אלעד ביתר ומודיעין עילית – מהפך הדיור

מקלב: "הפקידים והמשרדים השונים לא יודעים כלום על החרדים ועל צרכיהם, וגם אלו שרוצים לדעת ולעזור – אין להם בנמצא ידע מקצועי ומחקרי אמין כזה… "

מודיעין עילית
מודיעין עילית
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

ביום ראשון השבוע, אימצה הממשלה את אחת ההחלטות החשובות בתולדותיה, לכל הפחות ביחס לציבור החרדי. אין בכך כל הגזמה אם נאמר שזו ההחלטה המהותית הדרמטית ביותר שהתקבלה אי פעם בהקשר למגזר המקופח ביותר במדינת ישראל.

מדובר כמובן על ההחלטה שמשרטטת את הקמת 'הרשות החרדית', רשות ממשלתית ייעודית שתוקם במשרד ראש הממשלה, ותהיה האחראית המקצועית להתאמה, הנגשה והכשרה של כל תוכנית או נושא ממשלתי עבור הציבור החרדי. ברמת המאקרו מדובר בלא פחות ממהפכה, ברמת המיקרו יש אינסוף מטרות, שימושים ויעדים הממתינים לטיפולה העתידי של הרשות.

סגן שר התחבורה, אורי מקלב, מי שחתום על הקמת הרשות עוד משלב ההסכם הקואליציוני – הוא גם זה שיעמוד בראשות ועדת ההיגוי של הרשות, בה יהיו חברים מנכ"לי משרדי הממשלה. מקלב, יהודי עסוק גם בימי הפגרה של הכנסת, עמוס בימים אלה מעל ומעבר. האתגרים המיוחדים של ימי הקורונה בשילוב עם תפקידו החדש במשרד התחבורה מותירים לו בקושי זמן לנשום. לבסוף, בשעות הקטנות של ליל שלישי, הוא פינה מזמנו כדי להסביר מעט על מהותה של הרשות המתוכננת.

• מה זה בעצם 'הרשות החרדית'?

מקלב צוחק. "אתה באמת מצפה שאפרט לך תורה שלמה על רגל אחת? יש לזה אינסוף השלכות, הקשרים ודוגמאות… בתמצית הרעיון היסודי הוא להטמיע את כל פעולות הממשלה, בכל המשרדים והזרועות, כולל רשויות מקומיות וכדומה – בהתאמה לציבור החרדי. כיום, כמעט כל שירות או פעולה של המדינה עוסקת בכלל אזרחי ישראל, עם התאמה למגזר הערבי, אבל אפס התאמה לחרדים. במצב הדברים הנוכחי, גם אם יהיו ראש ממשלה ו-36 שרים חרדים, הרי שכל עוד לא יהיה שינוי חשיבתי, הבעיה לא תיפתר".

"צריך להבין, הפקידים והמשרדים השונים לא יודעים כלום על החרדים ועל צרכיהם, וגם אלו שרוצים לדעת ולעזור – אין להם בנמצא ידע מקצועי ומחקרי אמין כזה. אנחנו צריכים לבנות הכל מאפס, להביא ולייצר מחקרים, ובהמשך לבנות מסד נתונים שיכיל גם את כל הניואנסים של הציבור החרדי שמונה כבר כמיליון נפש על כל גווניו. המטרה היא להגיע למצב בו כל פעולה שיעשו, כל החלטה שיקבלו, הם יצטרכו לחשוב על איך ומה עושים בהקשר של הציבור החרדי, ולעשות את זה כבר בשלב התכנון – ולא לנסות 'להדביק' אחר כך דברים באופן מאולץ לחרדים…"

"יעד נוסף וחשוב לא פחות הוא נושא ההנגשה לציבור. להסביר למשרדים השונים איך להגיש לחרדים את כל המידע בהתאמה לצרכים ולמאפיינים שלהם, בדרך ובשפה המקובלים אצלם. אנחנו רוצים שהממשלה תדבר עם הציבור החרדי בצורה נכונה. יש פעולות שמנסים כבר כיום במשרדים שונים לעשות אותם בהתאמה, אבל הם עצמם לא יודעים להתמודד עם זה והם מחפשים וצריכים כזה דבר. המודל הבסיסי למודעות כזו הוא נושא הנגישות לנכים שהפך למושג בסיס, אי אפשר לבנות היום שום דבר או להקים מוסד בלי התאמה לנכים. אנחנו צריכים לייצר מסלול קבוע וברור כזה לציבור החרדי בכל המישורים – בחינוך, בדיור, בתחבורה, בשירותים מוניציפאליים, בתעסוקה וכן הלאה".

על החשיבות של הקמת מוסד כזה אין עוררין, גם אם יציבותה של הממשלה מוטלת בספק ותלויה בעימותים האינסופיים בין נתניהו ובין המיועד לכהן כראש ממשלת מונגוליה על פי ליברמן, די בכך שהרשות החרדית כבר תקום כדי שהיא תייצר פתרונות גם לטווח הרחוק, גם בממשלות אוהדות פחות. ברגע שהוקם ה'כלי קיבול' לנושא, המודעות וההבנה ישתנו לחלוטין.

קורונה, טכנולוגיה וזכויות

אם התיאור עד כה נשמע לכם בומבסטי במקצת, סגן השר יורד גם לדוגמאות ספציפיות על קצה המזלג. "למשל בתעסוקה באופן ספציפי יש המון מה לעשות, לא רק בסוגיות של התאמה והכשרה מקצועית. קחו לדוגמה רעיון כמו קורסים והכשרה בניהול כספי לזוגות צעירים, או התאמה של סביבות עבודה. אני שואף שכל עובדת חרדית שתרצה סינון מתאים למחשב למשל, תוכל לקבל זאת, שתהיה הטמעה ומודעות לצרכי העובד החרדי. אני מכיר מקרה של עובדת שרצו לקדם אותה באחד הבנקים, אבל לא היו מוכנים לתת לה מחשב מסונן, והיא היום סייעת בפעוטון… אני מתכוון בין השאר להפעיל מוקד ממשלתי מאויש לטפל בבעיות כאלה. להפוך את הדבר הזה לבקשה לגיטימית כמו שדואגים ומתחשבים בבעלי מוגבלויות וכדומה".

"כך גם למשל פתרונות טכנולוגיים שונים שיבואו מראש באופן מובנה. בכל פיתוח ממשלתי תהיה התאמה למגזר החרדי. אני זוכר כשנכנסתי לכנסת הייתי חייב לרוץ כבר לפני פסח כדי לדאוג לתקציב עבור אירועי ל"ג בעומר… היום זה מהדברים היחידים שהמערכת כבר למדה. היעד הוא להביא את כל צרכי הציבור החרדי למקום הזה. לשפר את הנתונים לאין ערוך, וליצור שילוב של מודעות ומחויבות".

• היו טענות רבות על כך שבמשבר הקורונה הממשלה לא ידעה איך לתקשר עם הציבור החרדי…

"בהחלט, משבר הקורונה הראה כמה חוסר הבנה וחוסר מודעות ונגישות יש לממשלה ולמשרדיה מול הציבור החרדי. קח דוגמה של לשלוח עשרות בחורי ישיבה לבידוד ביתי, אין שם מי שיבין שאצל משפחה חרדית ממוצעת זה לא בידוד במסגרת של ארבע נפשות בדירת מאה מטר, והמשמעות היא ששולחים בחור לבידוד בדירה קטנה עם עשר נפשות ובכך מכפילים ומשלשים את ההדבקה… אנחנו נסביר להם איך לגשת נכון לציבור החרדי, איך לתאם מסרים ולהעביר נושאים חשובים באמצעות גדולי ישראל והרבנים".

"קח עוד דוגמה עכשווית, אנחנו רוצים שהציבור החרדי יוכל לממש את הזכויות שלו, ולזה יש כיום כל כך הרבה חסמים. הנה למשל עכשיו בהחזרה לעבודה של עובדים שיצאו לחל"ת, יש תקצוב מיוחד למי שמגיע דרך לשכת התעסוקה, אבל חרדים לא משתמשים בלשכה בדרך כלל. אנחנו רוצים שתהיה לשכת תעסוקה מוכוונת חרדים, כזו שתשלח מראש את הפונים למקומות עבודה מתאימים".

• בתוכנית המקורית הרשות הייתה אמורה לקום במסגרת משרד התחבורה, בסוף התחולל טוויסט והיא עברה למשרד רוה"מ. למה בעצם?

"זה הישג נוסף, על אף שבתוכנית המקורית זה היה במשרד התחבורה. כשראיתי במה מדובר הבנתי שבשביל להשיג את ההשפעה הנדרשת, לא יהיה די בכך שמנכ"ל משרד התחבורה יפנה לקולגות ממשרדים אחרים, ברגע שזה מגיע ממשרד רוה"מ – המשמעות אחרת. הוא היחיד שיכול לתכלל משרדים וגם לאכוף ביעילות את הכללים וההנחיות החדשות".

• אתה בעצם 'חוסך' לח"כים החרדים חצי מפניות הציבור…

"לא חיסכון אלא ייעול, חלק גדול מהבקשות יתייתרו מאחר והדברים כבר יתוקנו בשלב הראשוני, וגם הציבור ילמד להתמקד בשלב הזה. בנוסף, גם הפניות של הח"כים יהיו יותר ממקום של דרישות בהתאם להנחיות ולא בגדר שתדלנות".

• וזה אמור להשפיע, למשל, גם על כך שילדה חרדית ששותה כוס ברד לא תספוג קנס על אי חבישת מסיכה?

"כן… גם להיבטים כאלו הרשות רלוונטית. אנחנו נדרוש שגם בתוכנית לימודים משטרתית, תהיה הכשרה והתאמה לציבור החרדי, איך להבין ולהתייחס אליו ואיך לדבר אתו".

יש כבר לו"ז לביצוע?

"תוך 40 יום ובמקביל להעברת התקציב יהיה גם מבנה ארגוני, השלד האנושי שמנהל את הדבר הזה, ומשם יתחילו תהליכים שיתרחבו ויתפתחו לטווח הארוך. במקום שהחרדים יצטרכו לבוא בדרישות כל הזמן – המדינה תתאים מעצמה את מה שהיא חייבת לתת לאזרח החרדי. תזכרו, אחד מסיפורי ההצלחה של המגזר הערבי התחיל עם רשות כזו שנפתחה בקטן – יותר קטן מהרשות החרדית המתוכננת – וחולשת היום על 15 מיליארד שקל, תוך שהיא יוצרת שינויים והשפעה, ושם הרבה יותר קל להתאים דברים. בסופו של דבר זה ישפר באופן דרמטי את המצב".

ה'ניו דיל' של ליצמן

בשקט בשקט, התחיל משרד השיכון בהובלת השר ליצמן לחשב מסלול מחדש. לא עוד פינוקים אקראיים לכל דכפין ויריות באפלה במטרה לעצור את מחירי הדיור, לא עוד פרויקטים ב'מחיר לא ידוע למשתכן' ולא עוד משרד שיכון מוחלש שמהווה בקושי כלי נוסף בארגז הכלים של שר האוצר. כעת, משהחזיר למשרד את רשות מקרקעי ישראל, על העוצמה, התקציבים והקרקעות הכרוכים בה והפך ליו"ר מועצת רמ"י – שר השיכון הוא האיש שמנווט וקובע את היצע יחידות הדיור בישראל, לראשונה מאז 2014.

הקו שמוביל ליצמן, בסיועו המקצועי של המנכ"ל הנכנס, בוגר אגף התקציבים ורמ"י יאיר פינס, מצביע על כך שדווקא משבר הקורונה הוא העיתוי המושלם להשקעה מוגברת בנושא הדיור. "הכלי הכי טוב לייצר צמיחה הוא נדל"ן", מסביר פינס, "כשיש משבר גלובאלי – כולם מחפשים מנועי צמיחה פנימיים. אם נזכור שזרימת ההון הבינלאומית התמתנה מאוד, קל להבין שהכלי המרכזי לצמיחה הוא פנימי. משכך, אין השקעה יעילה יותר מנדל"ן.

"הקרקע נשארת כאן ומביאה שלושה יתרונות משמעותיים: הראשון הוא הגדלת היצע, כי בסופו של דבר יש גידול שנתי של 55 אלף משקי בית שאנחנו צריכים לספק להם דירות. השני הוא עידוד צמיחה באמצעות תשתיות נדל"ן כמו טיהור שפכים, ניקוז וכדומה, ובנוסף, אתה מייצר נגזרות ישירות של יצירת מקומות עבודה לקבלני חשמל, אינסטלציה, מטבחים, מיזוג אוויר וכן הלאה, ובעצם אתה מתניע הרבה תתי מגזרים בשוק".

פינס משרטט את ה'ניו דיל' של השיכון, הצפוי להיכנס למסלול עם העברת תקציב 2021, כאשר נקודת המבט העדכנית מחלקת את הארץ לשלושה חלקים: הראשון הוא שכונות יוקרה, החל מצפון ת"א, עבור דרך הרצליה ורעננה וכלה בהוד השרון. בכל אזור כזה בו הקרקע יקרה בלאו הכי – לא יהיו מתנות והמכרזים יהיו למרבה במחיר. הרציונל החדש גורס ובצדק כי מי שיכול לקנות דירה ב3 מיליון, יסתדר גם עם 3.5 מיליון.

במעגל השני של אזורי הביקוש, ערים דוגמת ראש העין, רמלה, לוד וחדרה, יהיה דיור בר השגה במחיר מופחת, אבל בשיטה שונה וברורה יותר מ'מחיר למשתכן'. המשרד יקבע מחיר לדירה והקבלנים יגישו הצעות על סמך התחייבות למחיר הנקוב, וכמובן, יצטרכו לעמוד בלו"ז. המעגל הזה משמעותי במיוחד משום שהוא כולל את אלעד, ביתר ומודיעין עילית.

לפי הניתוח שנערך במשרד השיכון, ההכנסות הנוספות הצפויות למדינה יעמדו על כ-4 מיליארד שקל, שישמשו בתורן להשקעה בפריפריה – במעגל השלישי, הכולל בין השאר ריכוזים חרדים מתפתחים כמו נצרת עילית ועפולה לצד ריכוזים ותיקים כצפת, נתיבות וערד.

ההשקעה תתבצע בשלושה מישורים שונים: האחד, העמקת סבסוד המדינה לפיתוח, כך שהקבלנים ירצו לקחת יותר קרקעות באזורים הללו. השני, הגדלת הביקוש דרך מענקים לרוכשי דירות יד ראשונה ויד שניה, תוך בניית מנגנון שיוודא שהמענק ניתן לדירות הנמכרות במחיר השוק, כדי לקזז מראש את האפשרות שהמוכרים 'ינפחו' את המחיר. והמישור השלישי, הלוואות מסובסדות לרכישת דירה, כאשר בעצם המדינה תשלם נתח משמעותי מהריבית. או בקיצור, אם תכננתם לרכוש דירה – חכו עוד קצת.

ודו"ק והבן היטב

ביום ראשון הבא, לפי התכנון, אמורה להתקיים ישיבת הממשלה בנושא התקציב, אך למרות התאריך המתקרב – בתחילת השבוע טרם החלו באוצר לנהל את ה'סגירות' מול משרדי הממשלה, ההסתדרות, המפלגות ושאר הגורמים לקראת הכנת התקציב. הסיבה: כל עוד ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי חלוקים בדעתם האם להעביר תקציב חד שנתי או דו שנתי, אין טעם להתכונן. ואז הגיע גפני…

יו"ר ועדת הכספים המנוסה, הודיע בשעות הערב של יום ראשון כי "באם תתקבל החלטה לסגור את הישיבות, אמליץ למרנן ורבנן שלא להיות שותפים בממשלה כזאת". הפרשנות הפשוטה לדברי גפני התייחסה לחשש מסגירת הישיבות בעקבות הקורונה, חשש שאכן הוסר, אבל מי שיודע לקרוא בין השורות – ונתניהו בהחלט מנוסה בזאת – הבחין שגפני לא ציין את הסיבה האפשרית "לסגירת הישיבות".

כזכור, לפני חודשים אחדים חשפנו כאן את המסלול התקציבי שמאפשר את החזקת עולם התורה מאז תחילת 2020 למרות העדר תקציב מוסדר, ועל אף שתקציבי הישיבות הוגדרו כתקציבי תמיכות – הראשונים לספוג קיצוץ בתקציב המבוסס על אחד חלקי שתים עשרה (במידה והתקציב לא עובר, משרד האוצר מפעיל תקציב חודשי שהוא אחד חלקי שתים עשרה מהתקציב השנתי הקודם).

חלק מהפטנט היה העברת הסכום שיועד לכל השנה באופן מוגדל בחודשים הראשונים של השנה, תוך שהוא מוגדר כ'מקדמה', זאת עד להעברתו המיוחלת של התקציב הסופי. למרבה הצער, המשמעות המעשית היא שהחל מחודש אוגוסט – הסתיים תקציב עולם התורה לחלוטין, וככל שהתקציב לא יעבור – בישיבות לא יראו שקל. בחודשים האחרונים נעשו מספר ניסיונות לנווט תקציב לישיבות דרך תקציב הקורונה הייחודי, אולם הם נכשלו מסיבות שונות.

נתניהו, שיודע להבדיל היטב בין איומי סרק לאקדח טעון, קיים כבר באותו לילה ישיבה דחופה עם בכירי האוצר, והללו החלו כבר בבוקר שני לקדם בבהילות את התקציב, תוך שהם מכוונים לתקציב חד שנתי. איך ישתכנע גנץ לתמוך בצעד? לרוה"מ פתרונים.

חשבון פשוט

בינתיים, הספיק גפני בשת"פ נאה עם ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס, להעביר גם את 'תכנית שטרק', הרשומה על שמה של נשיאת לשכת רואי החשבון, איריס שטרק. המתווה שעבר סופית בתחילת השבוע, יאפשר לרשתות 'בית יעקב' לקיים הלכה למעשה לימודי ראיית חשבון ברמה אקדמית, ויחסוך לתלמידות כאב ראש וטלטולים אינסופיים.

המשמעות הישירה של הודעת משרד המשפטים על אישור המתווה, היא חיסכון של שנים עשר מבחנים בפועל לתלמידות, שתוכלנה להסתפק בשני מבחנים בלבד – כמו תלמידי האקדמיה, כבר החל משנת הלימודים הקרובה.

שטרק עצמה מאושרת מההישג: "זה יעד לאומי לעודד השכלה והגדלת כושר ההשתכרות במגזר החרדי, ומאחר והמוסדות החרדיים ידועים ברמת הלימוד הגבוהה ובאיכות הבנות, הצלחנו ליצור פתרון מיוחד שהצמיד את בית יעקב לאקדמיה – אמנם לבקשת המוסדות זה יישאר ללא תואר אקדמי, אבל יהיה עם אותם תכנים, וממילא ייצור גם ביקוש גבוה יותר ומסלול יעיל יותר", היא מסכמת.

השארת תגובה