בני גנץ מגלה כישורים פוליטיים

מי שמנצל כהוגן את הקורונה, הוא שר הביטחון בני גנץ, ששמע את חרפתו כשביקש לשאת דברים בישיבת הממשלה, והחזיק מעמד בגדר של "אינם משיבים" בקושי יממה, עד שהגיב בירי ארטילרי ממוקד ריבונות

שר הבריאות יולי אדלשטיין אצל האדמו"ר מבעלזא
שר הבריאות יולי אדלשטיין אצל האדמו"ר מבעלזא
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

בצהרי יום שני התכנסה סיעת ש"ס בכנסת לישיבתה השבועית. לאחר שיחת חולין קצרה ועם הסרת המכשול הגזהיי – הודיע יו"ר הסיעה ושר הפנים, הנגב, הגליל והפריפריה אריה דרעי על התקדמות בסוגיית מימוש החוק הנורבגי, אחרי שהוא עצמו כבר התפטר במסגרת זו לטובת ח"כ אוריאל בוסו.

כמעט לאלתר, קם סגן השר יואב בן צור והודיע כי הוא מתנדב להיות השני שמפנה את אצבעו במליאה לטובת עיסוק מעמיק במטלות הממשלתיות הרבות הטורדות את מנוחתו. עוד בטרם הספיק היו"ר דרעי לוודא עם הסגנים הנוספים, איציק כהן ומשולם נהרי, כי אכן הצעד "מקובל עליהם", שחררו השניים אנחת רווחה שקשה היה לפספס. נהרי לא החמיץ הזדמנות להעלות חיוך עטוף מסכות על פני המשתתפים, ומיהר לפזם את הפסוק "בקטון החל ובגדול כילה".

כצפוי, בניגוד לחברים מיהדות התורה, לדרעי לא אצה הדרך, הוא אינו חושש שבסיעה כזו או אחרת יתחרטו ברגע האחרון או יציבו דרישות נגדיות למימוש הנורבגי. לפיכך, כפוליטיקאי מנוסה, הוא מפצל את ההליך לשלושה שלבים, וגורף שלושה גזרים תקשורתיים נאים.

בסוף השבוע יקשרו כולם כתרים לראשו של הח"כ הטרי יוסי טייב, סגן ראש המועצה המקומית קרית יערים, ומן הסתם בעוד שבוע או שבועיים, נשמע על הח"כ השלישי שמתפטר לטובת יעקב זכריהו, הנציג הבני ברקי של הדור הצעיר בש"ס. עם זאת, יש הטוענים כי עקב החלטת 'מועצת החכמים' הקובעת כי על כהן ונהרי לפרוש בתום השנה הקרובה – יותיר להם דרעי את האפשרות להחזיק בשני התפקידים בו זמנית, כדי לאפשר פרישה בכבוד ובתואר מלא מלא.

ניסוי בבני אדם

זה היה רגע של נחת בשבוע לא פשוט בכלל עבור הנציגות החרדית, שהתמודדה בשנית עם גלי הסתה עכורים והחלטות תמוהות של אפידמיולוגים מנותקים. תושבי אלעד הסובלים הוריקו מקנאה למראה רחובות בת ים התוססים, בעוד ראש העיר של האחרונה מתגאה בפומבי כי הציל את עירו מסגר בעזרת הקשרים הנכונים.

צריך לחדד משהו, אם אכן מצב הדברים והתחלואה באלעד היו דורשים סגר, אנו כציבור חרדי האמון על "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" היינו מתייצבים מרצון ותומכים בהחלטה. אבל אסור להסכין למצב טבעי של "איפה ואיפה", כשבת ים עם קצב תחלואה גדול פי שלושה מאחותה החרדית נמנעת מהליכים דרסטיים, ואילו תושבי אלעד האומללים נידונים לסיוט ביציאה מהעיר.

וזה לא הכל. בהתנהלות סופר שלומיאלית של המשטרה, שנופלת אך במעט ממעצרו המטופש של הפרובוקטור בדימוס מול בלפור, לא הוטל סגר אפקטיבי על העיר, וחלף זאת הוצבה חסימה פשוטה בכניסה אליה, במה שיצר פקק עצום ומדגרת חיידקים אנושית צפופה, כביכול החליט מי שהחליט לערוך ניסוי חי של ספקולציית "חיסון העדר" על חשבון תושבי אלעד.

היטיב להגדיר זאת מזכ"ל 'דגל התורה' והח"כ החדש-ישן יצחק פינדרוס, בנאומו במליאה בסוף השבוע: "זה מרגיש שאני חי בחלם", פתח, "לא למדנו כלום מהגל הראשון? לא למדנו שהרשויות החרדיות יודעות להתמודד טוב יותר מפקידים שאין להם מושג? ומילא אם היה סגר… במקום זאת עשו כינוס ענק ופקקו את הכניסה לעיר ככה שאם מישהו לא נדבק – הוא יידבק בוודאות".

תוצאה חיובית אחת, הייתה האחריות והבגרות שגילתה הנציגות החרדית, שהתגברה על משקעי עבר בין דגל התורה ושלומי אמונים ושילבה ידיים במאבק למען תושבי אלעד. כך למשל סגן שר התחבורה אורי מקלב שהוביל יחד עם השרה רגב את שינוי הכללים בסוגיית התח"צ בעיר.

ככלל, הקורונה מחלצת גל של יצירתיות מח"כינו, כגון הסטטוס הנודע של ח"כ משה אבוטבול שהתרחב השבוע למעצמת רשת של ממש. כעת זמין ראש העיר לשעבר ואיש פניות הציבור החדש של ש"ס בהווה גם ברשתות החברתיות השונות, כולל אלפי עוקבים ופעילות ענפה.

חוששים מהחורף

אלעד היא רק פסיק במפת הקורונה הישראלית, שהתרחבה השבוע בממדים מפחידים, למי שעדיין תהה האם הגל השני בעיצומו, הגיעה החלטת האיחוד האירופי בתחילת השבוע לסמן את ישראל מחדש כמדינה אדומה, החווה התפרצות נוספת של נגיף הקורונה, והבהירה היטב את חומרת האירוע.

המספרים מדברים בעד עצמם, בשלב הזה של הגל הראשון בחודש ניסן – כבר הוטל סגר כמעט מלא והוחל כלל מאה המטרים. הפעם, מחוסר ברירה הנובע בעיקר ממניעים כלכליים, מתמהמהת הממשלה מלנקוט צעדי אכיפה קיצוניים. במקום זאת קיבלנו החלטה מעודנת על קיום חתונות בהגבלה של עד 250 איש עד י"ז בתמוז, והחל משלושת השבועות – לנוהגים להינשא בימים אלו – עד מאה משתתפים במרחב סגור, ובכל מקרה לא יותר מתפוסה של 50% משטח האולם.

גם עובדי המגזר הציבורי בהיקף של 30% מכלל העובדים – נשלחו לעבוד מהבית, האכיפה על חבישת מסכות הוחמרה בכפליים וקצב הבדיקות הואץ לממוצע יומי של יותר מ-15 אלף כאלו. למרבה הצער, אחרי הפוגה של כמעט חודש, גם מספר החולים קשה והנפטרים חזר לטפס, ומניסיון הגל הראשון ניתן להניח כי השיא עוד לפנינו. רח"ל.

כדאי להוסיף כי בדרך הטבע הקורונה תלווה את חיינו עוד חודשים ארוכים, ההערכות האופטימיות ביותר להשלמת תהליך פיתוחו של חיסון יעיל ומהימן מדברות על סוף החורף לפחות, והסיכוי לאיתור תרופה קיימת שתפעל לדיכוי הקורונה פוחת והולך. רופאים בכל רחבי תבל כבר ניסו כמעט הכל – למעט הצעתו המשעשעת שלל הנשיא טראמפ להזרקת אקונומיקה – והעלו חרס בידם.

החשש הגדול במערכת הבריאות הוא גל משמעותי של הדבקה בשיא החורף, במקביל לתפוצתם הצפויה בלאו הכי של מחלות החורף הרגילות, שגם כך עשויות להביא את תפוסת בתי החולים לשיאים של סף קריסה. צירוף קטלני כזה עשוי חלילה לייצר תקדים איטלקי בלתי רצוי בישראל, וניתן להניח כמעט בוודאות שאם המערכת תזהה תסמינים לגל שכזה בהתקרב החורף – ניאלץ לחזור לסגר מלא מלא, עד יעבור זעם.

עושים פרסה

עם זאת, כאמור, התחושה ברחוב החרדי היא של אכיפת יתר, החל מאפליה בדו"חות, עבור דרך הסגר על אלעד ושכונות בטבריה וכלה בחסימת הגעתם של בחורי ישיבות מחו"ל (בניגוד לסטודנטים המחזיקים ויזת לימודים). בהקשר ישיר לכך, נרשמה שיחה ארוכה ומסקרנת ברביעי האחרון בין שר הבריאות הטרי יולי אדלשטיין ובין סגנו לשעבר ח"כ ישראל אייכלר.

כדי להימנע מסיקור לא נחוץ, התרחשה הפגישה באופן בלתי רשמי ומחוץ ללו"ז ב'פרסה' שמאחורי המליאה, כשהשניים נכנסים מעת לעת להצביע ומיד שבים להמשך השיחה הלא פורמאלית. בשלב השני והמשמעותי יותר, הגיע השר בשעת ערב לביקור בבית מרן האדמו"ר מבעלזא, שקיבלו בחביבות יתירה. הרבי ביקש ממלוויו של השר כי אם נוכחותם אינה נחוצה ימתינו לו בחוץ, וכך גם עלה בגורלם של שאר המקורבים – שהמתינו בסבלנות סמוך לחדר, והותירו את אייכלר ואדלשטיין בקודש פנימה לבדם, במשך למעלה משעה.

אפרופו אייכלר, סוגיית התפקיד המיועד לו טרם הושלמה, כשהפעם מי שתוקע את ההליך הוא דווקא יו"ר הכנסת, יריב לוין. בשלב זה מדובר על הקמת ועדה חדשה לבטיחות בדרכים, נושא השייך בעיקרו לועדת הכלכלה בראשות ח"כ יעקב מרגי. זה האחרון אישר את העברת הסמכויות לאייכלר, ולאחר דין ודברים ממושך עם הליכוד ואנשי הועדות המקצועיות בכנסת – נדמה היה שהושג הפתרון המיוחל.

אבל סאת הייסורים של הח"כ הבעלזאי בקושי התחילה. בכחול לבן זיהו את הפוטנציאל בועדה נאה שכזו, וכאילו חסרים שם בעלי תפקידים (רק השבוע זכו שתי ח"כיות טריות מתוצרת 'כחולבן' שטרם שזפו בעיניהן את מליאת הכנסת – לכהן בראשות ועדות) הביעו דרישה לקבל את הועדה לידיהם. הנציגות החסידית הפעילה את קשריה עם ח"כ איתן גינזבורג, ומשהושג ויתור של גנץ והחברים – קפץ על אייכלר רוגזו של לוין. יו"ר הכנסת החליט כי יש די והותר ועדות ולעת עתה הוא מסרב לאפשר הקמת ועדה נוספת. מן הראוי שלא להאמין ללשונות רעות, אולם בל נתפלא אם יתברר כי לוין עשה זאת לבקשתם של אחדים מהנציגים החרדים, ואכמ"ל.

חל"ת חל על החלת

מי שמנצל כהוגן את הקורונה, הוא שר הביטחון בני גנץ, ששמע את חרפתו כשביקש לשאת דברים בישיבת הממשלה, והחזיק מעמד בגדר של "אינם משיבים" בקושי יממה, עד שהגיב בירי ארטילרי ממוקד ריבונות, והודיע קבל עם ועדה כי "מה שאינו קשור במאבק בקורונה – יחכה לימים שאחרי הוירוס. נקודה". נתניהו מתעסק בהחלת ריבונות? גנץ השיב בחל"ת משלו: "אנחנו פועלים להארכת דמי האבטלה לעובדים בחל"ת לפחות למשך חצי שנה", הצהיר, וכידוע, אין חל"ת חל על החלת.

בליכוד מיהרו להדליף מדבריו של רוה"מ ב'חלק הסגור' של ישיבת הליכוד על המשך קיום המגעים מול האמריקנים בתוספת הצהרה כי "הנושא אינו תלוי בכחול לבן. הם לא הגורם לכאן ולכאן". אין ספק, לפי מהירות וחדות תגובותיו של נתניהו בחודש האחרון – מגיעה לו הכפלת שכר…

למעשה, שני הצדדים משחקים באש, גנץ קורא את הסקרים שהפילו אותו השבוע לראשונה למספר חד ספרתי של מנדטים ומבין שעד שיגיע זמנו להיכנס לבלפור הוא עוד עשוי להידרדר למינוס, בכל מקרה, הוא רחוק מלהוות איום פוליטי על נתניהו. אבל גם רוה"מ יודע שבחירות בעת הזאת, כשהמשבר הכלכלי בעיצומו, טומנות בחובן לפחות מפלגת שולמנים אחת, שעשויה להוות לשון מאזניים ולשבש שוב את התוכניות להרכבת ממשלת ימין-חרדים.

הפתרון נעוץ בסוגייה השניה שנתונה במחלוקת – מאבק התקציב הדו-שנתי. כזכור, בכחולבן מתעקשים לקיים את ההסכם הקואליציוני ככתבו וכלשונו, ולהיצמד לתקציב דו-שנתי, בליכוד מעדיפים את 'ההמלצות המקצועיות' של האוצר, שבאורח פלא מסתדרות היטב עם האינטרס הבלתי מוסווה של נתניהו לשמר נקודת יציאה מההסכם הקואליציוני בסיום חודש מרץ הקרוב.

לא מן הנמנע להניח שיצר ההישרדות של שני השותפים הפריטטיים יגבר לבסוף, וכל אחד יקבל מחצית ממשאלותיו. האחד ינצח בנושא התקציב והשני בסוגיית הריבונות.

למזלם, האופוזיציה עסוקה בעיקר בליקוק הפצעים מתחקיר בעייתי במיוחד שעשוי לסיים באופן בלתי צפוי את הקריירה הפוליטית התקועה במקצת של ח"כ מאיר כהן. ב'יש עתיד' לא מבינים איך זה קרה להם, תחילה פרישתו המבישה של יעקב פרי, אחר כך ההתפרצות הבלתי נסבלת של עופר שלח ולקינוח הסיפור הנוכחי. שום 'דיון חירום' בסוגיית הצוללות בועדה חסרת השיניים של ביקורת המדינה לא יצליח לטשטש את הרושם השלילי של המפלגה, שגם אם המריאה זמנית בסקרים, הרי זה עליה לצורך ירידה.

החיים עצמם

לסיום, מפעם לפעם, כדאי גם להחמיא לשלוחי דרבנן על פעילויות פחות ידועות לציבור, כאלה שחולפות מתחת לרדאר – אך מהוות נדבך חשוב בעשיה הציבורית. שני אירועים נקודתיים צדו את עיני המתבונן השבוע.

הנקודה הראשונה נזקפת לזכותו של מקלב. כזכור, כחלק מגזירות הקורונה, נאסר על נהגי אוטובוסים לקבל תשלום במזומן ולטעון את כרטיס הרב-קו בנסיעה. התוצאה: יהודים מבוגרים שלא הצליחו להטעין כרטיס בעמדות הייעודיות ונותרו ללא מענה, וכמו גם נוסעי האוטובוסים הממוגנים בכמה וכמה יישובים שנאלצו לשלם כפול. הפתרון, ביוזמת סגן השר, החל מהשבוע הבא יתאפשר לחריגים לשלם במזומן באוטובוסים.

(במאמר המוסגר, ראוי לציין את השרה רגב שמהווה חלק בלתי נפרד מהציר החיובי של צמרת הליכוד עם הנציגות החרדית, בניגוד לציר השלילי בהובלת שר האוצר ישראל כץ, שמרבה להסתכסך גם עם בכירי מפלגתו בשבועות האחרונים, אולי כתוצאה מהשפעתם הגוברת של פקידי אגף התקציבים במשרדו).

במקרה נוסף וראוי לציון, הבחין ח"כ משה ארבל חד המבט במכרז של חברת החשמל, בו פורסמה זכאותם של כלל המיעוטים להעדפה מתקנת מכוח החוק, למעט המיעוט החרדי – בניגוד לסעיף 15א לחוק שירות המדינה. ארבל פנה לסמנכ"ל החברה אורן הלמן והנושא תוקן לאלתר.

השארת תגובה