השר ביקר את הרבי בכלא

נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים
נואם הכבוד הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל והמקומות הקדושים

המדרש קושר בין המילה "אֵיכָה" הפותחת את מגילת איכה, לבין המילה "אַיֶכָה" שאמר הקב"ה לאדם לאחר חטאו, וכך נאמר: "אמר רבי אבהו בשם רבי חנינא: מה אדם הראשון הכנסתיו לתוך גן עדן וציוויתיו, ועבר על ציוויי, ודנתי אותו בשלוחין ובגירושין,  וקוננתי עליו איכה. אף בניו הכנסתים לארץ ישראל וציוויתים, ועברו על הציווי, דנתי אותם בשלוחין ובגרושין וקוננתי עליהם אֵיכָה" (מד"ר במדבר י"ט, ט').

מדרש זה מלמדנו כי אותו מהלך שעבר על אדם הראשון, עבר על עם ישראל כולו. משום כך לאחר חטא אדם הראשון מופיעה המילה "איכה", וגם לאחר חטא עם ישראל ועונשו פותחת מגילת איכה בתיבת "איכה". ויש להבין את הקשר בין המעשים והמילים?

הזוהר הקדוש (ח"א כט, א) כותב שבתיבת "איכה" רמז הקב"ה לאדם הראשון על בית המקדש שעתיד להיחרב. וכך נאמר: "ויקרא ה' אלוקים אל האדם ויאמר לו אַיֵכָה. הכא רמיז ליה דעתיד לחרבא בי מקדשא, ולמבכי בה איכה? (היכן רמוז שעתיד בית המקדש להיחרב?) הדא הוא דאמר אֵיכָה ישבה בדד". וגם כאן צריך להבין מדוע הרמז לחורבן בית המקדש נאמר בדברים הללו לאדם הראשון?

מבארים המפרשים עניין זה, שעומק השאלה אַיֵכָה או אֵיכָה, מעוררת את האדם למחשבות על מצבו. "מה אני עושה פה? כיצד הגעתי לכאן? ולאן עליי להמשיך?"

כשהאדם מבין את מצבו, מבין את החטא שהביא אותו למקום בו הוא נמצא, זהו עצמו כבר תחילת התיקון. נמצא, אם כן, שהן אצל אדם הראשון והן אצל עם ישראל ישנו תהליך של חטא ועונש, המסתיים בשאלה פתוחה, שהתשובה עליה מתקנת את החטא: איה אנו? מה מעשינו? וכיצד אנו מתקנים ומתקדמים?

גם בפרשתנו נראה שהשאלה "איכה" מצפה לתשובה, הניתנת בשלב ראשון בהמשך הפסוקים במינוי של שבעים הזקנים שיסייעו למשה להנהיג את העם. אך שאלה זו מהדהדת והולכת, ובכל דור אנו נתבעים להשיב עליה: האם עדיין צריך לשאת את "טרחכם ומשאכם וריבכם"? שאלה זו, 'איכה' שפתחה את חיי האדם והעולם, הולכת ומצפה לתשובתה השלמה דור אחר דור, תקופה אחר תקופה!

כאשר הרבי 'בעל התניא' רבי שניאור זלמן מלאדי זי"ע נלקח בפעם הראשונה למאסר במבצר המועצה החשאית בפטרבורג (עש"ק פרשת בראשית, תקנ"ט) הגיע אליו לכלא שר נכבד – כדי לחקור אותו. אותו שר היה מלומד ובקי גדול בפסוקי התורה ובראותו את תואר פני הרבי הוא ביקש לשאול אותו: "אנא בבקשה ממך אמור לי מהו הפירוש בפסוק בפרשתינו שה' קורא לאדם ושואלו: "ויאמר לו אייכה" (בראשית ג',ט') , וכי הקב"ה אינו יודע היכן אדם נמצא? הרי הוא יודע כל מה שנעשה בעולם!".

השיב לו הרבי: "האם אתה מאמין כי התורה נצחית, והיא נמצאת בכל זמן ובכל דור ובכל אדם? השיב השר: מאמין אני! המשיך בעל התניא ואמר לשר: פירוש הפסוק הוא שבכל יום קורא הקב"ה לאדם ושואלו 'איכה'? היכן אתה נמצא בעולם? הרי נקצבו לך ימים ושנים, ובכל יום עליך לעשות את הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם. ועל כך אומר הקב"ה: התבונן נא בשנים שאתה חי בעולם, כמה שנים עברו עליך ומה עשית טוב באותם ימים ושנים? למשל, פנה הרבי עתה לאותו שר, הרי אתה חי בעולם כך וכך שנים, ובאומרו זאת נקב הרבי בדיוק במספר שנות השר, מבלי שהשר אמר לו, וכי מה עשית בשנים הללו? האם היטבת למישהו?".

נתפעל השר מדברי הרבי והמליץ בפני הקיסר בטובתו, כי איש קדוש הוא ואך שקר וכזב טפלו עליו המלשינים, מבקשי רעתו.

בשבוע זה חובתינו שבעתיים לעשות חשבון נפש, כל אחד לעצמו: אייכה? היכן אנחנו? ומה מעשינו? נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה'. ובזכות זה נזכה לחדש ימינו כקדם בבנין בית תפארתנו.

השארת תגובה