טראמפ יכבוש שוב את ארה"ב

הנה התסריט האופטימי: טראמפ מצרף לגוש הרפובליקני הנוכחי, המונה 163 אלקטורים, את המדינות פלורידה, ג'ורג'יה ואוהיו -הפתעה אפשרית בפנסילבניה או במישיגן, אריזונה, נבאדה, ויסקונסין ומינסוטה ,צפון קרוליינה ואייווה

טראמפ עושה שלום 2
טראמפ עושה שלום 2
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

נגד כל הסיכויים

בעוד שבוע, אם הכל יתנהל כשורה, צפויה הכרעה בבחירות הנחשבות באמת, כלומר, אלו הנערכות מעבר לאוקיינוס האטלנטי, תחת דגל הכוכבים והפסים. ניצחון דמוקרטי יחליש את מחנה הימין הישראלי ויעודד את הפלסטינים. לעומתו, ניצחון מפתיע (שוב) של הנשיא המכהן דונלד טראמפ, ייתן רוח גבית חזקה לראש הממשלה בנימין נתניהו, כזו שתורגש מסודאן ועד עומאן.

הסיפור הגדול של השבוע האחרון הוא שינוי המגמה בסקרים לטובת הנשיא המכהן. לפתע, טראמפ לוקח את ההובלה באוהיו ובג'ורג'יה, שתים ממדינות המפתח הקריטיות עבורו. טקסס, שהיו שהצביעו עליה כעל מדינה בסיכון שעשויה להיצבע בכחול (הצבע הדמוקרטי) – מתייצבת בחזרה באדום (הצבע הרפובליקני) וגם פלורידה, בה הקול היהודי בר השפעה, מתחילה לנטות לעבר הג'ינג'י מהבית הלבן.

אם להיזכר ב-2016, טראמפ פיגר בסקרים עד הדקה התשעים ועד בכלל, הסוקרים התקשו לדגום את מצביעיו ונשמעו טענות על אימוץ המנהג הישראלי עתיק היומין של מצביעי ליכוד בקלפיות האמת שמצביעים 'אמת' בקלפיות המדגם. הפעם, כך לטענת הסוקרים, הם למדו את מצביעי טראמפ ויודעים לפלח אותם. נחיה ונראה.

כך או כך, יש יותר מדי משתנים בלתי צפויים מאז 2016. תחילה, המספר העצום של מצביעים בדואר, עשרות מיליוני פתקי הצבעה שכבר נשלחו. די בתוצאה צמודה ומכרעת במדינת מפתח אחת ובטענות לאי סדרים בספירת הקולות הללו, כדי לפתוח דיונים שיגיעו עד לפתחו של בית המשפט העליון, שם הבטיח טראמפ לאחרונה רוב שמרני מוחץ, עם יחס שמוכר גם הוא לקורא הישראלי – 6:3 לטובת שופטים שמונו על ידי נשיאים רפובליקנים. תסמכו על איימי קוני בארט, השופטת שמינויה עלה להצבעה בסנאט ואושר רק השבוע, שהיא לא תאכזב ברגע האמת.

המשתנה המרכזי כמובן הוא נגיף הקורונה. מתנגדי טראמפ מאשימים את הזלזול שלו במגיפה, ההמלצות לשתיית אקונומיקה והלגלוג לחובשי המסכות, בהיותם הגורמים למותם של עשרות אלפי קשישים אמריקנים. חסידיו דוגלים בתיאוריית קונספירציה מופרכת במיוחד ומאשימים את הסינים שהפיצו את הנגיף במכוון, כדי לטרפד את המרוץ שלו לקדנציה שניה והסיכוי שימשיך להוביל את מלחמת הסחר.

ויש עוד הבדלים: ב-2016 הסתיימו שמונה שנות כהונתו של ברק חוסיין אובמה והרפובליקנים נהרו בהמוניהם לקלפיות, אחוזי חלחלה מהרעיון שקלינטון תמשיך את דרכו בארבע שנות סיוט נוספות. עכשיו, אחרי ארבע שנות השובע, הם עשויים לנמנם ולהצביע באחוז נמוך יותר.

מצד שני, מתנגדי טראמפ הצביעו גם הם בהמוניהם בסיבוב הקודם, מחשש שהאיש יחריב את ארה"ב בשיגעונו, יצא למלחמות מיותרות וירסק את הכלכלה והדמוקרטיה. עם תום הקדנציה, מתגלה טראמפ כנשיא לא רע בכלל, כזה שעמד בכל הבטחותיו הכלכליות, ניהל מאבקי סחר לטובת האזרחים, כמעט ולא נפל בשערוריות ואפילו, שומו שמים, הצליח לייצר הסכמי שלום מבלי לקבל פרס נובל לשלום, שזה פחות או יותר ההיפך מהתפוקה של אובמה. הפחד כבר לא קיים ואלו מביניהם שנוטים למרכז, עשויים להישאר בבית או אפילו לתמוך בטראמפ, לשם שינוי.

התסריט האופטימי

אנחנו כאן, כידוע, כדי לשדר אופטימיות. לכן, למרות הסקרים והציפיות והררי הפרשנויות שמסבירים שלטראמפ אין שמץ של סיכוי, ובכלל, הפעם זה יותר גרוע מ-2016, ניתן לפתח אופטימיות זהירה. מה עוד שביידן לא מפסיק להיכשל, ורק בסוף השבוע מעד קשות בלשונו במהלך העימות האחרון עם הנשיא, כשהודיע שיסגור מפעלים בתחום האנרגיה. התוצאה בסקרים הופיעה כמעט מיד.

והנה התסריט האופטימי: טראמפ מצרף לגוש הרפובליקני הנוכחי, המונה 163 אלקטורים (כולל טקסס), את המדינות היציבות יחסית מבחינתו – פלורידה, ג'ורג'יה ואוהיו ומטפס ל226 אלקטורים, כשהיעד הנכסף הוא 270. מכאן, עליו להשלים עוד ארבעים וארבעה אלקטורים, אותם הוא יכול ללקט מהפתעה אפשרית בפנסילבניה (20) או במישיגן (16), ומזכיה ריאלית לחלוטין באריזונה (11), נבאדה (6), ויסקונסין ומינסוטה (10 כל אחת), צפון קרוליינה (16) ואייווה (6). דבר אחד מוסכם כמעט על כל הפרשנים האמריקנים – אם טראמפ ינצח בפנסילבניה, הוא ככל הנראה ישמור על כסאו.

אם כל זה נשמע לכם מדע בדיוני, כדאי תמיד להיזכר בבחירות 2016, אז קלינטון הובילה בסקרים בפער עצום (שנמחק בחלקו בשבוע האחרון), והפסידה בפער גדול באותה מידה, טראמפ קיבל 304 אלקטורים לעומת 227 בלבד להילארי. מעולם הקשר בין הסקרים למציאות לא היה רופף יותר.

כדאי גם לזכור, שבדיוק כמו ב2016, ברני סנדרס כאן כדי להזיק. תומכיו המאוכזבים של הסנטור היהודי הישיש, שצפו בו נוחל בשנית הפסד מחפיר בתוך המפלגה, לדמות שאינה פצצת כריזמה, בלשון המעטה, עשויים להימנע ברגליהם. ביידן הקפיד לנסות ולהתנער מזיהוי עם 'השמאל הקיצוני' שטראמפ טרח להדביק לו. בלהט רב חיזר אחר בוחרי המרכז והזניח את השוליים. ביום פקודה, זה יכול לעלות לו במדינה או שתיים.

את ההשפעה על ישראל נדמה שמיותר לפרט. בקדנציה אחת הספיק גדול אוהבי ישראל מבין יושבי החדר הסגלגל בוושינגטון לדורותיהם להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים, להכיר בהחלת הריבונות ברמת הגולן, ליזום תוכנית שלום אזורית אנטי פלסטינית, לקדם הסכמי שלום ישראליים עם איחוד האמירויות, בחריין וסודאן והיד עוד נטויה, לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, לחסל את קאסם סולימאני, לסלק את הרפורמים מהבית הלבן ולתת את המפתחות לניהול הממשל בידי חתנו האורתודוקסי ג'ארד קושנר ואת המפתח למזרח התיכון בידי בוגר ישיבת 'קול תורה' אבי ברקוביץ'. היינו כחולמים.

ואם את כל זה עשה טראמפ בקדנציה הראשונה, בה נשיאים אמריקניים נוטים למעט בעשייה כדי שלא לדרוך על מוקשים אפשריים ולפגוע בסיכוייהם לחזור לקדנציה שנייה, מי יודע למה הוא מסוגל בקדנציה נוספת… שמא ייפטר ממשטר האייתוללות באיראן, אולי יקדם סוף סוף את החלת הריבונות ביהודה ושומרון? ועוד כהנה וכהנה. מה הפלא אם כן, שגדולי התורה בארה"ב יצאו השבוע בקריאה נרגשת להצביע עבורו.

פקידים ומפקדים

למזלנו, העיסוק הגובר והולך של התקשורת הישראלית בנעשה אצל הדוד סם, יחד עם שינוי הצבע בערים החרדיות, השכיח לרגע את העיסוק האובססיבי בהסתה אנטי חרדית. עד כדי כך, שהנציגים החרדים מצאו השבוע זמן להתפנות מעסקי ההסברה ולעסוק גם בסוגיות העומדות ברומו של עולם, כמו הקפאת היטל הפיקדון המתוכנן על בקבוקי שתיה של 1.5 ליטר ומעורבות במאבקם של יצרני הפרווה, למען חובשי השטריימלאך.

מה גם שהתקשורת הישראלית, כידוע, נמנעת מהסתה וסיקור שלילי ממוקד של בני מיעוטים, ובתנאי שאותם מיעוטים שייכים למגזר הערבי. כך, כמעט ולא סוקרה הפרת תקנות הקורונה ודריסתן באופן נרחב בערים הערביות, שחלקן מטפסות בחזרה לפסגת הרמזור. גם עניינים שוליים כמו הכרזתו של ראש ישיבת צה"ל, הרמטכ"ל כוכבי, על קיום תרגיל מקיף בכל מחיר, "אפילו אם יהיו אלף נדבקים", עברה בשלום.

במפלגות החרדיות זעמו השבוע על שלטון הפקידים שהפך לנגע ממאיר בכמה וכמה ממשרדי הממשלה. אם בעבר הופנתה האצבע המאשימה בעיקר לכיוונם של היועמ"שים השונים, עכשיו נמצאים על הכוונת פקידי האוצר, הבריאות והמל"ל. או כמו שמסכם זאת בעגמומיות אחד מבכירי יהדות התורה, "הם עובדים כמו ברוסיה, הפקידים מחליטים בלי שום קשר למציאות או התחשבות מינימאלית בצרכים".

ביום שני, עלה הנושא בישיבת הסיעה של יהדות התורה. באופן נדיר, נרשמה הסכמה מקיר לקיר. הושמעו גם טענות קשות על התנהלות המשטרה בכל הנוגע לאכיפה ולמתן קנסות לאזרחים חרדים, כולל סיפורים כמעט בלתי אפשריים. כמו למשל, סיפור על יהודי שזומן לבית החולים וקיבל קנס בדרך משום שהשוטר לא האמין לו.

החרדים גם זועמים על ראש הממשלה, "ביבי מתנער עכשיו בפומבי מהציבור החרדי. נכון שהוא עושה את זה כדי להחזיר לליכוד מנדטים שזלגו לבנט, אבל זה רק מחדד לנו שוב את העובדה שהחיבור איתנו אינו איזו אידיאולוגיה או חלק מתפיסת עולמו. מדובר בכדאיניקיות טהורה וכדאי שנזכור את זה גם בעתיד", דבר הבכיר.

רגע של נחת רשמה הנציגות החרדית בהצבעתה של ועדת הכספים באותו יום, אז הצביעו שישה עשר חברי ועדת הכספים פה אחד למניעת הטבות מס משתי עמותות העוסקות במיסיונריות. כולל התבטאות חריגה ונאה במיוחד של יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, כי "זכותו של העם היהודי להגן על עצמו ועל ילדיו". נאה עד כדי כך, שהדוברות המסורה של יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני, טרחה לצרף את דבריו להודעת הקרדיט, המגיע לו בצדק.

מפכ"ל ושופטת

תרשמו לפניכם את השם קובי שבתאי, הניצב החרוץ שמפקד כיום על משמר הגבול ושמו לא הוכתם בשלל הפרשיות שנחשפו לאחרונה מחדרי אגף החקירות. כעת ניתן לפרסם לראשונה כי שבתאי הוא המועמד המוביל מבחינתו של השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, לכהן כמפכ"ל הבא של משטרת ישראל.

בבורסת השמות המתפתחת מזה קרוב לשנתיים, מאז סיים רוני אלשיך את תפקידו בדצמבר 2018, מככבים בין השאר: ראש חטיבת המודיעין לשעבר תת ניצב גיא ניר, המועמד הצבאי שנפסל בעבר שלא בצדק תת אלוף גל הירש, ניצב בדימוס יורם הלוי, מפקד מחוז צפון ניצב שמעון לביא ומפקד מחוז ירושלים ניצב דורון ידיד, שסיכוייו פחתו באופן דרסטי לאור אירועי התקופה האחרונה, בבלפור ובשכונות החרדיות.

אוחנה יצטרך לעבור את משוכת ההסכם הקואליציוני, הקובעת כי כל מינוי בכיר ייעשה בהסכמה של ועדה משותפת לליכוד ולכחול לבן. מאידך, בעוד ניסנקורן עסוק במרץ בקידום מינוי פרקליט המדינה, הוא יתקשה למנוע מקודמו בתפקיד להעביר מינוי מפכ"ל כלבבו.

בינתיים, חמקה מעיני משפטני הליכוד מודעה תמימה שפורסמה בעיתונות השבוע, ובה מיודע הציבור על סבב קידומים המתוכנן לעלות לדיון בעוד קצת יותר מחודש בועדה למינוי שופטים. שם אחד זועק לעין – השופטת תמר בר אשר, המועמדת לקידום משמעותי לבית המשפט המחוזי בירושלים. נזכיר נשכחות משנת 2008, אז פסקה כבודה בהיותה שופטת מקומית בעיר הבירה, כי ממכר חמץ בפסח בחנויות אינו נחשב מכירה במקום פומבי ויש להתירו.

נראה כי פסיקה ליברלית שכזו מזכה את בר אשר בהקפצה אוטומטית לערכאה הנחשקת, ממנה קצרה הדרך למינוי לבית המשפט העליון. נותר רק לקוות שנציגי גוש הימין בועדה, השרה מירי רגב, ח"כ אסנת מארק ואולי אף ח"כ צבי האוזר יטילו את כל כובד משקלם בנושא. אם כי במינוי שאינו לביהמ"ש העליון די ברוב רגיל מקרב חברי הועדה, וסיכוייהם לטרפד את ההליך בכללי המשחק המקובלים אינם מן הגבוהים.

הברווז והאפרוח

ומה באשר לבחירות כאן אצלנו, בביצה הישראלית הטובענית? השבוע שמענו פרשנות מפתיעה מאחד הח"כים היותר ותיקים במשכן. "בדרך כלל אומרים שאם זה צולע כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, כנראה שזה ברווז. לכן גם כולם נוטים להניח שיהיו בחירות והכנסת תתפזר כבר בדצמבר, עם תום המועד האחרון באופן סופי להעברת תקציב 2020", כך הח"כ, "אבל במקרה הזה צר לי לומר שמדובר בקושי באפרוח".

ההסבר פשוט למדי: הליכה לבחירות מרצון תלויה אך ורק באינטרסים של שישים ואחד חברי כנסת שיתמכו בכך. נתניהו, ככל שהדבר תלוי בו, יעדיף להמתין עוד שלושה חודשים עד למרץ 2021, אז יידרש להעביר גם את התקציב לשנה הבאה ויוכל לפזר את הכנסת בתזמון נוח יותר עבורו. בתקווה שעד הבחירות ביוני כבר יימצא חיסון לקורונה, הכלכלה הישראלית תפתח בהליכי שיקום ומדשאות הבית הלבן יארחו עוד הסכם שלום או שניים.

המפלגות החרדיות חוששות מבחירות כמו חיים כץ מכתבי אישום. אין דבר גרוע יותר מרבבות חילונים זועמים ומוסתים מגל השנאה האחרון שיגיעו בהמוניהם לתמוך בלפיד ובליברמן. ואילו כחול לבן, ובכן, מרבית הח"כים המכהנים בה מודעים היטב לכך שפיזור הכנסת יחזיר אותם לשוק העבודה. לא מציאה גדולה בתקופת שפל שכזו.

המסקנה, כך מתברר, שאין אף רכיב בקואליציה שיבכר הליכה לקלפי על פני רבעון נוסף תחת גפנו ותחת תאנתו. לפיכך, סביר להניח שישנם אחוזים נאים לכך שהצדדים יצליחו לרבע את המעגל איכשהו, והכנסת תשרוד עד לתום חודש מרץ הקרוב. מעבר לזה, אפילו לברווז יש גבול סיבולת.

תגובה אחת
  1. אתה רק מפספס דבר אחד לגבי 2016, קלינטון קיבלה את מרבית הקולות בארה"ב, רק באלקטורים היא הפסידה, כי טראמפ התמקד בחודש האחרון במדינות המתנדנדות וגרף שם ניצחונות ולכן קיבל את מרבית האלקטורים, כשאתה כותב פרשנות אתה צריך להתייחס לעובדות ולמשתנים השונים, בפרט כשאתה גם תוקף אחרים..

השארת תגובה