אמונה ושמחה: דווקא בחג הסוכות

"ולקחתם לכם ביום הראשון", וכי ראשון הוא? והלא ט"ו בחודש הוא, אלא שהוא ראשון לחשבון עוונות. במוצאי יום הכיפורים הכל זכים ונקיים, ואח"כ הכל עסוקים וטרודים במצות לולב וסוכה – נמצא יום זה ראשון לחשבון עוונות

הגרש צברי עם הגרש בעדני
הגרש צברי עם הגרש בעדני
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

שני דברים מעניינים יש לנו בחג הסוכות:

ראשית חג הסוכות הוא חג השמחה שכן רק חג זה מכונה בשם "זמן שמחתנו" ובחג זה ישנה מצוה מיוחדת של "ושמחת בחגך". וכמפורסם מהגאון מוילנא זי"ע שזוהי המצווה שהכי קשה לקיימה, כי היא מצוה שצריך לקיימה בכל רגע ורגע דהיינו בכל רגע יש מצוה של "ושמחת בחגך", כך שבעה ימים. הרמב"ם (פ"ח מהלכות לולב) כותב: "אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהם, בחג הסוכות הייתה במקדש שמחה יתרה שנאמר: "ושמחתם לפני ה ' אלוקיכם שבעת ימים".

וצריך להבין מה נשתנה חג זה בשמחתו יותר משאר החגים?

עניין נוסף שיש להבין, הוא ענין הסוכה שבוודאי הסוכה היא לבו של חג הסוכות והיא נקראת בזוהר "צילא דמהימנותא", כלומר צל האמונה. וגם כאן יש להבין – ראשית, מה הקשר בין האמונה לשמחת החג, ושנית, לעצם ביאור העניין מדוע נקראת הסוכה צל האמונה. מבואר בספרים הקדושים שחג הסוכות הוא הזמן לגלות ולהראות שאנו חוסים תחת השגחתו של הקב"ה ולא תחת מערכת הטבע של הכוכבים והמזלות.

עצם הישיבה בסוכה מוכיחה שאנו חוסים בצל כנפי השכינה ואנו מסוככים בעד השמש היא מערכת הטבע של העולם הזה, לאמר: מאמינים אנו שאין אנו בשליטת הטבע של השמש, הכוכבים והמזלות, אלא הבריאה כולה היא בהשגחתו המדוקדקת והבלעדית של הבורא יתברך.

ומדה זו של האמונה היא כוללת את כל התורה כולה, שכן בא חבקוק והעמידן על אחת: צדיק באמונתו יחיה. וכן כתב באורחות צדיקים (שער השמחה) "והאמונה ראש התורה דכתיב: אנכי ה' אלקיך, ולכן כל התורה כלולה באמונה כדכתיב: וצדיק באמונתו יחיה".

וכן כותב הגאון מווילנא שכל תרי"ג המצוות נכללות באחת והיא האמונה.

ומעתה נבין מה שמסופר על רבינו הגאון מווילנא זי"ע (מובא בספר דברי אליהו פ' חיי שרה) שפעם אחת בעת שמחת החג בחול המועד סוכות שאל לסובבים אותו: אמרו לי מנין שקיים אברהם אבינו מצוות סוכה, ולא היה שם מי שישיב לו. ענה ואמר הגאון כתוב במדרש וה' ברך את אברהם "בכל" בכל – זו סוכה. השומעים נשארו תמהים ולא הבינו כוונתו ואז ביאר להם בכל ראשי תיבות של: "בסוכות תשבו שבעת ימים. כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל".

ולכאורה יש להבין מפני מה זכה דווקא אברהם אבינו לברכה של סוכה. אמנם לפי דברינו מבואר יפה כי הסוכה כפי שאמרנו היא צל האמונה והיא מעידה על הנהגתו של הבורא בברואים שהוא עילת העילות וסיבת הסיבות ואין עוד מלבדו, ואין אנו נתונים לשום כח אחר של כוכבים או מזלות.

וזה היה אברהם אבינו שהיה סמל האמונה: אברהם העברי, כל העולם מעבר אחד ואברהם מעבר אחר. כל האנשים עובדי פסילים כוכבים ומזלות ואברהם אבינו מאמין בקל יחיד.

"ואת הנפש אשר עשו בחרן" – אברהם אבינו מגייר את האנשים ושרה את הנשים. הוא עמל להסיר את הכפירה ולהשריש את האמונה בלב האנשים, לכן דווקא אברהם אבינו זכה לסוכה שהיא סמל האמונה כמו שהזכרנו.

אבל עדיין נותר לנו לבאר מה שייכות יש למצות השמחה שבחג ולמצות האמונה של הסוכה: על זה יתבאר פשוט מדברי האורחות צדיקים שמאריך (בשער השמחה) כיצד הדרכים לקנות את השמחה ובתוך דבריו הוא כותב שם: "כי המאמין בלב שלם ובוטח בעזרת הצור הוא שמח לעולם". והדבר פשוט כמו שאומר דוד המלך: "בה' בטחתי לא אירא". כי הבוטח והמאמין אינו מתיירא מאיש ואינו פוחד משום דבר.

וכיום הגיעו גם הפסיכולוגים למסקנה כי המאמינים מתגברים בקלות על קשיים וחיים הרבה יותר בשמחה.

אמנם לא תיתכן אמונה אם יש לאדם עוונות וחטאים, שחטאים הם סתירה לאמונה שכן כל חטא גרם מפגם באמונה.

ואם כן כיצד זה שאנו מגיעים לדרגת האמונה וממילא גם לדרגת השמחה, זה יתכן רק בחג הסוכות אחרי ראש השנה ויום הכיפורים שבהם חזרנו בתשובה ונמחלו עוונותינו ואנו זכים וברים, אז ראויים אנו לשבת בצל האמונה. ולכן חג זה הוא השמח ביותר שבו אנו נקיים ומלאים בשמחה ובאמונה ששקולה כנגד כל התורה כולה.

ובזה יבואר גם מה שאנו עושים את חג הסוכות דווקא בזמן הזה של תשרי. וידוע שכבר שאלו כל המפרשים שלכאורה היה צריך לחוג את חג הסוכות בניסן, שכן הסוכות הם זכר ליציאת מצרים  (לענני הכבוד או לסוכות ממש), והתירוץ הפשוט והמפורסם שמובא במפרשים שרצוננו להראות שאנו עושים את הסוכה למצוות השי"ת שצוונו, ואם נעשה את הסוכה בניסן שהם ימי החמה והכל יוצאים מדירתם לסוכה לאוויר, לא יהיה ניכר שנעשית לשם מצוה, אבל עם הגיע ימות הגשמים שהכל יוצאים מסוכתם ונכנסים לביתם ואנו עושים בהיפך יוצאים מבתינו לסוכה, בזה אנו מראים שעושים זאת למצוות השי"ת.

אמנם לפי דברינו יתבאר בס"ד יותר כי הסוכה היא צל האמונה ולא תתכן אמונה ולא תתכן שמחה אלא כשאנו אחרי יום הכיפורים כשאנו זכים וטהורים מכל חטא.

וכמו שמובא במדרש (הובא בטור): מה הפירוש "ולקחתם לכם ביום הראשון", וכי ראשון הוא, והלא ט"ו בחודש הוא, אלא שהוא ראשון לחשבון עוונות. שבמוצאי יום הכיפורים הכל זכים ונקיים שנמחלו עוונותיהם, ואח"כ הכל עסוקים וטרודים במצות לולב וסוכה ומטרדתם במצוות אינם פנויים לחטא. נמצא יום זה ראשון לחשבון עוונות.

יהי רצון שמשפע מצוות סוכה והחג הקדוש יושפע עלינו שפע אמונה ושמחה משך השנה כולה ונהיה שמחים ושלווים בעבודת השי"ת, אמן.

השארת תגובה