שולם/ברוגז: יאיר לפיד ועופר שלח

השניים מעוניינים לרוץ בשני ראשים – מפלגת שמאל מובהקת יותר בראשות שלח, שתשאב את קולות העבודה, מרצ ומצביעי השמאל של יש עתיד, ומפלגת מרכז שתפזול ימינה בראשות לפיד, ותנסה לנגוס בגנץ ובבנט

לפיד ושלח בימים טובים יותר צילום עדינה ולמן דוברות הכנסת
לפיד ושלח בימים טובים יותר צילום עדינה ולמן דוברות הכנסת
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

בתזמון הכי גרוע מבחינתו, כשהסקרים מצביעים על שאיבה מאסיבית ויציבה של מנדטים מכחול לבן לעברו, כשהוא מתחיל להצטייר כמנהיג מחנה השמאל ובעזרת סיוע לא מועט מרוה"מ גם כיריב המרכזי על המשכן המלכותי בבלפור – ספג יו"ר 'יש עתיד' ח"כ יאיר לפיד שער עצמי כואב במיוחד. שותפו לדרך מאז תחילתה ב-2012, ח"כ עפר שלח, הופיע באולפן חדשות 12 והצהיר על דרישה פומבית לקיום פריימריז לתפקיד יו"ר המפלגה.

שלח לא הסתפק בזאת וגם הסביר מדוע לפיד אינו מהווה פונקציה של ממש בקרב על ראשות הממשלה ועלב באלגנטיות ברעהו הוותיק. מיד לאחר מכן, נכנסה 'יש עתיד' לסחרור של ממש, ודומה כי אין מנוס מהתפרקות חלקית נוספת ומנטישת האגף היותר שמאלי במפלגה, בראשותו של שלח.

יאיר לפיד המופתע, משל היה ראש ממשלת קוסובו שחתם זה עתה על הקמת שגרירות בירושלים, התלבט במשך ימים אחדים כיצד להגיב, מצד אחד, האיש שהצהיר לא פעם שאצלו לעולם לא יהיו פריימריז, ו"מה שהיה טוב לבן גוריון טוב גם לנו", לא חושש באמת לאבד את ראשות המפלגה הרשומה על שמו בטאבו, וגם מבין היטב את חשיבות התדמית הציבורית בקיומן – לפחות למראית עין – של בחירות דמוקרטיות פנימיות במפלגה.

מצד שני, לך תדע איך יגיבו המצביעים אם וכאשר תוסבר להם המשמעות הפוליטית של זהות היו"ר הנבחר. כך למשל, הכרזתם של גורמים ב'אגודת ישראל' כי אם שלח יעמוד בראשות המפלגה לא תהיה כל מניעה לשבת אתו בממשלה אחת… מדובר אמנם בהטרלה נאה גרידא, אך שלח היה מנפנף בה כדי להראות למצביעי 'יש עתיד' שבניגוד לבנו וממשיך דרכו של טומי, הוא אינו פסול ומסומן מראש לשלילה על ידי קבוצות אוכלוסייה נרחבות.

ההחלטה נפלה בישיבת הסיעה ביום שני, לפיד אזר אומץ והודיע כי איש לא יציב לו אולטימטום. הוא גם הוסיף הבטחה מעומעמת ולפיה בשנה הבאה תקיים המפלגה ועידה ובמהלכה תיקבע שיטה לבחירת היו"ר… בדיקטטורית מדוברת, לפיד דחה את הרעיון של שלח מכל וכל. זה האחרון לא נשאר חייב ומיהר להודיע כי "אנשים חזקים לא מפחדים".

במערכת הפוליטית חשדו לא מעט באמינות המאבק בין החברים משכבר. התחושה הטבעית הייתה בתחילה כי מדובר בתעלול שמטרתו להציב את יש עתיד על סדר היום הציבורי, ואולי אפילו לאפשר ללפיד את קיומן של פריימריז שבסופן יוכל להתמוגג לראשונה בחייו מהכותרת "לפיד ניצח". עם דחיית ההצעה, מסתמנת תיאוריה אחרת, ולפיה השניים מעוניינים לרוץ בשני ראשים – מפלגת שמאל מובהקת יותר בראשות שלח, שתשאב את קולות העבודה, מרצ ומצביעי השמאל של יש עתיד, ומפלגת מרכז שתפזול ימינה בראשות לפיד, ותנסה לנגוס בגנץ ובבנט. כך או כך, גם אם המהלך אכן מתואם היטב, סופם של תהליכים שכאלו לצאת משליטה ולהפוך לכדור שלג של יריבות 'על באמת'. לא נותר לנו אלא לאחל לשני הצדדים שיצליחו לפגוע ביריב.

המדינה זה אני

בשני בערב רעדה האדמה, באופן מטאפורי כמובן, ברחוב צאלח א-דין 31 בירושלים, מקום משכנה של פרקליטות המדינה. הפרשן הפוליטי עמית סגל חשף התנהלות שאינה הולמת, בלשון המעטה, אצל אחד מבכירי החוקרים בתיק 2000, שעמד באותה עת בניגוד עניינים אישי חמור. הסיפור כשלעצמו מן הראוי לו שיוביל לפסילת התיק, כמקובל במשפט האמריקני הדוגל בגישת 'פרי העץ המורעל', לאמור, אם נעשו מעשים פסולים בחקירה – התיק כולו פסול.

אבל החלק הגרוע יותר אינו ניגוד עניינים גרידא אצל קצין בלהב 433, אלא מערכת החיפוי וההסתרה של צמרת המשטרה והפרקליטות, בראשות הפרקליט לשעבר שי ניצן וראש להב רוני ריטמן, שעמדה על רגליה האחוריות כדי למנוע כל חקירה פומבית של מח"ש בנושא וכדי לטייח את הפרשה מתחילתה ועד סופה.

כאשר הפרשה הגיעה כבר לחקירת מח"ש, נקבע שם כי "החשוד טיפל תוך ניגוד עניינים בחקירת רעיית ראש הממשלה וראש הממשלה, ובפרט בנוגע לחקירת נתניהו בעניין קשרים אסורים עם נוני מוזס אשר בצוותא עם אחותו מכהן כבעל השליטה בעיתון ידיעות אחרונות… ישנה אינדיקציה מפעולות החקירה כי נעשו פעולות הסתרה מכוונות מצדו… עוצמת ניגוד העניינים ומידת הסטייה מן השורה של החשוד מתעצמת ועלולה לעלות לכדי עבירה פלילית של הפרת אמונים".

גם אחרי שהחקירה הגיעה למח"ש, ניסה המשנה לפרקליט המדינה, מומי למברגר, לבלום אותה כשהוא מציין בהודעתו כי הדברים נכתבים על דעתו של שי ניצן ומוסיף משפט חריג במיוחד "אני לא רואה מצב בו בעת הזו מח"ש נכנסים לבדיקת חומרים בתיק 2000, מסיבות מובנות". הסיבות המובנות הן כמובן הקמפיין הציבורי שניהל בזמנו רוה"מ נתניהו נגד גופי החקירה והרצון למנוע ממנו מידע חשוב שעשוי לסייע לו. בהמשך, ב-2018, הוחלף ראש מח"ש אורי כרמל בדמות נוחה יותר, קרן בר מנחם, שסגרה את התיק לאחר סחבת ארוכה, בלחץ הפרקליטים.

אפילו בר מנחם מתקשה לטשטש את ההתנהלות ההזויה של קציני המשטרה בפרשה, בנימוקי סגירת התיק נכתב כי "יש תשתית לחשד שרב פקד רוטנברג עבר עבירה פלילית של ניגוד עניינים", ואילו על ראש להב וראש אח"מ נכתב כי "עולה לכאורה חשד ראשוני לביצוע עבירה של שיבוש הליכי חקירה". ומדוע בכל זאת התיק נסגר? מאחר ובמהלך הסחבת המדוברים כבר פרשו מהמשטרה ואין בזה עוד "עניין ציבורי".

ברוב חוצפתו, מתגייס ניצן גם בהמשך, בהקשר שונה לחלוטין, להגנה על מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, בפרשה הידועה גם כ'אום אל חיראן', מנימוק שקריאתו בלבד מעוררת חלחלה. תמצית המעשה בקצרה – אלשיך שיקר בפומבי ביחס לאזרח שנהרג וטען כי הוא מחבל, למרות שבידיו היה מידע שהוכיח בוודאות את ההיפך.

ניצן התבקש להגיב לפרשה ובהודעת מייל הסביר את הימנעותו כך: "אם מתרוממים מעל האירוע ומסתכלים במבט על כלל מערכת יחסי פרקליטות-משטרה, להסלים כעת את המריבה רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק וד"ל. המפכ"ל אכן פעל פה באופן שערורייתי, אך יש אינטרסים של המדינה שצריך לשקול".

במילים אחרות, גם אם המפכ"ל משקר ומתנהג באופן שערורייתי, יש לספוג את הנזק לטובת "האינטרסים של המדינה", שהם כמובן פגיעה בנתניהו, מאחר והוא "רוצה ברעת מערכת אכיפת החוק". אפילו במאפיה האיטלקית היו מסמיקים מול טקסט מפורש שכזה. לסיום, ניצן גם הוסיף חטא על פשע, וכאשר נשאל לתגובתו (מבלי שיהיה מודע להימצאות המייל בידי סגל) הכחיש את הדברים מכל וכל.

הדרישה: ועדת חקירה

כדאי לציין כי הסיפור כולו כבר הונח על שולחנו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. גם אם למבקר נטול השיניים אין כלים של ממש לפעול נגד צמרת הפרקליטות והמשטרה, די בכך שיוציא דו"ח נוקב בחתימתו על האירוע, כדי לפתוח מחול שדים שיצדיק צעדים חריפים נגד המערכת המשפטית הרקובה מן היסוד. אפילו יו"ר ועד עובדי מערכת המשפט המכהן באופן רשמי כשר המשפטים, אבי ניסנקורן, יתקשה להתעלם מאמירה רשמית שכזו.

במערכת הפוליטית לא נשארו חייבים, נציגי הליכוד הגיבו בחמת זעם. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה הודיע כי "עצוב לראות את השחיתות במערכות אכיפת החוק" והאשים את השותפים לקואליציה מכחול לבן שאינם מוכנים לסייע לתיקון המערכת. יו"ר הכנסת יריב לוין, אף הוא משפטן בהכשרתו, הגיב כי "הפרסום צריך להדיר שינה מעיניו של כל אזרח בישראל, בכוונתי להעלות בפני מבקר המדינה בפגישתו עמו מחר את הדרישה החד משמעית והמתחייבת לפתוח ללא דיחוי בבדיקה מקיפה של התנהלות כל רשויות אכיפת החוק בתיקי ראש הממשלה".

ח"כ שלמה קרעי הודיע כי יגיש הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת התנהלות מערכת החוק בעשור האחרון, וזכה לעידוד מפתיע מספסלי האופוזיציה. יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ בצלאל סמוטריץ' הכריז כי "תיק 2000 צריך להיסגר היום" והודיע כי "כלל המעורבים בשחיתות המערכתית שנחשפה חייבים להיחקר". לסיום, קינח סמוטריץ' בהכרזה כי "אם מנדלבליט ידע על הסיפור, הוא חייב להתפטר מיד מתפקידו".

אפילו יו"ר ימינה נפתלי בנט, מי שמצטייר כתקוותו האחרונה של השמאל הישראלי להחליף את נתניהו בכל מחיר, הביע זעזוע פומבי מהדברים, והצהיר כי "יש לחקור את האירועים בצורה מעמיקה וללא מורא… רק כך יהא ניתן להשיב את האמון של אזרחי ישראל במערכת החוק".

במאמר המוסגר, עצם העובדה שסיפור משפטי העוסק בקרביה של מערכת אכיפת החוק נחשף על ידי פרשן פוליטי ולא על ידי כתבי המשפט של התקשורת הכללית, מעידה כאלף עדים על עליבותם ועל עמידתם לשירות ולהגנת המערכת. לא לחינם זכו חלקם בתואר 'דוברי הפרקליטות'.

גמזו לרעה

הנה נתון מסקרן להשוואה: בגל הראשון של הקורונה, בממשלת מעבר עם נתניהו כמקבל החלטות מרכזי וליצמן כשר בריאות, עד לסיום מועד כהונתה במהלך חודש מאי, במשך יותר משלושה חודשים נדבקו בישראל בסך הכל 16,617 איש בקורונה ונפטרו 272 בני אדם.

מאז החלה הממשלה הפריטטית את פעולתה, כולל חלוקת הסמכויות וקבלת ההחלטות עם אנשי כחול לבן, מינוי פרויקטור מיוחד לתפקיד ניהול משבר הקורונה וההתנהלות המופקרת של חלק מהפוליטיקאים שקראו שלא לשמוע להוראות, זינק מספר הנדבקים בישראל ליותר מ130 אלף, עם קצב הדבקה שמטפס בשבוע האחרון לכשלושת אלפים חולים חדשים ביום, ומספר הנפטרים חצה את האלף. בעצם, מספר החולים הכפיל את עצמו בשמונה ומספר הנפטרים בארבעה.

פרופ' רוני גמזו נחשב על ידי רבים לאחד המנהלים הטובים בישראל ובצדק, האיש הציג גם רזומה עשיר כמנכ"ל משרד הבריאות וכמנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב. כאשר מונה לנהל את משבר הקורונה, הייתה ציפייה כי האיש יביא את יכולותיו המוכחות בתחום הניהול כדי להתמקד בקטיעת שרשראות ההדבקה ובלימת המגיפה.

וכגודל הציפייה גודל האכזבה, במקום לעשות את מה שהוא טוב בו, בחר גמזו מהרגע הראשון לעסוק בפוליטיקה ובתקשורת, תוך שימת פוקוס מיוחד על הציבור החרדי. הוא ביקר את חסידות בעלזא, שלח ביוזמתו מכתב מחולל אנטישמיות לראש הממשלה האוקראיני, בנה נוסחה ש'דוחפת' כמעט בכוח את מרבית הערים החרדיות לאזור האדום והעז בחוצפתו לבקר גם את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, באמירה מבחילה שקשה להעלותה על הכתב.

הנציגים החרדים הבינו כי כלו כל הקיצין. ראשי המפלגות החרדיות הביעו דרישה ברורה לפטר את האיש, ארבעה ראשי ערים חתמו על מכתב לנתניהו והאשימו אותו בחריפות בהיותו נותן הגושפנקא לאמירות ולתוצאות הללו המציגות את החרדים כ"מפיצי מחלות". כאיתות נוסף הוזמנו שר הביטחון בני גנץ והמועמד לראשות 'יש עתיד' ח"כ עפר שלח לביקור נימוסין בחמ"ל הקורונה של עיריית בני ברק.

נתניהו נרמז ורמז, פרופ' גמזו נאלץ לפרסם התנצלות פומבית על האמירה נגד מרן שר התורה, וגם מתווה עבור חסידי ברסלב המעוניינים בטיסה לאומן כבר החל להתגבש. כעת נותר לעקוב האם המסר גם חלחל לעומק והיחס לציבור החרדי ישתנה, או שמא גמזו ימשיך לחפש מתחת לאדמה איך לגלגל את האשמה על כשלונו לעבר שומרי המצוות.

תחת גפנו

לסיום, מן הראוי לשגר ברכת 'ברוך רופא חולים' לשלוחא דרבנן, יו"ר 'דגל התורה' וועדת הכספים, ח"כ משה גפני, שהחלים השבוע מטיפול רפואי, ולאחר התאוששות קצרה צפוי לשוב במלוא אונו למאבקים הבלתי פוסקים לקראת הגשה אפשרית של תקציב המדינה לשנת 2020.

תגובה אחת
  1. כמו ההידרה המיתולוגית: נחתך לה ראש היא מצמיחה שניים במקומו…

השארת תגובה