במפלגות החרדיות מתגייסים להעביר את החוק

התייעצויות קדחתניות, פגישות עם שר הביטחון, לחץ על ראש הממשלה וניסיון לסגור את הניסוחים הסופיים של החוק כדי שניתן יהיה לקבל את אישרם של מועצות גדולי וחכמי התורה של ש"ס ויהדות התורה

חיילים חרדים צילום: דוצ
חיילים חרדים צילום: דוצ
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

הפארסה סביב חוק הגיוס נמשכת ובמפלגות החרדיות מבינים ששעון החול אוזל ואסור להמתין עד למועד שקבע בג"צ – ה-1 בפברואר.

תחילה, תזכורת: לפני שבועיים בג"ץ דחה את בקשת המדינה וקבע כי חוק הגיוס הקיים יבוטל בעוד שלושה חודשים. כלומר, השופטים דחו את הבקשה לדחייה נוספת, ובעקבות זאת ביטול החוק הפוטר תלמידי ישיבות מגיוס ייכנס לתוקף ב-1 בפברואר. מאז פוזרה הכנסת לפני שנתיים בואכה שלוש מערכות בחירות, בג"צ איפשר למדינה לדחות שוב ושוב את חקיקת חוק הגיוס. כעת, חודשים אחדים לאחר שכוננה ממשלה בישראל, בג"צ הבהיר כי לא תינתן דחייה נוספת כשהשופטים כותבים בהחלטתם: "מצופה כי לא תתבקשנה ארכות נוספות".

כזכור, כבר ב-2017 פסק בג"צ כי החוק יבוטל אך קבע במקביל שההחלטה תיכנס לתוקף רק שנה לאחר מכן, כדי לאפשר למדינה להיערך לחקיקת חוק חדש או מציאת הסדר חלופי. אלא שהחוק לא חוקק, וליברמן שכיהן בשעתו כשר הביטחון התפטר מהממשלה, שהובילה להליכה לבחירות ולאחריהם עוד שתי מערכות בחירות. המדינה, באין ברירה, ביקשה מבג"צ הארכה אחר הארכה. בג"צ נעתר, אך לפני שבועיים קבע: אין יותר דחיות. תחוקקו חוק חדש או שכל בני הישיבות יחוייבו בגיוס לצבא.

בש"ס וביהדות התורה הבינו כי הגיע העת להפשיל שרוולים. אם עד כה יכלו ח"כי המפלגות החרדיות לעסוק בחקיקה הנוגעת לקורונה, כעת, כולם מבינים שאין מנוס מחקיקת חוק חדש שיעבור את מבחן בג"צ.

עוד לפני החלטת בג"צ, כבר אמר יו"ר ש"ס השר אריה דרעי כי "צריך לסדר את העניין הזה פעם אחד ולתמיד ואי אפשר להשאיר את הדבר הזה בסימן שאלה ובחורי הישיבה לא צריכים להיות בני ערובה של הבעיות הפוליטיות".

השבוע נפגש יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני עם שר הביטחון בני גנץ בלשכתו בכנסת, על מנת לנסות לקדם את חוק הגיוס בהקדם האפשרי ולא להמתין לרגע האחרון.

ההנחה במפלגות החרדיות שבחירות רביעיות בפתח וכי בסבירות גבוהה הממשלה הזו מתקרבת לסוף דרכה. לפיכך, טוענים בכירים בש"ס וביהדות התורה מוטב לחוקק את החוק בהקדם בכנסת הנוכחית ולא להמתין לכנסת הבאה. "אמרנו גם לכחול לבן שגם בשבילם מוטב לסיים עם הנושא הזה, כדי שהסוגיא הזו לא תהיה שוב נושא לדיונים והתנצחויות ערב הקמת הממשלה הבאה".

אלא שבכחול לבן לא ממהרים. הם יודעים כי זהו מנוף הלחץ היחיד שיש להם על המפלגות החרדיות כערובה להסכם הרוטציה בין גנץ לנתניהו, או לכל הפחות כערובה להעברת תקציב המדינה ל-2021. בכחול לבן אומרים בשיחות סגורות כי לש"ס ויהדות התורה אין אופציה לממשלה אחרת וזו הממשלה הטובה ביותר עבורם ולכן אין לנו לאן למהר. "קראנו ראיון של ח"כ משה ארבל שטען שגם הוא היה נוהג כמונו כי בפוליטיקה לכל מפלגה צריך שיהיו את מנופי הלחץ שלה כדי לפעול ולתמרן", אמר אחד משרי המפלגה שהוסיף": "כנראה שגם בש"ס מבינים שאת החוק הזה צריך להעביר אחרי שנסיים את הסגר ואחרי שהכנסת תעביר את תקציב המדינה. בחיים הפוליטיים זה תן לי ואתן לך".

מי שריכז את המאמצים מטעם המפלגות החרדיות מול משרד הביטחון הוא השר לשעבר אריאל אטיאס. ע"פ הסיכומים, חוק הגיוס החדש יכלול סנקציות כלכליות אך לא סנקציות פליליות, וכן יערכו שינויים ביעדי הגיוס.

כזכור, חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל לא הסכימו לנוסח חוק הגיוס האחרון, שקבע שאם תוך שש שנים מחקיקת החוק, לא יעמדו בחוק הגיוס, החוק בטל וכל בחורי הישיבות יחוייבו להתגייס במסגרת חוק גיוס חובה.

ע"פ הנוסח החדש של החוק, הסנקציות הפליליות יוסרו ובמקומם יחולו סנקציות כלכליות ובנוסף, אי עמידה ביעדים תחייב חקיקת חוק גיוס חדש, כאשר זמן ההסתגלות לחוק החדש יהיה שנתיים מיום חקיקת החוק בקריאה שניה ושלישית.

האם השינוי בחוק יקבל את אישורם של מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה ושל חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס? במפלגות החרדיות חלוקות הדעות. בש"ס מאמינים שניתן להעביר את החוק בתנאי שתהיה הסכמה של שלוש מועצות גדולי וחכמי התורה. ביהדות התורה, לפחות אחד מחברי הכנסת מטעם אגודת ישראל סבור שחוק שקובע שהסנקציה היא שלילת תקציבים מעולם הישיבות, לא יאושר ע"י גדולי התורה, אך הקפיד להבהיר שיצביע כפי שיורו חברי המועצת ללא כל פקפוק.

משוכה נוספת עליה עמלים יוזמי החוק החדש היא קבלת אישור של המחלקה המשפטית במשרד הביטחון לנוסח החוק החדש, על מנת שהחוק יעבור את מבחן בג"צ. המטרה היא שהחוק יותאם לצרכים של הצבא וברגע שצה"ל יגיד שאין לו צורך בכלל תלמידי הישיבות שיתגייסו, סביר להניח שבג"צ יאשר את החוק החדש.

כאמור, הדרך לאישור החוק, ארוכה. כדרכם של ניסוחים, עד הרגע האחרון יחולו שינויים לכאן ולכאן, וכפי שאומר לנו ח"כ ביהדות התורה: "החוק הסופי צריך לעבור את שלושת מועצות גדולי וחכמי התורה. הערכה שלי שלפחות אחת המועצות לא תאשר את החוק החדש ככתבו וכלשונו".

בדגל התורה, מאמינים שניתן לחוקק את החוק החדש, אולם זה תלוי אך ורק ברצונו של שר הביטחון בני גנץ. "הבהרנו לנתניהו שזה בנפשנו והוא לא יכול להשאיר אותנו להתמודד לבד מול בני גנץ", אומר אחד מח"כי דגל התורה. "אני מקווה שרה"מ יטיל את כובד משקלו בנושא. צריך לזכור שלבני גנץ אין שום מוטיבציה להעביר את החוק. מבחינתו, חקיקת חוק גיוס שמיטיב עם הציבור החרדי, היא הזמנה למתקפה של שותפו לשעבר יאיר לפיד ושל ליברמן. אם הולכים לבחירות, אין לו עניין לאבד קולות בקרב קהל הבוחרים הטבעי שלו".

בנושא אחד יש כמעט תמימות דעים. גם בש"ס וגם ביהדות התורה סבורים שבמידה והדרך להעביר את חוק הגיוס, תדרוש מהמפלגות החרדיות להפעיל לחץ על נתניהו להעביר את תקציב 2021 עד מחצית חודש דצמבר, זהו בהחלט שיקול שיילקח בחשבון. גנץ מבין היטב את הלחץ של המפלגות החרדיות, ולא מן הנמנע שהוא עושה בכך שימוש פוליטי מושכל מבחינתו. רק אם נתניהו יחליט על הליכה לבחירות בחודש הקרוב, חוק הגיוס יידחה לכנסת הבאה.

בינתיים, הימים חולפים וכל יום שחוק הגיוס לא עולה להצבעה, שעון החול מתקרב לסיומו. במערכת הפוליטית סבורים שהממשלה הנוכחית לא תשרוד עד ה-1 בפברואר. הליכה לבחירות היא הסיכוי היחיד לקבלת דחייה נוספת מבג"צ. השאלה היא – האם לגלגל את הסוגיא הרגישה לכנסת הבאה, כאשר לא ברור איזו ממשלה תקום, או לדחוק את נתניהו וגנץ להעביר את החוק בשבועיים הקרובים.

השארת תגובה