תגלית: מפעל הנרות של רמת בית שמש

בית היוצר של נרות "בית נטיף" בני ה-1700 שנה, שנחשבים למותג במחקר הארכיאולוגי, התגלה לראשונה בשנת 1934, בבור מים. מאז, הבור נסתם ומקום המצאו היה בגדר תעלומה

נר בית נטיף. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות
נר בית נטיף. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות

תגלית מרגשת בבית שמש: עשרות נרות שמן מחרס, אשר שניים מתוכם נושאים תיאורים של דגמי מנורת המקדש, תבניות אבן ששימשו לייצור הנרות, ומספר גדול של פסלוני חרס, בני כ-כ-1700-1600 שנה, נחשפו במהלך החודשים האחרונים בחפירות רשות העתיקות, בהשתתפות עשרות בני נוער ותלמידי מכינות קדם-צבאיות. החפירה הארכיאולוגית הגדולה נערכת לפני הקמת שכונה חדשה ע"י משרד הבינוי והשיכון – מחוז ירושלים.

גילוי נרות החרס, אשר שימשו למאור בעת העתיקה, הפתיע את הארכיאולוגים לא רק בשל כמותם ויופיים, אלא גם בשל פתרון תעלומה ארכיאולוגית הקשורה בהם:
בשנת 1934 גילה הארכיאולוג דימיטרי בראמכי, שהיה אז פקח מטעם אגף העתיקות המנדטורי, בור מים באזור בית שמש ושל ימינו. בחפירה שערך בבור, גילה, להפתעתו, אוצר עתיק; כמות עצומה של נרות שמן, שנתגלו בשלמותם, ונשאו עליהם עיטורים מהחי ומהצומח וצורות גיאומטריות. הנרות, המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (מאות 3 – 4 לסה"נ), כונו לימים "נרות בית נטיף", על שם היישוב הקדום ששכן במקום, והם הפכו למעין מותג חשוב ביותר במחקר הארכיאולוגי. לצד הנרות עצמם, גילה בראמכי תבניות אבן שבהן יצרו את הנרות, ומגוון רחב של פסלוני (צלמיות) חרס, בדמויות בעלי חיים ופרשים, נשים וציפורים.

לאחר גילוי הנרות בתקופת המנדט נשכח האתר, ומיקום הבור, ששימש כבית יוצר לנרות ולצלמיות מהגדולים שהתגלו בארץ ישראל, נשאר בגדר חידה, על אף הנסיונות לאתרו.

"במסגרת תכנית הפיתוח בבית שמש, בדקנו אזור בשולי האתר בית נטיף", מספרים מנהלי החפירה, מורן בלילה, איתי אביב, ניקולס בננסטיין ועומר שלו. "בבדיקה זיהינו בור מים דומה לבורות הקיימים באזור. אלא שלהפתעתנו, בחפירה שערכנו בסמוך לבור, החלו לעלות נרות חרס, תבניות אבן וכמות גדולה של צלמיות". כאשר ירדו החוקרים אל תוך בור המים, שנותר שלם, הופתעו לראות שהוא מוכר להם מהצילומים כפי שהופיעו בפרסומיו הידועים של בראמכי. בבור אף התגלו ממצאים שבראמכי השאיר אחריו: סלי עור ששימשו להוצאת האדמה, וארגז מתכת ריק. "הבור של נרות בית נטיף קם לתחייה!" אומרים הארכיאולוגים. "ההתרגשות שלנו הייתה רבה, מאחר שלא מדובר רק בתגלית ארכיאולוגית, החשובה בפני עצמה,  אלא  לפנינו היסטוריה ארכיאולוגית ממש".

"הצלמיות והדגמים שעל הנרות מאזור בית נטיף, מספרים את סיפורה של שפלת יהודה בתקופה שאחרי מרד בר -כוכבא", מסביר בנימין סטורצ'ן מרשות העתיקות, חוקר נרות בית נטיף. "מכתבי יוספוס פלביוס אנחנו יודעים שבימי הבית השני, בית נטיף היתה בירת מחוז –  אחת מ-10 הערים  המרכזיות של הממשל החשמונאי.  עם כשלון מרד בר כוכבא ונצחון הרומאים, התדלדלה מאוד האוכלוסייה היהודית בשפלת יהודה, והיישוב הפך ברובו נחלתם של אנשים שהושפעו מתרבות פגאנית. על כך, מעידים הפסלונים הרבים שנחשפו באתר. במקביל, על נרות החרס ניתן למצוא גם סמלים יהודיים מובהקים, כמו שופר, מחתה ומנורה, ואלה – מספרים על חיים יהודיים שהמשיכו להתקיים בשפלת יהודה על אף כשלון המרד: ברור שיצרן הנרות ייצר נרות שכאלה כתגובה לביקוש, שעדיין היה קיים באזור. בתקופה זו, גם הנצרות מתחילה להתגבש, ובמכלול נרות בית נטיף מוכרים גם דגים, שהם אחד מסמלי הנצרות. ממגוון הנרות והצלמיות, אם כן, ניתן להסיק שחיה כאן אוכלוסיה מעורבת".

החפירות באזור רמת בית נעשות, רובן ככולן, על-ידי בני נוער וחניכי מכינות קדם-צבאיות מכל רחבי הארץ. בני הנוער העלו מן הבור מדי מיום שפע של נרות, וממצאים רבים אחרים.

"חג החנוכה הוא הזדמנות נפלאה לספר לציבור על חשיפת מצבור הנרות, אמצעי התאורה המקובלים בתקופות הקדומות", אומרים הארכיאולוגים. לאור חשיבות הממצא והמקום, ידאגו רשות העתיקות ומשרד הבינוי והשיכון לשמר את האתר ולהציגו כחלק מפארק גדול, פתוח לציבור.

השארת תגובה