התוצר התכווץ, אמון הצרכנים בשפל

הסכם השלום עם האמירויות והירידה בסיכויים לבחירות בתקופה הקרובה מקטינים את הסיכון להפחתה בדירוג האשראי של ישראל. השפעת הקורונה על האינפלציה נאמדת בירידה של כ-0.7%

סניף פרדסים של בנק הפועלים
סניף פרדסים של בנק הפועלים
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

 ישראל

התוצר של ישראל ברבעון השני של השנה התכווץ בשיעור שנתי של 28.7%. התוצר ברבעון השני היה נמוך ב-7.8% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. הירידה החדה בפעילות משקפת את הסגרים ואת החששות של הציבור שלא אפשרו פעילות כלכלית סדירה. אנו רואים שהפגיעה דומה מאוד בכל המדינות המפותחות, ואפילו בשוודיה שכלל לא הטילה סגר. ההוצאה הציבורית גדלה ברבעון זה בשיעור שנתי חד של כ-25%, נתון שמיתן מעט את התכווצות התוצר. היכולת של הממשלות להשפיע בטווח הזמן הקצר על הצמיחה היא מוגבלת בכל העולם. החל מחודש מאי אנו רואים שהמשק עבר לשגרה כלכלית של חיים בצל הקורונה. אנו צופים לכן שברבעון השלישי נראה זינוק חד בצמיחה, ובעיקר בצריכה הפרטית. במסגרת השגרה החדשה שמסתמנת, רמת הפעילות הכלכלית לא שבה לזו של טרם הקורונה, ואנו צופים שהתוצר יתכווץ השנה בכ-7%.

 מדד אמון הצרכנים ירד בחודש יולי לרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מאז שנת 2003, עם סיום תקופת האינתיפאדה והיציאה מהמיתון. העלייה בכמות הנדבקים והמגבלות על הפעילות הכלכלית פגעו באמון הצרכנים בחודש החולף בעוצמה גבוהה יותר מאשר בתקופת הסגר בחודשים מרץ ואפריל. הפסימיות עולה בכל שאלות הסקר, ובייחוד באלו של שוק העבודה. הרעה נרשמה גם ב"אווירת הקניות", אם כי היו לא מעט משיבים שסברו שזו כן תקופה טובה לרכוש עתה דירות או רכבים.

הצריכה הפרטית התאוששה ביחס לחודשי הסגר, אך יחד עם זאת היא עדיין נמוכה ביחס לתחילת השנה: ההוצאות בכרטיסי אשראי לדוגמה נמוכות בשבועיים האחרונים של יולי בכ-12% לעומת הרמה של טרם הקורונה. סגירת השמים, ממתנת מעט את הפגיעה בצריכה המקומית ואנו רואים תפוסה גבוהה במלונות הנופש ובצריכת מזון.

הסכם השלום עם האמירויות והירידה בסיכויים לבחירות בתקופה הקרובה מקטינים את הסיכון להפחתה בדירוג האשראי של ישראל. ההסכם עם האמירויות משפר את מעמדה המדיני והאסטרטגי של ישראל באזור, ויכולות להיות לו גם השפעות כלכליות חיוביות. לאיחוד האמירויות יש לדוגמה קרן עושר שנאמדת ב-800 מיליארד דולר, ויתכן שבעתיד הם יחליטו להשקיע גם בישראל. חברות הדירוג אינן ממהרות להפחית את החוב של מדינות מפותחות בתקופה הזו, זאת כל עוד לא מדובר בהרעה שהיא ייחודית לאותה מדינה. בראיון שקיים אנליסט החוב של ישראל בחברתS&P  ופורסם ב-"THE TIMES OF ISRAEL"  הוא מציין שדירוג החוב של ישראל אינו עומד בפני סיכון מידי להפחתה, גם אם הגירעון יעלה ל- 14% מהתוצר, ואף אם יהיה סבב נוסף של בחירות. על פי הדיווחים בתקשורת מסתמנת הסכמה בקואליציה שתדחה את אישור התקציב לשנה זו עד לנובמבר, כלומר, חרב הקדמת הבחירות הוסרה בשלב זה. המשבר בישראל דומה מאוד במאפייניו לאלו של מדינות מפותחות אחרות, ואולי אפילו קל יותר, בשל רמת החוב הנמוכה של הממשלה. אם יהיו הפחתות דירוג, אלו ידחו כנראה לשנה הבאה.

מדד המחירים לחודש יולי עלה בשיעור של 0.2%, מעט מעל לתחזית שלנו (עלייה של 0.1%). לא היו הפתעות גדולות בסעיפי המדד השונים. מחירי שכר-הדירה נמצאים במגמת התמתנות מתחילת השנה, ואנו מעריכים כי סעיף זה ימשיך לרדת. הירידה בקצב האינפלציה השנתית בחודשים האחרונים הושפעה מסעיפים כמו דיור, הלבשה והנעלה, הארחה, נופש וטיולים ונסיעות לחו"ל. בחלק מהסעיפים אנו מניחים שנראה תיקון כלפי מעלה, לדוגמה, מחירי הנסיעות לחו"ל צפויים לעלות כשהלמ"ס תשוב למדוד אותם. מחירי הארחה נופש וטיולים החלו לעלות ביולי, וצפויים לעלות גם באוגוסט. השפעת סעיפים אלו על האינפלציה בחודשי הקורונה נאמדת על ידנו בכ–0.7% (ללא השפעת הירידה במחירי הדלקים). אנו צופים עליית מדד של 0.6% ב–12 החודשים הקרובים.

  בשבועות האחרונים אנו רואים מגמה של עלייה קלה בציפיות לאינפלציה בעולם וגם בישראל. האינפלציה הגלומה בישראל עדיין נמוכה באופן ניכר מזו שבארה"ב. בישראל האינפלציה לחמש שנים עומדת על כאחוז, בעוד שבארה"ב הנתון עומד על כ-1.5%. הבנקים המרכזיים לא צפויים להגיב לאינפלציה בטווח הנראה לעין. כלומר אנו צפויים לתקופה ממושכת מאוד של ריביות ריאליות שליליות, שיסייעו לממשלות למחזר את החובות, ולדאוג שאלו לא יעלו במונחים ריאליים. בהינתן שכלי הריבית קרוב לידי מיצוי, בנק ישראל צפוי למקד את המדיניות בשמירה על עקום תשואות שטוח, זאת דרך רכישות איגרות חוב ממשלתיות בעיקר. התשואות הארוכות בישראל לא עלו כמו בארה“ב במהלך השבוע החולף, בין השאר בגלל שצרכי גיוס החוב של הממשלה בישראל קטנים יותר (ביחס לתוצר) מאלו של ארה“ב.

גלובלי

הגל השני של הקורונה מתפשט ברחבי העולם והוא מכה כעת גם במדינות האירופאיות. מדינות רבות ובהן גם אוסטרליה וספרד כבר החזירו חלק מהמגבלות וככל הנראה לא יהיה מנוס מחזרה לסגר חלקי במדינות ובאזורים העלולים להיות מקור להדבקות נוספות. החזרת ההגבלות צפויה לפגוע במגמת ההתאוששות שנרשמה בשבועות האחרונים. למרות העלייה בהדבקות וחזרת ההגבלות נרשמו בשבוע האחרון עליות במרבית שוקי המניות בעולם. שער החליפין של הדולר יחסית לסל מטבעות נותר יציב בשבוע האחרון, ואילו מחירי הזהב והכסף רשמו לאחר תקופה ממושכת של עליות, ירידה של כ-4.0% בשבוע האחרון.

ארה"ב: נמשך השיפור בפעילות הכלכלית ובנתוני שוק העבודה. דרישות דמי אבטלה חדשות הגיעו בשבוע האחרון ל-963 אלף, ולראשונה מאז תחילת המשבר הם ירדו מתחת לרף של מיליון דורשי דמי אבטלה חדשים. גם בסך דורשי דמי אבטלה נמשכת הירידה וזה עומד כעת על 15.5 מיליון איש. המכירות הקמעונאיות עלו ביולי ב- 1.2%, מתחת לתחזית של 1.8%, אולם ללא מכוניות העלייה החודשית הגיעה ל-1.9%. אומדן למדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש אוגוסט הצביע על עליה קלה בלבד של 0.3 נקודות, ורמתו עדיין קרובה לרמת השפל של המשבר הנוכחי. חבילת הסיוע החדשה עדיין לא הוכרעה ומסתמן שהמשך הדיונים יידחה לאמצע ספטמבר, כאשר הסנאט ובית הנבחרים ישובו מהפגרה.

האינפלציה בארה"ב הפתיעה כלפי מעלה. מדד המחירים לצרכן עלה ביולי מעל לתחזית בשיעור של 0.6%. גם רכיב הליבה עלה בשיעור של 0.6% ואינפלציית הליבה השנתית עלתה לרמה של 1.6% מרמה של 1.2% בחודש הקודם. ציפיות האינפלציה בארה"ב עלו בחודש האחרון, ולתקופה של חמש שנים הוא עומדות כעת על 1.54% לעומת 1.2% בתחילת חודש יולי.

עלייה בתשואות הבינוניות והארוכות בארה"ב. התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלתה בסוף השבוע לרמה של 0.71% לעומת 0.57% בתחילת השבוע. עלייה חדה יותר נרשמה בתשואה ל-30 שנה, שעמדה על 1.44% בסוף השבוע, בהשוואה ל- 1.23% בתחילתו. הגורם המרכזי לעלייה בתשואות היה הגיוס המאסיבי של מקורות כספיים ע"י הממשל, שמכר ביום רביעי האחרון כ-38 מיליארד דולר מהנפקת אג"ח לעשר שנים, וביום חמישי 26 מיליארד דולר של אג"ח ל-30 שנה. גיוסים אלה נועדו לממן את הגרעון התקציבי השוטף בעת משבר הקורונה.

גוש האירו: שיפור חד במדדי הסנטימנט הכלכלי. בגוש האירו בכלל ובגרמניה בפרט נרשמה עלייה חדה במדד ה-ZEW הצופה את הפעילות הכלכלית. מבחינת ההרכב, האינדיקטור למצב השוטף נותר ללא שינוי, וכל השיפור נרשם במדד המתייחס לציפיות לגבי הפעילות בעתיד. אומדן שני לנתוני התוצר בגוש האירו ברבעון השני הצביעו על ירידה של 40.3% ברמה שנתית, ירידה חדה המשקפת את המיתון החריף של מדינות אירופה ברבעון האחרון.

בריטניה: ירידה של 60% בתוצר במונחים שנתיים. הירידה בתוצר בבריטניה היא החדה ביותר בקרב המדינות המפותחות, והיא משקפת בין היתר את הסגר שהיה ארוך יותר בבריטניה מזה של מדינות אחרות. הנתונים האחרונים לחודש יוני כבר מצביעים על התאוששות בשירותים ובייצור, כך שבמידה והחזרת המגבלות תישאר מתונה יחסית, צפוי זינוק חד בצמיחה ברבעון השלישי.

סין: אכזבה בנתוני המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי. ביולי, המכירות הקמעונאיות ירדו בהשוואה לשנה הקודמת בשיעור ביותר מאחוז, כאשר התחזית הצביעה על עלייה בשיעור קטן יחסית. הייצור התעשייתי עלה ב-4.8% בחודש יולי יחסית לאותו החודש אשתקד. שיעור האבטלה באזורים האורבניים נותר גבוה יחסית, ברמה של 5.7%. באשר להסכם הסחר מול ארה"ב, פגישת המנהיגים של שתי המעצמות שתוכננה ל-15 באוגוסט נדחתה למועד לא ידוע לעת עתה.

השארת תגובה