הכנסת התפזרה: בחירות ב-י' ניסן

בפעם הרביעית בתוך שנתיים, צפויים אזרחי ישראל ללכת לבחירות, לאחר שגנץ ניסה למנוע את פירוק מפלגתו ונכנע ללחץ של אשכנזי וניסנקורן, אך ספק אם ימצא אותם לצידו בבחירות הקרובות באותה רשימה

נתניהו וגנץ צילום קובי גדעון לעמ
נתניהו וגנץ צילום קובי גדעון לעמ
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

לילה דרמטי עבר על חברי הכנסת בלילה שבין שני לשלישי. הצעת החוק שהייתה אמורה לדחות את המועד האחרון לאישור התקציב הונחה על שולחן הכנסת, אך המו"מ בין הליכוד לכחול לבן הגיע למבוי סתום לאחר שכבר הושגו הסכמות בין הצדדים וברגע האחרון הודיע שר הביטחון בני גנץ לרה"מ נתניהו כי הוא חוזר בו מההסכמות וכי אין בכוונת סיעתו לתמוך בהצעת החוק.

בניסיון של הרגע האחרון, ניסה נתניהו לגייס 61 חברי כנסת שיתמכו בהצעה. בכחול לבן החליטו להימנע בניסיון לאפשר לליכוד למצות את המו"מ, אולם לא לקחו בחשבון שכמה חברי כנסת מכחול לבן – אסף זמיר, מיקי חיימוביץ' ורם שפע – ימרדו במשמעת הסיעתית ויצביעו נגד החוק בזמן שגנץ ויתר הח"כים לא נכחו במליאה. גם כמה מורדים מהליכוד הפתיעו, כדוגמת ח"כ מיכל שיר שהצביעה נגד החוק ומיד לאחמ"כ הודיעה כי היא מתפטרת מהכנסת ומצטרפת לסיעתו של גדעון סער "תקווה חדשה".

בניסיון למשוך זמן עד ההצבעה, נשא ח"כ יצחק פינדרוס את אחד הנאומים הזכורים ביותר מעל דוכן המליאה. פינדרוס התבקש למשוך את נאומו, בזמן שראשי הקואליציה ניסו לגייס 61 חברי כנסת, וכך נמשך נאומו של פינדרוס על פני למעלה משעתיים, נאום שכלל רגעים קומיים רבים ונמשך עד סמוך לשעה אחת בלילה.

לאחר שח"כ פינדרוס סיים את נאומו, ביקש רה"מ בנימין נתניהו את רשות הדיבור ועלה לדוכן המליאה: "התעכבתי משום שבשעה 24:00 בדיוק, קיימתי שיחה עם אחת מראשי החברות הגדולות בעולם שמפתחת חיסונים. ביקשתי ממנו להקדים משלוחי חיסונים לישראל ובאותה הזדמנות שאלתי אותו מה ההתפתחות לגבי המוטציה. זה מה שעשיתי בשעה הזו. במשך היום עבדתי יחד עם חברי לסגור את השמים נגד המוטציה שיכול להיות שהיא כבר כאן".

לדברי נתניהו: "בשעה הזו היינו צריכים ללכד כוחות ולמצוא כל דרך למנוע את הבחירות המיותרות האלה. ברגע האחרון בני גנץ נסוג מהדברים שהסכמנו עליהם כדי לעצור את הדיקטטורה הפקידותית משפטית פה, אבל הוא לא עמד בלחץ של ניסנקורן וחבריו ואנחנו לא יכולים להסכים לזה. ולכן כחול לבן הולכים לגרור אותנו לבחירות מיותרות".

נתניהו הוסיף: "אני רוצה להגיד לכם שאני לא חושש מהבחירות. אנחנו ערוכים לזה. אנחנו ננצח. הציבור בישראל יודע מי מביא מיליוני חיסונים, ארבעה הסכמי שלום, מי בולם את איראן, מי מביא ביטחון ומי ישקם כאן את הכלכלה בתנופה רבה. אבל זה מיותר. יותר מזה אין לי מה לומר. אני אצביע בעד המשך קיום הממשלה".

בסופו של דבר, בסיומה של הדרמה, הצעת החוק לדחיית מועדי התקציב נדחתה ברוב של 49 מתנגדים מול 47 תומכים, כאשר המשמעות היא שהכנסת אמורה הייתה להתפזר מאליה, אתמול ב-12 בלילה, שעות אחדות לאחר רדת הגיליון לדפוס.

כאמור, הרוב נגד החוק הושג בזכות חברות הכנסת מיכל שיר ושרון השכל מ'הליכוד'. שיר הצביעה נגד החוק והשכל בחרה להיעדר מהמליאה. אולם גם העובדה ששלושה ח"כים מכחול לבן הצביעו נגד במקום להימנע סייעה לקבלת הרוב שהפיל את החוק.

כאשר התברר שהחוק נפל, נשמעו במליאה מחיאות כפיים של חברי כנסת מהאופוזיציה. יו"ר הכנסת יריב לוין ניסה לצנן את התלהבותם. ההיסטריה מוכיחה, אמר לוין, שאלו שמחאו כפיים כאשר הכנסת מתפזרת, רבים מהם לא שבו לכהן כחברי כנסת בכנסת הבאה.

המרוויחים והמפסידים

וכך נגררה ישראל למערכת בחירות רביעית בתוך פחות משנתיים. מי אמורים להרוויח ומי אמורים להפסיד מהיציאה מערכת בחירות?

עבור רה"מ נתניהו, היציאה לבחירות, רגע לפני שישראל נכנסת לסגר שלישי, זהו עיתוי לא נח. סקרי דעת הקהל לא יטיבו איתו בשבועות הקרובים, אולם נתניהו כבר הוספד מספר פעמים בעבר והצליח להמציא את עצמו בכל פעם מחדש. האם סמוך לבחירות, שצפויות להתקיים ב-23.3 י' ניסן, יצליח נתניהו להמריא שוב בסקרים?

מי שחפצים בבחירות הם בעיקר גדעון סער ויאיר לפיד. הסקרים מיטיבים עם שניהם, אם כי יש עתיד נחלשה מעט עם כניסתו של גדעון סער לזירה כמפלגה עצמאית. מי שדרש להקדים את הבחירות במשך החודשים האחרונים היה יו"ר ימינה נפתלי בנט שהמריא בסקרים עד ל-22 מנדטים. אולם כניסתו של סער טרפה את הקלפים וכעת סער עם 22 מנדטים בסקרים וימינה מקבלת בסביבות 13 מנדטים בסקרים.

המפסידים הגדולים מהליכה לבחירות הם חברי כחול לבן. המניה הפוליטית של בני גנץ לא שווה הרבה בשוק הפוליטי. הסקרים ממצבים את מפלגתו על סף אחוז החסימה. לא מן הנמנע שכמה מחברי הרשימה הנוכחיים יחברו למפלגות אחרות. אחרי שהנדל והאוזר התפצלו ועברו לרשימתו של גדעון סער, הבאים בתור שצפויים לחבור למפלגות אחרות הם שר המשפטים אבי ניסנקורן, מיקי חיימוביץ וח"כים נוספים. ח"כ אסף זמיר צפוי לפרוש ולהתמודד על ראשות עיריית ת"א.

רה"ע הנוכחי של ת"א רון חולדאי, כבר נערך להיכנס לזירה הארצית. מי שעשויים לחבור אליו הם ניסנקורן מכחול לבן ועופר שלח מיש עתיד שנמצא בנתק עם יו"ר מפלגתו יאיר לפיד. מפלגה חדשה בגוש המרכז שמאל עשויה לפצל את המחנה לרסיסי מפלגות שאחת מהן צפויה לקרוס אל מתחת לאחוז החסימה. סביר להניח שמפלגה של חולדאי עם כמה מהכוחות החזקים במחנה השמאל-מרכז יגרפו קולות בעיקר ממצביעי כחול לבן וממצביעי יש עתיד, כך שהסקרים הנוכחיים לא משקפים נכונה את המציאות.

ויש גם כמה חברי כנסת ושרים שנמצאים בין הפטיש לסדן. השרים עמיר פרץ ואיציק שמולי ממפלגת העבודה חשבו להתמזג ברשימת כחול לבן, אולם נוכח החשש מפירוקה של המפלגה שנמצאת על סף אחוז החסימה, הם מחפשים אלטרנטיבה. השר פרץ רוצה את נשיאות המדינה, אולם סיכוייו להיבחר נמוכים. האופציות שעומדות בפניו היא להתמזג מחדש עם מרצ או חילופין עם מפלגתו החדשה של רון חולדאי לכשתוקם. הם לפחות מביאים איתם כנדוניה תקציב של מימון מפלגות.

מי יעמוד בראשות הבית היהודי?

גם במחנה הימין יש כמה שטרם החליטו על עתידם. השר רפי פרץ מהבית היהודי שפרש מהבלוק של ימינה והצטרף לממשלה כשר, לא צפוי לעבור את אחוז החסימה לבדו. בנט לא שש להחזיר אותו לרשימת ימינה.

על ראשות הבית היהודי צפויים להיאבק היו"ר הנוכחי רפי פרץ, מנכ"ל הבית היהודי ניר אורבך וח"כ לשעבר מוטי יוגב שעדיין לא הודיע על כוונתו להצטרף למרוץ. במידה ופרץ ינצח סיכוייו לחבור לרשימתו של בנט אינם גבוהים, אלא אם נתניהו שחושש מאיבוד קולות בימין ישריין אותו ברשימת הליכוד, כפי שעשה עם ח"כ אלי בן דהן. במידה ואורבך ייבחר, סביר להניח שהבית היהודי תיטמע בתוך 'ימינה' בשל התיאום בין בנט לאורבך. חלק מחברי הבית היהודי מעוניינים דווקא בח"כ לשעבר מוטי יוגב.

ויש גם שני פוליטיקאים בדימוס שבסביבתם מדברים על חזרה לחיים הפוליטיים: ח"כ אלי ישי ששומר על קשר עם גדעון סער ובסביבתו טוענים כי ייתכן וישתלב ברשימה החדשה. גם הח"כית לשעבר ציפי לבני שוקלת קאמבק. אחרי שהספיקה לעבור ארבע מפלגות, צפויה לבני למצוא עצמה במפלגה חמישית.

במפלגות החרדיות לא צפויים שינויים מרחיקי לכת. בש"ס, הרשימה צפויה להיות זהה לרשימה הנוכחית. גם משולם נהרי ואיציק כהן צפויים להמשיך שכן הובטחו להם שנתיים נוספות שטרם חלפו, אם כי ההחלטה בנושא תונח על שולחנם של חברי מועצת חכמי התורה.

ביהדות התורה, לא צפויים שינויים בהרכב הרשימה. הח"כים המכהנים צפויים להמשיך, אם כי לפי ההסכם האחרון שנחתם בין אגודת ישראל לדגל התורה, הפעם תורו של יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני לעמוד בראשות הרשימה. ייתכן שנראה הפעם חילופי מקומות בין מקום ראשון לשני, אולם לא תהיה לכך משמעות אמיתית, מאחר ובמידה והמפלגה תצטרף לקואליציה הבאה, גפני ידרוש שוב את ועדת הכספים וליצמן ידרוש משרד ממשלתי.

ועדיין גם בחירות 2021 בדומה לשלוש המערכות האחרונות, יסובו סביב השאלה כן נתניהו או רק לא נתניהו. אין ספק שעבור רה"מ מדובר בבחירות גורליות.

השארת תגובה