הראשון שזיהה: השר אריה דרעי

ח"כ יצחק פינדרוס היה זה שחתום על הובלת והצגת שני החוקים המשמעותיים ביותר של כנסת זו – תיקון חוק התקציב והניסיון לתקן את חקיקת היסוד הנוכחית

יצחק פינדרוס, מנכ'ל המכון החרדי למחקרי מדיניות
יצחק פינדרוס, מנכ'ל המכון החרדי למחקרי מדיניות
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

לפני 2,300 שנה, הזעיקו תושבי העיר האיטלקית טאראנטו את המצביא הנודע פירוס לפקד על צבאם בקרב נגד הרומאים. פעמיים הביס פירוס את הצבא הרומאי, אולם מחיר האבדות בנפש ששילם היה גבוה במיוחד והוא רשם התבטאות היסטורית שהפכה למטבע לשון כשציין "עוד ניצחון כזה ואבדנו". נדמה כי השבוע אפשר לעדכן את המודל ההיסטורי בדמותו של 'המנצח' בהחלטה לפיזור הכנסת, בני גנץ.

בשעות אחר הצהריים של יום שני נשלחה ממשרד הבריאות הודעה לשר הביטחון ויו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ, ובה הוא נדרש להיכנס לבידוד, בשל חשיפתו לחולת קורונה ממפלגתו. אולי בשל העיסוק הצפוף בחיסון מפורסמים וידוענים מקורונה, לא עקבו במשרד הבריאות אחר החדשות. לו היו עושים כן, היה נודע להם כי גנץ נותר ממילא בבידוד טבעי, אחרי שמפלגתו התפרקה והוא איבד לחלוטין את השליטה בחברים ונותר חבוט ומושפל, משל היה קשיש חרדי ירושלמי שנלקח לחקירה ללא נעליים באמצע הלילה, שלא באשמתו.

לזכותו של גנץ ייאמר שכבר בסוף השבוע הוא הבין את תמצית העניין: על כף המאזניים ניצבה הקריירה שלו מול זו של שר המשפטים אבי ניסנקורן. המשך קיום הממשלה היה משאיר את גנץ על הגלגל אבל מחסל דה פקטו את מעמדו של ניסנקורן, שהיה נאלץ במקרה כזה לבחור בין תפקיד ייצוגי גרידא במשרד המשפטים אל מול צהלות השפלה יומיות מחברי הליכוד ובין פרישה לספסלים האחוריים של האופוזיציה. הליכה לבחירות, לעומת זאת, תשאיר את גנץ בסבירות גבוהה הרחק מתחת לאחוז החסימה (ולא מן הנמנע שהוא יבחר שלא להתמודד כלל) ואילו ניסנקורן עשוי למנף את עצמו כ'מושיע הדמוקרטיה הישראלית' בשיבוץ בכיר ברשימת 'יש עתיד', במפלגתו המיועדת של חולדאי או אפילו בחבירה אפשרית לח"כ עפר שלח.

גנץ ניסה למנוע את המתרחש וגייס לעזרה את שר המשפטים לשעבר, חיים רמון. עצם בחירתו של האחרון לתפקיד נועדה להוות איתות חיובי לנתניהו, שכן רק לאחרונה יצא ספרו 'נגד הרוח' ובו מתקפה חריפה על מערכת המשפט וביקורת שאינה מרומזת בעליל – גם על השר הנוכחי. ניסנקורן רתח ו'מקורביו' עסקו בתדרוך בלתי פוסק נגד גנץ, אבל לכל זה היה טעם רק על הנייר, במציאות, גנץ נותר בדד.

בשני בלילה הפארסה נגלתה לעיל כל, ממשלת המוטציה הבלתי אפשרית התפרקה באופן משעשע במיוחד: הנציגים שמקומם פחות או יותר מובטח בכנסת הבאה, קרי המפלגות החרדיות והליכוד, עוד ניסו להציל את המצב ולתקן את החוק כך שיאפשר לדחות את הדד ליין האחרון להעברת תקציב המדינה וימנע את פיזור הכנסת, ואילו אלו שיכולים כבר להזמין תור בלשכת התעסוקה, כלומר, מרבית חברי כחול לבן, נעדרו מהמליאה או הצביעו נגד החוק. אנשיו של גנץ עוד ייחלו למעשה ניסים שיעביר את החוק ויאפשר יממה נוספת של מו"מ, בתקווה נואשת לכופף את רוה"מ, לפחות לעת עתה, אבל הנס בושש מלהגיע.

אקורד הסיום של הכנסת וללא ספק זה שייזכר יותר מכל השאר, היה הפיליבסטר בניצוחו של יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ יצחק פינדרוס. צחוק הגורל, מי שאפילו לא התחיל את הכנסת הנוכחית כחבר מן המניין ונזקק למימוש החוק הנורבגי, היה זה שחתום על הובלת והצגת שני החוקים המשמעותיים ביותר שלה – תיקון חוק התקציב בכובעו כמ"מ יו"ר ועדת הכספים בזמן שח"כ גפני סעד את לבו, והניסיון לתקן את חקיקת היסוד הנוכחית בכובעו כמ"מ יו"ר ועדת הכנסת, עם כניסתו לבידוד של ח"כ איתן גינזבורג.

במשך מאה וחמש דקות ברציפות הרביץ פינדרוס תורה ביושבי המליאה, הסביר לח"כ אחמד טיבי את טיבה של מחלוקת הליטאים והחסידים, דן עם ח"כ קטי שיטרית על שעות הפעילות של המקוואות בבני ברק ואפילו הצהיר שבניגוד למקובל בתקשורת הישראלית – החרדים אינם בכיסו של נתניהו, אדרבה, האחרון הוא זה שמונח בכיס שלהם. לו יהי.

למרבה הצער, למרות מאמצי העל של רוה"מ לגייס כל פרפר בליכוד (ע"ע חיים כץ שעשה קולות של שאשא ביטון), להבטיח את היעלמותם הקסומה של ארבעת נציגי רע"מ ברשימה המשותפת שפרשו לשנת ליל מוקדמת, לוודא את הימנעותם של מרבית נציגי כחול לבן ולשדר עסקים כרגיל, ולאחר שכבר היה נדמה שהממשלה ניצלה בעור שיניה, ברוב דחוק של 47 תומכים מול 45 מתנגדים, הגיע שלב סיום ההצבעה השמית, ומשום מקום צצו ארבעת המורדים – חברי הכנסת אסף זמיר, מיקי חיימוביץ' ורם שפע מכחול לבן (או ממה שנשאר ממנה) וח"כ מיכל שיר, המצטרפת הטרייה למפלגתו של גדעון סער – והפכו את התוצאה על פניה.

מי שמיהר לצנן את התלהבותם של הארבעה מהתרגיל המלוכלך שנקטו, היה היו"ר המנוסה יריב לוין, שהזכיר להם כי לרוב, אלו שתמכו בפיזור הכנסת – ראו אותה בהמשך רק מהכורסא הביתית או במסגרת ביקוריהם ביציע האורחים. מקומה של שיר אולי מובטח במקום ריאלי אצל סער, גם אסף זמיר צפוי לחזור לזירה המוניציפאלית בתקווה לרשת את חולדאי בראשות העיר תל אביב, אולם חיימוביץ' ושפע ביצעו לעיני כל האומה חרקירי פוליטי, אלא אם יתנדב אחד ממרכיבי רשימות רל"ב (רק לא ביבי. א.ג.) לשבץ אותם במקום סביר.

בסיום ההצבעה מיהרו בליכוד לתקוף את ח"כ שרן השכל, שנעלמה במכוון לאורך כל הערב והרינונים טוענים כי אף היא עושה את הדרך למפלגת התקווה החדשה. יחד עם ח"כ מיכל שיר נזרקו השתיים מקבוצות הליכוד ויו"ר הסיעה, ח"כ מיקי זוהר, מיהר להודיע כי יבקש להכריז על שתיהן כפורשות. קצת מאוחר מדי.

נאום פתיחת הקמפיין

למעשה, כשראש הממשלה עלה לשאת דברים קצרים טרם ההצבעה, הוא כבר ידע שנגזרה הגזירה. נאומו התמקד במוטציה הבריטית החדשה ובהשגת החיסונים לקורונה והיה חלק אינטגרלי מקמפיין הבחירות המתגבש, לצד ציון צפוי של הסכמי השלום ואולי חתימה על הסכם נוסף, בנוסח סעודי.

שעה קלה חלפה ועם סיום סיבוב ההצבעה השמי הראשון (הצבעה שמית מתבצעת בשלושה שלבים: תחילה הקראה שמית של כל הח"כים, אחר כך הקראת שמותיהם של אלו שלא היו במליאה בסיבוב הראשון ולבסוף שאלת וידוא, במידה ובמליאה נוכח אחד הח"כים שטרם הצביע והוא מעוניין לעשות זאת. א.ג.) נצפו חברי הכנסת חיימוביץ וזמיר משוטטים בפרסה המפורסמת, מאחורי המליאה, בניסיון לעקוב אחרי מספר הקולות המצטבר כדי לוודא שקולותיהם אכן יכריעו את המערכה. מי שהוזעק לניסיונות אחרונים של שכנוע רציונלי היה יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר.

זוהר ניסה לפנות ללבו של זמיר, "הרי בכל מקרה תהיה ראש העיר תל אביב", רמז כמעט בגלוי לתמיכה אפשרית מקיר לקיר במועמדותו. זמיר הקשיח: "מעט מאוד פעמים יש לח"כ בודד הזדמנות להפיל רוה"מ כושל". זוהר התעקש וניסה שוב לרצות: "אסף, כשתהיה ראש העיר, תיתן לי להיכנס אליך ללשכה?" זמיר חייך: "אתה יודע שכן…" את ההצבעה זה לא שינה.

כדאי לגלות, שאם זוהר או נתניהו היו חפצים באמת ובתמים להציל את הכנסת, נדרש להם תרגיל פשוט בהרבה. ההצבעה השמית שנערכה בליל שלישי ואשר העניקה לארבעת האופוזיציונרים זמן היערכות נעשתה לבקשת הממשלה (לעיתים, הצבעה כזו נערכת לבקשתם של 20 חברי כנסת המוגשת בכתב). לו הייתה הממשלה מודיעה בשנייה האחרונה על ביטול בקשתה, היה הרוב הנוכח במליאה מצביע דיגיטלית ומעניק הנשמה מלאכותית קצרת מועד נוספת לכנסת ה-23.

אבל לנתניהו נמאס גם. מצב הדברים הנוכחי לא יכול להימשך עוד והוא מגיע לבחירות בפוזיציה משופרת לאין ערוך מזו שהיה בה אך לפני מספר חודשים. השמאל מפורק הדק היטב ואילו הימין יציג לו למטרה את מערכת המשפט הדיקטטורית. ההצבעה רק אפשרה לו לגזור קופון נוסף ולצייר את נציגי כחול לבן ויש עתיד כמי שגררו את ישראל למערכת בחירות רביעית ומיותרת בתוך שנתיים, בזמן שהוא מילא את משבצת המבוגר האחראי וניסה למנוע זאת.

מי שהריח את התוצאה הצפויה כבר בשעות הצהריים, היה שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי. בישיבת הסיעה שנערכה שאל דרעי מדוע צמד הח"כים אזולאי וארבל מאחרים, והוסיף בהומור: "אני מבין שהם מוותרים על מקומם בכנסת הבאה…" רגע לאחר מכן, כשהשניים נכנסו ודווח להם על ה'איום', הפטיר האחד (ומטעמים של חיסיון נימנע מאזכור שמו): "אנחנו נקבל כל תפקיד שתטיל עלינו מועצת חכמי התורה". אכן, ועשית ככל אשר יורוך.

משפטוקרטיה

בסימן הקרב על מערכת המשפט יצאה לדרך מערכת הבחירות 12 שעות לפני פיזורה הרשמי של הכנסת. בצהרי שלישי, לרגל הדיון בבג"ץ על חוק הלאום, שיגר יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, מכתב פומבי נדיר בחריפותו לנשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות.

אין זה סוד שיריב לוטש את עיניו לכס שר המשפטים. מדובר במשפטן ימני רהוט, בעל עמדות שמרניות מוצקות ותפיסת עולם סדורה. הוא לא מתכוון להסתפק במינוי שופטים בעלי אוריינטציה סבירה או תושבי יו"ש, מבחינתו, נדרש זעזוע מוחלט בכל המערכת ושידוד שורות הפרקליטות, הועדה למינוי שופטים ובג"ץ.

מבלי להתייפייף, משרטט לוין בפני חיות את גבולות הגזרה הנדרשים בדמוקרטיה בין הרשות המחוקקת ובין הרשות השופטת, מאשים את זו האחרונה בחציית כל הקווים האדומים ודורש ממנה להימנע מקיום הדיון המתוכנן. "הדיונים בנושא שבנדון מתקיימים בחוסר סמכות, תוך רמיסת עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי ורמיסת סמכויותיה ומעמדה של הכנסת", מציין היו"ר הלוחמני ומבהיר מראש: "מובן, כי כל החלטה שעניינה התערבות בחוקי היסוד שנתקבלו ע"י הכנסת, תהא בבחינת החלטה שניתנה בחוסר סמכות ולפיכך גם נעדרת תוקף".

למעשה, זו הפעם הראשונה בה מעז נבחר ציבור להציב גבולות לנבחרי העליון ולהודיע שחור על גבי לוין כי יפר את החלטת בג"ץ. לכך מצטרפת תעוזתו של השר אמסלם בשבועות האחרונים, כאשר אחרי כשלושים שנות שלטונו של היועמ"ש בשרים, התנהל לראשונה קרב פומבי בין מנדלבליט ובינו, גם אם בסוגיה שולית כמעמדה של 'נבחרת הדירקטורים'.

לא פחות חשוב מהקרבות הפרטיים שמנהלים השניים, הייתה הודעתו של נתניהו עצמו: "לבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד", כתב רוה"מ, "לבית המשפט תפקיד חשוב מאוד במשטר הדמוקרטי אבל הוא איננו שליט אבסולוטי. עצם הדיון שמקיים היום בג"ץ ממחיש את הצורך בהסדרה מחודשת של גבולות הסמכות של הרשות השופטת", ונתניהו גם מסיים בהבטחה: "נדאג להחזיר את האיזון הנכון בין רשויות השלטון".

אכן, צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. עבור הציבור החרדי, הראשון שזיהה את סכנות שלטון בג"ץ, תהיה החלשת מעמדם של 'העליונים' בגדר חלום שמתגשם. קצרה היריעה לתאר את מספר הפעמים בהם הכשיר המוסד השיפוטי המפוקפק החלטות אנטי דתיות ופגע באופן ישיר ועקיף בשומרי התורה והמצוות בישראל. אם נשפיע בקולנו ונצליח להעמיד קואליציה יציבה שתישען על המפלגות החרדיות והליכוד ותאפשר רפורמות היסטוריות – והיה זה שכרנו.

לשון מאזניים

מוקדם כמובן לצפות את תוצאות הבחירות, ולא מן הנמנע כי נידרש גם לסיבוב חמישי ויותר. עם זאת, מן הראוי לסייג מראש את מתקפת הסקרים הצפויה בחדשים הקרובים ולחדד מעט את הנתונים.

בבחירות האחרונות, אליהן הגיע נתניהו כנאשם בפלילים וכמי שלא הצליח להרכיב ממשלה פעמיים, הוא עדיין גייס תמיכה של 1.35 מיליון מצביעים, שתורגמו לשלושים ושישה מנדטים. גם אם נניח שהקורונה פגעה בו במידה מסוימת בשל התנהלות הממשלה, מה שאינו סביר במיוחד, הן בשל ההתאוששות הצפויה והן בשל ההצלחה המשמעותית בצמצום התמותה והנתונים הכלכליים המצביעים על פגיעה מינורית למדי – הוא לא יאבד יותר מחמישה אחוזים ממצביעיו, אפילו בתסריט הגרוע ביותר.

המשמעות היא, שגם באחוז הצבעה חריג כמו זה שנרשם באדר אשתקד, יקבל הליכוד לכל הפחות 33-34 מנדטים. לפיכך, כל סקר עכשווי המצביע על תוצאה של פחות משלושים מנדטים, משקף בסך הכל את נטיות לבו של הסוקר או את חוסר יכולתו לדגום את אוכלוסיית ישראל.

נאים הדברים גם ביחס לסיעות החרדיות שקיבלו יחדיו 627 אלף קול. אין צורך להיות פרשן פוליטי כדי להבין שגם אם נוצר איזשהו 'סחף' דמיוני למפלגות אחרות, לא יאבדו ביהדות התורה ובש"ס יותר מ10% ממצביעיהם. לפיכך, בתסריט הגרוע ביותר תקבלנה שתי המפלגות החרדיות חמישה עשר מנדטים. בתסריט הטוב ביותר, הן עשויות גם לצמוח לשמונה עשר.

כנגזרת מכל זאת ניתן להניח שגוש ליכוד חרדים יחד ימנה ככל הנראה לפחות חמישים מנדטים, בהינתן שהרשימה המשותפת תביא לפחות עשרה מנדטים, ובהתחשב בכך שמרצ וסמוטריץ' לא ישרדו דקה ביחד, לא סביר שתוכל לקום כאן ממשלה חלופית, נטולת חרדים.

השארת תגובה