קורונה: אתם זכאים ל'החזר' על 'בייבי סיטר'

על רשות המיסים לערוך חישוב מסלול מחדש בנוגע להתרת הוצאות בגין עבודה מהבית • מלשון החוק עולה כי מגיע לכם החזר בגין 'בייבי סיטר' ושכר דירה ומה עוד?

עמדת 'עבודה מהבית' של המעצב אלי בוכבזה
עמדת 'עבודה מהבית' של המעצב אלי בוכבזה

בעקבות מגפת הקורונה העולמית והשינויים שהביאה עמה לעולם התעסוקה עולה כי חברות רבות בחרו להמשיך ולהעסיק את עובדיהן מבתיהם, בן אם באופן חלקי ובן אם באופן מוחלט.

עבודתם של שכירים אלו מבתיהם תוך העברת מקום העסקתם לביתם, מעלה שאלות רבות ביחס לניכוי הוצאות הבית. שאלות אלו מחייבות לטעמי את רשות המיסים לחשב מסלול מחדש ביחס להתרת ניכוי הוצאות  ע"י עובדים מהבית, בין אם מדובר בשכירים  מההכנסות שבתלוש השכר ובין אם כעצמאים.

ברשימה זו אפרוש בפניכם את הסוגיות העולות כתוצאה מהעבודה מהבית לאור מגפת הקורונה.

  • הוראות החוק
  1. טובת הנאה לעובד כהכנסה בידי העובד

סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), קובע שכל טובת הנאה שניתנת לעובד ממעבידו תחשב להכנסה בידי העובד, אלא אם יוכח שטובת המעביד גוברת במתן ההטבה (למשל: מימון נסיעה לחו"ל לצורך להשתלמות מקצועית בחו"ל), כך שבעיקרון כל הטבת הנאה שניתנת לעובד שאינה משמשת בעיקרה לטובת המעביד, לרבות השתתפות בהוצאות העובד שנדרשו לעובד בעת שהיתו בבית עלולה להיחשב להכנסה ממשכורת בידי העובד החייבת מס.

  1. הוצאות מותרות בידי העובד או המעביד

כאן תשאל השאלה – האם  ההוצאות שהוצאו לצורך עבודת העובד מהבית יותרו בניכוי מההכנסה החייבת, אם במישור המעביד בסכום שכיסה או השתתף בהן, ו/או במישור העובד על החלק שמומן מכיסו.

בענין זה סעיף 17 רישא לפקודה קובע שכל הוצאה שיצאה כולה לטובת יצור ההכנסה, תותר בניכוי וממשיך ומונה רשימת הוצאות לדוגמא.

האומנם, נדרש בסעיף שמלא ההוצאה תשמש ליצור ההכנסה, אולם בפרקטיקה, כל עוד מדובר בהוצאות ששימשו ליצור הכנסה ומדובר בייחוס סביר והגיוני לחלק ששימש ליצור ההכנסה, רשות המיסים לא עומדת מנגד ומאפשרת את ניכוי ההוצאה היחסית, כמו למשל במקרים שבהם עצמאי עובד מהבית ומשתמש בחדר עבודה לצורך עבודתו, אז יותר חלק יחסי מהוצאות הבית (לרוב מקובל לדרוש 25%).

  1. הוצאות אסורות בניכוי

סעיף 31(1) לפקודה מונה רשמת ההוצאות שאסורות בניכוי ובתוכם גם את הוצאות הבית שאינן הוצאות כרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה, לרבות הוצאות אש"ל (ארוחות ולינה – למעט חריגים לפי התקנות), כולל הוצאו לטיפול בילד (ראה דיון בהמשך בענין פס"ד ורד פרי).

סעיף 31 (11) לפקודה ממשיך וקובע כי אין לנכות הוצאות שניתנו כטובת הנאה ע"י המעסיק לטובת עובדיו שלא ניתן ליחס אותם לעובד פלוני (שאם ניתן אז תזקף אל אותו עובד הכנסה בגובה ההטבה), למעט הוצאות שהוכח שלפי טיבן שאינן מיועדות להעניק טובת הנאה אישית לעובד ובגבולות שנקבעו בתקנות, לרבות הוצאות להחזקת כלי רכב שבהחזקת המעביד המשמש את עובדיו.

  • שאלות שעולות ביחס להוצאות שנדרשו ע"י העובד/המעביד לטובת עבודה מהבית
  1. ריהוט משרדי ומחשוב ואביזרי עזר שנרכשו לטובת שימוש העובד בביתו

כידוע ריהוט וציוד מחשב ועזריו (אוזניות, רמקולים מקלדת ועוד) נחשב לרכוש קבוע המופחת לצרכי מס הכנסה למשך התקופה שקבועה בתקנות הפחת שהותקנו מכח פקודת מס הכנסה בשנות ה-40 למאה הקודמת.

במקרים שבהם מימון רכישת הציוד נעשית בדרך של תשלום החזר הוצאות  עי" המעביד לעובד שמשולמות כחלק מהחזר הוצאות הנכללות בתלוש השכר אצלו, לטעמי על רשות המיסים, כחלק מצו השעה, להכיר באותם תשלומים שנחשבים להחזר הוצאות שהוצאו לטובת המעביד שאינן חייבות במס בידי העובד, גם אם אותו ריהוט יישאר בביתו של המועסק בחלוף המגיפה, ככל שמדובר בריהוט שנרכש בעלות זניחה, שהרי למעסיק אין את היכולת לרוב לאחסן אצלו את אותו ציוד בחלוף המגיפה.

ככל שהציוד מוחזר למעביד, במקרים של ציוד בשווי מהותי בעל ערך ממשי לאחר המגיפה,  והמעסיק יוכל למכור את הציוד או לתרום אותו למוסדות ולנזקקים בסכום אפסי לאחר, אז אותו ציוד ירשם כהכנסה/הפסד הוני. כאן תשאל השאלה, האם לא ניתן יהיה להכיר בחלק או בכל אותן הוצאות כהוצאה שוטפת (פירותית) בגובה היתרה שלא הופחתה בטופס הפחת, מתוך הטענה שמדובר בהוצאות הדומות בעיקרן להוצאות שנדרשו ע"י המעסיק לטובת הכשרת מקום עבודה /משרד כשיפור במושכר, שהרי המעביד למעשה שוכר את ביתו של העובד לטובת המשך הפעילות העסקית אצלו, מה גם שלא מדובר בנכסים להשקעה בידי המעסיק, אלא בנכסים שנרכשו לאור צו השעה ובצוק העיתים שהביא את המעביד לרכוש את אותו ציוד לצורך שימור היכולת לשמר את כושר הפקת ההכנסה בעסק ובטח שלא להשביח את המצב הקיים ו/או להעניק הטבה לעובד בצורה עקיפה לשכר המשולם לו.

 

הנימוק דלעיל תקף לטעמי גם בנוגע לסוגיית המע"מ ביחס לניכוי מס התשומות ובתנאי שחשבונית המס תונפק ותימסר למעסיק ויערך רישום מסודר ע"י המעביד, תוך החתמת העובד שהוא מחוייב להחזיר את הציוד למעביד בתום השימוש כאשר מדובר בציוד בעלות מהותית.

  1. הוצאות שוטפות לאחזקת הבית

באותם נימוקים, לטעמי ראוי שרשות המיסים תתיר בניכוי בידי העובד  ו/או בידי המעביד (תלוי מי נשא בהוצאות), חלק יחסי מסכום ההוצאות השוטפות בבית העובד, למשל: הוצאות חשמל, ארנונה, שכירות וכדו' שהעובד נדרש להם בעת עבודתו מביתו, כפי שמקובל כאמור גם כיום לעצמאי שעובד מהבית (לרוב 25% מסכומי ההוצאות, תלוי בשטח הבית שמשמש לטובת העסק).

אוסיף לטענה התומכת בעמדה זו, כי באותם מקרים שהעובדים בעסק נאלצו לעבוד בביתם, הוצאותיו של המעסיק קטנו בצורה משמעותית (חשמל, מים, צמצום  דמי שכירות / שטחי השכרה), כך שקופת המדינה אינה נפגעת כתוצאה משינוי המדיניות בהצרת ההוצאות שנדרש לאור צו השעה.

  1. הוצאות שמרטפות

קביעת בית המשפט העליון בהרכב של חמישה שופטים בפרשת ורד פרי (ע"א 4243/08) הכתה בתדהמה את רשות המיסים שם נקבע כי :

"הוצאת השגחה על הילדים היא הוצאה בעלת זיקה ממשית וישירה לייצור ההכנסה. היא מוצאת על-מנת לאפשר להורה להפיק הכנסות; השמת הילדים תחת השגחה מהווה הכרח שבלעדיו אין ההורה יכול להפיק הכנסות"

באותו פס"ד דובר על הוצאות שהגב' פרי נדרשה לשלם לצהרון לילדיה שאותם ביקשה לנכות מהכנסתה, בטענה שאלמלא השמירה על ילדיה בתשלום היא לא יכלה להמשיך בעבודתה בשעות אחה"צ ולהפיק את הכנסתה.

לאור ההלכה המרעישה ששינתה סידרי עולם בתחום המס, שכן עד אז נהוג היה לראות בהוצאות מסוג זה כהוצאות פרטיות שאינן מותרות בניכוי, רשות המיסים יזמה את תיקונו של סעיף 32 (1)   לפקודה שכאמור קובע במפורש שלא ניתן לדרוש בניכוי הוצאות שהוצאו לצורך  שמירה על ילדים.

כיום עולה השאלה מה הדין שיחול בשעה מסואבת זו, כשאין מסגרות חינוכיות לילדים וזאת מתוקף החלטת הממשלה, ולא רק של צהרונים, והעובד מחויב להישאר בבית ולהשגיח על ילדיו, בו בעת לעבוד ולפרנס את משפחתו ובכדי לשמור על מקום עבודתו, כאשר הוא מחויב בהשגחה הורית על ילדיו הקטינים על פי הדין – מה אז?! הרי אי אפשר להשאיר קטין ללא השגחה, כאן המקום לשאול האם לא ראוי במסגרת הנסיבות, שהוצאות לשמירה על ילדים בעת השהיה והעבודה מהבית לא יותרו בניכוי?

לטעמי התשובה לשאלות אלו ברורות ומן הראוי שרשות המיסים תיזום מהלך שנדרש מתוקף המציאות הקשה ותדאג לקדם ולפרסום הנחיות בענין, שירחיבו ויגמישו את ההוראות הנוכחיות במסגרת צו השעה ואולי אף בהגבלתם בסכומים ראליים, ולו רק בכדי למנוע מחלוקות מיותרות בהמשך מול הנישומים והמעסיקים לגבי גובה ההוצאות שיותרו בניכוי.

עו"ד סיימון יניב בעל משרד עריכת דין שמתמחה במיסוי על כל רבדיו (מס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומע"מ, בהיבט האזרחי והפלילי), יוצא רשות המיסים, פרקליטות מיסוי וכלכלה ושימש לאורך השנים בתפקידים בכירים במשרדי ראיית חשבון ושותף במשרד עריכת דין, המשרד ממוקם ברח' מנחם בגין 11, רמת-גן.  להתקשרות 03-6245544, Yaniv-tax.co.il.

השארת תגובה