ארכיון 180 שנות עיתונות חרדית

180 שנות עיתונות חרדית בלחיצת כפתור: סיפורו של ראש הישיבה שהגה לפני 40 שנה את "הארכיון היהודי" המתעד את ההיסטוריה בראי העיתונות החרדית

הרב מורגנשטרן ז''ל בעיצומה של עבודת הקודש
הרב מורגנשטרן ז''ל בעיצומה של עבודת הקודש
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

זה התרחש לפני כשנה בסך הכל. הרגע ההיסטורי המכונן בו נרשמה התרגשות עצומה בקרב העוסקים בחקר העבר והנוסטלגיה; חובבי וחוקרי ההיסטוריה היהודית, מחפשי השורשים ואילנות היוחסין, כמו סתם צמאי-דעת, שוחרי העבר הנוסטלגי הרחוק והקרוב.

היה זה בעיצומו של אחד מירידי הספרים המוכרים. באחד מפינותיו הצנועות, ניצב דוכן שמסביבו המה כל הסער. דוכן שכמו במגנט קסם הצליח לכנס סביבו באבחה אחת מאות חובבים ומתעניינים בהיסטוריה יהודית. הקהל היה נראה מרותק, אך יותר מכך שקוע באטמוספרות עילאיות, בעולמות של עבר מרהיבים שעוד מעט ייחשפו כאן במלוא צבעי הקשת.

העיניים בערו בהשתוקקות. הובטח להם, לדבוקת האנשים שנעמדה לה בחצי גורן סביב הדוכן, שתוך רגעים ספרים, ייצא מכאן המסע הגדול אל העבר, אל השורשים שלנו, של אבא וסבא, ושל משפחותיהם שחיו ופעלו בגליציה, הונגריה, בפולין, ברומניה, באוסטריה ובליטא. ואכן, עוד טרם הספיקו להרהר, המסע אל הזמן יצא לדרכו תוך זמן קצר, נטל עימו את כולם – בדהרה של קסם – אל משעולי ההיסטוריה הנעלמים, וסחף אחריו את ההמונים לחיים נוסטלגיים של פעם שהיו ואינם. היה זה דוכן הבשורה החדשה, התכנה האגדית, הפיתוח המדהים, שהושק לראשונה תחת השם ה"ארכיון היהודי". חיים שלמים ומרהיבים למלוא העין נחשפו באותו ערב, מיליוני פיסות חיים של כל אחד ואחד מאיתנו, חיי הסבא רבא, רב הקהילה, ראש הישיבה, מייסד החצר החסידית, תאריכי לידה, אירוסין, יארצייט, ותיאורי אירועי חתונה ו'אשכבתיה דרבי'.

הצופים הרבים עמדו מרותקים מול הידיעות שרצו על המסך במהירות, לא יודעים את נפשם מרוב התפעלות שרק הלכה וגברה עם התקדמות המצגת ההיסטורית. שמות, מקומות, ארצות ופרשיות מ-180 שנים צצו כהרף עין בהינף חיפוש מהיר על המקלדת. דמויות שנכנסו להיסטוריה זכו לצפות בעצמן קמות מן הדפים. הכל קרה במהירות מסחררת: חצרות חסידיות מפורסמות, יותר ופחות. החיפוש המהיר בתכנת "הארכיון היהודי" העלה פרטים מדויקים ומדוקדקים על אדמו"רים, רבנים, עיירות, אירועים בחצרות, מאמרים שנכתבו בהזדמנויות מיוחדות ועוד. כל אחד שחפץ לצלול אל תוך ההיסטוריה של עצמו – יכול היה כבמטה קסם לעשות זאת.

והיו גם כאלו משתתפים נחושים שהתעקשו בו במקום למצוא פרטים על ההיסטוריה המשפחתית דווקא – חיפוש של שמות המשפחה, שמות של סבים שהיו ואינם, עיירות מגוריהם ואירועים שעברו עליהם – והכל למרבה הפלא – צץ על המסך לאחר כמה רגעים, מסודר ומדויק, ברור ומקוטלג. והייתה גם ההיסטוריה הקרובה יותר. איש לא פספס את ביקורו המרגש של האסיר המשוחרר המפורסם מארצות הברית, הרב שלום מרדכי רובשקין, למשל, בדוכן. רובשקין, האיש שעשה היסטוריה – התמוגג לגלות את עצמו על המסך. מפתחי התכנה שביצעו בשבילו את החיפוש. מצאו בעיתונות השנים האחרונות מעל 1900 אזכורים לשמו, וכשחיוך של עונג על פניו, עמד האיש שהפך לאגדה וקרא על עצמו – מעצרו על ידי רשויות החוק בארה"ב, המשפט, המאסר, כתבות מתפעלות שקראו לציבור ללמוד מעוז רוחו ומגברותו העצומה, קריאות להתפלל לזכותו ולשחרורו – כל שעבר עד לריקודים ולשמחה העצומה בעת שחרור הניסי על ידי נשיא ארה"ב. מיותר לציין את קהל הצופים הגדול שעמד סביב נלהב מהאטרקציה ההיסטורית.

סיפורו של "הארכיון היהודי" והאתר המקוון: "הארכיון היהודי – 180 של היסטוריה יהודית מתועדת", שהפתיע וגם ריגש בשנה האחרונה המוני יהודים, עורכים תורניים, היסטוריונים כותבי ביוגרפיות, מנהלי ספריות, עורכי ספרות מורים ומורות, ואפילו מרצים וסטודנטים מעבר למתרס החרדי, הוא סיפורו הבלתי יאומן, של איש ספר אחד בעל חזון, ומציאות טכנולוגית מתפתחת שחברו להם באבחה אחת ויחד שינו את פני עולם הספרות וההיסטוריה היהודית לבלי הכר.

איש הספר, הלא-הוא הרה"ג רבי הרשל מורגנשטרן זצ"ל, תלמיד חכם מופלג, בר אוריין ובר אבהן, יהודי חסידי בעל צורה, ששם לו למטרת חייו להרים על נס את אוצרות התורה וההיסטוריה היהודית הגנוזים, משכיות חמדה נידחים, מגדולי וגאוני הדורות. הפרויקט הזה שתחילתו במאגר הספרים הנדיר "אוצרות התורה", יוליד בהמשך את מהפכת "הארכיון היהודי" שזה עתה פרץ לדרך וכבש אחריו המוני לקוחות מושבעים. "תוכנת "הארכיון היהודי", מספר לנו, חתנו הרב משה איילנברג, יו"ר "אוצרות התורה" ו"הארכיון היהודי" ומנהל אתר ה"ארכיון היהודי", "מכילה למעשה עשרות אלפי עיתונים, כתבי-עת ומגזינים שיצאו לאור משנת תר"א ועד עצם היום הזה. היא מאגדת בתוכה גם עיתונים של מעל 50 הוצאות שונות שהודפסו בגליציה, בפולין, בהונגריה, באמריקה ובישראל. באידיש ובעברית".

לדור הצעיר, שלא ידע את רבי הרשל, השם רבי צבי הרשל מורגנשטרן פחות מוכר, אך במסע אל הזמן, אל סוף שנות הנו"ן, תחילת שנות ה-ס', הבוגרים שבינינו ישמחו לשתף אתכם באותם רגעים 'גדולים' בהם השיב ר' הרשל, איש הספר והמעש, ידען עצום וביבליוגרף גדול, את אוצרות הרוח של עמנו לבעלותו הנצחית של העם היהודי. כמעט שני עשורים חלפו מאז הסתלקותו במיטב שנותיו של ר' הרשל מורגנשטרן, שנקטף בשיא פריחתו ובעיצומה של פעילותו הכבירה. אבל למרות הזמן שחלף, מבני משפחתו, כמו חתנו ממשיך דרכו, אנו שומעים בהתפעלות על אהבת תורה נדירה וחיבה גדולה לספר היהודי, שהובילו את ר' הרשל ליטול את מקל הנדודים ולצאת למסעות נועזים וארוכים של תלאות ודרכי חתחתים בדרכו לגאול אינספור ספרים מצהיבים ממרתפים נעולים ונידחים ולהחזירם לבעלותו של העם היהודי.

"הוא היה איש חזון ואוהב ספר גדול, תלמיד חכם וידען עצום שחוץ מהספרייה הפרטית הענקית שלו, שאף להביא לציבור הרחב את הבשורה של עולם הספר היהודי, כך זה בעצם התחיל", מספר חתנו רבי משה איילנברג. כך למעשה פרץ המפעל מבית היוצר של ר' הרשל, "אוצרות התורה" לשוק התורני לפני כשני עשורים, עם אוצר עצום של ספרים בכל מקצועות התורה, סרוקים באיכות ללא פשרות ומונגשים לציבור בעזרת תוכנות ידידותיות באופן מיוחד.

"בתחילה", מספר חתנו, "חמי החל באיתור הספרים ובהדפסתם בעותקים בודדים, בהמשך חזה חמי והחל בבנייתו של החידוש הגדול אשר היה אז כמעין חלום. מאגר ענק של אלפי ספרים יקרי ערך בצורתם המקורית על גבי דיסק קשיח. עם השנים "אוצרות התורה" התמקצעו והשתדרגו עוד. אבל אז עוד טרם פטירתו הוא כבר סימן את המטרה הבאה: "ארכיון עיתונות חרדית" ומאז הוא השקיע במלאכת איסוף החומר את כל כוחו. הארכיון הזה, תחת השם "הארכיון היהודי" קרם כעת עור וגידים תחת ניצוחו של החתן המסור שממשיך את חזון ההיסטוריה היהודית של חותנו הגדול.

עקביות ומסירות נפש

סיפורו של רבי הרשל מורגנשטרן זצ"ל מפעים בכל קנה מידה: "הוא למעשה היה מהנחשונים ביהדות החרדית, שעסק במשך כל ימי חייו בההדרת ספרים והוצאתם לאור", מספר חתנו, "אבל הוא היה גם ה"נחשון" שהחל באיסוף ספרים נדירים וגם הראשון שסרק ספרים על גבי תקליטורים. וכל הפעילות הענפה הזה לא הורידה כהוא-זה מדבקותו בתורה ועבודת ה' שנמשכה במקביל בעקביות ובמסירות נפש". כזו הייתה דמותו רבת האנפין של איש האשכולות ר' הרשל שניחן בכשרונות אדירים ובמקביל כיהן גם כראש ישיבה והעמיד גדודי תלמידים לתפארת.

איפה נולדה "ספריית מורגנשטרן"?

"את הספרייה הענקית שלו הוא ייסד ביום הבר מצווה שלו ועד יומו האחרון הוא לא פסק מלהעשיר את אוצר ספריו. כשהגיע בימי בחרותו מארה"ב ללמוד בארץ ישראל היה אביו שולח לו כסף להוצאות מחיה וביגוד, אבל הוא "שמר" את הכסף למטרותיו הרוחניות", מספר חתנו. בדמי הכיס שקיבל, כיתת הרשל הנער הצעיר את רגליו כדי לאגור עוד ועוד ספרים, חדשים גם ישנים, בעיקר ישנים. כבר בימי לימודו בישיבה נודעה ספרייתו הנדירה לשם ולתהילה. לאחר נישואיו ועם השתקעותו כאן בארץ, בחר רבי הרשל להעמיק ולהרחיב את מפעליו הספרותיים וכך, לצד סדר יומו התורני הוא הקים שני מכונים האחד "זכרון קדושי פולין" שהתרכז באיסוף חיבורים מחכמי וגאוני פולין. והשני "אוצרות גאוני ספרד" שהתרכז באיסוף חיבורים של גאוני יהדות המזרח בכל הדורות, כל זה הביא לפרויקט הבא שהגיע חיש מהר: פרויקט הספרייה הדיגיטלית "אוצרות התורה".

ואז הרב מורגנשטרן פורץ ראשון לשלב הדיגיטלי? זה לא היה מובן מאליו באותם שנים, שנות ה-90.

"ברור", מאשר הרב איילנברג. "את הכל, כך חשנו, ליוותה "סייעתא דשמיא" עצומה. כאמור, חמי זצ"ל היה מומחה עצום באיסוף ספרים נדירים. כל ספר נדיר ששמע עליו היה עושה מאמצים עצומים להשיג אותו או לפחות צילום ממנו. וכך הוקמה הספריה הראשונה בעיר מגוריו אשדוד. בתחילת הדרך הוא החזיק בחדר אחד שהתמלא עד גדותיו בספרים. אבל המקום היה קצר מהשתרע, הספרים הלכו ונערמו, תוך זמן קצר הוא כבר שכר דירת 3 חדרים שגם היא הייתה צרה מלהכיל. אבל חמי זצ"ל לא נרתע. הוא היה נחוש להשיג את כל אוצרות הרוח, אוצרות התורה הגנוזים של היהדות. בדיוק באותה תקופה התפתחה טכנולוגית המחשב והחל עידן הסריקות הממוחשבות. חמי היה הראשון שרתם את הטכנולוגיה המתחדשת לצורך איסוף הספרים. אז, באותם ימים מה שהניע אותו, הייתה תחושת שליחות רוחנית עמוקה, האופק המסחרי עוד היה רחוק מאיתנו. באותו שלב, הוא אפילו לא ביקש למכור את החומר שהוא סרק במחשב ומכאן האיכות הנדירה ותשומת הלב שמוקדשת לכל פרט ופרט".

רק לפני שני עשורים, בשנת תשס"א כשהדיסקים הגדולים עוד היו בתחילת דרכם כאשר כל דיסק הכיל 60 ג'יגה-בייט בלבד, החל ר' הרשל למכור את הדיסקים הראשונים. "הוא מכר אותם בעיקר לאספנים ולאנשים בודדים", מתאר ר' משה איילנברג, "באותם ימים ראשונים התקליטור של "אוצרות התורה" לא היה משוכלל ולא היו לו הגנות. אבל אז בעיצומה של המלאכה נדמה שירת חייו של ר' הרשל, לאחר כשנתיים מאז השיק את "אוצרות התורה", נפטר חמי זצ"ל לדאבון לב, ואז הוטל עלי להמשיך את מפעלו הגדול".

לאחר פטירתו של ר' הרשל, המשיכה משפחתו החשובה בטיפוח המפעל הגדול של אבי המשפחה. ספריית "אוצרות התורה" הפכה למאגר רב כמות ואיכות המכיל רבבות ספרים סרוקים בכל מקצועות התורה המאוחסן על דיסק קשיח נייד חיצוני המתחבר בצורה פשוטה  לכל מחשב, אבל כל זה היה רק ה'פרומו' למהפכה האמיתית שיצאה לדרך כמעט שני עשורים אחרי פטירתו של ר' הרשל, מהפכה שנמצאת רק בתחילתה: מהפכת ה"ארכיון היהודי", כפי שפתחנו בראשית הכתבה. אם גם אתם מחפשים איך להעביר את הזמן בצורה היעילה והמעניינת ביותר, כדאי שתכירו את הארכיון היהודי. מאגר תוכן עצום, מגוון ואיכותי שמתאים במיוחד לימים אלו. בואו לצלול אל תוך העולם המרתק של ההיסטוריה היהודית. לא תצליחו לצאת מזה.

ר' משה, כיצד ולמי ייעד ר' הרשל מורגנשטרן את ה"ארכיון היהודי" שהפך ללהיט היסטרי"?

"אכן, חמי, ר' הרשל, ביקש לבנות לצד המיזם המפואר שלו "אוצרות התורה", שיועד בעיקר לתלמידי חכמים, רבנים ודיינים ולאברכי כוללים, ארכיון היסטורי יוצא דופן שהפך זה עתה לאחר 40 שנות עבודת כפיים ל"ארכיון היהודי". מדובר למעשה במאגר מידע מדהים הכולל עשרות אלפי עיתונים סרוקים, גיליונות מרחבי העולם מאז שנת תר"א ועד עצם היום המנוהל על-ידי מנוע חיפוש עוצמתי, אפשרויות מתקדמות, והכל בדיסק קשיח אחד. העבר, כך נראה, מעולם לא היה כל-כך קרוב שניתן להעביר בו שעות רבות ומרתקות עבור כל מי שמתעניין בהיסטוריה היהודית הענפה לדורותיה, או רוצה לחוש מקרוב בהווי היהודי המסורתי דרך העיתונים החרדים השונים מאז ועד היום".

תיעודים נדירים

כבר בכניסה לארכיון, ניתן להתרשם מהעיצוב הויזואלי המושקע, השואב אותך ישירות אל אווירת המורשת היהודית העתיקה והעשירה. הוא מכיל בתוכו כמויות מידע בהיקפים אדירים, צילומי עיתונים ותיעודים נדירים של כל המתרחש בהיסטוריית התרבות היהודית ב-180 שנה האחרונות וניתן לשוטט בו ולשקוע בתוכו במשך שעות.

אם מתחשק לכם למשל לקבל תיאור מדויק על חתונה שהתקיימה בשנת תרפ"ח בקרב השושלת החסידית שלכם, או להתרשם מהתחושות שאפפו את העם היהודי בזמן מלחמת השחרור בתש"ח, הארכיון היהודי יספק עבורכם את כל המידע הנדרש דרך משקפת עיתונאית חרדית היסטורית. "בנוסף", מספר הרב איילנברג, "כיום הארכיון היהודי מנגיש כמות מידע בלתי נדלית אודות המורשת היהודית. באמצעות כלי חיפוש יעילים ומשוכללים תצליחו לדלות פרטי פרטים מאירועי העבר. מפרשיית יוסלה שוחמכר ועד מלחמת העולם השנייה, מאירועים מרתקים בוילנה דאז ועד סיפורים מירושלים העתיקה,  מה"יוגענד בלעטער" ועד "יתד נאמן". הכל מהכל".

ובכל זאת מדובר בשנים רבות מאוד, 40 שנה!! למה המשימה ארכה כל כך הרבה שנים?

"צריך לזכור שאנחנו מדברים על פרויקט מדהים של העיתונות החרדית/דתית של ה-180 שנה שלמעשה חוצה ארצות. מוורשא ועד קובנא, מליטא ועד ארץ ישראל, ומתועדים בו 180 שנה !!! של עיתונות דתית וחרדית. ככלל, מלאכת איסוף החומר היתה עבודת נמלים ממש. הפעלנו צוות שיאתר כל פיסת עיתון, התגוררנו בספריות לילות וימים, ועמלנו ללא לאות עד שפיסות המידע התחברו לתצרף מושלם". כך למעשה, פסיפס מרשים ובלתי נתפס של עיתונים וותיקים ומוכרים התקבץ לו למאגר אחד נדיר שכולל עיתונים לכל אורך השנים: החל מ"המודיע", "יתד נאמן", "שערים", "בית יעקב", ו"דגלנו" המיתולוגיים וכלה ב"דאס אידישע ווארט", "טאגבלאט", ו"מוריה". על מאגר זה נוספו גם אפשריות חיפוש ברמה המתקדמת ביותר בתוכן העיתונים ואם אפשרות הפיכה של כל עיתונים ישנים לטקסט מוקלד ברגע.

אלו תועלות יכולים להפיק משתמשי התוכנה מ"הארכיון היהודי"?

"אין ספור תועלות", משיב איילנברג. "התגובות החמות מהלקוחות זורמות אלי ללא הפסקה. בין אם אלו סופרים שנעזרו בחומר כדי לדייק בפרטים, או הצליחו לאתר מידע על אירועים היסטוריים, ובין אם אלו משפחות שנעזרו במידע כדי להשלים פרטים על שלשלת היוחסין, או צווי ירושה וכדו'. ויש את הלקוחות שחיפשו חומרים דווקא מהעבר הלא מאד רחוק, אלא מהשנים האחרונות, והתפלאו שלא היה נגיש במקומות אחרים. בתוכנה שלנו החומר נמצא כמובן, לשמחתם. וכמובן יש את הגופים שאינם פרטיים, כמו ספריות, מרכזים פדגוגיים, וסמינרים כמו סמינר שצ'רנסקי וסמינר בית יעקב הישן (לוין) ירושלים, כמו גם גנזך קידוש השם בני ברק שהתוכנה הזו משדרגת את המענה שלהם לתלמידים וללקוחות. וזה עוד לפני שהתייחסנו לסוגיית החיסכון במקום. התוכנה מייתרת את הצורך בכל אותם מדפים עמוסים ומטים ליפול. ויש עוד דוגמאות למכביר, דבר יום ביומו".

כאמור, ים של חכמה וניסיון חיים נפרש בארכיון היהודי, חוברות שלמות מסווגות לתכנים, מאמרי הלכה, סיפורי צדיקים, סיפורים בהמשכים, רפואה לענפיה, עסקים, ניהול, חינוך, כלכלה, נדל"ן, אין נושא שצמא המידע יבקש להרחיב בו את השכלתו, ולא יקבל כאן מענה רחב ומקיף. "למעשה", מציין איילנברג, "מדובר באוקיינוס של מידע, ים של היסטוריה ותוכן שמקופלים בעשרות אלפי עיתונים שמוינו ונסרקו בארכיון היהודי. כל מי שמצוי בעיצומה של עריכה מחקר ספר, יוכל להעשיר את היצירה עם אינספור השלמות המידע שבארכיון היהודי.

ב"ארכיון היהודי" כל חיפוש מניב תוצאות והשלמות מידע שמעשירים את היצירה באינספור פיסות ידע, ומעמיקים את המחקר לרבדים ותובנות לראיית התמונה המלאה. כך למשל, בכל עיתון, נחשפים חיים שלמים של מייסדי השושלת החסידית, רבני הקהילות ועצים משפחתיים משורשי המשפחה, הסבא רבא ועד לימינו. הארכיון שופך אור על מיליוני פיסות חיים, מתאריכי לידה, אירוסין, ימי פטירה, תיאורי שמחות ולוויות וכל ההווי המשפחתי והקהילתי. מבין המילים מגלים את התנהלות החיים בגודל טבעי, במשך מאה ושמונים השנים האחרונות.

למעשה, בניתם ארכיון יהודי על "טהרת הקודש".

"אכן", מאשר ר' משה, "השימוש בארכיון, אינו מצריך לגלוש ברחבי הרשת הקלוקלת, ולהיחשף לתכנים לא ראויים, אלא מועבר ישירות בתוך דיסק קשיח. תתפלא, אבל הארכיון היהודי משמש אפילו לקוחות "מעבר לגדר", מהצד החילוני של המתרס: סטודנטים למחקר יהודי, חוקרים, סופרים, עיתונאים ועוד ואפילו עבור סתם היסטוריונים וצמאי ידע. מנהלי ספריות פדגוגיות, מכללות ואוניברסיטאות שמתחברים בפיתוח טכנולוגי מהיר וזמין למאגר עצום של תיעוד וסריקת עשרות אלפי עיתונים וכתבי עת. ככלל, אני נוהג לומר, שבתקופה זו, בה אנו תרים בנואשות אחר תעסוקת פנאי מעניינת, מומלץ לכל אחד להעמיק ולחקור בארכיון היהודי. להעשיר את האינטליגנציה היהודית ולהפוך את הבדידות לזמן איכות".

מה נתן לכם את הכח להתמיד במשימה?

"מה שהכי נתן לנו את הכח להתמיד זו הידיעה שאנו מפיקים תוכנה שהיא חסרת תקדים בהיקפה ומוצר שאין שני לו בעולם, ועם זאת הוא מתאים לכל בית יהודי המקפיד על תכנים נקיים. בהפעלת התוכנה אין צורך בגישה לרשת או בשיטוטים במחוזות לא לנו. הארכיון היהודי נמצא על גבי הארד דיסק, והחיפוש בו פשוט וברור. הייחודיות של התוכנה שלנו, הוא ההשקעה בטיב העיתונים. אנחנו התרכזנו לצד העיתונים הוותיקים והידועים כ"המודיע", ו"יתד" גם בעיתונים וכתבי-עת נדירים ומיוחדים שיצאו במשך השנים. לדוגמא, חמי זצ"ל הקדיש שנה שלימה לאיסוף ירחונים נדירים, הוא הצליח להשיג ירחונים שאפילו בספריה הלאומית אינם קיימים. דבר  נוסף שמייחד את התוכנה שלנו היא ההשקעה הגדולה בטיב הסריקה ובאיכותה. אנו משקיעים הרבה כוחות שהסריקה תהיה בשיא האיכות האפשרית".

"המבינים", מסיים ר' משה איילנברג ומחייך, "טוענים שהחיים נחלקים אצלם, בין השנים לפני שנחשפו לארכיון היהודי, ולאחריהן".

השארת תגובה