער הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטה זו (רע"א 1837-01-21) וביום 13.1.2021 הודיע לבית המשפט המחוזי כי "חל שינוי נסיבות מהותי" בתשתית העובדתית שעל בסיסה החליט בית המשפט קמא לפצל את הדיון ולדון בתום לבו של המערער. זאת, מאחר שביום 6.1.2021 התקבלה החלטת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בתלונה, בה צוין כי "קמה לכאורה תשתית לקיומה של עבירה על דיני האתיקה המקצועית" מצד עורכי הדין הנילונים כלפי המערער (להלן: החלטת ועדת האתיקה). בקשת רשות הערעור נדחתה ביום 17.2.2021, ונקבע כי החלטת בית המשפט קמא היא החלטה דיונית סבירה שאינה מצדיקה מתן רשות ערעור, וצוין כי ככל שהמערער סבור שחל שינוי נסיבות, עליו להציגו בפני בית המשפט קמא שיידרש לו, טרם שיביאו בפני ערכאת הערעור.

ביום 18.1.2021 הגיש המערער בקשה לעיון חוזר בהחלטה לפצל את הדיון ולדון תחילה בתום לבו של המערער, המשיבים הגיבו לה ובית המשפט קמא הורה למערער להשיב לתגובה עד ליום 14.2.2021. המערער הגיב לתשובת המשיבים ביום 14.2.2021, ובאותו היום דחה בית המשפט קמא את בקשתו.

ביום 18.2.2021 הגיש המערער בקשת פסלות, בה טען, בין היתר, כי החלטת בית המשפט קמא להתיר את פיצול הדיון ולדון בתום לבו של המערער בשלב הראשון, מלמדת על משוא פנים ועל כך שדעתו של המותב גובשה כבר ולא ניתן לשנותה. עוד טען המערער כי החלטת בית המשפט קמא מיום 14.2.2021 לדחות את בקשתו לעיון מחדש, ניתנה בשעה שהמותב ישב בדיונים, ומכאן, לפי המערער, שההחלטה נכתבה לפני שהגיש את תשובתו לתגובת המשיבים. מסקנה זו, כך המערער, מצביעה אף היא על חשש למשוא פנים ועל גיבוש דעה "טרם שמיעת [המערער]". עוד הוסיף המערער כי בעקבות החלטה זו "בדק ומצא" כי עו"ד ריד, המייצג את עורכי הדין הנילונים שבעניינם ניתנה החלטת ועדת האתיקה, "מקורב מאד" לעורך דין שהיה שותפו של המותב בסיעה שהתמודדה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין בשנת 2007. עוד לפי המערער, עו"ד ריד מקורב לעורכי דין נוספים שלהם, כך המערער, קשרים עם המותב. משכך, טען המבקש כי לבית המשפט קמא "עניין אישי" כהגדרתו בסעיף 77א(א1)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

ביום 21.2.2021 דחה בית המשפט קמא את בקשת הפסלות, וקבע כי חלק מהבקשה מושתת על טענות ערעוריות וחלקה מושתת על טענות לקשרים בינו ובין עורכי דין שונים אשר, לפי הנטען, מצויים בקשר עם עו"ד ריד. בית המשפט קמא הבהיר כי הוא אינו מכיר כלל את עו"ד ריד, לא ידוע לו על קשרים כלשהם בין עו"ד ריד למי  מעורכי הדין שציין המערער בבקשתו, והמערער לא פירט על מה מבוססת טענתו בעניין. עוד ציין המותב כי מאז שמונה לשיפוט בשנת 2013 אין לו קשר עם שני עורכי הדין האחרים שאליהם התייחס המערער.

מכאן הערעור שלפניי, בו טוען המערער כי החלטות בית המשפט בבקשות שונות שהגיש מלמדות על חשש ממשי למשוא פנים ועל גיבוש דעה מוקדמת מצדו. עוד נטען כי עולה "חשש כבד" שבית המשפט החליט לברר את בקשת המשיבים בעניין תום הלב של המערער, על מנת לסייע לעו"ד ריד בהליך המתנהל בוועדת האתיקה בעניין עורכי הדין הנילונים. בהקשר זה טוען המערער כי מצא ששותפו לשעבר של המותב "נמצא בקשרים קרובים והדוקים" עם עו"ד ריד וכי עו"ד ריד סימן לייק על הרצאה של המותב ששודרה בעמוד הפייסבוק של לשכת עורכי הדין. דבר זה, כך נטען, מלמד על קרבה וידידות אישית בין המותב לעו"ד ריד. לגישת המערער בית המשפט עושה שימוש בכלים דיוניים על מנת ליצור הכרעות מהותיות שנועדו לסייע למקורביו, ועל כן יש לפסול אותו ולו בשל מראית פני הצדק.

ביום 3.3.2021 הוסיף המערער וביקש את עיכוב ההליך בפני בית המשפט קמא עד להכרעה בהליך דנן.

טענות המערער הופנו בעיקרן לקשרים לכאורה בין עו"ד ריד ובין בית המשפט. בית המשפט קבע כי הוא כלל אינו מכיר את עו"ד ריד ולבד מחשדות סובייקטיביים וספקולטיביים שהעלה המערער, לא הוצגה כל ראיה שיש בה כדי לסתור את קביעתו של בית המשפט בהקשר זה. טענות המערער בנוגע להחלטות שניתנו בעניינו הן "ערעוריות" במהותן ומקומן אינו בבקשת פסלות כי אם בהליכי ערעור מתאימים (ראו: ע"א 53/21 פלוני נ' פלונית ואח', פסקה 9 (19.1.2021)). נוכח האמור, לא מצאתי הצדקה לפסילת המותב, אף לא משום מראית פני הצדק.

פרשת ד"ר דוד ביטון מגלה לנו, שבכלל לא צריך להיות בישראל בשביל להטריל את מערכת המשפט על ידי עשרות תביעות נגד שולמנים שבקושי סוגרים את החודש בימי הקורונה.

דואר זבל, ספאם (SPAM) והפרות לכאורה של חוק התקשורת מהווים חלק משמעותי מהתביעות המוגשות לבתי המשפט נגד שולמנים והסיפור שמספרים לנו מחשבי מערכת המשפט מראה שרופא צעיר בשם ד"ר דוד ביטון שכלל לא נמצא בישראל הגיש עשרות רבות של תביעות נגד שולמנים ועשרות תביעות עם בקשה להכירן כתביעות ייצוגיות, בסכומים המגיעים למאות מיליוני שקלים חדשים. בין האנשים והתאגידים שתבע הרופא הצעיר ד"ר דוד ביטון (אנדרי) ניתן למצוא את ארגון נכי צה"ל (בת"צ 31565-07-19), בנק לאומי, עמותת משען, עשרות אזרחים, שולמנים ותאגידים אח'.

רק לאחרונה נקבע הבית המשפט השלום בתל אביב בתיק 20776-04-20 דיון מקדים מיוחד במסוגלותו של דוד ביטון לשמש תובע מייצג במסגרת תביעה ייצוגית, בית המשפט יצטרך להכריע האם ד"ר דוד ביטון מתאים להיות תובע ייצוגי? כאשר בהתאם לדיני התובענות הייצוגיות תובע המייצג ציבור אמור לטפל בין היתר על כספי הציבור בתביעות ייצוגיות.

מאז שנת 2004 מייצג משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' נתבעים רבים בתובענות ייצוגיות שהוגשו נגדם בתחומים שונים ובעיקר לאור דיני הצרכנות והתקשורת, במהלך השנים בהם אני עוסק בתחום, פגשתי לא מעט תובעים ייצוגיים שהגישו עשרות תביעות בצורה שיטתית, ובדרך כלל נדחו על הסף בבתי המשפט, תוך חיובם בהוצאות משמעותיות.

בעניינם של תובעים סידרתיים שפגשתי, למשל בעניין פרשת חרסט וריבוי התביעות הייצוגיות נגד אתרי הקופונים בטענות לספאם לכאורה, ובין בתביעות בנושאים נוספים, וכפי שרק לאחרונה הגדיר זאת בית המשפט המחוזי בנצרת, כבוד השופט אברהם שקבע כי "הקלקול בהתנהגותם של התובעים הייצוגיים ובא כוחם, מתחיל בהגשת 48 בקשות לאישור ייצוגית, תוך פיזורן על פני שמונה בתי משפט שלום ברחבי הארץ. זאת, כאשר עניינן של הבקשות זהה ונוסחן אחיד". לדברי השופט, התנהגות זו מגיעה כדי חוסר תום לב. הוא מפנה לפסק דין של בית המשפט העליון, שקבע כי במקרים מעין אלה חובה על התובע הייצוגי ובא כוחו להגיש את התובענות באופן מאוחד.

בעניינו של הרופא הצעיר ד"ר דוד ביטון מסתבר, שאותו ביטון הגיש תביעות במאות מיליוני שקלים בטענה למשלוח של הודעות פרסומת לכאורה (ספאם, דואר זבל), ולא רק נגד ארגון נכי צה"ל,  ובין היתר בת"צ 20776-4-20 ד"ר דוד ביטון נ' תלתן ואח', ת"צ 20617-04-20 ד"ר דוד ביטון נ' רהיט לכל בע"מ ואח', , ת"צ 37133-06-19 ד"ר דוד ביטון נ' הירשמן ואח', ת"צ 2595-04-20 ד"ר דוד ביטון נ' ארקיע אינטרנשיונל, ת"צ 15731-09-19 ד"ר דוד ביטון נ' בנק לאומי לישראל, ת"צ 42315-06-19 ד"ר דוד ביטון נ' ויטוריו דיוואני בע"מ, ת"צ 1956-07-19 : ד"ר דוד ביטון נ' אנחנו איתך 2015 בע"מ ואח', ת"צ 37226-04-19 : ד"ר דוד ביטון נ' זר. פור. יו (2000) בע"מ, ת"צ 58293-01-19 : ד"ר דוד ביטון נ' וליוקארד בע"מ, ת"צ 46116-01-20 : ד"ר דוד ביטון ואח' נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, ת"צ 31565-07-19 : ד"ר דוד ביטון נ' אשת – ארגון שרותי תיירות בע"מ ואח', ת"צ 2222-05-19 : ד"ר דוד ביטון נ' גולן טלקום בע"מ, ת"צ 31650-07-19 : ד"ר דוד ביטון ואח' נ' השוק, ת"צ 8700-07-19 : ד"ר דוד ביטון נ' בי פירסט א.מ. בע"מ 515922177 ואח', ת"צ 71681-05-19 : ד"ר דוד ביטון נ' סייל תקשורת בע"מ ואח', ת"צ  42351-03-20 ד"ר דוד ביטון נ' לוקאל מרקט ואח'ת"צ 36158-06-20 ד"ר דוד ביטון נ' אופטיקל סנטר בינלאומי בע"מ

בתיק סייל תקשורת שנדון בפני כבוד השופט אודי הקר, ניתנה למשל החלטה ביום 22.12.20 שממנה עולה שד"ר דוד ביטון טען שבידיו אישור מוחלט להימנע מבידוד אף שלא התחסן, כך שביטון ביקש להגיע ישירות מההגעה מחו"ל אל בית המשפט בתל אביב, תוך סיכון לכאורה של יתר הנוכחים בבית המשפט, ונזכיר שמדובר ברופא.

בתיק שהגיש ביטון נגד אלוף המזרונים הצליח האחרון להעלות תמיהות אצל כבוד השופט יריב עמית, כאשר במקום לתת מענה לסתירות הרבות שהועלו לגבי גרסאותיו של ביטון, הסתפק בא כוחו בטענה שלא בפני כל תובע סידרתי יש לנעול את דלתות בתי המשפט.

בין הטענות הנוספות שהועלו נתבעים שונים נגד התנהלותו של ד"ר ביטון, בעניין תיק תלתן למשל, נטען לכאורה שד"ר ביטון התקשר לנזוף ולאיים על גרפולוג שקבע שחתימות במסמכיו אינן כשירות ואף הילך אימים על ב"כ הנתבעים השונים ואף עדכן את תמונת הנושא בדף הפייסבוק שלו, ופרסם תמונה שבה נראית דמותו של 'באטמן', על רקע בנין העולה בלהבות, ומתחת הוסיף את המילים: "מוקדש לעו"ד חיים כפיר וחברת תלתן נדל"ן".

לפי פרשנותו של ב"כ הנתבעים באותו תיק תלתן, טען האחרון שאותו ביטון בעצם פרסם "שסופם של עו"ד חיים כפיר והמשיבים השונים להישרף באש, כך ממש. ואין לך איום ישיר ומפורש מזה, השופך אור אודות דמותו של ביטון. זה המתיימר לייצג קבוצה בהליך ייצוגי".

באותו תיק תלתן אף נחשפו לכאורה הסכמי תגמול לא חוקיים מתוך הכספים המגיעים לציבור בתובענות ייצוגיות, שקובעים חלוקה של חצי/חצי (50%/50%) בין אותו ד"ר דוד ביטון לבאי כוחו, יחד עם צילומי מסך לכאורה מתכתובות שהציג ביטון בפומבי, בדבר זעמו על עורכי דינו שהם מסרבים להפר את החלטות בית המשפט בעניין "המהות"

למען הגילוי הנאות ייאמר, שאותו ביטון פרסם מאות פוסטים ותגובות תגרניות שלא את כולן הספקת לקרוא, אך מדהים שכל זאת נעשה לכאורה רק מאז הח"מ נטל ההגנה על אחד הנתבעים מעשרות תיקי ביטון, ומדהים לא פחות שאותו ד"ר דוד ביטון הלין בצורה קשה נגד עוד שורה ארוכה ונכבדה של אנשים שלכאורה עמדו בדרכו למיליונים, ולמשל הגרפולוג אהרון לב ארי, עו"ד דור ריגלר, עו"ד חוסין אבו חוסיין, מר אורן לנצ'נר, עו"ד ערן טאוסיג, משרד עורכי דין בלטר גוט אלוני ושות', עו"ד רונית סיטון, משרד מ. פירון ושות', עו"ד דוד ביטון, גב' אילנה טנא, עו"ד אירן קרפלניק, עו"ד ליאור חיאק, עו"ד צביאל מוסקוביץ', אמיר גנס, ישראל מידן רווח ועוד רבים אח'

עיון במספר תיקים בהם הגיש דוד ביטון תביעות אף גילה תלונות קשות נגד אותו הביטון על חוסר תום לב לכאורה בהרשמה מוקדמת כמתעניין בשירותים שונים, בכדי לייצר במכוון עילת תביעה לכאורה, כמו גם סתירות לכאורה והגשת תביעות שונות בעניינם של לפחות 10 מספרי טלפון לטענת חלק מהנתבעים, ולפחות 5 מספרי טלפון שפורטו בפרטוקולים המשפטיים.

עיינתי בחלק מהתיקים של אותו ד"ר דוד ביטון במערכת המשפט הישראלית, כל תיק מגלה עולם ומלואו, אך עלי לציין שעיון בתיק בית משפט השלום ברמלה העלה לכאורה תמונה לפיה אותו ביטון שמבקש לנהל עבור הציבור תביעות וכספים במאות מיליוני שקלים, גרם לתאונה חמורה ולפציעות שונות, ואף התרברב לכאורה בפייסבוק שקיבל מהביטוח פיצוי על פציעתו שנגרמה באשמתו, על אף שעצם התאונה נגרמה כפי שבית המשפט הגדיר זאת כ"נסיבות חמורות בכתב האישום" נגד אותו דוד ביטון, לאחר שרכבו הועף באוויר וגרם לנזקים, ועל אף שלאחר תיקון כתב האישום בהסדר טיעון, הודה אותו ביטון בעבירה של אי מתן זכות קדימה שגרמה לאותה תאונה עם נפגעים.

די מדהים לדעתי גם שאותו ד"ר ביטון הצהיר בתיק אחד שאביו סימון ביטון עשה שימוש בטלפון מסויים וביקש מידע על הלוואות, כאשר בתיק אחר טרח אותו ביטון להדגיש שמעולם לא התעניין בהלוואות, אך שכח לספר שאביו עשה שימוש בטלפון שלו, וביקש מידע על הלוואות.

בתיק תלתן, בית המשפט עוד טרם הכריע האם ד"ר דוד ביטון מתאים להיות תובע ייצוגי וכך גם במרבית התיקים האחרים, בעניין ת"צ חיאק נ' ארקיע נקבע בינתיים תובע אחר. לגבי גורלם של יתר התיקים, יש להניח שעוד יתקבלו החלטות עליהם עוד תשמעו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

תגובה אחת
  1. תובע ממש כוחני ואגרסבי.
    לא ממש התכונות שהייתי מצפה מתובע ייצוגי.

השארת תגובה