בדלתיים סגורות? השופטת: לפרסם את כל פסקי הדין

פטיש שופט
פטיש שופט

במסגרת מאבק משפטי ארוך אותו ניהלה האישה נגד בן זוגה לשעבר, שבמרכזו עלו טענות למסוכנותו – סירבה שופטת ביהמ"ש למשפחה לבקשתה של האישה לפסול מומחה למסוכנות אשר מונה לזוג ע"י בית המשפט.

על החלטה זו הגישה האישה בקשת רשות ערעור (בר"ע) לביהמ"ש המחוזי בחיפה. כבוד השופטת אספרנצה אלון מביהמ"ש המחוזי בחיפה, שמונתה לדון בערעור – דחתה את הבר"ע על הסף.

עקב כך, הגישה עורכת הדין איריס צור, אשר ייצגה את האב בהליך – בקשה מהשופטת אלון, למתן היתר פרסום להחלטתה זו, וכן להחלטות נוספות שניתנו בתיק.

לבקשה זו התנגד בא כוחה של האישה, אשר טען, כי אין לפרסם את ההחלטות בתיק משום שהן נוגעות לענייניהם הפרטיים של בני הזוג לשעבר, משום שפסק הדין עומדת מן הסתם להתהפך בערעור אותו הוא מתכונן להגיש, ומשום שאין עניין לציבור בסכסוך שפרץ בין בני הזוג לשעבר.

בא כוחה של האישה אף הזהיר את השופטת אלון במסגרת התנגדותו, כי אם היא תתיר את פרסום ההחלטות, הוא יגיש על כך ערעור לביהמ"ש העליון.

בתשובה להתנגדויות אלה של בא כוח האישה, הוציאה השופטת אלון תחת ידה החלטה מנומקת, העשויה לחולל מהפכה של ממש בדיני המשפחה בישראל.

בהחלטתה, שניתנה בימים אלה, מציינת השופטת אלון, כי אכן קיים מתח בין עיקרון פומביות הדיון לזכות להגנה על הפרטיות ולשם הטוב של הצדדים, אך חרף כך, לא רק שיש לפרסם את ההחלטות בתיק, אלא יש לתת פומבי לכל פסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה ושל בתי הדין הרבניים, וזאת באופן גורף, תוך כמובן הטלת חיסיון על פרטים העלולים לחשוף את זהות הצדדים.

בפסק דינה קובעת השופטת אלון, כי פרסום זה של פסקי דין בדיני משפחה צריך להיות גורף – למעט חריגים שאסורים בפרסום. בכך הפכה למעשה השופטת אלון את ברירת המחדל הנתונה לבתי הדין הרבניים ובתי המשפט למשפחה, מאי פרסום גורף כל עוד לא ניתן היתר, להיתר גורף לפרסום – כל עוד לא נאסר הדבר.

לדברי השופטת אלון, קיימת לפומביות הדיון חשיבות מכרעת בתקינות ההליך המשפטי – גם אם מדובר בעיקרון יחסי ולא מוחלט, שלעיתים יש לסייגו אל מול אינטרסים אחרים.

השופטת מציינת בפסק דינה ש"דיני המשפחה הם מהתחומים הרגישים ביותר שעוסק בהם המשפט", וכי החוק בישראל אכן קובע כי אין לפרסם פסקי דין בענייני משפחה, אלא שבעשור האחרון החלו מנשבות רוחות של שינוי, הן מכיוון האקדמיה והן מכיוון הרשות המחוקקת.

השופטת אלון מזכירה בפסק דינה את הצעת חוק בתי המשפט שהוגשה ב-2010, לפיה "כל פסקי הדין וההחלטות שניתנו בדלתיים סגורות על ידי בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט לנוער, יפורסמו באופן שימנע גילוי זהותו של בעל דין או קטין".

בפסק דינה מביאה השופטת אלון את דברי ההסבר להצעת החוק, שם נטען שמרבית פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט לענייני משפחה, שעיקרם דיני נפשות וממון הרלבנטיים לכל אדם בישראל, אינם חשופים לביקורת ציבורית לגיטימית וצודקת. בדברי ההסבר נטען עוד כי קיימת ביקורת על תפקידו של בית המשפט לענייני משפחה, בין היתר בשל פסיקה בלתי אחידה, ועל כן ראוי שכל פסקי הדין יפורסמו ויהיו נגישים לציבור, מבלי שלשופט הדן יהיה שיקול דעת בעניין.

לדברי השופטת אלון הרי שלמרות שבית המשפט מוסמך לפרסם את החלטותיו ופסקי הדין בענייני משפחה, הלכה למעשה ובניגוד לתחומי משפט אחרים, חלק ניכר מפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה ובמיוחד של הערכאות הדיונית, אינו מפורסם. "משכך, תחום דיני המשפחה נמצא בחשכה יחסית לשאר התחומים הנדונים בבתי המשפט בישראל".

בנוגע לטענת האישה כי להחלטות בעניינה אין כל חשיבות ציבורית, ועל כן יש לאסור על פרסומן, השיבה השופטת אלון בכך ש"טענות שני הצדדים במקרה הנדון, מוצדקות ככל שיהיו, אינן רלוונטיות", וכי "פרסום החלטות ופסקי דין בדיני משפחה הינו עניין חשוב כשלעצמו, בעל תכלית עצמאית, וזאת ללא תלות בחשיבות המשפטית או הציבורית של פסק הדין עצמו".

"הידע המשפטי המתהווה בפסיקותיו של בתי המשפט הינו ידע חברתי כללי, ולא של מאן דה הוא פרטי – הנגשתו מאפשרת לציבור המתדיינים ולבאי כוחם ללמוד לעומק מצבים משפטיים, לנתחם ולעשות בהם שימוש" מציינת אלון בפסק הדין.

"עיקרון פרסום הדיון באופן רחב ומלא מאפשר את פיתוח המשפט, וביקורת אקדמאית מקצועית המסוגלת לנתח את הפסיקה, מאפשרת להצביע על כשליה, חוזקותיה ותוצאותיה", קובעת השופטת. "זו ביקורת שיש בה כדי לשמש תמריץ לשינוי חקיקה ולשינויי מדיניות, שינוי קביעת הלכות משפטיות קיימות, וקביעת הלכות משפטיות חדשות".

השופטת אלון מציינת אמנם ש"מנועי החיפוש ומהפכת המידע העצימו את פוטנציאל הפגיעה בפרטיות", אך קובעת כי השמטת כל פרט מזהה של הנוגעים בתיק יבטיח איזון ראוי בין השיקולים הנוגדים.

גם את טענת האישה כי ההחלטה שניתנה בעניינה יכולה להיעלם בהליך ערעורי דחתה השופטת אלון, ופסקה כי אין בכך כדי לאסור על פרסום.

"חשיבות פרסום החלטות או פסקי דין תקף גם לגבי אלה שבוטלו, או יבוטלו, ע"י ערכאות ערעור", קבעה השופטת אלון. "פרסום החלטות ופסיקה רחבה ככל הניתן יאפשר לימוד הסוגיות המשפטיות, יהווה חלק מליבת הידע המשפטי בתחום, יאפשר הערכה אקדמאית וזיהוי מגמות בפסיקה, חידוד של דוקטרינות משפטיות, שינוי עתידי בנושאים שיש לשנותם וביקורת ציבורית רחבה, וייתן תמונה מלאה של המצב המשפטי הנהוג כיום בדיני משפחה בישראל".

לסיום נימקה השופטת אלון, כי מרבית ההחלטות ופסקי הדין לענייני משפחה, עיקרם דיני נפשות וממון הרלבנטיים לכל אדם בישראל. החלטות ופסקי דין אלה אינם חשופים לביקורת ציבורית לגיטימית וצודקת, והיעדר פרסומם פוגע בכל סוכני המשפט ובשיטת המשפט כולה. "פרסום החלטות ופסקי דין חיוני לתפקודה התקין של מערכת המשפט ולהצלחתה, וראוי שכל פסקי הדין יפורסמו ויהיו נגישים לציבור, תוך איזון ושמירת אינטרסים העומדים מנגד", מסיימת השופטת אלון את פסק דינה המהפכני.

לאור כל זאת, דחתה השופטת אספרנצה אלון את התנגדותו של בא כוח האישה התירה לפרסם את החלטתה זו והחלטות נוספות שניתנו בתיק על ידי ביהמ"ש למשפחה – וכמו כן, נתנה לבא כוח האישה 7 ימים להגיש ערעור על ההחלטה.

לדברי עוה"ד צור, מדובר בהחלטה תקדימית שעתידה לחולל מהפכה בתחום דיני המשפחה. "החלטת ביהמ"ש המחוזי מהווה תקדים מחייב לבתי המשפט לענייני משפחה, ולבתי הדין הרבניים, ומעתה למעשה יאלצו שופטים ודיינים המעוניינים להותיר את החלטותיהם חסויות – לנמק מדוע הם נוהגים כך" דברי עו"ד צור.

עו"ד איריס צור עוסקת בדיני משפחה, גישור, צוואות וירושות והסכמי זוגיות וממון.

השארת תגובה