אין מידע כמה פליטי השואה מתחת לקו העוני

כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

מצבם של פליטי וניצולי השואה קשה כל השנה, ולאחר משבר הקורונה –אף החריף, והיום (שלישי) דנה בכך וועדת המשנה לשילוב עולים חדשים בחברה, של ועדת העליה והקליטה של הכנסת.

לדברי יו"ר וועדת-המשנה, ח"כ טלי פלוסקוב (הליכוד) חיים בארץ כ-70,000 פליטי השואה, שאינם ניצולי שואה שעברו גטאות ומחנות ריכוז ועבודה – אך עברו פליטות, נדודים וסבל רב במלחמת העולם השנייה. פליטי-השואה זכאים למענק שנתי מהמדינה, אך לא לקצבה חודשית כפי שזכאים ניצולי השואה. לאוכלוסייה זו מצוקות רבות, רבים חיים מתחת לקו העוני ואחרים חסרים קורת גג. בין אלו נמצאו כאלו שלא קיבלו את מענק הקורונה, כאלמנות נכי מלחמת העולם השניה – כשאר האוכלוסייה.

רבים מהפליטים אינם דוברי עברית, ומנותקים ממיצוי זכויותיהם, מתמודדים לבדם עם מצוקות אישיות וכלכליות. עמותות רבות המטפלות באוכלוסייה זו, מבקשות תרומות כדי ללמד אותה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כאינטרנט וזום – כדי לתקשר עם החברה. בביטוח הלאומי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וברשות ניצולי השואה אין מעקב אחרי הימצאות ניצולי השואה מתחת לקו העוני, ועליהם לאסוף ולגבש מידע הכרחי זה בדחיפות. פלוסקוב קראה להעניק לאוכלוסייה זו גם נסיעות-חינם בתחבורה הציבורית, ולהגדיל את המענק השנתי הניתן לאוכלוסייה זו ב-10%.

לדברי אופיר אטינגר, דובר הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד לשוויון חברתי, בחודש האחרון נרשמו בישראל 187,000 ניצולי שואה, בממוצע בגיל 84, 44 אלף מהם גברים, 26 אלף נשים, 800 מהם מעל גיל 100. בשנת 2019 חילקה הרשות כ 5.5 מיליארד ₪ לניצולים, אך הם חסרי מידע כמה מהם מתחת לקו העוני.

לדבריו, הקצבה השנתית לפליטי השואה היא כ-7,000 ₪, פטור מלא מתרופות, הנחות וטיפולים רגשיים, טיפולים פסיכיאטריים ופסיכותרפיים, אישיים וקבוצתיים. בנוסף הפעילה הרשות מיזם בשיתוף הג'וינט בו אלפי מתנדבים בכל הארץ מבקרים ניצולים בביתם, משוחחים איתם ומסייעים להם ברכישת תרופות ומזון. בשנה האחרונה נציגי הרשות ביצעו 54 אלף ביקורים בבתי הניצולים, כדי לסייע להם למצות את זכויותיהם. הניצולים דוברי הרוסית, מקבלים טיפול בשפה זו.

אלכס קושניר (ישראל ביתנו) קרא להשוואת זכויות בין ניצולי ופליטי השואה – ולא לקבוע את הזכויות לפי שנת העלייה לארץ, וכן לפעול להוספה משמעותית של יחידות דיור ציבורי. לדבריו, כ-20 אלף מהם ממתינים לדיור שכזה.

יובל פרנקל, מנכ"ל עמיגור, סיפר כי בשנה הקרובה ייכנסו כמה מאות ניצולי שואה לדיור ציבורי הנבנה בימים אלו, 1,700 הנבנים בימים אלו באשדוד, נתניה, תל אביב, ו-800 נוספים אושרו. 2,000-1,000 יחידות דיור ציבורי נוספות נמצאות בתכנון.

לדברי שרון אסיסקוביץ', רכז מחקר ביטוח סיעוד בביטוח הלאומי, "אין לנו מידע על הכנסות המבוטחים – ולכן איננו יכולים לקבוע מי מהם מתחת לקו העוני" ואילו עו"ד שרי ורדי, ממונה על סיוע משפטי לניצולי שואה במשרד המשפטים, סיפרה על עורכי דין ויועצים משפטיים דוברי רוסית במשרדה, ועל הצורך בתיקון חקיקה לתנאי קבלת ההטבות לניצולי השואה. התיקון יאפשר הגדלת המענק השנתי לניצולים, והרחבת מספר הזכאים למענק.

איריס בז'רנו, מפקחת ארצית לניצולי שואה במשרד הרווחה, תיארה תכנית רחבה שמפעיל המשרד בימים אלו ללימוד 5,000 קשישים ברחבי הארץ, בשימוש במחשבים ובזום.

נופר עזר, מנהלת תכנית ותיקים במועצת תנועות הנוער, סיפרה על תכנית המקשרת צעירים ומבוגרים הפועלת בכ-200 מוקדים בארץ ב-170 רשויות, ובה מלמדים בין היתר את הקשישים שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, ושימוש ביישומון זום.