ביקורת ללא בושה

רוני רימון
רוני רימון

איזה יופי שיהיו בקרוב בע"ה, חיסונים נגד נגיף הקורונה בעולם. הלוואי שהכל יהיה בסדר, שהחיסונים אכן יאושרו ואחר כך ייוצרו  וימכרו במספרים המספיקים לכל תושבי ישראל, בזמן הקרוב. אמן.

בהקשר הזה עיצבנו אותי השבוע אחדים מכלי התקשורת. כשהתחילו חברות בעולם לעבוד להפקת חיסון נגד הקורונה – ממשלת ישראל קיבלה החלטה מושכלת וקשרה הסכם עם חברת מודרנה, כדי להבטיח לתושבי ישראל חיסונים בזמן ובמספרים הדרושים. השבוע קרתה "תקלה" והחברה המתחרה, פייזר, יצאה עם ההכרזה על הצלחתה לייצר את החיסון, בכפוף לאישור. ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו עשתה את הצעד המתבקש וניהלה מו"מ זריז ודחוף עם פייזר כדי להבטיח לנו את החיסון שהיא מייצרת.

בתפר שבין ההכרזה של פייזר להכרזה של מודרנה – אחדים מכלי התקשורת התנפלו, כן אין לי מילה אחרת, התנפלו, בתופים ובצהלות, נגד ראש הממשלה על כך ש"ניכשל" כי הזמין את החיסונים ממודרנה ולא מפייזר: "נתניהו הימר על הסוס הלא נכון", "טעות פאטלית" של ראש הממשלה", "כישלון", "ביזבוז". ופתאום ימים בודדים אחרי הכרזת פייזר – הכריזה גם מודרנה על פריצת הדרך שלה. כל החוגגים את "כשלונו" של נתניהו נדמו.

הייתי מצפה מעיתונאים ישרי דרך ובעלי עמוד שידרה ערכי – לפחות להתנצל בפני נתניהו. הסתבר שנתניהו עשה את הדברים הנכונים והישראלים יהיו בין הראשונים בעולם לקבל את החיסונים. אבל, אני לא מצאתי אפילו צדיק אחד בסדום שהיה מספיק הוגן להתוודות על טעותו בביקורת ולהחמיא לביבי. תחת זאת, אותם עיתונאים, בחלקם, המשיכו לבקר את ראש הממשלה בסוגיה. מה עכשיו? סוגיית המחיר. נכון, ממשלת ישראל תשלם יותר מממשלת ארה"ב על כל  חיסון לאזרחים. הסיבה: ממשלת ארה"ב השקיעה סכומי כסף עצומים בסיוע לפייזר ביצירת החיסון. אז ברור שמגיע לה מחיר פחות גבוה. אז, שוב קיימת ביקורת נגד נתניהו. זה מקומם. יש לי ביקורת על  אספקטים אחרים של ניהול המלחמה בנגיף הקורונה, אבל בסוגיית החיסונים – מגיעה לו מילה טובה. שאפו לנתניהו.

ומצל"ש לטר"ש. בראיון שנערך עם ראש עירית גבעתיים, המצויין, רן קוניק, הוא סיפר כי נשאל על ידי ראש עיר קולגה: "למה לך להתאמץ לשמור על עיר ירוקה? בלאו הכי יפתחו ויסגרו את כל הארץ". והוא צודק. לא מבין למה הממשלה לא משחררת עסקים ובתי ספר להפתח בהתאם למצבה של כל עיר. עיר ירוקה – תהיה פתוחה יותר, עיר אדומה – תהיה סגורה, כל תושביה יעברו בדיקות קורונה, את החולים יוציאו מהעיר ועל ידי כך יהפכו אותה גם כן לירוקה. למה מענישים את תושבי הערים הירוקות? אין בכך הגיון, וחבל שמרבית תושבי ישראל צריכים לסבול בגלל מיעוט.

שלטון הפקידים

היועץ המשפטי לממשלה עתר לבג"ץ שיכפה על הממשלה למנות מנכ"ל למשרד המשפטים. פתאום, מכל התפקידים התקועים במדינה זה התפקיד הכי חשוב. מפכ"ל – לא נורא, בכירים במשרד האוצר – לא דחוף. זה דחוף. מנדלבליט משתמש בכוחו המשפטי כדי לסדר לעצמו את החיים. ואם כבר ביועמ"ש  עסקינן – דינה זילבר המשנה שלו – שוב בחרה לשכוח שהיא מכהנת בדרג הפקידותי, אמנם הבכיר, ושאת דעותיה הלא מקצועיות מוטב שתשאיר לעת פרישה. דינה זילבר בנאום אמרה, ברומזה כנראה על נתניהו, שהוא "פייק מנהיג". דבריה אלה מצטרפים לדברי ביקורת בעלי גוון פוליטי שאמרה גם בעבר. מבקריה טוענים שהחלטותיה, שאמורות להיות מקצועיות, מוטות מהשקפות עולמה. במשטר, כפי שאני הייתי רוצה לראות – היא היתה מפוטרת עוד באותו היום. בארה"ב האפשרות של הנשיא לפטר בכירים במימשל קלה בהרבה. אני לא בעד הקלות בה נהג נשיא ארה"ב, טראמפ, בנשק הפיטורין, אבל אני כן בעד שהממשלה, קרי – השרים ובוודאי ראש הממשלה – יוכלו לפטר פקידים בכירים לאלתר. הפקידים הבכירים אמורים לשרת את מדיניות הממשלה, ואם הם אינם עושים זאת, או לחילופין, מתבטאים פומבית נגד מדיניות הממשלה – דינם אחד – ללכת הביתה. אלה הם בעיני סדרי שלטון. אנחנו כבר שנים נמצאים במצב בו השליטים האמיתיים במשרדים השונים הם הפקידים, שלעיתים מכשילים מימוש רצונותיהם של השרים, רק כי הם יכולים. ככה לא בונים שלטון יעיל. אנחנו הרי בורחים את חברי הכנסת והשרים ואת ראש הממשלה כדי שיבצעו את המדיניות שאנחנו הבוחרים מעוניינים בה, ולחילופין אנחנו בורחים באנשים שאנו מאמינים שהם עושים מה שטוב לעם על פי תפישתנו. אז מי הם הפקידים – שיתקעו מקלות בגלגלים, רק כי יש להם השקפת עולם אחרת. השקפת עולמם האישית איננה ממין הענין. כמובן , שבעניניים מקצועיים – הם חייבים להגיד לשרים מה דעתם, אבל אם התקלה החלטה שונה – עליהם לציית להחלטה.

לחלק קלפים מחדש

אפרופו שלטון, בכל שבוע אנחנו שואלים את עצמנו – מתי כבר יוכרז על בחירות? וכל שבוע – הענין נדחה. אני חוזר על דעתי שנתניהו – שבידיו המפתח למועד הבחירות – טרם החליט מה טוב בשבילו. כחול לבן גם כן לא החליטו מה טוב בשבילם. כן בחירות, לא בחירות עכשיו. השבוע פורסם בערוץ 13 סקר, של קמיל פוקס,  המעניק לכחול לבן 10 מנדטים. אם אני במקומם – הייתי אומר: "תעצרו עכשיו – אני קונה". זהו, בעיני, נתון שאינו משקף, להערכתי את חוסר אהדת הציבור לגנץ ולמפלגתו. עד כה המנדטים של גנץ נדדו, ברובם, לבנט. השאלה היא האם הם יישארו שם – או ינדדו ליאיר לפיד? הכל כל כך נזיל ולכן מאד קשה למקבלי ההחלטות לקבל את ההחלטות שהם אמורים לקבל. לטעמי, כפי שכבר אמרתי בעבר, אין מה לחכות. הממשלה אינה מתנהלת, הכל נראה זמני, אנחנו בתוך קמפיין בחירות מתמשך. אז כך – אז בואו נעשה כבר את הבחירות, ואולי, רק אולי, הקלפים יחולקו הפעם אחרת, באופן שיאפשר משילות.

השארת תגובה