לכבוד ביידן: השווקים 'הסבירו פנים'

השכר הממוצע במשק עלה בגלל אלו שהוצאו לחל"ת • הגירעון התקציבי עלה ונראה שהוא יחמיר עוד יותר • אבל אנשים הגדילו את החיסכון

בנק הפועלים. (אילוסטרציה)
בנק הפועלים. (אילוסטרציה)
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

ישראל

חנויות הרחוב מורשות לפתוח מהיום, אך ההשפעה על הפעילות הכלכלית לא צפויה להיות גדולה, כיוון שחלקם הגדול פעל עוד קודם לכן. ההוצאות בכרטיסי אשראי התייצבו בשבועות האחרונים, והצריכה הפרטית, שהיא הרכיב הגדול ביותר בתוצר, ממתנת את הפגיעות של המשק. נתוני השכר הממוצע במשק ממשיכים להראות שהעובדים שהוצאו לחל"ת מאופיינים בשכר נמוך במידה ניכרת מהממוצע, ולכן השכר הממוצע במשק עלה באוגוסט בשיעור חד של 8.2% לעומת שנה שעברה. כמו כן ניתן לראות שבענפים בהם משרות השכיר כלל לא ירדו, כמו בהיי-טק, השכר הממוצע המשיך לעלות. גם במגזר הציבורי השכר המשיך לעלות. זה כנראה השוני העיקרי בין המשבר הנוכחי לקודמיו, הפגיעה באוכלוסייה במשבר זה אינה אחידה. קיימת שכבה גדולה באוכלוסייה שלא נפגעה בהכנסותיה, שכבה נוספת, שמאופיינת בהכנסה נמוכה מהממוצע, שהכנסתה לאחר קבלת דמי האבטלה והמענקים נפגעה אך במעט, ושכבה שלישית, בעיקר בעלי עסקים קטנים, שנפגעה מאוד. חלק גדול ממשקי הבית הגדילו בתקופה הזו את החיסכון שלהם, ולזה תהיה השפעה לאחר סיום המגיפה – סביר שנראה עליה בצריכה של מוצרי בני קיימא, תרבות ופנאי.

הגירעון התקציבי עלה ב-12 החודשים האחרונים (עד אוקטובר) לשיעור של 10.1% מהתמ"ג. ההכנסות ממסים ירדו מתחילת השנה בשיעור של 4.0% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שיעור ירידה נמוך מאוד, ביחס לפגיעה בפעילות הכלכלית. ההכנסות ממסים ישירים ירדו רק ב- 2.2%, ירידה מתונה שהושפעה גם היא מהשכר הנמוך שמאפיין את העובדים בחל"ת. בצד ההוצאות, הממשלה הוציאה בפועל עד כה 64% מכלל התוכנית הכלכלית להתמודדות עם הקורונה, ובחודשיים שנותרו עד סוף השנה היא לא תצליח למצות את מלוא התכנון. הגירעון התקציבי ימשיך להערכתנו לגדול ויגיע לכ- 13% מהתמ"ג השנה. בשלב זה קשה לראות מה עשוי להקטין את הגירעון במחצית הראשונה של 2021: תכניות הסיוע הממשלתי ימשכו, וההכנסות ממסים ימשיכו לרדת ככל שהמשבר יתארך. בינתיים בנק ישראל מסייע לממשלה לממן את הגירעון הגבוה ולקנות זמן יקר –המימון הוא זול כי שיעור החיסכון של משקי הבית גבוה והם מחזיקים את השקלים שבנק ישראל "מדפיס". הנכס העיקרי של הממשלה נותר האמון הגבוה של הציבור בשקל, ובמערכת הפיננסית בכלל.

בנק ישראל רכש בחודש אוקטובר ב- 3.4 מיליארד שקל אג"ח ממשלתיות וכמיליארד שקל אג"ח קונצרניות. בחודשיים האחרונים קצב רכישות האג"ח הממשלתיות האט מעט. מכסת רכישות איגרות החוב הממשלתיות עומדת על 85 מיליארד שקל, מהם בוצעו עד כה 37 מיליארד. היתרה בסכום של 48 מיליארד שקל צפויה להספיק, בקצב הרכישות שמתחילת המשבר, עד אמצע 2021.

בנק ישראל רכש באוקטובר גם מט"ח בהיקף של 531 מיליון דולר ומתחילת השנה כ- 15 מיליארד. שער החליפין של השקל מול סל המטבעות מתנהל ברצועה צרה יחסית (כשלושה אחוזים) בחצי השנה האחרונה, תוך רכישות גדולות של הבנק המרכזי שמונעות מגמה של ייסוף. עיקר התנודתיות בתוך הרצועה נובע מהשפעות של שוקי המניות בעולם על ניהול חשיפת המט"ח של הגופים המוסדיים.

התנודתיות בתשואות הארוכות גדלה ושיפוע עקום התשואות הפך תלול יותר –  פער התשואה בין איגרת החוב בעלת המח"מ הארוך ביותר של 18.4 שנים (347) לבין איגרת החוב לטווח של כחמש שנים (825) הגיע ל- 1.5%, לעומת 1.2% בסוף אוגוסט. עליית התשואות משקפת להערכתנו את צרכי המימון הגדולים של הממשלה, בעוד שברמת התשואות הנוכחיות המוסדיים מעדיפים לא להגדיל חשיפה לאיגרות אלו. אנו מעריכים כי בנק ישראל לא יאיץ את רכישות האג"ח כל עוד העלייה בתשואות היא מתונה, ולכן לא מן הנמנע שנראה את התשואות ממשיכות לעלות בחודש הקרוב.

האם האינפלציה זולגת ממחירי הנכסים למחירי הסחורות? משבר הקורונה פגע בביקושים, אולם בדרך הוא גם שיבש את צד ההיצע. התוצאה בטווח הקצר הייתה ירידה בשיעורי האינפלציה בעולם ובישראל. המדיניות המוניטרית המרחיבה לא העלתה את האינפלציה, אך היא כן השפיעה על מחירי הנכסים, החל ממניות ועד לנדל"ן. בחודשים האחרונים אנו רואים עלייה גם במחירי הסחורות החקלאיות והמתכות התעשייתיות. מחירי הסחורות החקלאיות לדוגמה עלו מהשפל בתחילת השנה בכ- 20%, והמתכות ב- 35%. צריך לזכור שהאינפלציה עדיין מושפעת יותר ממחירי שירותים מאשר סחורות: בישראל לדוגמה שני הסעיפים המרכזיים בעלי המשקל הגבוה הם דיור ותחבורה ותקשורת. משבר ארוך מעלה את הסיכויים שנראה גם השפעה על מחירי הדיור לדוגמה (שכר-דירה). אנו מעריכים לכן שהאינפלציה תיוותר נמוכה מאוד בשנה הקרובה, אך הסיכויים לאינפלציה גבוהה יותר בטווח הבינוני עלו.

גלובלי

ג'ו ביידן נבחר לנשיא ה-46 של ארה"ב. לאחר בחירות צמודות וספירת קולות ארוכה מהרגיל, ביידן הוכרז על ידי רשתות התקשורת בארה"ב כנשיא החדש. המפלגה הדמוקרטית הצליחה לשמור על הרוב בבית הנבחרים, והקרב על הרוב בסנאט טרם הוכרע. הנשיא טראמפ עדיין לא הודה בהפסד ויתכן שעדיין יבחר לנהל מערכה בבית המשפט. הסיכויים לשינוי בתוצאה נראים כעת נמוכים. הדמוקרטים שולטים עתה בבית הנבחרים ובסנאט יש שוויון. שוקי המניות בעולם רשמו עליות שערים חדות בשבוע האחרון, ולא היינו ממהרים לייחס זאת לבחירה של ביידן. אותם ההסברים שטוענים שביידן טוב לשווקים, יכלו בנקל להסביר גם את ההיפך מכך. היעדר שליטה מלאה בסנאט לדוגמה, מעוררת עתה דווקא אופטימיות שהדמוקרטים לא יוכלו לממש את מצע הבחירות שתמך בהעלאת מסים. באותה נשימה, זה גם לא מאפשר להם להרחיב את תכנית הסיוע הכלכלי. השורה התחתונה היא שהשווקים היו מוצאים סיבה לעלות תחת כל בחירה, ואת הסיבות לכך צריך לחפש במחוזות אחרים, ובעיקר במדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה.

עלייה חדה במספר הנדבקים היומיים בקורונה בארה"ב- הרמה הגבוהה בעולם. עד כה נדבקו בארה"ב קרוב לעשרה מיליון אנשים. בחודש האחרון נרשמת החמרה בהתפשטות הקורונה בארה"ב, שהגיעה בימים האחרונים לשיא של כ- 126 אלף מקרים חדשים ביום. בחירתו של ביידן לנשיאות עשויה להיות נקודת המפנה בטיפול של ארה"ב בווירוס הקורונה, אם כי יעברו עוד חודשיים לפחות עד שהוא יכנס לבית הלבן.

למרות העלייה בהדבקות, עליות חדות נרשמו בשבוע האחרון במרבית מדדי המניות בעולם. בשבוע האחרון מדד הנסדק עלה ב- 9%, ומדדי הדאו ג'ונס וה- S&P500 עלו בכ- 7% כל אחד. באירופה, מדד היורוסטוקס 50 עלה ב- 8%. גם במרבית מדדי המניות באסיה נרשמו עליות שבועיות נאות, כאשר הניקיי 225 עלה בכ- 6%, ומדדי המניות העיקריים בסין עלו בכ- 2-4%. מדד ה- VIX ירד מרמה של כ- 40 נקודות לפני שבוע ל- 25 נקודות בסוף השבוע האחרון.

מדד מנהלי הרכש הגלובלי המשולב לענפי התעשייה והשירותים עלה באוקטובר לרמה של 53.3 נקודות והוא מצביע זה החודש הרביעי ברציפות על התרחבות בפעילות. עם זאת, למרות המומנטום החיובי בפעילות הכלכלית הריאלית בתעשייה והשירותים בעולם, סביר להניח שמגמה זו תיחלש בחודשים הקרובים על רקע החזרה של סגרים ומגבלות על תנועה ומסחר במדינות ובערים רבות בעולם.

הפתעה חיובית בדו"ח התעסוקה של ארה"ב לחודש אוקטובר. מספר המשרות החדשות בחודש אוקטובר הגיע ל- 638 אלף, ושיעור האבטלה ירד בשיעור חד מ- 7.9% בספטמבר ל- 6.9% באוקטובר. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה מ- 61.4% בספטמבר ל- 61.7% באוקטובר, אך הוא עדיין נמוך משמעותית מרמה של 63.4% שנרשמה בפברואר טרם משבר הקורונה. סך המועסקים נמוך בכ-10 מיליון מהרמה טרם המשבר. גם מדדי מנהלי הרכש שפורסמו בשבוע האחרון מעידים על המשך ההתאוששות של הכלכלה האמריקנית. בשתי החברות המפרסמות את מדדי מנהלי הרכש, המדדים למגזר התעשייה והשירותים נמצאים במגמת התרחבות כבר מספר חודשים. מדדי מנהלי הרכש של IHS Markit לחודש אוקטובר הגיעו ל- 53.4 נקודות במגזר התעשייה ו- 56.9 נקודות במגזר השירותים. מדד מנהלי הרכש של ה- ISM בתעשייה עלה יותר מהצפוי לרמה של 59.3 נקודות באוקטובר, כשהמדד לרכיב ההזמנות החדשות עלה בצורה חדה לרמה של 67.9 נקודות.

ריבית הפד ותוכנית הרכישות של הפד נותרו כצפוי ללא שינוי, אך יו"ר הפד ציין שנשקלים צעדי הרחבה נוספים ע"י הבנק המרכזי. בהודעת הפד נאמר שהפעילות הכלכלית מתאוששת, אך היא עדיין נמוכה משמעותית מרמתה טרם משבר הקורונה. יו"ר הפד ציין כי כלכלת ארה"ב זקוקה לתמיכה תקציבית ומוניטרית נוספת, ושבמידה והגל החדש של הדבקות מהקורונה יוביל להאטה משמעותית בפעילות הכלכלית ייתכנו צעדים מוניטריים נוספים.

בגוש האירו חזרתן של המגבלות כבר ניכרת בפעילות הכלכלית. מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה בגוש האירו אומנם הצביע על המשך המומנטום החיובי בתעשייה כשהמדד לאוקטובר עלה לרמה של 54.8 נקודות, אך המדד למגזר השירותים מצביע זה החודש השני ברציפות על התכווצות בפעילות. כמו כן, החודש נבלמה העלייה שנרשמה מזה מספר חודשים במדד הסנטיקס לפעילות הכלכלית בגוש האירו, ונתוני ספטמבר הצביעו על ירידה של 2.0% במכירות הקמעונאיות לעומת חודש אוגוסט.

רגע לפני הסגר השני, הרחבה מוניטרית נוספת באנגליה. הבנק המרכזי בבריטניה הותיר את הריבית ללא שינוי אך הגדיל את תוכנית רכישות האג"ח ב-150 מיליארד פאונד לסכום של 895 מיליארד, והאריך את תוקפה עד סוף שנת 2021. במקביל, שר האוצר הודיע על הארכת התוכנית לתמיכה בעסקים שלא יפטרו עובדים עד סוף חודש מרץ הקרוב. החל ממחר, ולמשך ארבעה שבועות לפחות, בריטניה נכנסת לסגר בפעם השנייה. הסגר יקשה עוד יותר על עסקים להתכונן לעזיבת האיחוד האירופי, כאשר בו בזמן נמשכת אי-הוודאות באשר לגיבוש הסכם יציאה מסודר מול האיחוד האירופי.

השארת תגובה