היום בבגץ: מי קובע, מי חרדי?

בוגרי מוסדות חב"ד וצאנז עתרו: שהמועצה להשכלה גבוהה תשנה הגדרת 'מיהו חרדי', כדי שנוכל ללמוד בהפרדה • העתירה אוחדה עם עתירות נגד מסלולים נפרדים באקדמיה

אולם בית המשפט העליון (צילום בעריש פילמר)
אולם בית המשפט העליון (צילום בעריש פילמר)
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

שופט בג”ץ צפויים לדון היום בעתירה של סטודנטיות וסטודנטים דתיים וחרדים נגד החלטת המל”ג (-מועצה להשכלה גבוהה) המונעת מהם להירשם למסלולים אקדמיים בהפרדה, משום שלפי הגדרת המל”ג הם אינם “חרדים”.

ההחלטה מפלה לרעה, בהתנהלות שערורייתית, את בוגרי ובוגרות מוסדות חב”ד וצאנז, ביחס ללימודים במוסדות הלימוד האקדמיים הפועלים במגזר החרדי, זאת משום שמוסדות חסידויות אלה מוגדרים פורמאלית כמוסדות המשוייכים לזרם הממ”ד במשרד החינוך – ואינם מוגדרים כחרדים.

בוגרי ובוגרות מוסדות אלה טוענים, כי למרות שאין ספק כי הם חרדים, המל”ג אסר על הקריה האקדמית ‘אונו’ למשל, לאפשר להם ללמוד בהפרדה, משום שהם אינם עומדים בקריטריונים הקובעים ‘מיהו חרדי’ של המל”ג.

מהגדרות והחלטות אלה נפגעים גם בעלי תשובה, שלא למדו במוסדות חרדיים, כמו גם סמינרים לבנות שאינם מוגדרים רשמית כמוסדות חרדיים – ובשל כך לא מתאפשר להם ללמוד בקמפוסים הנפרדים.

עתירה ראשונה נגד המל”ל הוגשה כבר לפני שלוש וחצי שנים. רק לפני שנה וחצי הורו שופטי בג”ץ למל”ג להסביר, בתגובה לעתירה, למה לא תשונה ההגדרה ‘מיהו חרדי’.

עמדתה הרשמית של המועצה להשכלה גבוהה, בראשה עומד כיום השר להשכלה גבוהה ומשלימה זאב אלקין, אוסרת לימודים בהפרדה מגדרית, ומתירה קיום מספר מסלולים כאלו רק למי שמוגדרים “חרדים”, על פי הקריטריונים שקבעה המועצה, וגם זאת רק לתואר ראשון.

בעתירה נטען, כי אסור למל”ג למנוע ממוסדות לקבל סטודנטים על רקע חברתי ודתי, וכי לא בסמכותו להחליט עבור מוסדות מי ‘חרדי’ ומי איננו כזה.

העותרים טוענים, כי על המל”ג להתמקד רק בתפקידו לפי חוק: לפקח על הרמה האקדמית של המוסדות והתארים.

בבג”צ יתקיים גם דיון נגד החלטת המל”ג להגביל הפעלת מסלולי לימוד בהפרדה באקדמיה.

העותרים טוענים עוד, כי מסלולים בהפרדה אינם מהווים אפליה, משום שהם לא כופים דבר על איש, ומציעים תנאים שווים לנשים ולגברים.

“המחוקק בישראל קבע במפורש בחוק זכויות הסטודנט כי הפרדה מטעמי דת לא תחשב הפליה בהשכלה גבוהה”, נטען בעתירה.

העותרים גם סבורים כי המגבלות שקבע המל”ג נובעות מתפיסה המבקשת לחנך את הציבור החרדי ולקבוע עבורו מהם אורחות החיים הנכונים – ואין לכך כל בסיס חוקי.

תגובה אחת
  1. מתי תעבר לשפוט בעלום שכול טוב

השארת תגובה