"סמוטריץ, אופוזיציונר חסר אחריות"

"ההתנהגות של סמוטריץ לא הוגנת, הוא אמנם איש מוכשר וירא שמים, אבל הוא משחק במגרש שלנו כי הוא רוצה להיות אופוזיציה… למעשה הוא אמר מלכתחילה שלזה הוא חותר, הוא מנסה לסכסך מבפנים"

בזמנים אחרים: יעקב אשר ובצלאל סמוטריץ
בזמנים אחרים: יעקב אשר ובצלאל סמוטריץ

בשעות הצהריים המנומנמות של יום ראשון, נרשם ברחוב צלאח א-דין בירושלים אחד מרגעי המפתח החשובים ביותר במשפט נתניהו, וכל זה כשחתן השמחה עצמו נעדר מהדיון. למעשה, רק לשתי החלטות של כבוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן תהיינה השלכות של ממש במגרש הפוליטי, האחת היא כמובן פסק הדין, שיינתן מתישהו, והשנייה היא ההחלטה שניתנה השבוע, באשר לקצב התנהלותו של המשפט.

בפרקליטות רצו להתחיל את שלב העדויות בעוד כחודשיים ולקיים את המשפט בקצב מלא של לפחות ארבעה דיונים בשבוע. בסביבת נתניהו קיוו להתחיל רק במרץ-אפריל 2021 ולקיים לא יותר משני דיונים בשבוע. הפשרה של כבודה קבעה כי העדים יתחילו לעלות לדוכן – עם מסכה – בינואר הקרוב, ובקצב של שלושה דיונים לשבוע.

בהינתן מסגרת הזמן המשפטית, יכול נתניהו לפנות ולהסדיר את צעדיו בשאר החזיתות. כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, רוה"מ לא מעוניין בבחירות בעת הזו. נזקיה הכלכליים של הקורונה והחשש מהתגברות הגל השני עשויים לפגוע בו דרסטית בקלפי, וגם צוות פרויקטורים משולש בחלוקה שוויונית בין ליטאים, חסידים וספרדים לא יציל אותו. מצד שני, השעון מתקתק, נותרו עוד שלושים וחמישה יום להעברת התקציב בשלוש קריאות, שאם לא כן, תתפזר הכנסת מאליה.

הדרך היחידה שתאפשר מרווח זמן נוסף להעברת התקציב כרוכה בשינוי חוק יסוד, שיתיר באופן חד פעמי להעביר את התקציב עד לספטמבר-נובמבר. אלא שבמקרה כזה נתניהו מסתכן פעמיים: תחילה, בג"ץ עשוי להתערב ולקבוע כי שינוי חוק יסוד מהותי העוסק בכנסת עצמה אינו נתון בידיה (מאחר והחוק מתייחס לפיזורה), שנית, גנץ יטען בצדק כי בשלב כה מאוחר של השנה כבר אין טעם לתקציב חד שנתי, וממילא תקציב דו שנתי יסגור בפני נתניהו את חלון ההזדמנויות הצר להליכה לבחירות ששמור לו כרגע בסוף מרץ 2021.

אולי בהשפעת פתיחת המשפט ואולי בהשראתה של נציגת 'כולנו' בליכוד ויו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, שהתנהלה באופן פופוליסטי כדי לגרוף כמה כותרות אוהדות על חשבון ראש הממשלה, נדמה כי מפלגת השלטון נתונה במשבר. יש מי שמפנים אצבע מאשימה לעבר ח"כ גדעון סער, שמגבש מחדש מחנה יציב סביבו. אחרים יטענו ששר האוצר ישראל כץ נושא באשמה, בשל כפיפות הקומה שהוא מגלה בפני הדרג הפקידותי במשרד, כשראש אגף התקציבים והמנכ"לית מתקוטטים עם נתניהו ומשפחתו בפומבי.

כך או כך, נתניהו הצליח השבוע לייצב מחדש את הקואליציה ולרשום רגיעה זמנית. כעת הוא יכול להתפנות ולשקם את יחסיו עם המפלגות החרדיות שעלו לאחרונה על שרטון, להשקיע בשלום בית בתוככי הליכוד וליישר את השורות מחדש – עד הגל הבא.

פרקלי-שחיתות

בתוך בליל הכותרות, בחרה התקשורת להתעלם משערורייה חסרת תקדים במשפט נתניהו. היה זה כאשר עורכי דינו של שאול אלוביץ' חשפו כי הפרקליטות מחקה במכוון מתוך הפרוטוקולים שיחה בה ניסו החוקרים לשכנע את בנו של אלוביץ' להפעיל לחץ על אביו כדי שיחליף עורך דין, מכיוון שלטענתם, עורך הדין הנוכחי מונע ממנו לחתום על הסכם 'עד מדינה' – כפי שחשף עמית סגל לפני חודשים אחדים. התביעה דאגה למחוק כל רמז מסגיר בפרוטוקולים, תוך שהיא מחליפה כל אזכור לשמו של עורך הדין המדובר בשלוש נקודות.

מדובר בתוספת של חטא על פשע ועל עוון. תחילה, עצם הניסיון הלא חוקי לכפות שינוי של עורך דין. לאחר מכן ההתעלמות של הפרקליטות והמשטרה מההליך הפסול. ולסיום, הניסיון להגן על ההתנהלות גם בפני השופטת ולהשמיט ראיות.

לזאת הצטרפו השבוע שתי 'מכות קלות בכנף' של מערכת החוק והמשפט בישראל: תחילה היה זה תחקיר של קלמן ליבסקינד על ניגודי העניינים של נשיאת בית המשפט העליון, ובהמשך חשיפה שגילתה כי התובעת בתיקי נתניהו, ליאת בן ארי, עברה על חוקי הבנייה בראש העין וניסתה למפרע להכשיר את העבירה. לא זו אף זו, בן ארי בתגובותיה לתקשורת טענה בתחילה כי לא מדובר כלל בנכס שלה, עד שהתברר כי הנכס רשום על שמה.

בתקשורת הישראלית הממסדית מיעטו כמובן להתייחס לשלוש הפרשות החמורות, חלף זאת העדיפו שם לעסוק במחאת דמה של עצמאים מחוגי השמאל, שגדשו את רחוב בלפור בשעות הערב בשבוע האחרון ולאחר מכן פרקו את זעמם על שוטרים וחנויות, בהתפרעות בריונית חסרת תקדים. כך מהנדסים תודעה.

סיכול משוקד

"הדבר היחיד שנדע בסוף היום במאה אחוז, הוא שיש כאן מאה ועשרים שקרנים", במילים אלו ניתח אחד הח"כים היותר משופשפים במשכן את הליך בחירת נציגי הכנסת לוועדות למינוי שופטים, דיינים וקאדים. למעט ח"כ מלכיאלי וח"כ אייכלר, שזכו ברוב סורי בחברות בוועדות למינוי קאדים ודיינים (בהתאמה), כמעט כולם הפסידו.

הקואליציה אמנם שמרה בעור שיניה על הדיל בוועדה למינוי שופטים, והצליחה למנות את נציגיה – חברי הכנסת צבי האוזר ואסנת מארק, לא לפני שורה של מעשי בוגדנות שנערכו מאחורי הפרגוד. המספרים מדברים בעד עצמם: מתוך 72 חברי קואליציה רק 67 טרחו לתמוך בהאוזר ו-56 בלבד הצביעו עבור מארק. נתון מפתיע נוסף גילה כי עשרים ושלושה חברי כנסת בחרו לתמוך במועמד אחד בלבד. ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי מרבית הקולות החסרים למארק היו של חברי כחול לבן והעבודה שהסתפקו בהאוזר, ומנגד, חמשת הקולות החסרים של האוזר הגיעו משורות הליכוד.

אבל המפסידה הגדולה ביותר הייתה חברת הכנסת איילת שקד. אם את ההפסד בוועדה למינוי שופטים עוד היה ניתן לצפות מלכתחילה, בשל רגישות הנושא והמאבק הקואליציוני על כל קול – כולל התגייסות נדירה של יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין, שאיים על כמה וכמה מנציגי השורות האחוריות של הליכוד כי אם מארק לא תנצח, הולכים לבחירות – הרי שההפסד הצורב בוועדה למינוי דיינים הגיע לה בהפתעה גמורה.

בסך הכל, נרשמו שלושה מתמודדים לוועדה – אייכלר, שקד ומיכאלי. לפי הפסיקה, נדרשה הכנסת לבחור לפחות אישה אחת, כאשר שתי המתמודדות הגיעו הפעם משורות האופוזיציה. בליכוד הודיעו רשמית על תמיכה בשקד ועל פי כל הנתונים והסיכויים, הניצחון כבר היה בידיה.

אם כך, איך בכל זאת הצליחה שרת המשפטים לשעבר להפסיד לח"כית הבודדת מהעבודה שנותרה בשולי האופוזיציה, ועוד הפסד כואב במיוחד – על חודו של קול? תלוי את מי שואלים. לפי גרסה אחת, חלק מחברי הליכוד בחרו לתמוך במיכאלי האנמית על פני שקד השנואה, לפחות בבלפור. אבל לפי גרסה אחרת, לא מעט מחברי הכנסת החרדים, בעיקר באגף הספרדי, נקמו את נקמת שר הדתות בשקד.

"למרות הפופולאריות הציבורית שלה, דווקא בכנסת שקד מתקשה ביחסים בין אישיים, והמתקפה הפרועה על שר הדתות ועל ש"ס לאחרונה הייתה הקש ששבר את גב הגמל", אומר לנו אחד הח"כים. ח"כ אחר מציין לרעה את תקופת כהונתה של שקד כשרת המשפטים, אז החזיקה גם בתפקיד יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, "מתוך צרות עין היא חסמה כמעט כל חוק של הנציגים החרדים, ככה לא מתנהגים עם שותפים וככה לא מטפחים יחסי אמון וחברות", הוא מסביר. "בנוסף, מיכאלי לא באמת תשפיע בוועדה, אבל שקד הייתה עושה לנו סיבובים וקומבינות כדי לקדם מועמדים סרוגים שהיא חפצה ביקרם".

אבל הביקורת על שקד היא כאין וכאפס מול הזעם המבעבע במפלגות החרדיות על עמיתה לסיעה, ח"כ בצלאל סמוטריץ', שמאתגר את הנציגות החרדית כמעט מדי יום. תחילה הייתה זו ההצעה להקמת ועדה לבדיקת ניגודי עניינים אצל שופטים, אחר כך הגיע מכתבו לרוה"מ בו ביקש להיות פרויקטור קורונה למגזר החרדי, משל היה פרופ' ברבש לעניים, ויש עוד בדרך.

אולי מחמת העיסוק האובססיבי בחרדים, הסתבך סמוטריץ' עצמו בהצבעה, שכן במהלך הבחירה הוא סימן את המשבצות הלא נכונות וביקש דף חדש… כך או אחרת, הנציגים החרדים מלאי זעם על התנהלותו ואל תתפלאו אם כבר השבוע תהיה מתקפה מתוזמרת על כיפתו הסרוגה.

"ההתנהגות שלו לא הוגנת, הוא אמנם איש מוכשר וירא שמים, אבל הוא משחק במגרש שלנו כי הוא רוצה להיות אופוזיציה… למעשה הוא אמר מלכתחילה שלזה הוא חותר, הוא מנסה לסכסך מבפנים", מאשים אחד מנציגי יהדות התורה במילים קשות. גם בש"ס לא חוסכים משר התחבורה לשעבר את שבט לשונם, "סמוטריץ' מחפש חולשה בציבור החרדי. הוא אופוזיציונר חסר אחריות שלא אכפת לו", אומר לנו אחד הח"כים.

התנהלות אופוזיציונית זה טוב ויפה, אבל עם קצת יחסי חברות הולמים, היו שקד וסמוטריץ' משיגים את החברות הנכספת בוועדה למינוי דיינים ומסוגלים להשפיע באשר לזהותם של שליש הדיינים שאמורים להיבחר מקרב הציבור הדתי לאומי. כעת, בהעדר נציגות למגזר הסרוג, יקבל רפי פרץ במתנה את הסמכות להציע את המועמדים המועדפים עליו, ולחזק את כוחו המגזרי על חשבונה של ימינה.

יעילות הכסף ה'טיפש'

תוכניתו של רוה"מ להזרמת כסף למשק באמצעות חלוקת 750 שקל לנפש ועד 3,000 שקל למשפחה – זכתה לקיתונות של ביקורת, בחלקה מוצדקת. כך למשל, דרישתם הבלתי מתפשרת של הנציגים החרדים בהובלת יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני להגדלת הסכום עבור משפחות עם ארבעה ילדים ויותר. הגדיל לעשות 'המודיע' החסידי בשחזור קריקטורה על הרעבת ילד מימיו של נתניהו כשר אוצר.

כשלים רבים נרשמו בניהול המשבר הכלכלי עד כה, כולל למשל ההודעה המוקדמת מדי על סגר סוף שבוע – שבוטל לבסוף, אבל הספיק להכות בענף המלונאות. עם זאת, דווקא חלוקת הכסף בצורתה הנוכחית, נחשבת לצעד כלכלי יעיל.

בכלכלה מקובל כי ישנם שתי דרכים עקרוניות להזרמת כסף למשק: הראשונה היא שימוש ב'כסף חכם לטווח רחוק' והשנייה היא שימוש ב'כסף טיפש ויעיל'. בעוד 'כסף חכם' מחולק לפי קריטריונים מוגדרים, ומיועד להשפיע לאחר זמן, הרי ש'כסף טיפש' מחולק בלי הבחנה ומטרתו אחת – לוודא גל של רכישות וצמיחה מיידית של הכלכלה, ובעיקר של העסקים הקטנים.

בגל הראשון של הקורונה, היה המיקוד הכלכלי בעיקר על חלוקת 'כסף חכם' משתי סיבות: הראשונה, גם אלו שנפגעו כלכלית עדיין שמרו כסף בחשבון. השנייה, בעקבות ההבנה שמדובר במשבר לטווח ארוך – נדרשה המדינה לתת חבל הצלה למעסיקים כדי שיוכלו לעבור את התקופה בשלום.

בגל השני, לצד המשך המענקים במסגרת 'הכסף החכם', התברר שישנה שכבה מתרחבת והולכת של משפחות שמגיעות לפת לחם, ובנוסף, נוצר צורך להזריק דלק מיידי לעסקים הקטנים. תוסיפו לכל אלה את הלחץ התקשורתי ותקבלו הסבר הגיוני לחלוקת הכסף לפי משפחות.

השופט מאזין

חברי הכנסת נוטים לזלזל באחד הכלים שעומדים לרשותם, הגשת הצעה לסדר. לפי הכללים, שר או סגן שר משיבים להצעה לסדר ברביעי אחר הצהריים, ולעיתים, לבקשת הח"כ המציע – ממשיכה ההצעה גם לדיון בוועדה. לא אחת מתברר, כי גם חבר הכנסת שהגיש את ההצעה בעצמו נעדר מהמליאה בשעת הדיון בה, וכדי ביזיון וקצף.

ברביעי האחרון, כשוך סערת הדיינים והשופטים, עלתה לדיון הצעה לסדר של ח"כ אתי עטיה בנושא המחסור בעובדים זרים לסיעוד שנגרם על ידי הקורונה בעקבות סגירת קווי התעופה וחוסר היכולת לייבא עובדי סיעוד כנדרש. במליאה מנומנמת עם נוכחות ש"סית מובהקת – סגן השר משולם נהרי שהשיב להצעה וסגן יו"ר הכנסת משה ארבל שניהל את הדיון – התקבלה החלטה פה אחד להמשיך את הדיון בוועדת העבודה והרווחה.

יום למחרת, התקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים דיון אצל השופט אלי אברבנאל, בתביעה של יהודי מבוגר כבן 90 נגד משרד הפנים. עו"ד מיטל סודרי שייצגה את התובע, טענה כי האשרה של העובד הזר הסיעודי שלו פגה ומאחר ויש משבר – הוא מנוע מלהביא עובד אחר, לפיכך, דרש הקשיש להאריך את האשרה של העובד הנוכחי.

הפרקליטה שייצגה את המדינה, טענה בדיון כי אין משבר ולכן גם אין כל הצדקה להארכה כזו. במפתיע, התערב כבוד השופט וסיפר לפי תומו כי הוא ראה בשידור שהכנסת אישרה פה אחד הצעה לסדר על המחסור בעובדים סיעודיים… בעקבות כך, נאלצה המדינה להתקפל ולאשר את המשך העסקתו של אותו עובד זר. ללמדך כוחה של הצעה לסדר.

יעקב-שניאור-זלמן-ליצמן

בחמישי האחרון, שבוע שחל בו 'סיום הרמב"ם', צפו תושבי שכונת שייח ג'ראח בירושלים בצמרת הנהלת חסידות חב"ד בישראל, בראשות הרב יוסף יצחק אהרונוב, עולה בואכה לשכת שר הבינוי והשיכון – שם כבר המתין להם השר ליצמן בחדר הישיבות.

בליבת הפגישה, נדונה האפשרות הריאלית להקמת יישוב חב"די חדש באווירה כפרית, מעין כפר חב"ד ג'. צריך להבין, עבור חסידי חב"ד, ה'כפר' כיום הוא עיר הבירה בה"א הידיעה, שם הם עורכים את השמחות והאירועים, שם נמצאים מוסדות החינוך המרכזיים, שם נערכים הכינוסים וההתוועדויות העיקריות ושם שוכנים המשרדים הראשיים של חב"ד בישראל.

למצוא היום קרקע או דירת מגורים בכפר חב"ד, שקול ואף נופל במעט מהסיכוי להשיג פיסת קרקע למגורים על הירח, לכן מבחינת חב"ד מדובר בחלום אמיתי. ליצמן, כאגודאי ותיק, מודע לגודל החלום ולפיכך הוא מתכוון לנסות ולקדם אותו, במסגרת כובעו העדכני.

בעוד הפגישה נמשכת, הסתודדו בחוץ באריכות העוזר בהווה מוטי בבצ'יק והעוזר לשעבר ח"כ יעקב טסלר. בשלב מסוים החליט בבצ'יק כי הפגישה ארוכה מדי ונכנס לזרז עניינים ולהזכיר לשר כי הוא צריך לצאת. ליצמן שמע והפטיר "לא יוצאים לפני שעושים סיום הרמב״ם". חשבתם שנגמר? במהלך לימוד הרמב"ם, עצר השר וציין כי בגלל 'תקנה של הרבי' – "צריך כובע". רק לאחר חבישת הכובע כנהוג וסיום הלימוד – הסתיימה גם הפגישה.

השארת תגובה