איילת שקד קורצת לחרדים

שקד קובעת בנחרצות ש"מערכת החינוך כולה נפתחה בזכות מרן הרב קנייבסקי", ומציינת ש"הקורונה חשפה שנאת חינם שיש בעם ישראל, ואחת המטרות שלנו אחרי הבחירות היא להרגיע את הרוחות ולנסות עד כמה שאפשר לאחד"

בני גנץ: צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן
בני גנץ: צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

טובי המוחות במשרדי האסטרטגיה והייעוץ הפוליטי בישראל שוברים את הראש כבר קרוב לשנתיים בניסיון לפצח את חידת בני גנץ. האיש שהפך לסגן רמטכ"ל אחרי שכבר נשלח למשרת פרישה מפנקת כנספח צבאי בוושינגטון, ואז הפך רמטכ"ל אחרי שכבר מונה רמטכ"ל אחר… האיש שהוזעק להנהיג מפלגת-על עבור מחנה המרכז-שמאל – אחרי שכבר שקע לעומק באזרחות אנונימית. האיש שנכשל שלוש פעמים בבחירות ולמרות זאת הפך לראש ממשלה חלופי. ובעיקר, האיש שעם רסיסי המפלגה המקורית, מפוצלים ומפולגים, עדיין מצליח לשרוד על הגלגל. נראה שבמקרה של גנץ, הסתמכות על המזל הפכה לשיטת עבודה רשמית, וגם מנצחת, לפחות לעת עתה.

בשבוע שעבר כבר נכתב כאן שגנץ ניצב בתקופה זו בפני ההכרעה הקשה בחייו הפוליטיים – האם לשבור שוב את כחול לבן לשניים, להיפרד לשלום מניסנקורן, חיימוביץ', זמיר ושאר החברים המזוהים עם מחנה השמאל ולשבור ימינה – שם ממתינה לו יקירת ההתיישבות החדשה השרה עומר ינקלביץ', לצד נאמנו ממשרד הביטחון מיכאל ביטון ועוד אי אלו חיילים, בעיקר מהספסלים האחוריים של המפלגה (החוששים בצדק שבחירות בטרם עת יובילו אותם ללשכת האבטלה, לא מיקום אידיאלי בימים אלו), ושמא עליו להיפרד לשלום דווקא מנתניהו ומחלומות הרוטציה ולהמר על הצבעתם של אזרחי ישראל, בתקווה שיתנו לו את הצ'אנס בפעם הרביעית.

נאמר זאת בעדינות, גנץ יודע היטב שהליכה לבחירות צפויה למחוק את כחול לבן כמעט לחלוטין. בשדה קרב בו בנט ינגוס בו מימין ולפיד יאגף אותו משמאל, כשאיווט וחולדאי מזנבים בנחשלים, ספק גדול אם מפלגתו, או מה שיישאר ממנה, תעבור את אחוז החסימה. הסקרים אמנם רחוקים מלשקף נתוני אמת, אבל את המגמה הם בהחלט מזהים, ובקצב הנוכחי, גנץ ימצא את עצמו במינוס מנדטים עוד לפני פיזור הכנסת באופן פורמלי.

ואת מה שיודע גנץ – יודע גם נתניהו. למרות הסטיגמה המפורסמת של ראש הממשלה הלחיץ, נתניהו כבר תמרן וגם נטרל גנרל או שניים בחייו, ולא רק בעלי אזרחות איראנית. בישיבת סיעת הליכוד שנערכה השבוע, שידר ראש הממשלה רגיעה מוחלטת, הוא הודיע בפומבי כי הוא לא מעוניין בבחירות והעביר את הכדור למגרשו של גנץ, שיצטרך להחליט כבר ביום רביעי האם הוא תומך בהצעה הטרומית לפיזור הכנסת, תוך שהוא שולח איתות ברור לנתניהו כי הוא לא מתכוון להתפשר על התקציב הדו שנתי – גם במחיר התאבדות פוליטית, או להכריע על נסיגה ברגע האחרון וליישר קו עם ראש הממשלה.

גנצולוגים מומחים מיהרו בתחילת השבוע לסייג ולהדגיש, כי גם אם יבחר גנץ להצביע ביום רביעי בעד פיזור הכנסת, לא מן הנמנע שההצבעה תשתנה בקריאה ראשונה, שניה או שלישית, וכבר היו דברים מעולם, עם אותו ראש ממשלה ועם גנרל אחר ואכמ"ל. כך, יתכן שגם בסוף השבוע הזה, ימשיך גנץ להסתמך על המזל ולקוות שאיכשהו, הדברים יסתדרו מאליהם עד העשרים ושלושה לחודש.

הגיס את לבו

בתחילת הדרך, בנה גנץ על הסיעות החרדיות שיצילו אותו במצב שכזה. היותן לשון מאזניים בממשלה הפריטטית יחד עם החלק שמילאו מלכתחילה בחיבור בין הצדדים, הביאו אותו לחשיבה הנכונה במהותה, כי ביום פקודה לא יאפשרו החרדים לנתניהו להפר את ההסכם ויאלצו אותו לכבד כל מילה בו. אבל גנץ התייעץ לאורך הדרך עם האנשים הלא נכונים.

במקום לרכוש את אמונן של הסיעות החרדיות, להעביר באופן מידי את חוק הגיוס – כפי שהתחייב, ולזכות בערבות מלאה ויציבה של שישה עשר אצבעות נוספות לקיום דרישותיו המעוגנות בהסכם הקואליציוני, ובין השאר תקציב דו שנתי, מרח גנץ את החרדים במשך שמונה חודשים בסיפורי עלי באבא ובמעשיות אלף לילה ולילה, מתוך ניסיון לשמור בידיו קלף רב עוצמה שיאלץ את החרדים לפעול משל היו פיקודיו. גנץ שכח שבניגוד למערכת הצבאית, פוליטיקאים נוטים שלא למלא הוראות, ובמקום להפוך לאלטרנטיבה שלטונית ממרכז המפה שמסוגלת לחבור לחרדים, הוא הפך לאבן נגף וסיפק את הדבק שחיזק עוד יותר את החיבור בין הליכוד ובין ש"ס ויהדות התורה.

סיפור חוק הגיוס גם ישחק לרעת גנץ בקמפיין הבחירות העתידי, בו צפוי כל אחד מהצדדים להאשים את יריבו בפירוק השותפות המפוקפקת ובהליכה למערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים. גנץ יתקשה לתלות את הקולר בצווארו של נתניהו ובהפרת ההתחייבות לתקציב דו שנתי, בזמן שהוא רושם שורה ארוכה של הפרות קואליציוניות, כולל קידום חוקים בעייתיים ללא הסכמה (ראו לקמן), קידום מינויים בכירים ללא הקמת ועדה משותפת (ועל כך גם כן לקמן), ובעיקר, העובדה שהוא מחזיק בזכות הראשונים להפרת ההסכם, בהתעלמותו מההתחייבות לקידום חוק הגיוס.

לא לחינם פרסמה השבוע יהדות התורה בסיום ישיבת הסיעה אישום ישיר ופומבי נגד גנץ, בו נטען כי "עד כה שר הביטחון לא עמד בהתחייבותו המפורשת לקדם את חוק הגיוס ועשה כל דבר כדי להתחמק מההסכם. אנו רואים בכך הפרה בוטה של ההסכם הקואליציוני על ידי כחול לבן".

גם יו"ר הסיעה, ח"כ יצחק פינדרוס, נתן ביטוי פומבי לדברים בנאום חריף במליאה. "הם (נציגי כחול לבן. א.ג.) כל היום מדברים שנתניהו לא מקיים את ההסכם. הסעיף כמעט היחידי בהסכם הקואליציוני מעבר לקורונה ולראש הממשלה החלופי – הוא על חוק שיאפשר את לימוד התורה, איפה השר החלופי, ראש הממשלה הבטחוני, שהתחייב בהסכם לפני שמונה חודשים להעביר את החוק הזה – ועד היום לא העביר את זה והוא משתמש בזה כבן ערובה פוליטי", האשים פינדרוס והמשיך במתקפה בכינון ישיר: "הוא מדבר על נאמנות? הוא מדבר על יושר? עוד לא יבשה הדיו והוא לא עמד בהסכם, דקה אחת הוא לא עמד בהסכם".

בזכות הרב

בעוד גנץ מאבד את הקשר עם המגזר החרדי, שהתבסס בעיקר על ריקודים בחתונות וביקורים בעיריות, מי שמנסה לבנות אותו מחדש הם נציגי ימינה. בשעות אחר הצהריים של יום שני כינסה ח"כ איילת שקד את התקשורת החרדית לפגישת תדרוך סגורה שלא לציטוט בחדר הסיעה של 'ימינה', בהשתתפות מקורבה ואיש אמונה יואל שוורץ, ובסיומה, ביקשה לחמם את היחסים שהצטננו בתקופה האחרונה.

תחילה היא קובעת בנחרצות ש"מערכת החינוך כולה נפתחה בזכות מרן הרב קנייבסקי", ומציינת ש"הקורונה חשפה שנאת חינם שיש בעם ישראל, ואחת המטרות שלנו אחרי הבחירות היא להרגיע את הרוחות ולנסות עד כמה שאפשר לאחד בין המגזרים. אני תמיד מסתכלת על היופי של החברה החרדית ואני חושבת שאנחנו יכולים להנחיל את זה גם לציבור הרחב".

שקד מזכירה כי כבר בשעת קריאת השורות הללו, עם ההצבעה הצפויה על חוק יסוד השוויון – מוקש פוליטי-חוקתי, תוצרת חסידי שלטון החוק משורות כחול לבן – צפויה הכנסת להיחלק לגושים המקוריים, חמישים ותשעה חברי גוש ימין חרדים יתנגדו להצעה לעומת גוש שמאל-מרכז שצפוי לתמוך בה. מי שעשוי להכריע, ממש כמו בחודש אדר האחרון, הם נציגי 'דרך ארץ', חברי הכנסת הנדל והאוזר והידידים החדשים של הימין, נציגי רע"ם ברשימה המשותפת.

ביחס לטענות על נטישת סדרי העדיפויות הטבעיות של הימין, כמו רפורמה במערכת המשפט, או החשיפה שהתפרסמה בסוף השבוע על שיחה שניהלה עם חיים סבן, מי שנחשב לעמוד התווך של מחנה השמאל הישראלי בארה"ב, מגיבה שקד בנחרצות: "מעולם לא שינינו את דעתנו בנושאים הקשורים לעמדות ימין", היא מחדדת, "אמרנו רק שיש סדרי עדיפויות כרגע בגלל הקורונה".

בסיעות החרדיות מגיבים בספקנות בריאה לדברי שקד. "אך טבעי שגם היא נתקלה בשמועות על חולשת ההנהגה החרדית ואיזה אבדן אמון וירטואלי של הציבור, והיא מנסה לשאוב את אותם מנדטים חרדים שלפי הסיפורים חסרי הבסיס שאנחנו שומעים בכל פעם מחדש רועים בשדות זרים", מגיב בלגלוג מתון בכיר ביהדות התורה, "לצד זאת, צריך לברך על עצם שינוי המגמה. שקד וסמוטריץ' הם יותר מאשר שותפים ראויים לגוש הימין ואנחנו נשמח לראות אותם בחזרה במקומם הטבעי", הוא מסכם.

דרושה רפורמה

השבוע הגישו פרקליטי נתניהו את המסמך המשמעותי הראשון במשפטו, כרך עבה בן מאתיים עמודים ובו שורה ארוכה של טענות נוקבות על התנהלות הפרקליטות לכל האורך. החל מניסיונות סחיטה ואיומים על עדים פוטנציאליים, עבור דרך טשטוש וטיוח חומרים וכלה ברדיפה בררנית וממוקדת מטרה – להסיח את שנוא נפשה של הפרקליטות מהדרך.

קשה להניח שבקשתם של הפרקליטים לביטול כתב האישום תתקבל, במערכת המשפטית המסואבת והבטוחה בעצמה ובכוחה נהוג לגבות זה את זה. ממש כשם שכתבי המשפט בתקשורת הכללית כבר ידעו אמש לצפות כי אם הממשלה לא תאשר את המועמד המומלץ של ועדת האיתור 'המקצועית' הנשלטת על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט לתפקיד פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, היא 'תתקשה' להסביר זאת לבג"ץ, שעשוי 'לצוות' עליה לאשר את המינוי…

במשך יותר מעשור בשלטון היסס הליכוד בראשות נתניהו מכל מגע בשולי גלימתם השחורה של העליונים ושותפיהם. לעיתים בשל דעת הקהל ולעיתים בשל מתנדבים מטעם עצמם משורות הימין שנחפזו להגן על המערכת (ע"ע מייסד קרן ההשקעות מבית איחוד האמירויות, משה כחלון). כך או כך, שוחחנו השבוע עם ח"כ ניר ברקת, מי שמסומן כאחד המועמדים המובילים לראשות הליכוד והממשלה ביום שאחרי נתניהו, כדי להבין מה לדעתו צריך לעשות, אם אכן ההחלטה תינתן בידיו.

"אני תומך ברפורמות במערכת", הוא פותח בנחרצות, "ראשית, שיטת מינוי השופטים, אנחנו צריכים לאמץ את המודל האמריקאי, לפיו הכנסת תבחר את השופטים אחרי שהמועמדים יעברו מעין 'שימוע' בפניה. שנית, שלטון היועצים המשפטיים חייב להסתיים. יועץ משפטי בכל משרד ממשלתי וכמובן היועץ המשפטי לממשלה חייבים להיות מינוי אישי של האחראי עליהם. יש שלוש משרות שאמורות להיות משרות אמון – מנכ"ל, גזבר ויועץ משפטי".

בניגוד לאחרים, ברקת גם מציג קבלות של ממש במאבקים משפטיים. לתושבי ירושלים זכורה היטב החלפתו של היועמ"ש הנגטיבי דאז יוסי חביליו באמנון מרחב. "למדתי לדעת שיועץ משפטי מכניס לחשיבה שלו את דעותיו ותפיסתו הפוליטית", קובע ברקת, והוא גם לא חושש מניסיונות אפשריים של המערכת 'לתפור לו תיק' אם וכאשר ינסה לשחוט פרות קדושות: "לא פחדתי, אני לא מפחד ולא אפחד".

אבל מה שממתג את ברקת יותר מחבריו לצמרת הליכוד הוא ניסיונו העסקי. זו גם כנראה הסיבה שהוא מרבה לנגח את התנהלותו של שר האוצר ישראל כץ. בשיחה עם 'קו עיתונות' הוא מעדיף שלא להתייחס לכץ, וחלף זאת הוא בוחר לשטוח את משנתו הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה.

"ראשית, יש להפעיל את השלטון המקומי, לא בחלוקה שרירותית לפי צבעים, אלא תוך הפעלת היכולות שיש לרשות המקומית לאבחן את קבוצות בעלי הסיכון ולהגן עליהם, ובמקביל לשחרר את כל השאר לחיי שגרה. שנית, חייבים לשנות בדחיפות את מודל החל"ת, מודל שכרגע מעודד אבטלה. במקום לתת את הכסף ישירות לעובדים, צריך להעביר אותו למעסיקים שיידרשו להשלים לעובד את הפער בשכרו. עובד שיסרב לעבוד במקרה כזה – יאבד את זכותו לדמי החל"ת".

ברקת מתייחס גם למענקים ותוקף בחריפות את פקידי האוצר המודחים, "המענקים צריכים להיות מטויבים בדגש על מאמץ למנוע פשיטות רגל של עסקים, כדאי לזכור שעסק שפשט רגל הוא כבר 'מת'. צריך לרדת מהסיפור של ההלוואות ולהתמקד בסיוע ישיר. כל הגישה של האוצר בנושא הזה היא מחדל עצום. הם פתחו שמפניה כשלא נבחרתי לתפקיד, כי אני הייתי שולח את שאול מרידור הביתה כבר ביום הראשון… צריך להבין שהכסף הזה הוא לא הוצאה כספית אלא השקעה, כי הוא יחזיר את עצמו באמצעות תעסוקה מוגברת, יציאה מהירה יותר ממשבר הקורונה ותשלומי מס הכנסה".

לסיום, הוא מציע להפסיק גם את המסלול הבלתי יעיל של הכשרת עובדים על ידי המדינה, מסלול המכשיר בפועל לעבודה בקושי 5 אלף עובדים לשנה (מתוך כ-12 אלף איש שעוברים את ההכשרה), ולהפקיד אותו בידי המפעלים עצמם, תוך מתן סיוע ממשלתי. גם כאן צולף ברקת באוצר על הקמת 'מנהלת הכשרות' מיוחדת ולדבריו גם מיותרת.

האם נמצא האיש שיוביל את הרפורמות הנחוצות במערכת המשפט ובכלכלה הישראלית? ימים יגידו.

השארת תגובה