12.000 ילדים חרדים חולים

פרויקטור הקרונה בציבור החרדי רוני נומה העריך שכ-15% ממוסדות החינוך החרדיים עדיין נפתחים: "יש לחץ על הרבנים לפתוח" • 30% מהחולים החדשים בקורונה הם חרדים

רוני נומה צילום דובר צה''ל
רוני נומה צילום דובר צה''ל
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

ממונה הקורונה במגזר החרדי, אלוף (מיל’) רוני נומה, אמר במהלך תדרוך לעיתונאים, כי 30% מהחולים החדשים בקורונה הם מהמגזר החרדי.

לדבריו, קבוצת הגיל עם היקפי התחלואה הגבוהים ביותר במגזר החרדי, היא בין הגילאים 16-10. נומה מציין כי כ-12 אלף ילדים ובני נוער חרדים – בנים ובנות – חלו בחודש האחרון בקורונה. בקבוצה זו נמצאות הישיבות הקטנות, שפועלות ללא פנימייה ובניגוד לכל ההנחיות.

“במגזר החרדי יש התייצבות בבלימת התחלואה, יש כמה אינדיקציות לכך”, אמר נומה, “אבל מוקדם לדעת האם זו בלימה רגעית או תחילת ירידה. בתוך 48-72 שעות ניתן יהיה לדעת האם הבלימה בהיקף התחלואה במגזר החרדי, תוביל לירידה במספר הנדבקים. בשלושת השבועות האחרונים, לאחר שנכנסו הווריאנטים החדשים, קצב ההדבקה במגזר היה מהיר מאוד.

“לפחות במגזר החרדי יש כעת מגמת התייצבות, אנחנו בבלימה ואין עלייה במספרים. המטרה שלנו היא להוריד את רמת התחלואה, ובמקביל להגדיל את מספר המתחסנים”.

בשיחה עם כתבים, שיזם מטה ההסברה החרדי במשרד הבריאות, נמסר כי מתוך 5,616 מאומתים שנוספו היום, כשליש מהם נמנים עם המגזר החרדי (1,671). אחוז הבדיקות החיוביות במגזר עומד על 22.1%, לעומת ממוצע ארצי של 9.2%. “זה מעיד על היקף תחלואה גבוה במגזר החרדי”, אמר נומה.

לדבריו, בקרב המאושפזים אחוז החרדים עלה מ-10 ל-11 אחוז, “אבל חובה לזכור כי בציבור החרדי יש יותר אשפוז קהילתי מאשר בציבור הכללי. בנוסף, כרגע עיקר התחלואה במגזר היא בגילאי 10-16, אבל אני לא יכול להשיב האם הם נדבקו בישיבות ובבתי ספר או בבית. בגילאי 17-24, לאחר שבתקופה האחרונה היו יותר בנות חולות מבנים שנדבקו, כרגע החלוקה היא בערך חצי-חצי, בכל שכבות הגיל.

“מספר הנפטרים החרדי עומד על 11 אחוז מתוך כלל הנפטרים, אבל בגלל האחוז הנמוך של חרדים מעל גיל 65 בכלל האוכלוסייה, משמעות הדבר היא שהיקפי התמותה במגזר החרדי גבוהים מהממוצע הארצי”.

נומה התייחס למוסדות החינוך שממשיכים לפעול בניגוד להוראות. הוא בעריך שכ-15% ממוסדות החינוך במגזר החרדי עדיין פתוחים – בניגוד להנחיות.

לדבריו, “כולנו מכירים מסגרות חינוכיות שפתוחות, אבל צריך להגיד ביושר שהרוב סגור. מבין מה שנפתח בשבוע האחרון, חלק אנחנו מכירים.

“האם זה יימשך לאורך זמן, אני לא יודע. כולם חשים את המתח והלחץ ויודעים שיהיה קשה למשוך עוד שבוע או 10 ימים. מקווה שלאחר שתתקבל החלטה, צריך לוודא שלא יהיה פרץ גדול יותר, עם כל המשמעות של זה.

“זה אתגר גדול – יש לחץ על הרבנים לפתוח, מצד הורים, ומצד מנהלים. אנחנו מקווים שיהיו אמירות ברורות, בפומבי, של גדולי הדור שיאמרו שמערכת החינוך צריכה להיות סגורה, חרף הקושי האמיתי והגדול, גם בתא המשפחתי וגם בצד החינוכי”.

על הטענה על אכיפה חלקית של המשטרה אמר: “בחלק מהמקומות אנחנו רואים שיש אכיפה. היינו רוצים יותר אכיפה”.

על פי הנתונים של הדסק החרדי במשרד הבריאות, יש 69 ישיבות קטנות שפועלות בתנאי פנימייה במתווה הקפסולות ו-400 שלא פועלות על פי המתווה ואמורות להיות סגורות.

נומה העריך כי רוב הישיבות הקטנות אכן סגורות, וכאשר יש מידע על הפרה של הכללים, המידע מועבר למשטרה. על הטענה כי בפועל רוב הישיבות פתוחות, השיב כי הדבר ייבדק, אך ביקש לסייג את דבריו: “הדסק החרדי הוא לא תחליף לעירייה, למשטרה ולשאר גופי הביצוע”.

על החיסונים במגזר החרדי, אמר: “רמת ההיענות להתחסנות במגזר החרדי היא בסך הכל גבוהה. יש אתגר גדול עם נשים צעירות בגלל שמועות הכזב ביחס לפגיעה בפוריות. זה מאוד מטריד ונמשיך להתמודד עם זה.

“אנחנו מודעים לזה שכאשר נרד לגילאים יותר צעירים, יהיה עוד יותר קשה להתמודד עם פייק ניוז. אנחנו קוראים את הלכי הרוח, דרך שיח עם אנשים וגם דרך סקרים ומחקרים כאלה ואחרים. מנוע הצמיחה זה תהליך ההתחסנות, ככל שזה יהיה רחב ומדויק יותר, נוכל להביא ליציאה מהאירוע”.

על השאלה מדוע לא ננקטים צעדים משפטיים נגד מפיצי פייק-ניוז בנושא חיסונים, השיב: “יש פעולות של המשטרה להורדת פוסטים, אבל אנחנו מטפלים בעזרת השפעה חיובית והסברה”.

על השאלה מדוע לא מוגשות תביעות נזיקין – ענה נומה: “הדברים נבחנים ונבדקים. אפשר לבחון צעדים יותר דרסטיים, אבל את עיקר המשקל אנחנו נותנים בעזרת הסבר מלומד, ובעזרת דוגמה אישית, זה הכלי האפקטיבי מאז ימי משה רבינו”.

על הטענה שהדסק החרדי זקק ל’שיניים’ כדי להילחם בהפרות, אמר: “אני לא מבקש שיניים, כי זה לא הסיפור. לא להכל צריך משטרה. הסיפור הגדול הוא ההבנה, הדוגמה האישית וההסברה”.

נומה הודה כי יש אחוז מתחסנים נמוך בערים חרדיות והסביר: “יש אתגר לוגיסטי-טכני. בערים חרדיות הומוגניות, בגלל שיש אוכלוסיה צעירה, הקופות הגיעו מאוחר. לוגיסטית קשה להן לייצב את המערך בהיקפים שהם היו רוצים.

“היום היינו בביתר-עילית ואכן קשה לייצר שם יציבות והרחבה של היקפי ההתחסנות. זה יקח עוד קצת זמן עד שזה יגיע להיקפים רחבים יותר.

“במקום כמו קרית יערים, כדי לחסן בני 16 ומעלה צריך 4,000 חיסונים, שמתחלקים בין ארבע קופות. הצענו שקופה אחת תחסן את כולם ביום אחד ותעדכן את שאר הקופות. לצערי לא הצלחנו לממש את התוכנית בגלל אילוצים וסדרי עדיפויות”.

השארת תגובה