ובכן, מתברר כי קריאתו האלמותית של הגר"י סלנטר זצ"ל, "פלצות תאחז כל איש ישראל מקול הקורא אלול", השפיעה גם על ראשי ממשלת ישראל, האותנטי והחלופי, שנסוגו ברעד מהרעיון המפוקפק לפרק את הקואליציה בעת הזו והעניקו לה מרווח נשימה, גם אם זמני.
כפי שהסברנו כאן לכל אורך המשבר, נתניהו לא חפץ בבחירות בעת הזאת, גם אם הוא נערך אליהן ומכין דרכי מילוט. הנקודה החשובה מבחינתו של רוה"מ היא לשמר עבורו חלון יציאה אפשרי במידת הצורך, וכרגע, עם העברתו הצפויה של חוק האוזר-הנדל באופן סופי היום, הוא קיבל את נקודת הזמן העדכנית המאפשרת יציאה לקלפי בעוד מאה יום. מרווח נשימה ראוי שיאפשר לו לשאת ולתת מול כחול לבן על מועד מאוחר יותר, לקראת סוף 2021, אם וכאשר בג"ץ יבחר להתערב ולפסול את מינויו כראש ממשלה חליפי, בעקבות כתבי האישום התלויים ועומדים נגדו.
לעת עתה, בניגוד לפרסומים, נתניהו לא נכנע לדרישת כחול לבן בסוגיית התקציב הדו שנתי. במפלגות החרדיות מעריכים שדווקא ידו של רוה"מ תהיה על העליונה והוא ימצא איזו קונסטלציה לכפות את דעתו, כדי להותיר לעצמו את חלון ההזדמנויות לבחירות. אלא אם יוסכם על עריכת בחירות בהסכמה – במידה ובג"ץ אכן יבחר להתערב בדיני חליפין.
בכלל, זה היה השבוע של המדינאי נתניהו. ראש הממשלה הוכיח בפעם המי יודע כמה, שלפחות בזירה הבינלאומית – אין לו תחרות. גנץ ואשכנזי מטרפדים שוב ושוב את החלת הריבונות? הקוסם מבלפור שולף את הנסיך מוחמד בן זאיד מהכאפיה ועל הדרך מנשל את שרי החוץ והביטחון המבולבלים מכל מעורבות בתהליך, בנימוקים של "הסכמה על סודיות" ועלבון מרומז ליכולותיהם של שני רמטכ"לים בדימוס לשמור על סודות מדינה. בהנחה המקובלת שבעקבות איחוד האמירויות יצעדו בסך גם בחריין, עומאן ואולי אפילו ערב הסעודית וסודאן, נתניהו עשוי לחקוק את שמו באותיות זהב בספר ההיסטוריה של מדינת ישראל.
למרות צווחות הימין הסהרורי, שאך לפני רגע קט הסביר עד כמה החלת הריבונות מסוכנת בעצם, וכעת הוא מבכה בדמעות תנין ומעל כל במה על דחייתה-אבדנה, הרי שרוב מוחץ בקרב אזרחי מדינת ישראל תומכים בהחלטתו של רוה"מ. אם יגיעו בהמשך תמונות חגיגיות ממדשאות הבית הלבן של מנהיגים ערביים חותמים על נורמליזציה עם ישראל, בלי לתת להם רובים ובלי לוותר על שטחים, נתניהו עוד עשוי להשיג בקלפי תוצאה אסטרונומית כגובהו של מגדל בורג' דובאי, בתקווה שגם מעבר לים ירוויח הדוד טראמפ אי אלו מגמות חיוביות מהמהלך.
ככלל, במערכת הפוליטית כבר נשמעו קולות התומכים בהצבת מועמדותו של רוה"מ לכהן כנשיא המדינה – עם סיום כהונתו של הנשיא הנוכחי רובי ריבלין, אך בשונה מקודמיו, להעניק לו סמכויות נרחבות בזירה הבינלאומית ובניהול יחסי החוץ של ישראל. האיש שמחזיק בקשר אישי קרוב עם טראמפ ופוטין, בולסונרו ומודי, חילץ את המדינה היהודית הקטנה מבידוד גלובאלי והפך אותה למעצמה שהכל מבקשים את קרבתה.
פיצול סמלי
טרם ההצבעה על חוק האוזר-הנדל בקריאה ראשונה, נחלקו נציגי יהדות התורה בשאלת הגישה הראויה, משל הייתה זו הכתרה רגישה. את הקו המיליטנטי בישיבת הסיעה הוביל השר ליצמן, שגרס כי יש להתנגד לחוק בכל מחיר, כהבעת מחאה על התנהלותו של ראש הממשלה בסוגיית התקציב. לפי שר השיכון, אם נתניהו היה רוצה – הנושא כבר היה סגור. גם ליצמן הסכים כי בלית ברירה יהיה צורך לאפשר הארכת זמן להעברת התקציב. אם החוק ייפול, טען, אזי נעביר אנחנו חוק חדש שיאפשר זאת.
את הקו הנגדי הוביל סגן השר מקלב, שהציע להמתין ולראות בעת ההצבעה במליאה, אם אכן אצבעות יהדות התורה נדרשות להשגת רוב מוחלט של 61 – אזי יש לתמוך בו, ולא – יהיה ניתן להימנע, כהצבעת מחאה. לפי מקלב, בשום אופן לא רצוי להצביע נגד החוק, כדי שלא לספק תירוצים עתידיים לנציגי כחול לבן בהצבעות רגישות בענייני דת.
כהחלטת פשרה, ניתן חופש הצבעה – שגם נוצל במלואו. נציגי 'דגל התורה' פלוס ח"כ אייכלר (הן מנימוקים פנים סיעתיים שאין כאן המקום לפרטם והן בשל בקשה אישית של השר אדלשטיין, בעקבות קיזוז כפוי שהאחרון הסכים לו מבעוד מועד) הצביעו בעד, חברי הכנסת טסלר וחסיד הצביעו נגד. לפחות לפי הידוע לכותב השורות, חה"כ טסלר קיבל הוראה מכ"ק האדמו"ר מויז'ניץ על בסיס אותו קו רעיוני שהובע בישיבת הסיעה בידי הקולגות מ'דגל' – אם אצבעך נדרשת להעברת החוק, עליך לתמוך, אם לא, ניתן להצביע נגד, במחאה על ההתנהלות בסוגיית התקציב, שמזיקה לעולם התורה בפרט ולתושבי ישראל בכלל.
ומדוע נדרשים להצעת החוק שישים ואחד תומכים ולא רוב רגיל כמקובל? שני נימוקים בדבר: האחד, כזכור, הובע בבמה נכבדה זו החשש שבג"ץ יתערב כדרכו ויפסול את החקיקה, בתואנה שהכנסת אינה רשאית להאריך את כהונת עצמה, אם זו אמורה להסתיים על פי חוק. כאשר ישנו רוב מוחלט, בג"ץ נוטה שלא להתערב, ולו בשל החשש מהעברת פסקת התגברות. הנימוק השני, מאחר ומדובר בתיקון שהוכנס בועדת הכספים בראשות היו"ר המחלים ח"כ גפני לתוך חוק יסוד התקציב (ולא בחוק הבחירות), הרי שנדרש רוב מוחלט לאישורו.
אלול בצל הקורונה
בעולם הישיבות פותחים היום את 'זמן אלול', מתוך חשש כבד מהשפעות הקורונה. למרות מתווה הקפסולות המורחב (עד 50 תלמידים בקפסולה) וההיערכות שדרשה השקעה כלכלית כבדה במיוחד. לחשש זה ישנן לפחות שתי סיבות כבדות משקל.
האחת, כפי שחשף העיתונאי יאיר שרקי, המשטרה מתעלמת מבקשותיהן של הישיבות לאכוף את כללי משרד הבריאות ובעיקר חבישת המסכות בתחומיהן. לעיתים, כאשר מדובר בישיבות הגדולות באמת, אין מנוס מהתערבות חיצונית, וכידוע "צדיקים חביב עליהם ממונם יותר מגופם".
השנייה, לפי דיווחי משרד התחבורה, נרשמו בשבועיים האחרונים ביקושי שיא בנסיעות הפנימיות בין ריכוזים חרדיים מוכרים ובין קברי צדיקים נודעים. גורם במשרד מספר לי כי הוא לא זוכר ביקוש חריג כל כך לקווי האוטובוס הנעים על ציר בני ברק וירושלים עד צפת וטבריה, והמחמירים העפילו גם לנחל האסי. גם בהינתן וכל הנוסעים הקפידו על הכללים, לא יימלט שהיו אי אלו הדבקות, שעוד ייתנו חלילה את אותותיהן בתקופה הקרובה. ל"ע.
על פתיחת הזמן מעיבה גם פטירתו של חבר מועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל', האדמו"ר רבי ישראל משה פרידמן מסדיגורה זצ"ל. ידידו מספסל הלימודים בישיבת פוניבז', סגן שר התחבורה אורי מקלב, הופתע השבוע כשהגיע לניחום אבלים. "ביום ראשון האחרון לחייו", סיפרו בני המשפחה, "יצא הרבי לטיול קצר לצורך בריאותו, ושוחח מעט בענייני ציבור. כשבא להמחיש מה היא דמותו של נציג אמיתי שפועל ועושה למען הכלל, נקב הרבי בשמך".
היהודים מוחים
אלפים רבים גדשו ביום שני בערב את רחובות ירושלים, במחאה נגד תאגיד השידור הציבורי, על שידור לעג וביזוי לקודשי ישראל. בין הנואמים היו גם חברי הכנסת בוסו ואבוטבול מש"ס, ויו"ר סיעת יהדות התורה (והיו"ר הזמני של ועדת הכספים) ח"כ יצחק פינדרוס.
התקשורת ברובה התעלמה לחלוטין מההפגנה, מי שכן התייחס, גימד אותה ל'מאות משתתפים'. אם להשתמש ב'מודד בלפור', אזי היו במקום רבבות רבות… אבל כפי שהסביר היטב ח"כ אוריאל בוסו, "אנחנו לא עושים הפגנה, זה לא בלפור, אנחנו עושים מחאה למען קודשי ישראל. גם לחופש הביטוי יש גבול".
פינדרוס שם את הדגש על נקודה אחרת: "רוב רובו של עם ישראל, עם קדוש, רוצה תורה ומסורת. נשארו רק שני מקומות ששם רחמנא ליצלן עדיין לא מבינים מה זה עם ישראל ומאיפה הוא בא, תאגיד השידור ובית המשפט העליון", האשים, "יש מצב כלכלי קשה, אתם יודעים מה אפשר לעשות עם 780 מיליון שקל? לכמה משפחות אפשר לעזור? מי צריך את הדבר הזה?"
אפרופו החיבור הלא קדוש בין התקשורת ובית המשפט העליון, השבוע, עם פטירתה של המשפטנית פרופ' רות גביזון, נתנה התקשורת הכללית ברוב חוצפתה את הבמה ל'הספד' ליריבה השנוא, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק. מי שהודה שחסם את דרכה לעליון רק בגלל ה'אג'נדה' שהייתה לה, בניגוד לדעתו של כבודו, ונגד הדיקטטורה השיפוטית שהחיל על אזרחי מדינת ישראל.
הנה טיפ חינם לנתניהו: עזוב את סוגיית התקציב הדו שנתי, מצביעי הימין מעדיפים עשרת מונים רפורמה במערכת המשפט. תוותר לגנץ בעניינים הלא רלוונטיים של ההסכם הקואליציוני ותדרוש בתמורה את השליטה הבלעדית במינויים הנחשקים של השנה הקרובה – מפכ"ל המשטרה, פרקליט המדינה ויועץ משפטי לממשלה, ואת המילה האחרונה בוועדה למינוי שופטים.
עשה לך רב
כמדי שבוע, ננתח בפינת סיום זו התמודדויות שונות למשרות רבנות ערים ברחבי הארץ. וכמדי שבוע, נקדים ונדגיש כי אין באמור להלן משום דירוג תורני, רוחני או אחר באשר למעמדם ולשיעור קומתם של הרבנים המדוברים, אלא משום פוליטיקה והליכים ביורוקרטיים בלבד, ועמנו תלון משוגתנו.
נפתח תחילה בירושלים, עם סיום כהונת רבה האשכנזי של העיר, הגאון רבי אריה שטרן, נותר הגרש"מ עמאר רב יחיד. גורמים שונים פועלים לקדם את בחירתו של חבר ועדת הרבנים של 'דגל התורה' ואיש אמונם של גדולי ישראל הגאון רבי יוסף אפרתי לתפקיד הנחשק, אולם מקורביו ובני משפחתו מכחישים את כוונתו להתמודד לתפקיד בשלב זה.
ברגיל, עקב הניסיון המר מהשנים האחרונות ובעקבות חיכוכים חוזרים ונשנים בין הלשכות, היה צפי בקומה השישית בספרא כי הגרש"מ עמאר יתנגד למינוי רב אשכנזי במקביל לו, לפחות עד לקראת סיום כהונתו בעוד כשלוש שנים. להתנגדות זו יש משקל רב במיוחד, באשר לגרש"מ השפעה מרובה על ראש העיר משה ליאון. מאידך, דווקא בשל מעמדו של הגר"י אפרתי והקונצנזוס סביבו, נראה כי במקרה שהוא יהיה מועמד מוסכם לתפקיד, לא תירשם כל התנגדות בגזרה הספרדית.
בנוסף, כפי שעדכנו כאן בשבוע שעבר, התקיימה השבוע ישיבת ועדת הבחירות בלוד, ואם אכן הכל יתנהל כמתוכנן, תוך 60 יום ייערכו שם הבחירות. כך גם בעיר חדרה, שאף היא סיימה את רוב ההליכים כבר ב-2018, אולם בחירת הרב נתקעה עקב הוראת בג"ץ שלא לקיים אותה בזמן בחירות. כעת, משמסתמנת סוף סוף יציבות שלטונית, צפוי ההליך להסתיים בחודשיים הקרובים.
בחדרה גם נרשם אישור מיוחד של משרד המשפטים, המאפשר לרב העיר המכהן, הגאון רבי שמעון ביטון, להמשיך בתפקידו עד לבחירת מחליפו. לפי המסתמן, יהיה זה בנו, רב צפון העיר הרב ישראל מאיר ביטון. לצורך הפרוטוקול חשוב לציין כי גם שם יתמודד המועמד הנצחי ומי שזכור לרבים גם מהתמודדותו לתפקיד הרה"ר לישראל ולמגוון תפקידים נוספים – הרב יהודה חייק.
עיר נוספת שרשמה התפתחויות משמעותיות לאחרונה היא רחובות. בעיר אמנם מכהן הגאון רבי שמחה הכהן קוק כרב יחיד, אולם מועצת העיר אישרה זה מכבר את בחירתו של רב ספרדי נוסף, ולבקשת ראש העיר החלו במשרד הדתות לקדם את הנושא. המועמד המוביל ובעל מירב הסיכויים לזכות בתפקיד הוא הגאון רבי גדעון בן משה, שזכה גם לתמיכתו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל. מועמד נוסף הוא הגאון רבי יוסף מלכיאל, המקורב בקשרי משפחה ליו"ר המועצה הדתית בעיר ומתמודד מטעם הקהילה התימנית המקומית הנרחבת.
במקביל, אנו חושפים כאן לראשונה, כי ראש העיר רחמים מלול פנה השבוע במכתב למועצת הרבנות וביקש לאור הצורך המיידי, מאחר ורב העיר נחלש לאחרונה בשל גילו המתקדם (מעל 90 בלעה"ר) ולבקשת הרב עצמו כבר מלפני שנה להקל עליו, הרי שמלול עצמו מצטרף לבקשה למנות רב זמני לענייני כשרות ונישואין. בעקבות כך, מועצת הרבנות צפויה למנות לתפקיד הזמני רב מהאזור. מן הראוי לציין כי אם וכאשר יסיים הרב את כהונתו, חפצים בעיר לראות את הגאון רבי בן ציון הכהן קוק יושב על כס רב העיר האשכנזי וממלא את מקום אביו זצ"ל, שכיהן בעבר ברבנות העיר ונפטר בנסיבות טרגיות בשנת תשל"ג.