הרב הישיש טיפס על השולחנות ודיבר אל הנשים

נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים

פרשתינו פותחת במילים: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה…" (דברים י"א, כ"ו). ורבים שאלו מדוע פתח הכתוב בלשון יחיד 'ראה' וסיים בלשון רבים 'לפניכם'?

משיב על כך רבי חיים מוורמיזא [אחיו של המהר"ל]: "שאפילו יודע המוכיח כי מכל המקשיבים ללקחו יושפע רק אדם אחד ויחיד, אל ימנע דבריו מן הציבור, שכן מצינו למשה רבינו שדיבר בפני כל ישראל ואמר להם 'לפניכם' לשון רבים, אולם פתח בלשון יחיד: ראה. אלא שהוא דיבר לפני כל ישראל, אבל דבריו היו מכוונים אל כל יחיד ויחיד, ולו הוא אמר 'ראה'.

יש להוסיף על כך , שהרי חז"ל אמרו שאדם צריך לנהוג כי 'כל העולם כולו חציו חייב וחציו זכאי ובא הוא ומכריע במעשהו כל העולם כולו'. והנה זה מה שכתוב 'ראה' תראה אתה את האחד, כי כל הנהגת הרבים תלויה בך, ה'לפניכם היום ברכה וקללה' תלויה ב'ראה' שלך.

רבי שלום שבדרון זצ"ל הביא מעשה נפלא מימי זקנותו של ה'חפץ חיים' זיע"א: היה זה בזקנותו כשהגיעה בקשה מרבי חיים עוזר זי"ע מוילנא, כי זקוקים לו בוילנא לבוא ולחזק את טהרת בנות ישראל וטהרת המשפחה.

בני הבית של ה'חפץ חיים' ידעו כי בגילו המופלג נסיעה כזו מסוכנת בשבילו, והפצירו בו שאסור לו לנסוע וזו סכנה עבורו.  השיב להם: "אם רבי חיים עוזר ביקש לבוא אז אני אבוא". כיון שבנסיעה כזו ה'חפץ חיים' היה חייב סיוע, ניצלו בני הבית את זה ואמרו לו: "אנו לא נוכל להשתתף בנסיעה, כי פוחדים ליסוע בדרך מתישה ומסוכנת". הגיב ה'חפץ חיים': "אם לא תלכו עמי אסע לבדי", והם ידעו כי כאשר הוא החליט לנסוע לבד הוא יממש את חפצו.

החליטו כמה מבני המשפחה כי אין ברירה אלא להתחיל להתארגן לנסיעה. "הייתי בחור צעיר" סיפר אחד מעדי הראיה לסיפור זה, "הרהרתי לעצמי: ה'חפץ חיים' ורבי חיים עוזר מתוועדים יחד ואני אפסיד? לכן ביקשתי שם מהנכדים של ה'חפץ חיים' כי יתנו לי להצטרף לנסיעה. ואכן קיבלו את בקשתי. נסענו עד וילנא לביתו של רבי חיים עוזר. כידוע אז לא היה כהיום שיש טלפון וברגעים ספורים יודעים לפרסם, הנה החפץ חיים מגיע עוד שעה, עוד חצי שעה וכו'. לכן רק לאחר שהגיע ה'חפץ חיים' לוילנא, ידעו כי הוא באמת כבר הגיע.

התעוררות והתרגשות הורגשו באוויר. מיד כאשר הגענו לביתו של רבי חיים עוזר התאספו חברי בית הדין ותלמידי החכמים, עד שכל הבית התמלא אנשים. זכורני כי היה מדהים לראות כיצד כל ה'גדולים', וגאון ישראל רבי חיים עוזר בראשם, עומדים בכפיפות קומה מול הרב הישיש ובולעים כל מילה מדיבורו. לא התקרבתי לשולחן, הצפיפות היתה רבה. בינתיים כאשר דיבר, עסקני וילנא רבתי התפזרו ברחבי העיר, והחלו להדביק מודעות, כי היום בערב ה'חפץ חיים' ידבר לפני הנשים בבית הכנסת הגדול.

בלילה התאספו בבית הכנסת הגדול כששת אלפי נשים. לא להתפלא על הדבר הזה כי וילנא היתה עיר גדולה, והיו בה יותר מששת אלפים נשים. נשאלת השאלה כיצד ה'חפץ חיים' יוכל לדרוש לפני קהל גדול כל – כך. הרי הוא היה זקן ותשוש ורמקול לא היה. מה עושים? – הביאו שולחן ועליו עוד שולחן ועוד שולחן וכסא, ושם למעלה, לאחר שהעלו אותו לרום השולחנות, ישב והחל לדבר. ותתפלאו, כולן שמעו את קולו. הוא דיבר דברי חיזוק לנשים. עמדתי בחוץ מרחוק להמתין לסייע לו אח"כ. לא נכנסתי כמובן, רק הבחנתי מרחוק כי הוא בכה באמצע דרשתו.

כאשר הסתיימה הדרשה, הוא היה חלש מחולשת הדרך שעברה עליו באותו יום, וקושי הדרשה גם יחד. יהודים מיהרו ונשאו את ה'חפץ חיים' על כיסא לאכסניה. סגרו את הדלתות כדי שאף אחד לא יוכל להכנס ויוכל לנוח, ואני הקטן הייתי עמו בחדר ממש. גם בחור צעיר כמוני כבר היה עייף. חשתי עייפות בכל עצמותי בעקבות כל היום שעבר עלינו. שכבתי במיטה והבטתי עליו, והוא, ה'חפץ חיים', התיישב ליד השולחן והחל ללמוד. השתדלתי לא להירדם, כי היה מוטל עלי לשמשו ולדאוג למנוחתו, הרי לכך הכניסוני איתו. אלא שלא החזקתי מעמד ונמנמתי או אפילו נרדמתי.

פתאום, איני יודע מה היה…התעוררתי כאשר הדלת נפתחה והכניסו מישהו, כנראה משהו דחוף ביותר, ולכן העסקנים נתנו לו להכנס. התעוררתי, ואכן אדם נכנס ובקש ברכה באיזה ענין.

ה'חפץ חיים' תפס את ידו, ובמקום לתת לו ברכה החל לשוחח עמו בלבביות נרגשת על אמונה וביטחון בהקב"ה. דיבר ודיבר, לא היה לי כח ושוב נמנמתי והוא בדיבורו. הצלחתי להיאבק עם עצמי ולא לישון שינה של ממש, רק להתנמנם. שמעתי קול צלול כיצד ה'חפץ חיים' זכותו תגן עלינו, מדבר לעצמו. כריתי אוזן לשמוע מה הוא אומר, כביכול לעצמו. הוא אמר באידיש: "היה כדאי להיסחב ולהיטלטל מראדין לוילנא. הכל היה כדאי בשביל לחזק יהודי אחד באמונה וביטחון!!".

זעק רבי שלום זצ"ל: אתם מבינים? לפני כן הוא דיבר לפני אלפי נשים! אך למה הייתה כדאית הנסיעה לוילנא? בשביל לחזק יהודי אחד באמונה וביטחון.

משום כך פתח הפסוק בלשון "יחיד" אפילו שדיבר בפני כל קהל ישראל – "לפניכם". כדי שנפנים את המאמץ שצריך לעשות למען כל נשמה יהודית באשר היא.

השארת תגובה