הפשרה שתבטיח לגנץ ראשות ממשלה

בתחילת השבוע, הועברה הצעת פשרה של הסיעות החרדיות לשני הצדדים: תקציב חד שנתי עבור 2020, כבר עכשיו ייקבע בחוק כי תקציב 2021 לא יגרום לפיזור הכנסת

ניסנקורן וגנץ צילום עדינה וולמן דוברות הכנסת
ניסנקורן וגנץ צילום עדינה וולמן דוברות הכנסת

קדירה דבי תרי

בעוד פחות משבועיים, אם לא יתרחש נס של ממש, תתפזר הכנסת מאליה ועם ישראל יצעד לקלפי כשהוא חבוש במסכות למערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים. ויכוח שהתחיל בזוטי דברים לפני כחודש, התרחב לקרע של ממש המאיים על שלמות הקואליציה, כשכדור השלג המתגלגל מסרב להיבלם. במשך שבוע אחרי שבוע עקבנו כאן אחרי המשבר המתפתח – פתרונות קמו ונפלו, הצעות פשרה התאיידו כמחסני זיקוקים בנמל ביירות וראשי ממשלת ישראל, המקורי והחלופי, העלו שוב ושוב את רף ההימור.

ביטול ישיבת הממשלה ביום ראשון היה נקודת שבר עבור נתניהו, בסביבת ראש הממשלה מציינים כי מבחינתו נחצה קו אדום. על הדרך, תוקפים שם בחריפות את התנהלותם של אנשי 'כחול לבן', שלפי הליכודניקים עוסקים כל העת בחבלה בתפקוד הממשלה. נתניהו, כך לדבריהם, יוצא מנקודת הנחה שבחתימת הסכם הרוטציה הפריטטי היה ברור לכל כי בכל מחצית של הקדנציה – יכתיב את הטון בקבלת ההחלטות זה שיכהן כראש ממשלה, שהרי אי אפשר להשאיר את מדינת ישראל בגדר 'קדירה דבי תרי', בפרט לא בתקופה רגישה כל כך.

התקציב, לפי אותם מקורות, הוא רק העילה, הסיפור האמיתי הוא חוסר המשילות. כחול לבן תוקעת לראש הממשלה את הסיפוח המיוחל, מונעת ממנו ביצוע רפורמות הכרחיות במערכת המשפט המושחתת והמנוונת, מצביעה נגד הקואליציה כשמתחשק לה ומאיימת השכם והערב בפירוק הממשלה.

ב'כחול לבן' לא נשארים חייבים, הם מזכירים את שלל הרמיזות של שרי הליכוד על כך שסיכוייו של גנץ לעבור לבלפור זהים לסיכוייו של רון חולדאי להתקבל בברכה בלבנון. אם ממילא מבחינת הליכוד כל ההסכם הזה הוא רק דרך למרוח עוד שנה וחצי בשלטון ולפורר אותנו – כך אנשי גנץ – אל להם לצפות שנהיה השטיח שלהם בדרך לבחירות במועד נוח עבורם. בליכוד לא מתרשמים, ומזכירים שעל הפרק עומדת החלטה אפשרית של בג"ץ שעשויה למנוע מנתניהו לכהן כרוה"מ החליפי.

למעשה, חוסר האמון בין הצדדים עמוק משהיה אי פעם. לשניהם יש רק מה להפסיד בבחירות, שניהם צפויים לאבד מנדטים ליריבים השנואים – גנץ ליאיר-צייצן-המחנה-לפיד ונתניהו לנפתלי-דו-ספרתי-בסקרים-בנט, אבל אף אחד לא יודע איך לעצור את הרכבת בדרך לתהום. ניסנקורן מנהל מו"מ קשוח בסגנון הסתדרותי מצד גנץ, נתניהו מצדו לא מתכוון לוותר בסוגיית החד-שנתי, וחברי ועדת הבחירות שוברים את הראש בניסיון לתכנן בחירות בצל הקורונה.

המתווה החרדי

במפלגות החרדיות עוקבים בדאגה, בחירות בעת הזו הן סיוט מיותר עבורן. בשיחה עם בכיר ביהדות התורה, הוא מגולל את רשימת הבעיות הצפויות במקרה כזה: "קודם כל, כל עוד אין תקציב – יש שיתוק מוחלט, ולא מדובר רק על הישיבות והכוללים, ההקפאה הזו כוללת המון תקציבים, כמו פרויקטים ברווחה עבור נוער שוליים, פרויקטים ברשויות המקומיות ועוד, כרגע הכל מוקפא והנזק לא ישוער. בנוסף, גם למפלגות עצמן כבר אין תקציב למסע בחירות נוסף. גם ככה גירדנו את תחתית החבית בסיבוב השלישי".

ועדיין, נפלאות הפוליטיקה הישראלית עשויות להביא אותנו למצב בו כל אלו שעשויים להפסיד מבחירות – צועדים אליהן בעיניים פקוחות. הנציגות החרדית, המבוגר האחראי בסביבה, מנסה לייצר פשרות של הרגע האחרון – בתקווה להרוויח זמן וכסף, כפשוטו. בש"ס וביהדות התורה גם זועמים על נתניהו, שלדבריהם לוקח אותם כמובנים מאליהם.

בתחילת השבוע, הועברה הצעת פשרה של הסיעות החרדיות לשני הצדדים, באמצעות באי כוחם – שר המשפטים אבי ניסנקורן ויו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר. הרעיון המקורי מציע לכל צד את חצי תאוותו בידו – נתניהו יקבל תקציב חד שנתי עבור 2020 כדרישת אנשי המקצוע, אבל כבר עכשיו ייקבע בחוק כי תקציב 2021 לא יגרום לפיזור הכנסת בחודש מרץ, אלא אם לא יעבור עד תום השנה, לאמור, חודש אחרי כניסתו המתוכננת של יו"ר כחול לבן ללשכת רוה"מ.

לכאורה, לגנץ אין כל סיבה להתנגד להצעה שכזו, דרישתו לתקציב דו-שנתי אינה מגובה בסיבות ונימוקים מקצועיים, אלא בדרישה למילוי ההסכם הקואליציוני כלשונו, דרישה שמאחוריה ניצב החשש שנתניהו יפרק את השותפות על ידי תקציב 2021 ויוביל לבחירות בסוף החורף. במצב בו הדבר יימנע ממנו בחקיקה לפחות עד דצמבר הבא, כבר לא יהיה טעם בהליכה לבחירות תוך שימוש בטריק התקציבי, כשגנץ בלאו הכי מחזיק בהגה ההנהגה.

שאלת השאלות, האם נתניהו יאמץ את המתווה החרדי. לפי אותו בכיר ביהדות התורה, בזאת יימדדו כוונותיו של ראש הממשלה. אם יסכים – מוטב, אם יסרב – משמע פניו מועדות לבחירות או לממשלה חלופית בכל מחיר.

מבחן כפול

בינתיים, צפויות שתי נקודות מבחן דרמטיות בשבוע הקרוב, בצפיפות שמאפיינת בימים אלו רק חתונות חסידיות ירושלמיות: הראשונה תהיה כבר היום – שתי הצעות חוק עומדות על הפרק, האחת של הצמד האוזר-הנדל לדחיית המועד האחרון להעברת התקציב עד לחודש נובמבר, והשנייה מבית היוצר של יש עתיד, למניעת התמודדות אפשרית לראשות הממשלה של מועמד אשר נגדו תלויים ועומדים כתבי אישום.

ב'כחול לבן' דורשים את העברת החוק לדחיית מועד התקציב בשלוש קריאות מהירות, ורומזים כי בלי זה, הם עשויים להיעדר או אפילו חלילה לתמוך בהצעה של שותפם לשעבר ומשאבת המנדטים שלהם בהווה. בליכוד מנפנפים בהצעת הפשרה של השר כץ – העברת חוק הנדל-האוזר בשלוש קריאות, בתמורה לאישור תקציב חד-שנתי בממשלה ובקריאה ראשונה, כדי להותיר את כל האופציות פתוחות.

לא מן הנמנע כי יו"ר הכנסת המפולפל, ח"כ יריב לוין, יוודא שהצעתו של לפיד תעלה תחילה להצבעה, כדי להצמיד את כחול-לבן עם הגב לקיר. במקרה כזה, מניחים בליכוד שהשותפים-יריבים הקואליציוניים לא יפרו משמעת קואליציונית על סמך חשש עתידי לא מבוסס מהתנהלות הליכוד בחוק הנדל-האוזר. מה שיותיר בידי הליכוד את האפשרות לטרפד את הצעתם של הצמד ולהוביל לבחירות – אם יחפצו בכך.

נקודת המבחן השנייה תגיע ביום ראשון, מועד קיום ישיבות הממשלה. אם בפעם השנייה ברצף לא תהיה ישיבת ממשלה – אפשר לומר בוודאות שפנינו לבחירות, וכפי שמסכם זאת אחד הח"כים: "נתניהו לא יכול לתפקד עם אזיקים, ביטול שני של ישיבת ממשלה זה אומר שהממשלה לא מתפקדת, וזה מצב בלתי אפשרי, בטח במשבר הכלכלי והבריאותי שאנחנו נמצאים בו".

עדיין, כדאי לזכור שנתניהו הוא אלוף השליפות מהמותן בדקה התשעים. כל עוד לא התפזרה הכנסת באופן וודאי, מצבה זהה לביתו של מחבל המיועד להריסה – תמיד קיימת האפשרות שמישהו ימנע זאת לפני הביצוע, אם באמצעות פשרה של הרגע האחרון או על ידי גיוס שישים ואחת אצבעות חלופיות, אולי מקרב הספסלים האחרונים של כחול לבן, שם מבועתים מהסיכוי לסיים קריירה פוליטית קצרצרה במיוחד.

לאטום ולהרוס

אפרופו הריסת בית המחבל, החלטת בג"ץ שלא לאפשר את הצעד – גררה מחאות נזעמות בימין. ראש הממשלה דרש דיון חוזר, קריאה אליה הצטרפו נציגי הליכוד מקיר לקיר, מהשר לביטחון פנים אמיר אוחנה שמתגעגע למשרדו הקודם ועד לח"כ גדעון סער שמקפיד לאגף את נתניהו מימין. מי שהפתיע בדעה נחרצת, היה יו"ר סיעת יהדות התורה, ח"כ יצחק פינדרוס.

"יש לי תחושה שאם היו מוציאים צו לאטום את בג"ץ או להוריד את הבניין הזה – זה היה עוזר למדינת ישראל. כמות הנזק שההחלטות שם מייצרות ברמה הלאומית, הביטחונית והחברתית – היא בלתי נתפסת וצריך לשים לזה סוף", אמר פינדרוס בראיון לתקשורת הימנית, בקריצה לדי-9 הזכור של מוטי יוגב.

פינדרוס, שרק השבוע אסר על הכנסת מכשירי סלולר לישיבות הסיעה של יהדות התורה, לאחר שתוכן הישיבות דלף כמו מברז מקולקל, המשיך להלום במערכת המשפט, תוך שהוא שולח רמיזה עוקצנית לראש הממשלה: "ההחלטה הזו מצטרפת להחלטות בשנים האחרונות של המערכת המשפטית שעושה נזק עצום. לצערי בגלל נושאים פרסונליים ולא מהותיים הדיון הפך פרסונלי, מערכת קבלת ההחלטות שם היא שערורייה".

נזכיר, פינדרוס הוא זה שחתום על הגידול הבלתי טבעי בכוחה של יהדות התורה מסיבוב לסיבוב בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. במשך חודשים הוא כיתת את רגליו במעוזים החרד"ליים, עבר מרב לרב ומהתנחלות להתיישבות, והבטיח להיות עוגן ימני במפלגה. כעת, כשריח הבחירות נישא באוויר מוקדם מהצפוי – הוא כבר פורע את השטרות.

עשה לך רב

בשבוע שעבר עסקנו כאן במינויים האפשריים של רבנים בחיפה, הרצליה וראש העין. השבוע נעסוק בשלוש ערים נוספות, אך נבהיר שוב כי אין בשורות הבאות משום דירוג לשיעור קומתם הרוחני והתורני של הרבנים המועמדים, אלא ניתוח פוליטי קריר של מפת הסיכויים והסיכונים בדרך לתפקידים הנכספים.

ראשית נפתח בראשון לציון המעטירה. מזה כעשור, מאז פטירתו של הגאון רבי יוסף עזרן זצ"ל, אין בעיר רב ספרדי מכהן. גם רבה האשכנזי הישיש של העיר, הגאון רבי דוד וולפא, המכהן בה כבר כיובל שנים, מצוי כפסע מפיטורין עקב הליך משפטי שהתנהל נגדו. למעשה, הליך השימוע שהרב היה אמור לעבור בפני ועדת המשמעת של מועצת הרבנות נדחה זמנית, עקב כניסתם של כמה מחברי הועדה לבידוד בשל חשש מקורונה. כך או כך, מדובר בעניין פורמלי בלבד והרב צפוי לפנות את תפקידו בהקדם.

בעיר טוענים כי ראש העיר רז קינסטליך כבר התבטא בפורומים סגורים כי לא יפתח בהליכי מינוי רב בטרם יידרש למינוי כפול, של רב אשכנזי וספרדי יחד, אולם גורם המעורה בתהליך אומר כי אין כל קשר בין הדברים וההליך לבחירת רב ספרדי לראשל"צ כבר יצא לדרך.

לפחות שלושה לוטשים עיניים לתפקיד זה. מי שנחשב לבעל סיכוי גבוה מאוד הוא הגאון רבי זמיר כהן, יו"ר 'הידברות' ומרבני ביתר עילית, הנתמך על ידי גורמים רבים – כולל בש"ס, לצדו עלו גם שמותיהם של סגן רה"ע מטעם סיעת ש"ס המקומית הרב אריה כהן ושל מועמד נוסף הנחשב לאיש הציונות הדתית בעיר, ראש ישיבת ההסדר הרב שלמה לוי, שנתמך על ידי ראש העיר הקודם דב צור, אך סיכוייו בשלב זה נחשבים נמוכים למדי עד בלתי קיימים.

גם בגזרה האשכנזית נערכים שלושה להתמודדות, מאחר והמועמד הטבעי – רב קהילות החרדים בעיר הגאון רבי משה נחשוני – מנוע מלהתמודד מפאת גילו, צפויים שני המתמודדים המרכזיים להיות הגאון רבי מרדכי אנגלמן, רב מערב ראשל"צ הנתמך על ידי 'דגל התורה' והגאון רבי מרדכי דוברבסקי, רב קהילת חב"ד המיודד עם ראש העיר, אך הזמן החולף משחק לרעתו עקב גילו המתקדם. עוד במועמדים האפשריים: רבה של נס ציונה הגאון רבי אברהם צוריאל.

ומראשון ללוד, שם נכנס הליך הבחירות להילוך גבוה, אחרי עיכובים חוזרים ונשנים בשל מערכות הבחירות הארציות. הגוף הבוחר כבר הושלם וביום ראשון הקרוב תתכנס ועדת הבחירות לרבנות העיר ותקבע את מועד הבחירות. נכון לשלב זה, עומדת על הפרק מועמדות לתפקיד הרב הספרדי בלבד, אולם שר הדתות הרב יעקב אביטן כבר שלח מכתב ובו הודיע על תמיכה במינוי נוסף של רב אשכנזי לעיר, מיד לאחר השלמת בחירת הרב הספרדי. במצב דברים זה, ההחלטה מונחת לפתחו של ראש העיר, יאיר רביבו, הנחשב אהוד מאוד בקהילה המתפתחת של אחיסמך וצפוי לתמוך אף הוא במינוי רב נוסף.

לעת עתה, שני מועמדים חושקים במשרת רב העיר: המועמד המוביל שצפוי לזכות בתואר הוא הגאון רבי שמעון מאיר ביטון, רב קהילת 'בית יוסף' המקומית הזוכה לתמיכת ראש העיר, והמועמד הנוסף הוא נציג הקהילה הגרוזינית המקומית, הגאון רבי יצחק מוזגרשווילי, שמתקשה לעת עתה לפרוץ את תקרת הזכוכית של הקהילה.

ונסיים השבוע עם בית שמש, שם התהפך הגלגל עם חילופי הגברי בלשכת ראש העיר. בעוד ראש העיר הקודם ח"כ משה אבוטבול קידם בעוז את מועמדות ידידו הגאון רבי ינון רביב, שהיה רחוק הרף עין מזכיה בתפקיד, הרי שראשת העיר הנוכחית עליזה בלוך מתנגדת בנחרצות למינויו. מבחינתה, המועמד היחיד שנלקח בחשבון מבין המועמדים המוסכמים גם על 'דגל התורה', הוא הגאון רבי אלחנן פרץ, רב קהילת בני התורה בעיר.

עם זאת, כדאי להדגיש כי הן בראשל"צ והן בבית שמש עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. בראשונה עשויים להצטרף מועמדים נוספים למרוץ ובאחרונה, כפי שמלמד הניסיון, עשוי ההליך להיתקע עד אינסוף. אנחנו פה נמשיך ונעקוב.

תגובה אחת
  1. הרב לא צריך להיות תושב העיר?

השארת תגובה