פלסטין: פחות תרומות, יותר נדבקים – פחות בדיקות

רמאללה
רמאללה

ככל שמגיפת הקורונה החמירה גם בגדה המערבית וגם בעזה, היא חשפה חולשות קיימות במערכת הבריאות והכלכלה הפלסטינית, אשר מושפעות מסכסוך ממושך, תקציבים מוגבלים, ניהול מופרד ואספקת שירותים מאתגרת. שיעור הבדיקות בשטחים הינו מהנמוכים ביותר באזור ושיעור ההדבקה של מעל ל 21% מעיד על התפשטות בלתי מבוקרת של המגיפה, על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי.

ספירת המקרים המצטברת של חולי קורונה ברשות עמדה על 163,573 ב-7 בינואר 2021, מתוכם 119,904 בגדה וכ-44,279 ברצועת עזה. אחוז בדיקות הקורונה בקרב הפלסטינים הוא מהנמוכים ביותר באזור, ואחוז הבדיקות החיוביות – מעל 21 אחוזים – מעיד על התפשטות בלתי מבוקרת של המחלה. מאז חודש יוני חלה עלייה מתמדת במקרים חדשים של חולי קורונה והממוצע היומי של מקרים חדשים הגיע בחודש ינואר 2021 לכ-995 חולים חדשים ביום. חלק מגידול זה נובע מהמעבר של עובדים פלסטינים בין ישראל לשטחים הפלסטינים. עדיין קיים מחסור בציוד מגן, ציוד למעבדות וציוד נוסף לצרכים רפואיים קריטים.

המגיפה שיבשה קשות את מתן השירותים לשירותי בריאות חיוניים אחרים, כמו בריאות האם והילד, או מחלות לא מדבקות. השעיית התיאום עם ישראל שיבשה משמעותית את הנגישות של טיפולים מצילי חיים בישראל, החסרים בשטחים הפלסטיניים.

"מגזר הבריאות הפלסטיני מתמודד עם אתגרים משמעותיים ומתמשכים. בזמן מגפת הקורונה, שיפור התיאום בין הגדה המערבית לעזה, כמו גם בין הרשות הפלסטינית לישראל, ישמש לטובת כלל הציבור באזור במאבק בקורונה ובהבטחת יציבות שירותי הבריאות החיוניים. שיעורי חיסונים גבוהים הם אינטרס משותף של כל הצדדים", הוסיף שנקר.

לפי נתוני הבנק העולמי, התאוששות צנועה צפויה ב-2021 בדמות צמיחה של כ-3.5 אחוזים המשקפת בחלקה ציפיות מעורבות לגבי היקף והצלחת חיסוני הקורונה באוכלוסייה. הסיוע לתקציב הרשות הפלסטינית לשנת 2020 מצד המדינות התורמות עמד על כ-488 מיליון דולר, ירידה של 20% לעומת 2019 והנמוך ביותר מזה עשרות שנים. למרות שהסגרים במחצית השנייה היו חלקיים וישראל חידשה את העברת המיסים לרשות,  ישנו גירעון  של כ- 1.1 מיליארד דולר בשנת 2020, המאלץ את הרשות לדלל את המאגרים הפיננסיים ולהתחיל את 2021 במצב כלכלי קשה.

דו"ח חדש של הבנק העולמי – ההשפעות של COVID-19 ממשיכות לפגוע קשה בכלכלה הפלסטינית שכבר מקרטעת, וכתוצאה מכך התכווץ התוצר המקומי הגולמי ב- 11.5 אחוזים בשנת 2020, אחת הירידות הקשות ביותר שנרשמו. תחת המשבר הכלכלי, תת-אספקה במערכת הבריאות ואי וודאות לגבי מערך החיסונים, הדו"ח קורא לתיאום בין הרשות הפלסטינית לישראל והעולם על מנת למגר את המגיפה ולאפשר שירותי בריאות נחוצים.

דו"ח המעקב הכלכלי החדש של הבנק העולמי יוצג לוועדת הקשר האד-הוק (AHLC) במהלך ישיבה מדינית לפיתוח סיוע לעם הפלסטיני (ישיבה וירטואלית) אשר תתקיים ב- 23 בפברואר, 2021. הדו"ח מדגיש אתגרים קריטיים העומדים בפני הכלכלה הפלסטינית ומתאר את ההשפעה של COVID-19 על תחום הבריאות ואת צעדי המדיניות שאומצו עד כה.

עוד לפני שמשבר הקורונה החל, התחזית לכלכלה הפלסטינית הייתה עגומה עם רמות צמיחה נמוכות, גירעונות כספיים מתמשכים, שיעורי אבטלה גבוהים ועוני גובר. המצב החמיר עם ההשפעות המשולבות של המגיפה והפסקת העברת כספי המיסים שישראל גובה עבור הרשות, מה שהוביל לאחת ההתכווצויות החדות בפעילות הכלכלית.

לפי הדו"ח, הכלכלה הפלסטינית במצב קשה מאוד עקב המשבר הבריאותי והכלכלי העולמי, לאחר שסבלה מ-3 תקופות סגר במארס, יולי ונובמבר 2020, האטה כלכלית קשה, ומשבר פוליטי עם ישראל שעיכב את העברת המיסים שישראל גובה עבור הרשות במשך חצי שנה (מאי-נובמבר 2020). כתוצאה מכך, התמ"ג הפלסטיני ב- 2020 צפוי לרדת בכ- 11.5%. שיעור האבטלה בשטחים הפלסטיניים הגיע לכ-28.5% בסוף הרבעון השלישי של 2020, הכולל שיעור אבטלה של כ-49% ברצועת עזה ושיעור אבטלה של כ-19% בגדה המערבית. שיעור העוני עלה לכ-30% כאשר כ -1.4 מיליון פלסטינים חיים מתחת לקו העוני. ההשפעה המשולבת של המגפה, הפסקת הכנסות מגביית המיסים וירידה של 20% בסיוע בינלאומי הביאו לפער תקציבי, לאחר הסיוע שהתקבל, של מעל למיליארד דולר – הגבוה ביותר מזה שנים.

"מגיפת הקורונה והשפעותיה החריפו את מצב הכלכלה הפלסטינית שהיה קשה ומדאיג עוד קודם לכן. ככל שהמגפה הולכת ומתארכת, מוטל עומס רב על מערכות הרווחה והבריאות השבריריות אשר מקשה עוד יותר על ההתמודדות עם המשבר. אתגר החיסונים הוסיף אף לחוסר וודאות עבור הפלסטינים ולגבי התאוששות כלכלית", אמר קנתן שנקר, מנהל אזורי של הבנק העולמי בגדה המערבית ועזה.

הרשות הפלסטינית מתכננת לחסן 20% מתושביה בחיסונים המסופקים לה חינם במסגרת התוכנית הבינלאומית COVAX, בגיבוי ארגון הבריאות העולמי. משרד הבריאות הפלסטיני מתכנן לרכוש חיסונים נוספים כדי לחסן 60% מהאוכלוסייה, בעלות כוללת של כ-55 מיליון דולר, מהם קיים פער של 30 מיליון דולר. עד כה קיבלה הרשות פחות מ -20,000 מנות חיסונים. בעוד שישראל מובילה את העולם מבחינת חיסונים לנפש, משרד הבריאות הישראלי לא גיבש אסטרטגיית הקצאה לתמיכה בשטחים, מעבר ל-5,000 חיסונים שהועברו לחיסון עובדי מערכת הבריאות.

בין המלצות הדו"ח – שיפור התיאום בין הרשות לישראל למיגור המגיפה וניהול מערך החיסונים, ולהפחית את האתגרים של בקרת הגבולות לאפשר רכישת ציוד רפואי מציל חיים. תיאום זה הינו קריטי בזמן שהרשות מגבשת את תכניות פריסת החיסונים שלה. בנוסף, הדו"ח ממליץ להקים מרכז פעולות חירום לבריאות הציבור כדי לרכז את ניהול הנתונים ותהליכי קבלת החלטות מושכלים אשר ישמש כגוף תיאום יעיל עם כל השותפים. עקב אובדן משמעותי בהכנסות, התורמים יכולים לסייע במיגור האתגרים הבריאותיים באמצעות השקעות מוגברות לסיוע עם המגיפה תוך כדי הבטחת המשכיות שירותי הבריאות החיוניים והכנסת חיסונים.

 

השארת תגובה