"זו לא תורת הגר"א, זו תרבות יון"

חלק משיחה אותה מסר ראש ישיבת חברון, חבר מועצת גדולי התורה הגר"ד כהן בחנוכה והועברה לדפוס בימים אלו לצורך הפצתה בעולם הישיבות

הגר"ד כהן
הגר"ד כהן
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

יון לא באה לעקור תורה שבכתב. יון באה לקחת אליה תורה שבכתב. להפוך את התורה שבכתב לחכמה. תירגמה את התורה שבכתב ליונית. אומר היערות דבש "להשכיחתם תורתך" זה תורה שבעל פה, שלא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על התורה שבעל פה. הברית עם ישראל, הקשר והחיבור עם כלל ישראל, זה דרך התורה שבעל פה, שהיא חצובה בנשמותיהם של ישראל, שהם חלק אלוק ממעל.

תורה שבעל פה שהיא מיוחדת לכלל ישראל, שהיא המתנגדת לכל חכמת יון, לחכמה חיצונית שהיא כפירה, שהיא השורש של הכפירה כך אומר הגר"א, לזה יון מתנגדת, יון באה לעקור את הקשר בין כלל ישראל לבורא עולם, יון באה לעקור את כלל ישראל מהחיבור לתורה, חכמה כן, תורה לא. "להשכיחם תורתך" – את התורה שלך באה יון להשכיח. "תורתך" – תורה שבעל פה. תורה שבכתב יכולה להיהפך לחכמה גם כן, היא נמצאת בספר, אפשר לתרגם אותה ליונית.

הגוים אין להם חלק באלוקי ישראל – אין להם את היכולת לזכות ולקבל חכמת התורה. בלי חלק בבורא עולם אין חלק בתורה – בלי חלק בתורה אין חלק בבורא עולם. אורייתא וישראל וקודשא בריך הוא חד הוא. יון לא מקבלת את העליונות של עם ישראל על כל הגוים, היא לא מקבלת את העליונות של התורה מעל כל החכמות, שזה בעצם ענין אחד. בשביל ישראל שנקראו ראשית, ובשביל התורה שנקראה ראשית. הניצחון על יון מעמיד את המעלה של כלל ישראל, "כי חלק ה' עמו", ומעמיד את העליונות של התורה והניצחון של התורה, של חכמת התורה שהיא תורה שבעל פה, על חכמת יון שהיא חכמה חיצונית, חכמה שבטבע.

והנצי"ב אומר שבכל הדורות כולם ההעמדה של התורה שבעל פה בכלל ישראל, שנתרבו הישיבות ונתרבו ההוויות של אביי ורבא, הכל מתחיל בניצחון על מלכות יון, בניצחון של בית חשמונאי, שהעמידו בנס המנורה את ההעמדה של התורה שבעל פה.

הדברים האלה, הם דברים שעברו כלל ישראל בכל הדורות, הם דברים שאקטואליים לכל המצבים ולכל התקופות. "בימים ההם בזמן הזה". המלחמה נגד תורת יון זה רק סמל. יון היום זה מדינה קטנה בגלות, שאין לה שום משמעות, אבל יון מבחינת התרבות יון, החושך של יון, החושך של יון נמשך וממשיך ונכנס לתוך המקום של העולה, לתוך המקום של הישיבות הקדושות.

אנחנו עצמנו רואים את ההתבדלות שלנו מיון. אנחנו ראינו עכשיו בתקופה האחרונה שהצליחו להוציא מאיתנו בחור מהישיבה. מאיפה זה בא? אין לזה שום הבנה אחרת, זה בא רק ממושג אחד. זה בא ממושג של חיבור לתרבות יון. החיבור לתרבות יון מנתק את החלק מאלוקי ישראל, וזה מנתק אותנו מהתורה. אין לנו שום היכי תימצי לבוא ולהיות מחוברים לתרבות של הרחוב שמסביבנו. שהתרבות של הרחוב שמסביבנו זה כפשוטו – תרבות יון. דברים כפשוטם. כל חיבור לאותו רחוב זה ניתוק מבורא עולם, ניתוק מהתורה. אי אפשר לבוא ולהגיד אני שייך לעולם הגדול, שייך לתרבות העולם הגדול, ואני מחובר לתורה, ואני אומר סברות טובות וקושיות טובות, זה לא יעלה על הדעת. קשר עם הקב"ה זה קשר עם התורה, קשר עם התורה זה קשר עם הקב"ה.

והיסוד היסודות שאנחנו חיים איתם, זה אותן הסברות של בית חשמונאי, של "נתרבו הישיבות", של העתקת המסורת של תורה מדור לדור. וההשקפה הזו שגידלו ושחינכו אותנו בישיבה, שיש לנו מסורת, ויש לנו דרך, היא יסוד היסודות. כי החכמה של התורה היא לא אנושית. לא כל אחד יכול לבוא ולבדות סברות מדעתו, ולבדות מליבו כל מיני סברות והבנות בתורה שבכתב.

יון היא זאת שפיתחה את הצדוקים, כך אומר היערות דבש. הצדוקים שכפרו בתורה שבעל פה זה בא מיון, שרצתה לעשות מהתורה חכמה חיצונית. חכמת התורה היא חכמה אלוקית. הדרך של תורה שבעל פה זה דרך של "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע". העתקת המסורת של תורה שבעל פה, איך לומדים תורה שבעל פה, ואיך מבינים תורה שבעל פה. דרכי הלימוד, דרכי ההבנה, דרכי הקבלה, רק ככה אנחנו מתחברים לתורה שבעל פה. זה לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול, ויגיד מסברת ליבו מה זה תורה שבעל פה, ויסביר שזה גם המצב בתורה שבכתב.

והיצר הזה, שמשתולל לאחרונה בכל מקום, זה דברים שאי אפשר להעלות אותם על הדעת. אנשים, שכאילו הם האמונים על בית מדרש הגר"א, אדוננו הגר"א, זה שהעמיד את התורה שבעל פה בדור האחרון, אז בית מדרשו של הגר"א הולכים ואומרים שבבית ראשון "עין תחת עין" היה דברים כפשוטם, בבית שני חכמי ישראל בדו ש"עין תחת עין" ממון. זה בית מדרשו של הגר"א, וזה אדוננו הגר"א. ועוד יש טענות שעוד נותנים להם איזו חשיבות, זה כפשוטו חורבן של כל המסורת והדרך שמקובלת עלינו.

העבודה שלנו בימים האלה זה להעמיד את הדברים ולדעת, יש לנו מסורת, יש לנו דרך, אנחנו לא מחדשים מעצמנו, הדרך שלנו זה הדרך מאדוננו הגר"א, הדרך מרבי חיים מוולוז'ין שכידוע העמיד את כל הדרך, שכל דבריו היה מאדוננו הגר"א. וזאת ה תורה לא תהא מוחלפת, אנחנו נדבוק בדרכנו, ונמשיך בדרכנו, בעזר השם בזה נעמיד את המסורת האמיתית של התורה לכל הדורות, ובכח התורה נזכה שיהיה בדור שלנו, בזמנים שלנו, בחשיכה שנמצאת איתנו, שהקב"ה יעשה איתנו נסים ונפלאות בזמן הזה.

2 תגובות
  1. מה עם ההלכה של שמוע בין אחיכם

  2. יוון כבר אינה יוון. מה שמעניין אותם היום זה לשרוד כלכלית ולהמנע ממפגש עם מוסלמים. בדיוק כמונו.

השארת תגובה