10 מיליון דולר לשיחזור בית כנסת

82 שנה לאחר שהוחרב על ידי הנאצים: הסתיים שחזורו של בית הכנסת "קרליבך" בעיירה בליק שבגרמניה • השחזור בוצע על ידי נגריית "קיבוץ לביא" בסגירת מעגל מיוחדת של חברי הקיבוץ משפחת וינטר שסבם שימש כרב בית הכנסת עד לחורבנו

קרליבך
קרליבך
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

בהשקעה של כ-10 מיליוני דולרים הסתיים שחזורו של בית הכנסת "קרליבך" ברחוב מליבק בעיירה בליק שבגרמניה. בשמונה העשורים שחלפו מאז השואה, עברו על בית-הכנסת המפואר שנבנה בשנת 1880 אירועים מכאיבים: ביזה, פצצת תבערה, היה למגורים עבור פולשים לא רצויים וסבל מהזנחה כללית. האדריכל הגרמני תומאס שרודר-ברקנטיין החל לעבוד על שיקום בית-הכנסת כבר בשנת 2010, אך מפאת חוסר תקציב, המשך הפרויקט נעצר. בשנת 2016, העניקה הממשלה הפדראלית הגרמנית סכום נכבד לתכנית, ומימון נוסף הגיע ממדינת שלזוויג-הולשטיין (אחת המדינות המרכיבות את גרמניה), מקרן פוסהל בליבק ומאונסק"ו אשר הכריז על העיר העתיקה של ליבק כאתר מורשת עולמית. העלות הכוללת של הפרויקט הסתכמה כאמור בכמעט 10 מיליון דולרים.

שרודר-ברקנטיין ביקש למצוא את בעלי המלאכה הטובים ביותר לבניית ריהוט בית-הכנסת. נוסף על כך, הוא חש כי הריהוט חייב להיות מתוצרת ישראלית. כך גילה את מפעל הרהיטים של הקיבוץ הדתי לביא ולאחר מספר בירורים וביקור בנגריית הקיבוץ יחד עם אנשי צוותו, הוא נוכח לדעת כי למפעל בלביא הניסיון והמומחיות הדרושים למחקר על אודות הצרכים המיוחדים  הנדרשים לביצוע מלאכת שיחזור לבית-הכנסת, ארון הקודש, כסאות הישיבה וארונות הספרים..

כאשר חברת הרהיטים של קיבוץ לביא נרתמה לעבודות שיקום בית-כנסת בגרמניה, לא שיערו לעצמם החברים שצאצאיו הישירים של רב בית-הכנסת המקורי הם מחברי הקיבוץ.

הרואה את הפאר עוצר הנשימה של בית-הכנסת "קרליבך" המשוחזר להפליא בליבק שבגרמניה לא יכול שלא להיזכר בנבואות הנחמה שבהן הבטיחו לעם היהודי כי יגיע יום שבו לא רק שישובו לארצם, אלא שגם בתי תפילה ייבנו מחדש. למרבה הצער, רב בית-הכנסת וקהילתו אינם בין החיים ולא זוכים להתענג על תהילתו המחודשת של בית-הכנסת; עם זאת, כמה מנכדיו של הרב הם מילדי המייסדים של קיבוץ לביא שמפעל הרהיטים שלו תכנן ובנה את ארון הקודש, את הבימה ועוד חפצים עבור בית-הכנסת.

הרב דוד אלכסנדר וינטר, רב בית-הכנסת קרליבך, ברח מליבק בשנת 1938 יחד עם רוב חברי הקהילה. כמה חודשים לאחר מכן, בליל הבדולח כאשר רבים מבתי- הכנסת בגרמניה הוצתו ונשרפו עד היסוד, נפגע ונבזז גם בית-הכנסת בליבק, אך לא נהרס לחלוטין. זאת מפני שהבניין נמכר מבעוד מועד לעירייה. החוזה, שעליו חתימתו של הרב, היה מונח בבניין בית-הכנסת לעיני כולם.

עבור נכדיו של הרב וינטר, מרגש במיוחד היה לראות את שיקום בית-הכנסת של סב המשפחה. "זו תחושה של סגירת מעגל", אמרה נכדתו הגב' מנחם שביקרה בשנה שעברה בליבק בחיפושיה ללמוד עוד על ההיסטוריה המשפחתית. ד"ר אריאל רומם, רופא ילדים ואחד הנכדים של הרב, העיר כי שיחזור בית-הכנסת מסמל את פריחתה המחודשת של משפחת וינטר ושל העם היהודי בכללותו. "הם אולי הרסו את בית-הכנסת, אבל הם מעולם לא הצליחו לשבור אותנו", אמר.

מוטי נמדר, המתכנן הראשי של המפעל, מתאר את האתגר ביצירת העתקים של הפריטים המקוריים ואת הסיפוק בסיום כל פרויקט. "היו לנו רק שלוש תמונות מלפני המלחמה, בשחור-לבן," הסביר. "התמונות הראו זווית אחת בלבד ואפילו זו לא הייתה ברורה מאוד. היה קשה להבחין הרבה בקשר לפרטים קטנים ובאיזה מתכות השתמשו, במיוחד עבור הארון, שעל-פי התצלומים היה מאוד יוצא דופן. "

בסופו של דבר, נמדר נאלץ לבצע הרבה מעבודתו על-פי הסקת מסקנות ומההיסטוריה של התקופה. "נסעתי לליבק כדי לראות את בית-הכנסת ולבחון את החלקים שלא נפגעו. חלק מעזרת הנשים נותר שלם. האדריכל שכר מומחי שיקום שהסירו בזהירות את שכבות הצבע מהקירות וחשפו את ציורי הקיר המקוריים. בית-הכנסת בכללותו נבנה בסגנון מוּרי, והמשכתי בכיוון הזה "

באחד התצלומים אפשר להבחין במבנה דמוי גג מחודד בראש ארון הקודש. נמדר בחר לשחזר אותו בעזרת  1,500 "קשקשים", כולם מצופים זהב טהור.. המפעל,  בהנחיית נמדר, השלים את ייצור כל הפריטים עד תאריך היעד. "החלק הקשה ביותר לא היה לוח הזמנים הצפוף, אלא לבנות הכל כך שאפשר יהיה לפרק, לארוז ולשלוח לגרמניה ואז להרכיב מחדש כאשר כל החלקים יתאימו בצורה מושלמת."

אך בעוד שברור היה לאומנים בלביא שהם רוצים לייצר העתקים אותנטיים ככל האפשר, אדריכל הפרויקט, שרודר-ברקנטיין, היה נחוש כי המבנה עצמו, ששוחזר כאנדרטה לאומית, ישמש עדות ובלשונו, שיהי "כמו פצע" המשמש תזכורת כואבת לאירועי שנת 1939. היה זה הנימוק מאחורי החלטתו לא לשקם מחדש את חזיתו המקורית המעוטרת של בית-הכנסת, יחד עם הכיפה ואלמנטים אחרים, נהרסו בליל הבדולח. "הלבנים האדומות הפשוטות מספרות את הסיפור – את מה שאירע" הוא הסביר. "חזית מחודשת תתעלם מחלק זה של ההיסטוריה, ולא תציג את סבל התקופה. זה מה שהופך את בית-הכנסת למקור להשראה ולזיכרון ייחודי כל-כך לעומת בתי-כנסת גרמניים אחרים. "

כאשר התפרסמו לראשונה הידיעות על אודות מגיפת הקורונה בינואר השנה, החלו לעבוד במפעל שעות נוספות כדי שהכול יהיה מוכן לחנוכת הבית החגיגית  שבה היו אמורים להשתתף גורמים בכירים בגרמניה, כולל קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, חברי ועדת השיקום וחברי הקהילה המקומית, וגם נכדיו של הרב וינטר מקיבוץ לביא, אולם כאשר הגיעו סוף-סוף לשלב ההרכבה וההתקנה של הרהיטים, העולם כבר היה בסגר עקב המגיפה. ברגע שהתאפשר, שלחה לביא תעשיות רהיטים מומחים משלה מאנגליה לגרמניה להשלמת העבודות. כעת, בית-הכנסת עומד במלוא תפארתו אך הטקס נדחה לעת עתה.

הדבר החשוב  ביותר הוא שבית-הכנסת פתוח ופועל עתה, ומשמש מרכז רוחני לקהילת ליבק המונה 700 חברים. "בית-כנסת זה הוא לא רק מקום תפילה, אלא סמל לתחיית המתים בליבק, ברחבי גרמניה ובעולם כולו", אמר הרב נתן גרינברג, רב העיר ליבק.

השארת תגובה