התפקיד של ויטמין D וכיצד הוא קשור לקורונה?

למצב התזונתי שלנו הכולל רמה תקינה של ויטמינים בגוף וגורמים נוספים, יש השפעה על מערכת החיסון וכן על הפחתת הסיכון לחלות במחלות זיהומיות • חוקרים ורופאים סבורים כי המידע שקיים אודות ויטמין D ומחלות זיהומיות יהיה נכון גם עבור הקורונה

כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

ההתפרצות של נגיף הקורונה בחודשים האחרונים משפיעה על מיליוני אנשים בכל רחבי העולם. ידוע זה מכבר שלמצב התזונתי שלנו הכולל רמה תקינה של ויטמינים בגוף וגורמים נוספים, יש השפעה על מערכת החיסון וכן על הפחתת הסיכון לחלות במחלות זיהומיות. לויטמין D המיוצר על ידי גופנו בעזרת אור השמש תפקיד חשוב בתפקוד מערכת החיסון. חוקרים ורופאים סבורים כי המידע שקיים אודות ויטמין D ומחלות זיהומיות יהיה נכון גם עבור הקורונה למרות שאין עדיין נתונים מחקריים לגביה.

ויטמין D והקשר שלו לבריאות

אם בעבר סברו שויטמין D חשוב בעיקר להגברת ספיגת הסידן ולבריאות העצמות, בשנים האחרונות קיימת ההבנה כי הויטמין חשוב למספר רב של מערכות בגוף וכן לייצור ופעילות תאי מערכת החיסון. מחקרים הוכיחו קשר בין מחסור בויטמין D לבין זיהומים בדרכי הנשימה.

מקור הויטמין

ייצור של ויטמין D פעיל דורש חשיפה לשמש, וזו הסיבה שהוא מכונה גם "ויטמין השמש". החשיפה לקרניים האולטרא-סגולות (UV) מהווה שלב ראשון בהפיכת ויטמין D בלתי פעיל להורמון בעל פעילות והשפעה על מערכות גוף רבות. חשיפה של מספר דקות ביום תגרום לייצור הויטמין בגוף. רובינו לא חשופים לשמש בשעות חמות אלו ולכן אחוז גבוה מהאוכלוסיה סובל ממחסור בויטמין D. לעומת ויטמינים אחרים אשר זמינים בשפע בתזונה, ויטמין זה לא קיים במגוון מאוד גדול של מזונות ולכן בעת מחסור קשה להעלות את רמתו רק באמצעות התזונה, אלא נדרש גם ליטול תוסף.

באילו מזונות קיים ויטמין D?

ויטמין D ממנו הגוף מייצר את הצורה הפעילה, נמצא בעיקר במזונות מהחי. מזונות צמחיים מכילים מעט מאד ויטמין D למשל בפטריות פורטבלו ובירקות עליים ירוקים. המקורות העיקריים כוללים דגים שמנים כמו מקרל, סלמון, סרדינים, טונה והרינג, חלמון ביצה, חמאה וכבד. כיום, מוסיפים בתעשיית המזון ויטמין D גם לחלב ומוצריו, לדגני הבוקר ולתחליפי החלב השונים בין אם הם עשויים מסויה, שקדים, אורז וכד'.

מספר גורמי סיכון לרמה נמוכה של ויטמין D

  • גיל: היכולת לייצר ויטמין D בעור כתוצאה מחשיפה לקרינת השמש והן היכולת ליצרו בכליות יורדת עם הגיל. בנוסף לעובדה שאנשים מבוגרים נוטים לצאת פחות מביתם.
  • עור כהה יותר: לריכוז המלנין בעור יש השפעה על כמות ויטמין D שתיווצר, כיוון שמלנין פועל כמסנן קרינה טבעי המונע את חדירת קרני ה-UV דרך השכבות החיצוניות של העור. אנשים בעלי גוון עור כהה המכיל כמות גדולה של מלנין יזדקקו לתקופת חשיפה ממושכת יותר לשמש בהשוואה לאנשים שעורם בהיר.
  • מחלות מערכת העיכול ומחלות כבד: מחלת קרוהן, מחלת צליאק ובעיות בעיכול השומן יכולות לגרום למחסור בויטמין D.
  • השמנת יתר: ההשמנה אינה פוגעת ביכולת העור לייצר ויטמין D, אך ככל ששכבת השומן התת-עורי גדולה יותר כך היא אוצרת בתוכה יותר ויטמין D ומקטינה את שחרורו לזרם הדם.

מה לעשות כדי לוודא שרמות ויטמין D תקינות?

קשה להמליץ במדויק כמה זמן יש להיחשף לשמש על מנת לאפשר ייצור רמות נאותות של ויטמין D. חלק מהחוקרים מציעים לשהות בשמש במשך 5-30 דקות בין השעות 10:00 ל-15:00 (שעה שקרינת השמש חזקה), לפחות פעמיים בשבוע, תוך כדי חשיפת הפנים, הזרועות, הרגליים והגב, ללא קרם הגנה. יחד עם זאת יש להיזהר מחשיפה בלתי מבוקרת לשמש. אין לשכוח את העובדה שקרינה אולטרא סגולה גורמת להתפתחות מלנומה (סרטן העור) ואחראית לנזקים נוספים בעור ולהאצת הזדקנות העור. מסיבה זו, הפיתרון הוא כנראה בתזונה ובתוספי תזונה.

למי שיש בדיקות דם עדכניות של רמות ויטמין D מומלץ שיתייעץ עם איש מקצוע לגבי המינון המומלץ עבורו או שניתן להתאים את המינון באופן ספציפי לפי מפתח זה: 100 יחידות ויטמין D לחסר (לפי הסקאלה של כל קופה) של 1 ננוגרם למיליליטר (או 2.5 ננו מול לליטר).

אם אין לכם בדיקות עדכניות או שאתם נמנעים לצאת בתקופה זו ולא יכולים לבצע בדיקות דם, מינון של 1000-2000 יחב"ל ליום יהיה מספק עבור רוב האוכלוסייה ואין בו סכנה לעודף. כיוון שהויטמין מסיס בשומן מומלץ לקחת אותו עם אוכל או במידה וקניתם טיפות ויטמין D על בסיס שמן ניתן יהיה לקחת ללא קשר לאוכל.

עינת מזור בקר, דיאטנית קלינית במרכז DMC לטיפול בסוכרת

השארת תגובה