גמזו מודע לכעס: "זו החלטה קשה"

העוצר כולל את: בני ברק, אלעד, ביתר עלית, בית שמש, שכונות חרדיות באשדוד, רכסים ועמנואל • ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו הסביר את המהלכים שהובילו להחלטה הדרמטית להטיל עוצר לילי ב-40 יישובים

פרופסור גמזו
פרופסור גמזו
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

ביום שלישי בשעה 7 בערב נכנס לתוקפו העוצר הלילי על 40 יישובים עד לשעה 5 בבוקר. העוצר כולל את מרבית הערים החרדיות ובהן: בני ברק, אלעד, ביתר עלית, בית שמש, שכונות חרדיות באשדוד, רכסים ועמנואל.

אחרי סחבת של ימים ארוכים ושינויים של הרגע האחרון אלו ערים ייכללו ברשימת הערים שיהיו תחת עוצר לילי, התייחס פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו להחלטות שהתקבלו. בשידור מיוחד שיועד לאנשי התקשורת אמר גמזו, שעות אחדות לפני החלת העוצר: "היום אנחנו מתחילים עוצר לילה והגבלות, אלו הגבלות מאוד משמעותיות ואנחנו צריכים לדעת שאנחנו יום שני עם מעל 3000 נדבקים מעל 40 אלף בדיקות. אנחנו בודקים הרבה ומוצאים הרבה מאומתים, ואנחנו עושים צעדים קשים מאוד על הרבה אזרחים במדינת ישראל".

"אנחנו בונים תשתיות של מערכת שמנהלת את הקורונה ומנהלת את הקורונה ברחבי הארץ, זאת תשתית שצריך לבנות אותה ולנהל אותה. תהליך בניית המשאבים הניהוליים והתשתיות הניהוליות, צמוד כל הזמן על ידי פיקוד העורף לתהליך של קטיעת השרשראות, אני מזכיר אדם שנדבק בקורונה הרבה פעמים הוא לא מרגיש, הוא מרגיש בריא, אבל יכול להיות שנדע עליו ונגיע אליו שהוא מאומת, נדגום, נחקור אותו וכך נסגור מעגלים.

"אתמול רה"מ היה יחד עם שר הבריאות בפיקוד העורף, זה תהליך מאוד מורכב, למה תהליך מורכב לבנות את זה, זה מתחבר לניהול ברשויות המקומיות, זאת הלוגיקה, היא תימשך עד שנוכל לצאת עם מערכת משומנת וקוטעת ונותנת לכם אזרחי מדינת ישראל שאנחנו מנהלים את הקורונה ולא הקורונה מנהלת אותנו, זה קשה ומורכב אבל נמשיך לעשות אותו, הרמזור מעל כל זה. ההיגיון, הלוגיקה במודל הרמזור, לקח זמן לאשר אותו, להטמיע אותו, הלוגיקה אומרת מדרג פעולה בין הישובים של ראש הרשות בכל התהליך. כן, מגבלות מותאמות תחלואה וסימון מוקדי התחלואה במדינת ישראל.

"כאשר אנחנו מסמנים אותם אנחנו יודעים לנטר אותם, לעקוב אחריה וכן אנחנו יכולים ואפילו נדרשים ואני יודע שזה לא נעים להוסיף מגבלות על מגבלות של הרמזור שהם ערים מוקדי תחלואה, מגבלות שצריך לדעת, הם לא מגבלות רק שמונעות דברים, זה אמצעי להקטין את תחלואת הקורונה, תחלואת הקורונה מנוהלת ומוקטנת הרבה פעמים על ידי מגבלות תנועה, ואלו מגבלות לא נעימות. גם מערכת חינוך זה לא נעים ליצור את זה. אנחנו עושים את זה במעטפת נוספת מעבר לרמזור.

"זה קשה כי זה ניהול דיפרנציאלי, זה אומר שבערים מסוימים אתה נותן את האמצעים להגביל. אני קודם מברך את ראשי הרשויות המקומיות שלוקחים את זה לאורך הימים בצורה רצינית ועובדים על פי הרמזור, מתמרצים את התושבים, עושים יותר בדיקות ואכפתיים לצבע של העיר שלהם. זה נכון וכך צריך להיות. אני משוכנע שערים אדומות יכולות להיות כתומות. אומרים לי שניהול הרמזור, הרבה יותר טוב, הרבה יותר מתאים שאתה לא בשיאה של מגפה, אבל זה תהליך שמחכה לנו הרבה זמן וצריך להטמיע את זה".

"היום 40 ערים נכנסות לעוצר לילי החל מהשעה 19:00 בערב, ואני יודע שמופנה כלפי כעס ותסכול, הרבה מאוד קושי. אני מבין את הקושי. קשה לי אישית עם זה. אבל אני גם יודע שהממשלה בסופו של דבר הכריעה והחליטה לקבל את ההחלטה הזו, וזו החלטה קשה. אנחנו צריכים לעצור התקהלויות מדביקות ובטח בערים אדומות. שיעור התחלואה בערים האדומות הוא מהגבוה בעולם. אני משוכנע שערים אדומות יכולות להפוך להיות כתומות. אומרים לי שניהול הרמזור הרבה יותר מתאים ברגע שאתה לא בשיאה של מגפה. אני יכול להסכים עם זה, אבל זה תהליך לוקח הרבה זמן".

"בהקשר ההכנה לחגים אמר גמזו: "שבוע לפני ראש השנה, זה השלב שצריך לעצור ולראות את תמונת התחלואה, ולתכנן איך אנו רואים את חגי תשרי. זו תקופה שאני חייב לכוון נכון, כי חגי תשרי זו לא תקופה להקטין את התחלואה. ארוחות והתכנסויות עלולות דווקא להגדיל אותה. אציג ביום חמישי הקרוב לשרים החברים בקבינט הקורונה את המתווה שלי לניהול הקורונה בחגים, ומה שעכשיו צריך זה שאנשים ילכו ולהיבדק".

"יש לנו 3,000 מאומתים ביום, ואנו עושים המון בדיקות, וכן: לכו לעשות בדיקות", קרא גמזו. "כשאני רואה המון בדיקות, הרבה מאומתים ושיעור בדיקות חיובי שיורד – אלו חדשות טובות", סיים גמזו.

"לא עוזב את התפקיד"

פרופ’ רוני גמזו, אף העניק ראיון מיוחד ל'ישראל היום' בו דיבר על ההגבלות הצפויות בחגים, הביקורת שהוא מקבל, ועונה לשאלה האם יתפטר מתפקידו: "לא עוזבים תפקיד שכזה בעת אירוע עם כזו מורכבות, גם אם יש קשיים בקבלת החלטות בדרך".

על תוכנית הרמזור אמר: "הרמזור הוא כלי עוצמתי לטיפול במגיפה. הוא לא מוריד אך משנה את השיח. במקום שתטפל באופן לאומי אתה מתמרץ רשויות להילחם על העיר שלהם. תראי איזה שיח זה יוצר, כאשר כל רשות נלחמת ואומרת אני לא אדומה. חבל שלא עשו את זה לפני 5-4 חודשים אם היה לי את זה לפני חודש כולם כבר היו נכנסים למירוץ".

על ההחלטה להטיל עוצר לילי אמר גמזו: "הצלחתי להעביר קונספט שבו עיר אדומה מבינה לא רק את המגבלות הנוכחיות, אלא שהיא תקבל מגבלות נוספת אם תמשיך להיות אדומה. מחר נחליט על עוצר לילי, מתוך הבנה משמעותית שזה אמצעי להקטנת תחלואה. זה לא נעים".

בהתייחסו לביקורת על כך שהצעד של סגר בלילה מציג את הנגיף כאילו הוא מבחין בין לילה ליום, אמר: "מי שצוחק על זה לא מבין אפדימיולוגיה – נדבקים בקורונה בלילה – במקומות בילוי ובחתונות. במגזר הערבי היינו צריכים סגר בלילה, לא בבוקר. מי שאומר את זה הוא דמגוג. זה נכון שאפשר להידבק גם ביום. עוצר לילה יש גם בעולם, זו לא המצאה ישראלית. רעיון עוצר לילה נועד והיה מכון לעצור חתונות שיצרו לנו כל יום 500 נדבקים".

על הקושי באכיפה אמר גמזו: "הקורונה חושפת את האתגרים והחולשות של מדינת ישראל. ההשקעה ביישובם הערבים, הציות המוגבל לסדר הציבורי, החיבור בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, הצפיפות בכיתות לימוד והקושי של מערך האכיפה. הקורונה מציפה את הכל".

בנוגע לחגים נמנע פרופ' גמזו מלהתייחס למתכונת של סגר: "החגים בישראל לא יהיו חגים רגילים. אנחנו כן רוצים להרגיע בהתכנסויות ובארוחות המשפחתיות וההמוניות. קורונה מדביקה בהתכנסות עם אכילה. זה אירוע הדבקה קלאסי בכל העולם. תהיה המלצה להרגיע. איך נמליץ ומה – אלו דיונים שכרגע מקיימים. תהיה המלצה להרגיע בהתכנסויות ולוותר על סבב אינסופי שלארוחות. הצעדים חייבם להיות מדויקים מדודים ולא נרחבים מדי".

השארת תגובה