הפנים החדשות של המפלגות החרדיות

בעוד 'יהדות התורה' מימשה את מלוא החוק הנורבגי והזרימה לשורותיה 3 ח"כים חדשים, בש"ס הסתפקו עד כה בנציג אחד, כשבתכנון הכנסה של עוד שני חברי כנסת חדשים על חשבון שניים מתוך שלושת סגני השרים של המפלגה

דגל התורה במלוא סיעתה
דגל התורה במלוא סיעתה
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

לא היו ימים טובים לברנז'ה הפוליטית החרדית, כימים אלו. בתום שלוש מערכות בחירות ולאחר שהתברגו היטב בקואליציה והתרווחו בלשכות השרים והוועדות, הגיע בונוס חגיגי: שורת נציגי ציבור חדשים שכניסתם נסללה בזכות החוק הנורבגי, שנועד במקור להזרים אצבעות עובדות למפלגת 'כחול לבן'.

מלווים בפמליות של עוזרים מיועדים ונושאי כלים, הגיעו הח"כים החדשים למשכן הכנסת בצהרי יום שני. רובם מכירים את המשכן היטב מתוקף תפקידיהם הציבוריים שנשאו בעבר, אך אינו דומה חבר מועצה המגיע לדיון בוועדה נידחת, לחבר פרלמנט רשמי המעוטר בכבוד, מעמד ויוקרה.

במפלגת ש"ס העניינים אמורים היו לעבור על מי מנוחות. יו"ר המפלגה אריה דרעי בנה מראש על כניסת דם חדש לשורות התנועה, והמועמדים הבאים ברשימה התחממו כל העת על הקווים. אלא שבדרך משהו השתבש. זה התחיל מסערת הרב ברוך גזהיי, שבעקבות סערה תקשורתית, נאלץ לוותר על מקומו, וממשיך בחריקות גם על המקומות הבאים בתור.

על פי המידע שהגיע ל'קו עיתונות', סגני השרים איציק כהן, יואב בן צור ומשולם נהרי, טרם קיבלו את ההוראה להגיש מכתבי התפטרות במסגרת החוק הנורבגי. אגב, לכל אחד מהם נימוקים מוצדקים לטעמו, מדוע לא הוא אמור לשלם את המחיר הפוליטי לטובת הכנסת מועמדים חדשים.

בעבר, דרעי עצמו התפטר שלא במסגרת החוק הנורבגי, אך השבוע בחר לעשות זאת במסגרת החוק, המעניק לו אפשרות לחזור לכהן כח"כ במידה ויתפטר מתפקיד השר. על פי גורמים פוליטיים, הסיטואציה בה ש"ס אינה לשון מאזניים בממשלה לצד החקירות התלויות נגדו, הביאה את דרעי להיערך למצב בו הוא יוותר ללא מקום סביב השולחן.

כעת, נותרה לש"ס אפשרות להכניס שני ח"כים חדשים במסגרת החוק הנורבגי, אלא שעד כה המהלך מתמהמה. על אף שאף אחד לא שש להתפטר מרצונו, דרעי עצמו נמצא בלבטים את מי מהבאים ברשימה הוא רוצה לראות בכנסת.

לאחר שהרב גזהיי הודיע שיוותר על מקומו בכנסת, הבאים בתור ברשימת ש"ס הם: יוסי טייב, יעקב זכריהו, נהוראי לחיאני ונתי חייק. ארבעתם נחשבים לכוחות רעננים ומבטיחים, והעובדה כי הם לא מועמדים הנושאים על גביהם קשרים עודפים של אינטרסים וחצרות פנים-מגזריות, מעניקה לדרעי את היכולת לבחור בקלות מי יידרש להפקיד מכתב התפטרות ומי יזכה לראות את היכל הפרלמנט הישראלי.

על פי מקורות בש"ס, דרעי עדיין מתלבט. מצד אחד, חלק מהמועמדים הבאים בתור, כבר מסודרים במקומות עבודה בתוך התנועה, והשיקול כעת הוא מי זקוק יותר לעבודה ובעיקר, מי יתן יותר עבודה חרוצה במסדרונות הכנסת.

מי שבינתיים חוגג את כניסתו לתפקיד הוא אוריאל בוסו, עד לא מכבר ממלא מקום ראש עיריית פתח תקווה. ביום ראשון בערב, על מטעמים ביתיים ולקול צלילי גיטרות של חברים, הוא חגג לקראת ההשבעה המיוחלת. את בוקר שני פתח על קברו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, משם החיש את פעמיו לכנסת.

יהדות התורה מציגה: 3 ח"כים חדשים

ב'יהדות התורה', שלא כצפוי, מיצו עד תום את החוק הנורבגי. עד לפני ימים ספורים נדמה היה שהעסק נתקע. מועמד מספר 9 ברשימה, אליהו חסיד, סירב לקחת על עצמו את התפקיד, וכשאומרים סירב, מדובר בכוונה אמיתית ולא רק כאמירה בעלמא מן השפה ולחוץ. במקרה כזה, שר הבריאות ליצמן – חבר סיעתו המרכזית של חסיד – לא היה מפנה את מקומו.

אלא שאז העניינים החלו להתקדם. ראשון המתפטרים היה סגן השר מאיר פרוש, המחזיק במסורת נדיבה של התפטרות למען הבאים בתור. הוא הגיש מכתב התפטרות ליו"ר הכנסת יריב לוין, לא לפני שקרא לחבריו לפנות אף הם את מקומותיהם.

הוא היה ממלא מקום ראש עיריית ירושלים, מועמד לראשות עיריית אלעד ואפילו מילא טפסים למכרז חשוב בבני ברק; לילות טרופים של חוסר וודאות על חודם של קולות המנדט השמיני עברו עליו בדירתו בעיר העתיקה, וכעת, סוף סוף, הגיע יצחק פינדרוס אל המנוחה והנחלה. פיטורי פרוש סללו את דרכו והוא הפך השבוע לחבר כנסת מן המניין.

אליהו חסיד, הבא בתור ברשימה, נעתר לבסוף לכהן בכנסת, עבורו התפטר מתפקידו שר השיכון יעקב ליצמן. מפה הדרך לעזיבת סגן השר אורי מקלב הייתה מהירה, לטובת נציג 'דגל התורה' – מקום 10 ברשימה – הלא הוא אליהו ברוכי.

על ח"כ אליהו חסיד מעטים הפרטים הידועים. הוא נחשב לאיש צנוע ורציני, וניהל בהצלחה מוסדות תורה. ח"כ אליהו ברוכי מוכר יותר לציבור בהיותו נציג 'דגל התורה' בפתח תקווה, אך גם הוא רחוק מלרדוף את אור הזרקורים ומתמקד בעבודה חרוצה.

במידה רבה, שניהם מגיעים לכנסת "במקרה". הם לא התרוצצו בין מטות; לא טרחו להצטלם עם האנשים הנכונים; ולא התאמצו להחניף לישישי מפלגותיהם. הם עסוקים בעשייתם, ואם הזירה שהוטלו אליה היא הכנסת – שיהיה. אחרי תקופת הסתגלות קצרה ניתן יהיה לבחון האם השקט וחוסר היומרה הופך אותם לפרלמנטרים חרוצים, ענייניים, ועוסקים בצרכי ציבור באמונה.

תגובה אחת
  1. לדעתי ולדעת "כל" גדולי ישראל זה חילול השם…

    הוא מזכיר לי מה שמספרים על הגה"צ האדמו"ר מהגה״ק מנאסויד זצ"ל זי״ע, שפעם אחת הלך ברחוב העיר בוקארעסט ביום שבת קודש כשהוא חבוש בשטריימל על ראשו, ובימים ההם היה מצב היהדות בעיר בוקארעסט בשפל המדרגה, והנה בעודו הולך ברחוב העיר, רץ אחריו איזה יהודי וגער בו לומר, דע לך הרב, שאתה עושה עכשיו חילול ד׳ עצום ונורא, בכך שאתה הולך ברחוב העיר חבוש בשטריימל בשבת קודש.

    השיבו הגה״ק מנאסויד שהיה איש חכם: הנה נא ידעתי מה נחשב אצלכם חילול ד' ללכת בשבת קודש ברחוב עם שטריימל, עכשיו אולי תואיל בטובך לגלות לי הסוד, מה נקרא אצלכם קידוש השם? ענה האיש ואמר: אם חפץ הרב לדעת מה נקרא אצלינו קידוש ד', אספר לך משהוא מדהים: "הנה אחד מהשכנים שלי עשה ברית מילה לבנו והוא כיבד את הכומר בסנדקאות" עכשיו אמור נא לי, האם אין זה קידוש ד' גדול???????????…. עד כן הסיפור.

    ובעוונותינו הרבים כאשר נתבונן על פני העולם נראה שקצת מעין זה שכיח מאד בימינו, אשר בני אדם בקוצר דעתם אין יודעים לברר לעצמם מהו חילול ד׳ ומהו קידוש ד'.

    יש אנשים שעושים מעשים חמורים ביותר, כמו הנ"ל שמתחברים לכפירה בכנסת המינים,שגורמים לחילול שמו יתברך באופן החמור ביותר רח״ל, ובכל זאת הם מדמים שבכך הם מקדשים שם שמים, וסבורים בלבם שמעשים אלו הם חובה וקדושה, וההכרח לעשותם כך, כי רק בכך יהיה קיום ליהדות ח"ו. [והוא רחום יכפר עון וגו']

    וזהו אחד מהצרות הגדולים ביותר של דורנו, שישנם כאלו שאינם יודעים מה היא מצוה ומה היא עבירה!!!!!!! ומה מותר ומה אסור, מה צריך לעשות ומה לא. כך יש לך אדם שהוא בורר לעצמו לעשות איזה דבר איום ונורא רח״ל, ובנפשו ידמה שהוא עושה כעת מצוה גדולה אשר כל העולם כולו עומד עליו, ולעומת זאת יברר לעצמו לעשות איזה עבירה חמורה, כגון לשון הרע, רכילות, שקר, ליצנות וכמעשה הנ"ל, וכדומה, ואת זה יחשיב למצוה רבה??? חס ושלום!

    הגורם לכל זאת, הוא מיעוט לימוד התורה בעיון, כי כך הוא דרכו של יצר הרע לגרום לבני אדם שלא ללמוד תורה בעיון, ושוב יוכל להמיתם להפוך עבירה למצוה, ומצוה לעבירה. על זאת שנו חכמים (אבות ב, ה') אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד, דהיינו שאסור לו לעם הארץ להתחסד כי עלול הוא לעשות מעשים חמורים ולחשוב שהוא עושה בכך חסידות גדולה רח"ל.

    וְה֤וּא רַח֨וּם יְכַפֵּ֥ר עָוֺן֮
    וְֽלֹא־יַֽ֫שְׁחִ֥ית
    וְ֭הִרְבָּה לְהָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ
    וְלֹא־יָ֝עִ֗יר כָּל־חֲמָתֽוֹ.
    אמן ואמן כיה"ר.

השארת תגובה