לצערנו בשנים האחרונות התופעה של שתיה לשכרה החמירה מאד וחוצה מגזרים ופוגעת בעיקר בצעירים השותים משקאות אלכוהוליים לשוכרה בפורים, שמחת תורה, חתונות, לילות שבת ובאירועים שונים לאורך כל השנה.
בחודש אדר א' התשע"ט יצא פסק הלכה בגנות השתיה לשוכרה שעליו חתומים הרבנים הגאונים שליט"א: רבי שמעון בעדני, רבי יצחק זילברשטיין, רבי משה שאול קליין, רבי שריאל רוזנברג, רבי יהודה סילמן, רבי שמואל אליעזר שטרן, רבי מנחם מנדל לובין וזה לשון הסיפא של הפסק: …ומן הניסיון שיש הרבה פעמים אשר השתיה מביאה לידי רציחה כגון הנוהג ברכב אחר שתיה שזה ידוע שמביא לאסונות רבים ח"ו, וכן באים ע"י לזה לאיסורים חמורים הן איסורים שבין אדם למקום והן איסורים שבין אדם לחברו, וכן נתברר ע"י הרופאים ששתייה מרובה בפרט אצל צעירים גורמת נזק גופני ומוחי. וע"כ גם בשמחות משפחתיות יש להיזהר שלא לשתות משקין המשכרים היכולים להביא לשכרות או לבלבול הדעת, אלא לשמוח שמחה של מצוה המביאה לידי קדושה.
אנחנו מדווחים על נזקים ואסונות שמתרחשים בעקבות השתיה החריפה. השתיה לשוכרה מביאה לעומס יתר על הכבד שבעקבות חוסר בשלות מספיקה של אנזימי הכבד ובעיקר אלכוהול דהידרוגנאז שאינו מסוגל לפרק ולנטרל את האלכוהול כך שרמתו בדם נשארת גבוהה וגורמת למיסוך המח ולחוסר תפקוד מוחי ראוי וזהיר וגורם כך לשותים הצעירים לאבד את שיווי המשקל ולהתגלגל במדרגות או ברחוב ונחבלים קשות וכך נגרמים שברים של גפיים ודימומים במח.
יש לציין שלפי הספרות הרפואית, המח בניגוד למערכות אחרות בגופנו, ממשיך לגדול ולהתפתח עד גיל 25-30, מדובר באונה המצחית הפרונטלית הקדמית שאחראית על תפקודים חשובים בגופנו.
מאחר והמח כאמור נמצא אצל הצעירים בשלבי התפתחות עד גיל 25-30, לכן ביתר קלות הוא אמור להינזק ע"י רמות אלכוהול גבוהות.
חשוב לציין שבישראל מתרחשות מדי שנה כ-500 תאונות דרכים בהשפעת שתיית אלכוהול המביאה לפציעות קשות ולמוות.
יש להוסיף שהשותים הצעירים עדיין לא רכשו הרגלי נסיעה בטיחותיים וזהירים והם חסרי רפלקס מותנה, המגיב בצורה אוטומטית בהתפתחות מצב מסוכן בכביש.
וכך הכניסה לרכב של אדם שתוי גם ברמה לא גבוהה, עלולה להיגמר באסון הן של הנוהג והן של הנוסעים עמו או במכוניות אחרות והאנשים שנדרסו על ידו.
דברים אלו אנו שומעים וקוראים חדשות לבקרים ולב מי לא יחמץ על כך.
שתיית אלכוהול מעלה את הסיכון לחלות בסרטן חלל הפה, הגרון, ומיתרי הקול פי 2-3 בהשוואה לאנשים שאינם שותים אלכוהול.
שתיית אלכוהול משכר כאמור פוגעת במוחו של השותה ויכולה להביא במקרה קיצון למוות מוחי כפי שדווחתי ע"י מנהלי חדרי המיון באזור המרכז.
מה ההתייחסות של גדולי דורנו והדורות הקודמים לשתיית משקאות משכרים:
מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל אמר: בן אדם ששותה דברים משכרים ואינו שולט על הנהגתו ודיבורו הוא איננו אדם, כי כל המעלה של האדם הוא השכל שחנן לו האלוקים.
כשנשאל הגראי"ל שטיינמן האם צריך להשתכר בפורים, שאל: "האם החזון איש השתכר? האם הבריסקער רב השתכר?"
מרן רבי גרשון אדלשטיין שליט"א: ידוע מתיקוני הזוהר שיו"כ הוא כמו פורים וכל מה שאפשר לזכות בפורים שייך גם ביו"כ, וביום פורים אפשר לקבל שלמות כזאת שביו"כ קשה יותר להשיג.
יש החושבים שפורים הוא זמן פריקת עול שיש בו ח"ו פטור מכל המצוות ושאפשר לפגוע בזולת בבן אדם לחברו, ידוע לי על מעשים שהיו ושפגעו בזולת בפורים ונענשו ר"ל. בפורים צריך ללמוד עד כמה שאפשר.
באדר תש"פ אמר בשיחה מרן רבי גרשון אדלשטיין שידוע שהיו כאלה שבפורים למדו בהתמדה וזכו בישועות, בזכות לימוד התורה בפורים כי פורים זה יום של קיימו וקיבלו וצריכים לעסוק בתורה ובמצוות היום ואם עושים הפוך זה חטא חמור.
חשוב מאד להתפלל בכוונה ובישוב הדעת בלי קלות ראש ופריקת עול וכיצד יקיימו זאת אנשים צעירים השותים שתיה לשכרה ללא גבולות והמאבדים צלם אנוש?
הנועם אלימלך כותב: בעיקר שישמור עצמו ממשקה המשכרו כי זה חולי רע המביא את האדם לשפלות גדולה.
ראב"ד העדה החרדית ר' משה שטרנבוך שליט"א אמר לי בחריפות כי השותה לשוכרה הינו "נבל ברשות התורה" ושתייתו הינה "חילול ה' וזלזול בדת".
ואם הצעיר ששתה לשוכרה נוהג יש לו תולדות של רציחה!
הגאון רבי שמעון בעדני שליט"א: הנוהג ברכב לאחר שתייה "הוא רוצח"!
כשהצגתי את הדברים לפני הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א ותמהתי מה בדבר "חייב איניש לבסומי בפוריא" הזדעק הרב איזה מצווה יש לו? עוברים על איסורי תורה, עוברים על "לא תרצח", "לא תעמוד על דם רעך". עוברים על "בל תשחית של הגוף ושל הכסף".
הגרמ"ש קליין שליט"א: שתיית יין תהיה דווקא לצורך מצווה, אבל אם מרבים בשתיה זו הוללות ובלשון הרמב"ן זה נקרא "נבל ברשות התורה" . ואם נוהג ברכב אחר שתיית יין הוא מזיק ברשות הרבים ותוצאותיו הרות אסון וזה קרוב למזיד לעבור על "לא תרצח".
הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א הזדעזע מעוצמת התופעה של שתייה לשוכרה במקומות שונים ואמר שהדבר פוגע בצביון היהודי וצריכים לחזור בתשובה. ועל השתייה לשוכרה אמר: "ואת דמכם לנפשותיכם אדרוש מיד כל חי אדרשנו".
הגר"י סילמן שליט"א: שתיה לשוכרה יש בה סכנה גופנית גדולה לעיתים מגיע לפיקוח נפש ולא פחות מזה לסכנה רוחנית שהידרדרותה תישאר גם אחרי פורים.
ומדי שנה מתבשרים על אסונות הנובעים משתיית אלכוהול ויש בזה איסור של "לא תרצח"!.
הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א מביא את המאירי "מכל מקום אין אנו מצווים להשתכר".
הכל בו: "חייב איניש לביסומי", לא שהשתכר, שהשכרות איסור גמור וגורם לגילוי עריות ושפיכות דמים.
הגרמ"מ לובין שליט"א: שתיית יין מוגזמת עלולה להביא לסכנת נפשות.
אברך הנשוי מזה שנים פנה לרב והתחנן בפניו שיעזור לו, הוא ואשתו מצפים לילדים כבר שנים והוא יודע על מה ולמה העיכוב. הוא סיפר שבצעירותו שתה בפורים הרבה יין איבד את ראשו ובלמיו והשתלח בבחור חלש ופגע בו פגיעה נפשית ורוחנית קשה עד שנשבר והתמוטט.
אותו אברך אמר לרב שהוא יודע שמחמת התנהגותו הנפשעת הנפגע כועס ומקפיד עליו ובוודאי הדמעות שלו עוצרות בעדו בשמיים מלהביא ילדים לעולם. הרב עשה השתדלויות רבות כדי שהנפגע ימחל לפוגע בו.
לסיכום: לגבי שתיית יין בפורים כתב הרמ"א שאין צורך להשתכר כ"כ אלא ישתה יותר מלימודו (רגילותו) ויישן.
וכתב המשנה ברורה סק"ה וכן ראוי לעשות שעדיף שלא ישתכר כי הדורות מקולקלים וחוששים שתצא תקלה.
החיי אדם: "היודע שע"י שתיית יין יבוא לזלזל במצוות או יפסיד מנחה או מעריב מוטב שלא ישתכר".
לעניות דעתי: הצעיר השותה לשוכרה מעבר לזה שמסכן את עצמו ואת הזולת פוגע באשתו ובשלום הבית, בהוריו, ילדיו הקטנים, חבריו, מכריו ועוד, ומדרדר רוחנית תוך כדי פגיעה בצביון היהודי ומאבד צלם אנוש ומה יאמר הנ"ל ביום הדין.
יכול להיות לתועלת מרובה אם ראשי ישיבות, תלמידי חכמים ואנשים חשובים בעלי מעמד ידרשו בנידון ויביא דברים אלו לפני הציבור שלהם, ושמוזמנים לחתונות או לאירועים אחרים יתנו מראש את בואם בהעדר מוחלט של אלכוהול באולמות השמחה וכל מקום אחר ודבר זה יעשה רושם על הציבור וישפיע בעז"ה במשהו לתקן את הקלקול הגדול.